ישיבת אור ישראל חידוש או ממשיכי המסורה

[היושב בגנים]

יצא לי לאחרונה בתקופת הרישום לישיבות גדולות לברר ולחקור אודות ישיבת אור ישראל הגדולה בפתח תקוה וגיליתי עולם מרתק ומענין של ישיבה הידועה כנמנית על הישיבות הפותחות אך כמעט אין קשר וזיקה בינה לבין חברותיה כחברון וולפסון וכו' בצורת ההתנהלות בסדרי הישיבה המנוהלת במשטר קפדני של ראש הישיבה הג"ר יגאל רוזן בתפילות ובסדרי הלימוד והנ"ל ידוע ומפורסם
ונתעוררתי מזה לכמה תמיהות
א.מי הוא המחדש אור ישראל או כלל עולם הישיבות ובשם הגר"י רוזן שמעתי שטען בתוקף בפני בני ישיבתו כי ישיבתו היא המעוז האחרון שממשיכה בדרך עולם הישיבות הישן ואף הביא שבזמנו בפונביז' ר' חצקל היה ג"כ עןמד ומשגיח בתחילת הסדרים וכששאלוהו על עולם הישיבות דהיום אמר שאין כל טעם שיצדיק את חוסר המשטר בשאר הישיבות ומי שטוען שזהו משהו אידאולוגי אינו אלא מתרץ את עיפותו ובאמת ראיתי מבס' תנועת המוסר שמתאר בכ"מ את המשטר בישיבות סלבודקא קלם טעלז ועוד וכן ידוע מהגר"ש וולבא שסיפר על ר' ירוחם במיר
וצ"ע
ב.האם השיטה מוכיחה את עצמה
ג.האם משטר מיועד ל"מרובעים" או לסגנון הקלאסי שרוצה ל"התרבע" או לבלתי מסודרים שרוצים להסתדר
ועוד הרבה יש לגלות בעולם מופלא זה ואשמח אם יחכימוני כותבי ביהמ"ד היושבים בגנים
היושב בגנים

[יבנה]

הוא ממשיך את המסורה של ישיבת היישוב שלמד שם. ואשתו ממשיכה את מסורת סבא שלה ר' יחזקאל לוינשטיין.
מבחינה היסטורית רוב הישיבות לא התנהלו כך, והיכן שניסו לעשות את זה עשו התלמידים מרידות וזרקו את ראשי הישיבות או המשגיחים.
בסלבודקה היו 3 מרידות נגד הסבא מסלבודקה ואף איימו עליו באקדח, עד ששינה את גישתו.
ר' ירוחם היה משגיח בראדין, והבחורים מרדו בו ונאלץ לעזוב.
אף בפנוביז' רק ר' יחזקאל נהג כן, ולא שאר המשגיחים וכו'. ר' י"ש כהנמן כשלמד בטלז ניהל את המרד נגד המשגיח והבחורים שהביא מסלבודקה להכניס את המוסר לטלז.

[היושב בגנים]

איפה מתבצע המשכת מסורת ר' חצקל ע"י אשתו
לדבריך לר' יגאל נזקפת הצלחה נדירה שמנהיג את ישיבתו כבר 39 שנה ביד רמה מה שלא עלה ביד קודמיו
ובעיקר עדיין לא הוברר לי האם גישה זו לחינוך נכונה בעצם ורק שמפני המורדים לא נתקיים המהלך ומה שורש המח' בין הישיבות
מדוע הסבא ניסה 3 פעמים וכי לא קלט את הלך הרוח כבר בפעם הראשונה או השניה
כנראה ריש"כ חזר בו מהתנגדותו לתנועת המוסר שהרי בישיבתו בעצמו הביא צוות מוסרי

[גביר]

אם איני טועה לפי ספר תנועת המוסר לתלמיד הסבא מסלבודקה הרב דב כ"ץ, השינוי המהותי בגישת הסבא התרחש לאחר שעלה לאה"ק, שכן כאן יש לנהוג ב'מקל נועם' כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה.

[לעולם יהיה אדם]

השיטה שעל המשגיח לפקח על הבחורים במשטר קפדני, איננה שיטת המוסר. זה שני דברים שונים.
המרידות שהוזכרו לעיל, לפחות חלקם, היו חלק מפולמוס המוסר.

הגישה של ר' יגאל הא לא רק משטר על זמנים, המשטר מקיף תחומים רבים.
יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלו שלא.

[חיים שאול]

המרידות שהוזכרו היו על המוסר ולא על המשטר

[פילווישוק]

אם איני טועה לפי ספר תנועת המוסר לתלמיד הסבא מסלבודקה הרב דב כ"ץ, השינוי המהותי בגישת הסבא התרחש לאחר שעלה לאה"ק, שכן כאן יש לנהוג ב'מקל נועם' כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה.

איני זוכר היכן, אך שמעתי נוסח אחר: תלמיד שאל את הסבא למה אינו נוהג בתקיפות בארץ ישראל כפי שנהג בחו"ל. ענה הסבא: בחו"ל היתה לבחורים הכנעה, על ידי זריקת מרה יכלתי לקרב אותם אל השלימות. הבחורים בא"י אין להם הכנעה, אם אדבר איתם קשות - ימרדו לגמרי.

[היושב בגנים]

אם איני טועה לפי ספר תנועת המוסר לתלמיד הסבא מסלבודקה הרב דב כ"ץ, השינוי המהותי בגישת הסבא התרחש לאחר שעלה לאה"ק, שכן כאן יש לנהוג ב'מקל נועם' כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה.

