עמוד 1 מתוך 1

החסיד? יענער

פורסם: ש' ינואר 30, 2021 9:08 pm
על ידי עני בן פחמא
הרבו להביא בתקופה האחרונה את התפארת ישראל (אבות פ"ג בועז אות א') שכתב ש"החסיד יענער" שהמציא את החיסון הוא מחסידי אומות העולם ובדין הוא שיטול שכרו לעולם הבא על שהציל אלפים ורבבות מרדת שחת.
ואני כששמעתי את זה תמהתי שתי תמיהות:
א) וזו שאלה הלכתית יותר, שברמב"ם מבואר שחסידי אומות העולם אינו כמשמעות הרווחת היום של אדם שעזר ליהודים בשואה וכד', אלא גוי שמקיים שבע מצוות בני נח.
ב)למה מגיע שבח לאדם שרצה להתעשר ולהמציא חיסון שיציל בני אדם, ובעצם יש כאן שתי תמיהות, הא' ניתן לשבח כל אינסטלטור שעזר להרבה בתים בתקלות, ומה הוא אשם שאינו יודע להמציא חיסונים, ב' גם הרופא שהצלי רבות מסתמא לא עשה זאת בהתנדבות אלא להצלת רבים.

נפק"מ לשבח את פייזער ומודרנה.

Re: החסיד? יענער

פורסם: ש' ינואר 30, 2021 9:24 pm
על ידי דרומי
יש את הידוע בדבר זה שנפלה לו מטבע מכיסו ומצאה עני ונתפרנס הימנה, שאף שזה שנפלה לו המטבע הצטער על נפילתה, מ"מ מתברך הוא על כך שבפועל התגלגלה על ידו מצות הצדקה. ופשוט.

Re: החסיד? יענער

פורסם: ש' ינואר 30, 2021 9:47 pm
על ידי לבי במערב

Re: החסיד? יענער

פורסם: ש' ינואר 30, 2021 10:12 pm
על ידי הרואה
יש שאלה מהותית האם אדם נמדד לפי נקודת הבחירה שלו או לפי מעשיו בפועל.
לכאו' מצד אחד חשב אדם לעשות מצוה ונאנס וכו', ולפום צערא אגרא, ומצד שני ברור במקומות רבים שיש שכר לפי מצווה ולפי מעשים בפועל.

Re: החסיד? יענער

פורסם: א' ינואר 31, 2021 5:55 pm
על ידי צופה_ומביט
עני בן פחמא כתב:הרבו להביא בתקופה האחרונה את התפארת ישראל (אבות פ"ג בועז אות א') שכתב ש"החסיד יענער" שהמציא את החיסון הוא מחסידי אומות העולם ובדין הוא שיטול שכרו לעולם הבא על שהציל אלפים ורבבות מרדת שחת.
ואני כששמעתי את זה תמהתי שתי תמיהות:
א) וזו שאלה הלכתית יותר, שברמב"ם מבואר שחסידי אומות העולם אינו כמשמעות הרווחת היום של אדם שעזר ליהודים בשואה וכד', אלא גוי שמקיים שבע מצוות בני נח.
ב)למה מגיע שבח לאדם שרצה להתעשר ולהמציא חיסון שיציל בני אדם, ובעצם יש כאן שתי תמיהות, הא' ניתן לשבח כל אינסטלטור שעזר להרבה בתים בתקלות, ומה הוא אשם שאינו יודע להמציא חיסונים, ב' גם הרופא שהצלי רבות מסתמא לא עשה זאת בהתנדבות אלא להצלת רבים.


אכתוב את הידוע לי לענ"ד:

א. שיטת הרמב"ם שם אינה מוסכמת. שיטת הרבה גאונים וראשונים שיסוד חיוב מצוות בני נח (ועכ"פ חלקן) אינו כי היה ע"כ ציווי מהקב"ה לאדה"ר או נח, דבאמת לא היה ע"כ ציווי אלא החיוב הוא מצד הכרע הדעת והיושר והמצפון ואובנתא דלבא שבלב כל אדם. רבי שמואל בן חפני ורבי נסים גאון שאלו (אפילו לגבי ישראל!) למה צריכה התורה לצוות על המצוות השכליות, ולא ענו 'כי אחרת לא יהיה ע"ז שכר עוה"ב אלא רק שכר עוה"ז', אלא ענו תירוצים אחרים לגמרי. ומשמע מדבריהם להדיא שכל העושה מצוות מהכרע הדעת זוכה לעולם הבא. והם אף לא הגבילו כלל ש'מצוות השמעיות' שעסקו בהם היינו 'להבין שכך רוצה הבורא', אלא כמושג הידוע בקדמונים שהכוונה למצוות שדעת כל אדם מחייבת מצד עצמה, מצד המצפון ונימוס החברה והתועלת האנושית. ולכאורה לשיטתם 'כל אחד ואחד מכל באי העולם שהלך ישר כאשר עשהו האלקים' זוכה בזה לעוה"ב כפי ערכו. [בלי להיכנס לשאלה איזה עוה"ב, ואיזה חלק לעוה"ב, ומהי מהות העוה"ב לאוה"ע וכו'].

ב. מאן מפיס עבור מה עשה את זה, והאם טרחתו ויגיעתו ונידוד שינה מעיניו וכו' היו ע"מ לקבל פרס, ועכ"פ בגדר שאם לא יקבל את הפרס יתהה על הראשונות. (וראה בשבת לג, ב שרבי יהודה לא שפט כך בפשיטות את מעשי אוה"ע שהועילו לעולם).