פורום אוצר החכמה

אני משתף את הציבור ברעיון קטן שעלה במוחי לאחרונה, ואשמח לשמוע חוות דעת.

ברוך ה' יש בזמנינו הרבה מאד ידע בתחומים רבים. אלו תחומים שאינם חלק מעסק התורה אולם יש תועלת בידיעתם. לפעמים יש תועלת בהם להבנת המציאות הנחוצה לדברי תורה, ולפעמים התועלת היא לצרכי חיי העולם הזה. לפעמים יש תועלת בהבנת דברים חשובים ביהדות, כמו אירועים שונים שהיו במשך חיי עם ישראל וכדומה, ולפעמים התועלת באמונה וידיעת ה', ועוד כהנה וכהנה. הצד השווה שאלו תחומי דעת חשובים שאין רבים שבקיאים בהם, ופעמים הבקיאים הם מועטים ממש.

ולכן חשבתי לרכז רשימה של אישים בעלי ידע בתחומי דעת שונים, ומי שמבקש יוכל לפנות אל בעל החכמה הרצויה בעיניו. זה גם יכול להיות מאגר להרצאות בתחומים מגוונים ומרתקים.

את התחומים ניתן לסדר לפי שמות הא"ב, וכך גם את שמות המומחים. אפשר אולי לצרף כתובת מייל או מספר טלפון בהסכמתם.
היות ובפורום ישנם רבים שראויים בעצמם להיכלל ברשימה זו אלא שיש להם היכרות נרחבת עם אישים מעין אלו, אשמח לשמוע מה יש לכם לומר על כך.

נ.ב. נקודה חשובה. היות ובציבור הדתי יש מטבע הדברים הרבה יותר אישים שראויים להיכלל ברשימה שכזו, אפשר לדון אם רוצים לעשות זאת רק לאישים חרדיים, או גם לאישים דתיים, או שמא לאישים דתיים שמקובלים גם על הציבור החרדי, (בדרך כלל כאלו שאין להם דעות מקוריות יותר מידי).

אולי תתחיל עם כמה תחומים שאתה מבקש אנשים מומחים בהם.

וחברי הפורום ישלימו את שמות האנשים.

מי אמר לך ש"אנשי ידע" אלו מסכימים או יש להם זמן לחלוק מידיעתם לכל שואל ופונה?

ייש"כ.
רק בקשה לגבי הנ"ב.
כדאי אולי להביא כאן רשימה מדוייקת של האישים הדתיים שמקובלים על הציבור החרדי, או לכל הפחות להגדיר רף ברור לגבי דרגת מקוריות הדעות (מהיכן נחשב "יותר מדי" וכיו"ב), כדי שלא נכשל, חלילה, בכל ה"הרבה יותר אישים שראויים להכלל", לדידו של אותו ציבור דתי.

בד"כ בכל תחום שהוא בכל סוגיא, בכל מסכת, בכל ענין תורני,
ולהבדיל אא"ה בתחומים שאינן תורה,
מי שעוסק במה שעוסק, מוצא את המומחים.
ופרסום מאגר לא מוסיף בהכרח ידע מלבד סקרנות.

מה גם שהערת ח"ב צודקת ואולי אף גורמת להפסד.
נשווה בנפשינו שפורסם שם מומחה לעירובין, לטריפות, לטהרות, לכלאים. כל צורב שלא מיצה את עצמו עד הרמה של אותו רב, יבוא לשאול מה'מומחה'. נמצא שהמומחה רווי משאלות ברמה נמוכה, וכשיבוא מי שבאמת נזקק לו, לא ייענה מאפס פנאי.
ובכלל נראה שהצניעות יפה.
זו לעניות דעתי שלי.

חד ברנש כתב:מי אמר לך ש"אנשי ידע" אלו מסכימים או יש להם זמן לחלוק מידיעתם לכל שואל ופונה?

אני אכן יוצא מהנחה בסיסית שרוב האנשים שיודעים, שמחים ללמד ולהחכים אחרים מידיעותיהם. אם אין להם זמן הם יכולים לומר זאת לכל פונה.
ובדיוק כמו שניתן בפורום לבקש פרטים של פלוני אלמוני כדי ליצור עימו קשר. אמנם אולי ראוי קודם שהרעיון יצא לפועל לשלוח ברשה אם מסכימים הם לכך.

קו ירוק כתב:בד"כ בכל תחום שהוא בכל סוגיא, בכל מסכת, בכל ענין תורני,
ולהבדיל אא"ה בתחומים שאינן תורה,
מי שעוסק במה שעוסק, מוצא את המומחים.
ופרסום מאגר לא מוסיף בהכרח ידע מלבד סקרנות.

מה גם שהערת ח"ב צודקת ואולי אף גורמת להפסד.
נשווה בנפשינו שפורסם שם מומחה לעירובין, לטריפות, לטהרות, לכלאים. כל צורב שלא מיצה את עצמו עד הרמה של אותו רב, יבוא לשאול מה'מומחה'. נמצא שהמומחה רווי משאלות ברמה נמוכה, וכשיבוא מי שבאמת נזקק לו, לא ייענה מאפס פנאי.
ובכלל נראה שהצניעות יפה.
זו לעניות דעתי שלי.

אני לא מסכים עם דבריך. על הטענה הראשונה. בהחלט לא כולם מגיעים למומחים, מה גם לעיתים אפילו מגלים הפתעות רבות, כל מיני אנשים עלומים בעלי ידע רב ומדהים. (ושוב, רוב בני אדם שמחים ללמד אחרים מידיעותיהם). אני לא יודע כמה מחוץ לפורום אוצר החכמה מודעים לידע הרב של הרב קו ירוק ב..

גם הטענה השניה איננה מחוורת לי, במיוחד שהבאת דוגמאות מתוך בית המדרש. הרי כך היא דרכה של תורה, הגדול מלמד את הקטן, ולפעמים הקטן מחכים את הגדול.

והשלישית, בענין הצניעות. אני לא חושב שזה יעשה פירסומת גדולה. סך הכל מאגר מידע קטן שיעזור למבקשי דעת. מה גם שאולי יהיה להם רווח ממון על ידי הזמנה להרצאות וכדומה. אבל שוב, אולי נכון קודם לפנות אל האישים קודם פירסומם.

אולם, אחרי שתי חוות דעת של אנשים שיתכן והיו צריכים להיות ברשימה.. יתכן וזה ומבטא את הלך המחשבה של אישים 'בעלי ידע', אז אני כבר מתחיל לרדת מהרעיון. ואקווה שאקבל שכר על פרישה מדרישה מועטת שכזו..

כהמשך לדבריי דלעיל, אני נזכר בשיחה שקיימתי לפני שנים עם אדם בעל ידע רב בכמה תחומים, שלא רבים יחכמו בהם.
הוא אמר לי, אם הפונה אלי הוא אחד שגם אני נעזר בו בתחום ידיעותיו, זה מקובל ונכון שעלי לעזור לו, ואפילו אם אני נעזר בו פחות ממה שהוא נעזר בי. אבל אם הפונה אלי הוא אחד שמעולם לא נעזרתי בו ומעולם לא אצטרך להיעזר בו, מדוע עלי להקדיש את זמני כדי להשיב לו? ובמיוחד שהרבה מהשאלות של אותם פונים נובעות מעצלות ומחוסר לימוד.
לא ידעתי מה להשיב לו. ובמחשבה שנייה, אני חושב שיש לא מעט צדק בטענתו.

חד ברנש כתב:כהמשך לדבריי דלעיל, אני נזכר בשיחה שקיימתי לפני שנים עם אדם בעל ידע רב בכמה תחומים, שלא רבים יחכמו בהם.
הוא אמר לי, אם הפונה אלי הוא אחד שגם אני נעזר בו בתחום ידיעותיו, זה מקובל ונכון שעלי לעזור לו, ואפילו אם אני נעזר בו פחות ממה שהוא נעזר בי. אבל אם הפונה אלי הוא אחד שמעולם לא נעזרתי בו ומעולם לא אצטרך להיעזר בו, מדוע עלי להקדיש את זמני כדי להשיב לו? ובמיוחד שהרבה מהשאלות של אותם פונים נובעות מעצלות ומחוסר לימוד.
לא ידעתי מה להשיב לו. ובמחשבה שנייה, אני חושב שיש לא מעט צדק בטענתו.

צורם עד מאוד!

אימרה י' ידועה "מה יצא לי מזה"

האומר שלי שלי ושלך שלך...

חד ברנש כתב:כהמשך לדבריי דלעיל, אני נזכר בשיחה שקיימתי לפני שנים עם אדם בעל ידע רב בכמה תחומים, שלא רבים יחכמו בהם.
הוא אמר לי, אם הפונה אלי הוא אחד שגם אני נעזר בו בתחום ידיעותיו, זה מקובל ונכון שעלי לעזור לו, ואפילו אם אני נעזר בו פחות ממה שהוא נעזר בי. אבל אם הפונה אלי הוא אחד שמעולם לא נעזרתי בו ומעולם לא אצטרך להיעזר בו, מדוע עלי להקדיש את זמני כדי להשיב לו? ובמיוחד שהרבה מהשאלות של אותם פונים נובעות מעצלות ומחוסר לימוד.
לא ידעתי מה להשיב לו. ובמחשבה שנייה, אני חושב שיש לא מעט צדק בטענתו.

אם זו תורה זה מצווה, ללמוד וללמד. ובכלל תשובה כזו היא ההיפך מליבו של יהודי. (נתקלתי פעם במלומד כזה, ששאל אותי מה ייצא לי שאדבר איתך, אתה רוצה תזמין סיור בתשלום... זה היה במקום ציבורי כמובן שלא שיך לו.. אלא שבאמת ההוא האיש ידוע כגס, ומעולם לא נתקלתי ביצור כזה מלבדו).

רק נכון שלפעמים השאלות יכולות להלאות, ואז כשאני אבוא לשאול ההוא יהיה רווי..
פעמים רבות קורה לי שאני מבקש לשוחח עם אנשים שונים, וחושב הרבה בכל פנייה, ובכל הכבוד הראוי, שמא אני מלאה אותם.
גם מודה להם באופן מיוחד כדי שיידעו שעמלם לא היה לריק, שאילולי כן, יתעייפו מלענות.
אף פה בפורום אני ממעט בהפניית שאלות פרטיות לחו"ר שליט"א, שמא אני מכביד.

לרוב, בתורה, אני חושב שכל תלמיד מחכים רבותיו.
יחד עם זאת נראה לי שמטעמי צניעות והטרדה לא הייתי מפרסם.

אך זו דעתי האישית.
בהחלט יכולות להיות דעות שונות משלי

מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

בדרך כלל אני סבור שאלו רגשות לא יהודיים.
אבל נכון שלא יתכן שאדם לא יחסו על זמנו אם הוא יפורסם מדי.

קו ירוק,
דרושה לי עזרה דחופה בבית. לא משהו רציני. שטיפה רצינית, כולל חלונות ותריסים.
מוכן להגיע?
אם תסרב, זה ממש "רגש לא יהודי".

אם הידע הזה הוא תורני, לענ"ד הוא חייב ללמדו גם לאחרים [ואפילו שלא תהיה לו שום הנאה מהם]. דקי"ל מה אני בחינם וכו'.

ישראל אליהו כתב:אם הידע הזה הוא תורני, לענ"ד הוא חייב ללמדו גם לאחרים [ואפילו שלא תהיה לו שום הנאה מהם]. דקי"ל מה אני בחינם וכו'.

כשהרמי"ם בישיבות והמלמדים בתלמודי תורה יפסיקו ליטול בשכרם, יצטרפו אליהם גם בעלי הידע התורני הנידונים כאן.

ישנו הבדל עצום בין פניה פרטית לאיש מקצוע לבין פניה כללית שבהם נעזרים באנשי מקצוע.
בפורום זה לדוגמא ישנם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שנותנים עזרתם כאשר מתאפשר להם ומידי פעם נעזרים גם כן. הלא גם לשם כך הם נכנסים לפורום.
מאידך שליחת מייל או התקשרות בטלפון לאיש מקצוע, אם יעבור זמן מסויים שלא יתקבל מענה יכול הפונה לחוש בכעס הממלא אותו על שאין עוזרים לו. וכי לאותו איש מקצוע אין בית? אין משפחה לפרנס? אתה רוצה לגזול מזמנו שכעת אינו מאפשר לענות לך כי הוא צריך לעבוד לפרנסתו בבקשה תשלם לו.
וכי זה פחות משכר בטלה??

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

לא הבנתי מה ההבדל בין מה שכתבתי לבין "אפס הפנאי" שאתה נקטת.
אין ספק, שאם לא היה בדבר כל טורח, לא היה הידען משיב ידו מלהשיב כיד ה' הטובה עליו.

