פורום אוצר החכמה

האם יש מקורות למושג של "שולחן ערוך החמישי"?
וביתר פירוט, האם יש מקור (כתוב, ועדיף קדום ככל הניתן) להשקפה החרדית הגורסת כי ענייני 'השקפה' וכיוצ"ב הם מעיקרי הדת, ומי שחולק בהם על דעת רבותינו, מאבד את ה'חזקת כשרות' שלו?
ולדוג' אם יבוא רב ת"ח עצום ויר"ש ידוע ויתיר לחלל שבת - להדיא, לכו"ע הוא יוצא אל מחוץ לקונצנזוס, אבל אם יבוא רב ת"ח עצום ויר"ש ידוע ויטען שפגישה עם רבאיים רפורמים אינה בעייתית אם אינו מכיר בהם להדיא, אז רוב החרדים יפקיעו אותו, ואולי בקרב ציבורים אחרים, פחות.
אשמח שלא יתפתח דיון סביב הדוגמא אלא סביב העיקרון.
תודה רבה.

ייש"כ,
בעז"ה אעבור ע"ז.
האם יש שם גם על ענייני השקפה וכיוצ"ב?

ראה, למשל, ח"א סי' ט ס"י (ע' קנט־קס).

מסופר שאחד בא לקבל סמיכה אצל אחד מגדולי הרבנים, אחרי שבחן אותו ומצאו בקי בד' חלקי שו"ע, שאלו האם הוא בקי גם בחלק החמישי, היינו איך להתנהג עם אנשים.
והיו שהוסיפו גם חלק שישי, איך להתנהג עם כאלו שאינם אנשים...

וכשלעצמי, מעודי תמהתי האם השו"ע החמישי אינו כבית חמישי בתפילין?

לענין כתב:https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=603384

הספר המלונקק הוא ספר חשוב ושימושי מאד (יש לי אותו בבית) אבל הוא לא קשור בכלל למושג של השו"ע החמישי המסורתי שהוא המבואר גם במקורות שמביא בהקדמה שלו.

השו"ע החמישי הוא כינוי ל"כח הדעת" או "שכל הישר." הוא בפירוש לא כולל את כל ההלכות המפורשות או המבוארות בחז"ל ראשונים ופוסקים. זה שאין שו"ע על ה' באל"ח הוא ידוע וכבר כתבו רבים וטובים, בעיקר תוך המאה האחרונה, וביתר שאת בדורינו, להשלים את החסר. אבל זה ממש לא הרעיון של השו"ע החמישי.

זכורני בדרשתו של המ"ק בישיבה שהביא בדיוק בנושא זה את דברי הרבינו ניסים גאון בהק' למסכת ברכות, שם אאל"ט לקראת סוף דבריו משמע ש"שו"ע החימישי זה מדאורייתא!"-כזעקת המ"ק שליט"א.
(אכן יש מקום להבין כך בדבריו אבל כמובן שאסור לשכוח את הקונטקסט של הדברים , כלומר תקופת חייו וסביבתו וכו'.)

ר' גודל היה אומר שלא כתוב באף מקום שאסור להכניס לארון קדש חתולה, ויש גם שהיו אומרי בשמו שע"פ השו"ע מותר לעמוד ברחוב ר"ע כשהתפילין של ראש ביד והתפילין של יד מונחים ולאכול מסנדוויץ פחות מכזית ולהטיל מים, זה ע"פ ארבעה חלקי שו"ע אבל השו"ע החמישי שהוא השכל הישר והמבין יבין

אני מחדד את שאלתי מפתיחת האשכול.
כוונתי, בשאלות הנהגה ציבורית ו'השקפה', מה המקור לתפיסה החרדית לפיה ענייני השקפה חשובים כמו ענייני ד' חלקי שו"ע? אולי מי שמקיים בדקדוק את כל חלקי השו"ע לא מחויב להשקפה שלנו - בדברים שלא סותרים את השו"ע?

לגבי דברי הרבנים איך ווייס ואהרון תאומים
כל הדברים חשובים מאד כמובן
אבל לענ"ד גם זה וגם זה לא שייכים לשו"ע החמישי.
לענ"ד, השו"ע החמישי הוא לא קשור ל"מצוות שכליות" שכתבו עליהם רבינו נסים גאון והראשונים, שהדעת מחייבת חיובים מסויימים,
וגם לא להנהגות שכל מי שלא נטרפה דעתו עליו מבחין שהם לא ראויים.
אלא זהו דבר יותר עדין, ביישום ההלכה וההנהגה.

בברכה
הועד למען טוהר השולחן ערוך החמישי

ראה אגרות וכתבים למוהר"ש וולבה ח"א עמ' קפ אגרת קעח

אור עולם כתב:אני מחדד את שאלתי מפתיחת האשכול.
כוונתי, בשאלות הנהגה ציבורית ו'השקפה', מה המקור לתפיסה החרדית לפיה ענייני השקפה חשובים כמו ענייני ד' חלקי שו"ע? אולי מי שמקיים בדקדוק את כל חלקי השו"ע לא מחויב להשקפה שלנו - בדברים שלא סותרים את השו"ע?

המקור הוא: כל ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו.