דורשי יחודך כתב:אליסף כתב:ואיך שכחנו את הרבי מליובאביטש!
לא היה לו דוקטורט...שמא כוונתך באופן כללי לכך שלמד באוניברסיטה.
אכן, וגם למד ע"פ הוראת חמיו, כהוראת שעה, מכמה טעמים, אחד מהם כדי להציל את נפשו שלא יגרשוהו משם, ועוד עניינים שאינם קשורים לאף אחד מאיתנו. הוא עצמו אמר (לקוטי שיחות ט"ו עמ' 44):
"הלימוד באוניברסיטה -
יש בו איסור חמור וסכנה (והרי "חמירא סכנתא מאיסורא" - חולין י, א).
א. האוירה וההשקפה במוסדות אלו (בדורנו זה) חדורה בכפירה בהשגחה פרטית, ורווחת בהם הדעה שאין דבר או כח שמסוגל להתערב בהנהגת העולם ובחוקיו. ולא עוד אלא שמתייחסים אל זה כאל דבר המובן מאליו, שאינה צריכה ראיה, וכיסוד לכל הלימוד, שאין צורך כלל להזכירו במפורש.
ב. ברוב מוסדות אלו מלמדים לימודי מינות, אמונת עבודה זרה (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ב ה"ב).
ג. ברובם ככולם
הוסרו לגמרי גדרי הבושה והצניעות, ועד שמלעיגים ומתלוצצים ממי שמתחשב בגדרים אלו, וכל הפרוץ יותר נעלה יותר. וכפי שמפורסם המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול וכו'.
ובאשר לטענה המפורסמת ש"לי זה לא יזיק ואני אוכל לעמוד בנסיון" וכיוצא בזה - מפורסם גם המענה הפשוט: אפילו צדיק גמור, ביום האחרון של מאה ועשרים שנים עלי אדמות, מבקש מהקב"ה בתחלת היום לפני תפלתו "אל תביאנו לידי נסיון"..."
ועוד כתב באלול תש"י (אג"ק ג עמ' תלד):
"
נבהלתי לשמוע שיש סברא אצלו לבקר ללמוד באיזה קולג' וכהאי גוונא. תקותי ובטחוני שיזניח סברא זו לגמרי, וירגיע רוחי בבשורה טובה זו".
ועוד:
"בקשר לתכנית של הקמת מוסד שבו ילמדו לימודי קדש... וגם, להבדיל, לימודי חול, כדי להכשיר בעלי מקצוע, כגון מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכיוצא בזה.
מבלי להכנס לעצם השאלה, עד כמה כדאי ועד כמה מותר להקים מוסד מעורב כזה, שהתנגדותם של גדולי ישראל לכך ידועה מכמה דורות, ובהתייחס לכל הענין רק מנקודת הישיבות בארצנו הקדושה -
אין שום ספק שעצם הרעיון של מוסד כזה יגרום למשיכת בחורים מהישיבות... ויחליש בכלל את מצב הישיבות...
הנני מרשה לעצמי להתבטא בצורה כה חריפה, שכן
היה לי ההזדמנות לראות מקרוב את השפעתם של מוסדות כאלו על הנוער היהודי, בהיותי ברוסיה, לאחר מכן בפולניה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. ידיעותי המדוייקות ממקורות שונים אודות החוגים השונים בין הנוער בארץ ישראל מחזקות את דעתי שמוסד כזה עבור נוער דתי בארץ ישראל... יביא היזק וחורבן ר"ל שלא בערך יותר מאשר מוסד דומה במקום אחר, ולדוגמה בארצות הברית, שם שוררים תנאים שונים לחלוטין".
(ממכתב תמוז תשי"ג - אג"ק ז עמ' שיט. תרגום מאידיש)
ועוד:
"אתה מגיע למסקנה בפשטות שהמוצא היחיד שנשאר לך כדי להסתדר בחיים הוא - ללמוד אנגלית ולאחר מכן כימיה וכו', ואז אתה יכול לבטוח בבטחון גמור בהקב"ה להסתדרות בחיים.
מזה ניתן לראות איך יצר הרע מסוגל לרמות את האדם. בידעך שבכל החוג שלך אין אפילו אחד שהלך בדרך זו, מנין לך ההחלטה הגמורה שכל שאר הדרכים אינם בשבילך, ודרך חדשה זו מבטיחה לך הסתדרות טובה?...
עליך, כמו על כלל ישראל, נאמר "לא יגעת ומצאת אל תאמין"; עליך, כמו על כלל ישראל, נאמר "אין אדם יודע במה משתכר", וכמבואר באגרת הקדש סימן כב, וכל החשבונות מביאים בסופו של דבר להיפך הענין. ומה גם שברצונך ללכת בדרך שאף אחד מהחוג שלך לא הלך בה, ואין אתה כלל את הנסיונות הקשורים בזה, והקשיים הגדולים בנוגע להסתדרות גשמית בדרך זו לבחורים שכמוך. ומה שהנך כותב שאין לך טוב טעם בענין זה ואחר - הרי זה בדוגמת מי שאומר שהוא נהנה מתעניות וממאס במאכלים מעדנים, שרצון יכול להביא גם לכך עם הזמן.
אינני יודע מי הכניס לך את הרעיון התמוה והמצער הזה... ואם לדעתי ועצתי ישמע, עליך לעזוב את כל החשבונות אודות תכלית, ולשבת וללמוד בהתמדה ושקידה רק לימודי קדש, נגלה וחסידות, לפחות שלוש ארבע-שנים. ובטוחני שאז תסתדר בחיים, עם פרנסה בגשמיות ופרנסה ברוחניות".
(ממכתב תמוז תשט"ז - אג"ק יג עמ' רנז. תרגום מאידיש)
ועוד:
"כותב אודות בנו שיחיה בטענה שילמד בשביל לקבל בחינת בגרות וכו', וכאילו זוהי הדרך היחידה בשביל בנם שיוכל להסתדר בחייו בעתיד.
ולפלא, כיון שנמצאים במקום בארצנו הקדושה ת"ו, בודאי ידוע להם, שאלפי אברכים... בגיל בנם שיחי' נמצאים בישיבות... ולומדים בהתמדה ושקידה ומתוך בטחון נפשי ושמחה וטוב לבב.
ומה שמגדיל עוד יותר תמיהתי, שהרי בודאי ידוע להם הנדפס בכמה מכתבי עת אשר בארצנו הקדושה ת"ו, על דבר המתרחש בנפש הנוער אשר שם והנהגתו, ואשר החיסון הכי חזק נגד הרוחות בלתי מצויות המנשבות ברחוב, מקבלים דוקא בישיבות אלו, ועד כדי כך, שבאלפי נוער עבריין, לא נמצא אף אחד מתלמידי ישיבה הלומדים תורה כל היום...
זה שאומרים עליו "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים" וזן שני ביליון וחצי בני אדם - ימציא לו פרנסתו בעתו ובזמנו, גם לבנם שיחי'".
(ממכתב אייר תש"כ - לקו"ש כב עמ' 388)
ועוד:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר
התנגד בחריפות ללימוד חכמות חיצוניות, המטמאות את חב"ד שבנפש, ובמיוחד התנגד לכך שתלמידי התמימים ילמדו חכמות אלו.
אדם שעושה חשבון שבעוד מספר שנים יצטרך למצוא פרנסה, ולכן מוכרח ללמוד בקולג' - מעיד על עצמו שהוא "חיגר" רוחני, בעל אמונה "צולעת" (כידוע שאמונה נמשלה לרגל). כלומר: הוא אמנם מאמין בהקב"ה, ומאמין שהקב"ה זן ומפרנס לכל, וכפי שאומר בפה מלא לאחר כל ארוחה "כי הוא אל זן ומפרנס לכל"; אבל הוא "צולע" באמונתו - הוא לא משער שהקב"ה מסוגל לפרנסו באופן אחר, אלא דוקא כשילמד בקולג'! הרי הקב"ה זן ומפרנס לכל זה חמשת אלפים שבע מאות חמש עשרה שנה, עוד לפני בואו של הקולג' לעולם...
זאת ועוד: ידוע שמספר המתפרנסים ומסתדרים במקצוע שלמדו הוא מיעוטא דמיעוטא (ואפילו רבי מאיר, שחייש למיעוטא, סבור שלמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן); ולאידך - רואים בחוש שרובא דרובא מאלו שנשארו ללמוד בישיבה זן הקב"ה ומפרנס בהרחבה..."
(משיחת ש"פ חו"ב תשט"ו - על פי רשימת השומעים בלבד)