סגי נהור כתב:

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?

גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?

וידוע המעשה באותו רופא שהתאונן בשבת בבית-הכנסת בפני חבירו העו"ד על אנשים הפונים אליו בשאלות רפואיות בבית-הכנסת ולא נעים לו להשיב את פניהם ריקם. השיב לו העו"ד: מיד אחרי שבת שלח להם חשבונית, ולא יפנו אליך עוד. הודה לו הרופא בחמימות. ביום ראשון בבוקר מצא בתיבת הדואר שלו חשבונית מהעו"ד...

נו, אדרבה, יעשו מאגר של אנשי ידע, ויכתבו גם את הסכום שמבקש כ"א על טירחתו.

[הבעיה היא שבדרך כלל קשה להגדיר את הסכום מכל מיני סיבות, ואולי כשיתאגדו יחד זה יהיה יותר קל לפי מחיר קבוע אצל כל בעלי המקצוע וכדומה]

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?

גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?

אם מדובר על מי שדרכו להתפרנס ממענה על שאלות, זה נושא אחר. אבל לא על כך דובר.

אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.

בענין זה יש ווארט 'חסידי':

אם למדת תורה הרבה -

אל תחזיק טובה לעצמך (אלא חלוק את התורה שלמדת עם אחרים)

כי לכך נוצרת (להשפיע ולתת מהתורה שלמדת לעוד יהודים)

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?

גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?

אם מדובר על מי שדרכו להתפרנס ממענה על שאלות, זה נושא אחר. אבל לא על כך דובר.

גם מי שאין דרכו להתפרנס ממכירת מצרכי מזון אינו מחוייב להעניק בחינם מצרכי מזון לשכנו (שידו משגת, אלא שרוצה לחסוך מחירם או שמתעצל ללכת למכולת).

סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.

גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?

גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?

אם מדובר על מי שדרכו להתפרנס ממענה על שאלות, זה נושא אחר. אבל לא על כך דובר.

גם מי שאין דרכו להתפרנס ממכירת מצרכי מזון אינו מחוייב להעניק בחינם מצרכי מזון לשכנו (שידו משגת, אלא שרוצה לחסוך מחירם או שמתעצל ללכת למכולת).

במוצרי מזון שגופם ממון אין הבדל בין בעל מכולת לאדם אחר. בדברים שאין גופם ממון יש הבדל בין דרכו להשכיר לאין דרכו להשכיר. אבל זאת לא הנקודה וכפי שאכתוב מיד.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.

גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.

זו תשובה שלא ממין העניין. הדמיון לצדקה בממון הוא בזה שמה שיש ביד האדם ניתן בידו לא על מנת שישמרנו לעצמו בלבד אלא על מנת להיטיב ולהועיל כמדת יכולתו, כמו שכל ספרי המוסר וכו' מלאים מזה, וההמנעות מלסייע לאחרים בטענת "מה יצא לי מזה" (כמו שכתב הרב ח"ב ללא כחל ושרק בהודעתו הראשונה) ודאי אינה מדה טובה. אם הענין הזה אינו פשוט וברור, רע עלי הדבר להתווכח על פרטים ודקויות.

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

בגשמי אתה צודק, ברוחני מה אני בחנם וכו', גדולי ישראל היו יושבים שעות לשמוע, להאזין, לתת עצות, ולא אמרו מה יצא לי מזה.

אגב, בעל התניא כותב בתשובותיו לחוקריו בעת מאסרו:

לא ידעתי מה פשעי מה חטאתי כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחננו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות שכך חובה עלינו עפ"י דתנו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע...

סגי נהור כתב:במוצרי מזון שגופם ממון אין הבדל בין בעל מכולת לאדם אחר. בדברים שאין גופם ממון יש הבדל בין דרכו להשכיר לאין דרכו להשכיר. אבל זאת לא הנקודה וכפי שאכתוב מיד.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.

גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.

זו תשובה שלא ממין העניין. הדמיון לצדקה בממון הוא בזה שמה שיש ביד האדם ניתן בידו לא על מנת שישמרנו לעצמו בלבד אלא על מנת להיטיב ולהועיל כמדת יכולתו, כמו שכל ספרי המוסר וכו' מלאים מזה, וההמנעות מלסייע לאחרים בטענת "מה יצא לי מזה" (כמו שכתב הרב ח"ב ללא כחל ושרק בהודעתו הראשונה) ודאי אינה מדה טובה. אם הענין הזה אינו פשוט וברור, רע עלי הדבר להתווכח על פרטים ודקויות.

יש לך מקור לכך שמי שאין דרכו להשכיר חייב להעניק מזמנו ומטרחתו לאחרים בחינם (כמובן לאחר שקיים כבר מצות צדקה כשיעור שמחוייב), ואינו רשאי או שאינו ראוי שידרוש שכר עבור זמנו וטרחתו?

הרי לא ברשיעי עסקינן שמסרבים לסייע גם תמורת תשלום.

סגי נהור כתב:אגב, בעל התניא כותב בתשובותיו לחוקריו בעת מאסרו:

לא ידעתי מה פשעי מה חטאתי כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחננו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות שכך חובה עלינו עפ"י דתנו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע...

החובה הזו היא בתלמוד תורה כמובן.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:במוצרי מזון שגופם ממון אין הבדל בין בעל מכולת לאדם אחר. בדברים שאין גופם ממון יש הבדל בין דרכו להשכיר לאין דרכו להשכיר. אבל זאת לא הנקודה וכפי שאכתוב מיד.

בן ראובן כתב:

סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.

גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.

זו תשובה שלא ממין העניין. הדמיון לצדקה בממון הוא בזה שמה שיש ביד האדם ניתן בידו לא על מנת שישמרנו לעצמו בלבד אלא על מנת להיטיב ולהועיל כמדת יכולתו, כמו שכל ספרי המוסר וכו' מלאים מזה, וההמנעות מלסייע לאחרים בטענת "מה יצא לי מזה" (כמו שכתב הרב ח"ב ללא כחל ושרק בהודעתו הראשונה) ודאי אינה מדה טובה. אם הענין הזה אינו פשוט וברור, רע עלי הדבר להתווכח על פרטים ודקויות.

יש לך מקור לכך שמי שאין דרכו להשכיר חייב להעניק מזמנו ומטרחתו לאחרים בחינם (כמובן לאחר שקיים כבר מצות צדקה כשיעור שמחוייב), ואינו רשאי או שאינו ראוי שידרוש שכר עבור זמנו וטרחתו?

הרי לא ברשיעי עסקינן שמסרבים לסייע גם תמורת תשלום.

יש לי מקור נפלא, הלא הוא רבי משה קרוי זצ"ל, מח"ס "החיים על פי השכל", ולהלן מתוך ערכו בויקיפדיא:
.

..בראיון זה הוא פרש את עיקרי תורתו החדשה "האגואיזם הרציונלי"... תורתו קראה לאדם לחיות "על פי השכל", להתנגד להתערבות המדינה במעשיו, ולבסס את יחסיו עם העולם החיצוני לא על בסיס "רגשות אשמה" אלא על בסיס חוזי. התורה ראתה בגוף ובנפש ישות אחת, שללה כל גילוי של אלטרואיזם, וטענה כי האדם האידיאלי הוא הרציונליסט "הלוקח את מה שמגיע לו, ונותן לאחרים רק את המגיע להם". בהתאם לכך, גבה קרוי תשלום מאורחיו עבור הכיבוד שהגיש להם כשביקרו בביתו, והתגאה כי ביקש מאמו לעזוב את ביתו ולמצוא לה מקום מגורים אחר.

אינני יודע מיהו ר' משה קרוי, אבל אני כן יודע שהיסוד המוסרי של מצות צדקה מעוגן בשיעורים הלכתיים, ונקבע בו מהו החיוב מן הדין, מה מצופה מאדם לפנים משורת הדין, ומהי מדת חסידות שהנוהג בה תבוא עליו ברכה אבל לא ניתן לצפות מכל אדם לנהוג בה.

מברך רעהו בקול גדול....

אני מצפה שאחד מהצדקנים וממגלגלי העיניים באשכול הנוכחי יפנה אלי לקבלת פרטים, היכן צריכים לשטוף רצפות ולבצע נקיון יסודי.

חד ברנש כתב:אני מצפה שאחד מהצדקנים וממגלגלי העיניים באשכול הנוכחי יפנה אלי לקבלת פרטים, היכן צריכים לשטוף רצפות ולבצע נקיון יסודי.

השוואת עזרה תורנית לפעולה שנראית בעיני ההמון פחותה רחוקה היא כרחוק מזרח ממערב.
אולם מסתמא כוונת כת"ר שאת "העבודה השחורה" (קרי הזמן והעמל לקנותה) כדי להיהפך לאנשי ידע אנשים מוותרים עליה, ומצפים ממי שכבר עשה אותה שיחלוק עמם את התוצאות. בדומה לעבודת נקיון שמעדיפים לעשותה על ידי העובד בה שאינו מרגיש פחיתות לעשותה מאחר והורגל בכך.

ההשוואה היא פשוטה, כמו שמבקשים מבעל הידע שיתן מכוחותיו רק בגלל שהוא יודע ובגלל שיש מצות חסד, כך גם ניתן לבקש מכל אדם היודע לאחוז מטאטא בידו, לפשוט את שרווליו ולעזור לשכן ממול עם עשרת ילדיו.

אבקש להביע דעה ממוצעת ומזוית שונה.

א. נקח לדוגמא רבים מן השואלים את גדולי ישראל שאלות הלכתיות שמתאימות להשאל מו"ץ שכונתי.
אז נכון, הרב צריך לענות 'מה אני בחינם'. אבל האם זה 'ראוי'? האם זה מתאים להלאות את הרב בשאלות שלא מתאימות לפי רמתו?

כפי שהזכיר ח"ב, רבים מן השאלות ששואלים את המומחה זה שאלות שנובעות מעצלות, המידע נגיש, וצריך מעט להתאמץ וללמוד. אלא מאי, יש לי ידיד פלוני, שהוא ידען גדול, שהוא יפרוש לי את כל הסוגיא כשמלה. האם זה ראוי?

ומי שנפגש במקרים כאלו, יבין בהחלט, שאם הידען מנסה להתחמק, אין זה מתנגד ל'רגש יהודי'.

ב. לפעמים אדם שואל, מקבל תשובה.
אבל הוא מנסה להתווכח. הוא חשב אחרת וצריך לטרוח להסביר לו מדוע הוא טועה.
היה מתאים להבין שהידען כבר מתעסק בחומר זה זמן רב, ומכיר את הענין ועלה לו כך. ובכדי בשביל להסביר לו צריך להתחיל מא' ב'. ואת כל המוסכמות וכו' וכו'.
זה בלתי אפשרי...

ומי שנפגש במקרים כאלו, יבין בהחלט, שאם הידען מנסה להתחמק, אין זה מתנגד ל'רגש יהודי'.

סגי נהור כתב:

חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!

ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.

לפני שנצרמים מאד וכו' כבודו מוזמן לבדוק בפרופיל של הרב ח"ב, - את הגלוי וידוע לרוב באי שער הפורום, - באיזה נושא הוא פעיל ביותר, וברובא דרובא הוא מהתורמים ונותנים ולא מהמבקשים.

אין לי חלילה שמץ טענה או טרוניא על הרב ח"ב שליט"א! יזכה להמשיך במפעליו הטובים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
כל מה שאמרתי לא אמרתי אלא לגופם של הדברים שהביא בשם ידען אחד.

ראיתי לכמה חכמים מופלגים שטורחים שעות רבות במסירת שיעורים ובמענה לשאלות, ובכל זאת פעמים רבות כשפונים אליהם מגיבים בקרירות מייבשת, בכל זאת הם צריכים גם זמן לעצמם, ויתכן שהם באמצע מחשבה בסוגיא כלשהי ובדיוק ההוא בא וקוטע את חוט מחשבותם.
ידוע גם על חכמים רבים שהיו מסתגרים בחדרם שעות רבות ביום בשביל שלא ישאלו אותם שאלות, מהגר"א ועד הגרח"ק.
לא יתכן שכל חכם יהיה מחוייב 24/7 רק למענה לשאלות, אם כן הוא לא ימשיך להחכים.

היות והדברים שהציג איש האשכולות ח"ב עלו לסך תגובות שנראה כהתקפה כלפיו, באשכול שהיה נראה ומתאים שיהיה די מצומצם וקונקרטי,
הריני מתנצל בפניו בפומבי.
הייתי מוחק כל דברי אלא שזה מעשה שלא ייעשה בפורום.