איני זוכר היכן, אך שמעתי נוסח אחר: תלמיד שאל את הסבא למה אינו נוהג בתקיפות בארץ ישראל כפי שנהג בחו"ל. ענה הסבא: בחו"ל היתה לבחורים הכנעה, על ידי זריקת מרה יכלתי לקרב אותם אל השלימות. הבחורים בא"י אין להם הכנעה, אם אדבר איתם קשות - ימרדו לגמרי.[/qu
הדבר צ"ב שהרי הסבא עלה עם ישיבתו לא"י והבחורים עלו עמו ודרכם של ת"ח דא"י לכאו' אינו גזיה"כ אלא מציאות סגנונם ודוחק לומר ששינו העולים את סגנונם ואף לנו"א צ"ב וכנ"ל

[לארץ ולדרים]

המשטר שהסבא מסלבודקה עשה היה שונה מאוד מבחינה מהותית הוא אמנם השגיח על התנהלות תקינה אך חוץ מסדרים וכדו' נתן שיחרור גדול מאוד ומאוד רצה שכל יחיד יהיה לו את המקום לגדול בדרכו משא"כ שם שאי אפשר ללמוד דף אחר או בסגנון אחר מכל הישיבה ויתכן שזו גם הסיבה שבאור ישראל הצליחו ויתר כי כשאתה נוטל מאנשים את החירות הפנימית יותר קל לך גם את החיצונית לגדל תלמידים מגוונים כר' חצקל סרנא ר' אהרן קוטלר רי"י ויינברג ר"י הוטנר רי"י רודרמן רא"א קפלן ועוד ולשמור שיבואו כשאתה רוצה זו אומנות ממש

[גביר]

אם איני טועה לפי ספר תנועת המוסר לתלמיד הסבא מסלבודקה הרב דב כ"ץ, השינוי המהותי בגישת הסבא התרחש לאחר שעלה לאה"ק, שכן כאן יש לנהוג ב'מקל נועם' כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל המנעימים זה לזה.

איני זוכר היכן, אך שמעתי נוסח אחר: תלמיד שאל את הסבא למה אינו נוהג בתקיפות בארץ ישראל כפי שנהג בחו"ל. ענה הסבא: בחו"ל היתה לבחורים הכנעה, על ידי זריקת מרה יכלתי לקרב אותם אל השלימות. הבחורים בא"י אין להם הכנעה, אם אדבר איתם קשות - ימרדו לגמרי.[/qu
הדבר צ"ב שהרי הסבא עלה עם ישיבתו לא"י והבחורים עלו עמו ודרכם של ת"ח דא"י לכאו' אינו גזיה"כ אלא מציאות סגנונם ודוחק לומר ששינו העולים את סגנונם ואף לנו"א צ"ב וכנ"ל

יתכן שהסבא סבר, לפי שמועה זו, שיהודי בחו"ל הוא לעולם בגדר אורח וממילא הוא כנוע יותר בטבעו ובא"י אנחנו תלי"ת בבית וגם אותם שבחו"ל היו כנועים כאן אינם כנועים שזה טבע האדם שבביתו בטחונו העצמי עולה.

[היושב בגנים]

כווארט זה נפלא אך ק"ק לפרש א מעשיו בפועל משום הנ"ל

[לעולם יהיה אדם]

כווארט זה נפלא אך ק"ק לפרש א מעשיו בפועל משום הנ"ל

זה לא ק ווארט, אצל הרבה מהיהודים שעלו ארצה זאת הייתה חוויה שהם היו מודעים לה.
לא כולם כמובן.

[היושב בגנים]

כווארט זה נפלא אך ק"ק לפרש א מעשיו בפועל משום הנ"ל

זה לא ק ווארט, אצל הרבה מהיהודים שעלו ארצה זאת הייתה חוויה שהם היו מודעים לה.
לא כולם כמובן.

האם יש למר מקור להנ"ל ובמה זה התבטא[לבד מהנ"ל]

[לעולם יהיה אדם]

כווארט זה נפלא אך ק"ק לפרש א מעשיו בפועל משום הנ"ל

זה לא ק ווארט, אצל הרבה מהיהודים שעלו ארצה זאת הייתה חוויה שהם היו מודעים לה.
לא כולם כמובן.

האם יש למר מקור להנ"ל ובמה זה התבטא[לבד מהנ"ל]

אין לי כרגע, זה מופיע בתיאורים של יהודים שעלו ארצה בתקופה ההיא, בחו"ל יהודים היו מיעוט נרדף והרגשתם הייתה בהתאם, בארץ יהודים באו לבנות לעצמם מדינה, ואלו חיים שונים בתכלית, גם אם מדובר בבחור ישיבה שאינו מזדהה עם מוסדות הישוב.
בארץ למרות שהיו אירועי רצח קשים מצד הערבים, ההרגשה הכללית הייתה שהנה באה הגאולה. מעשיהם של הערבים לא עברו בלי תגובה (בדרך כלל), וגם אם התגובה לא הייתה יעילה, החוויה של היותנו חסרי מגן כבר השתנתה.
בחו"ל כל מה שהיה קשור לסדר, לשלטון, לתרבות, היה בידי הגויים (לפחות במזרח אירופה). בארץ היו ארגוני הגנה חמושים, מוסדות השלטון חלקם בידי יהודים וחלקם בתכנית להיות בעתיד הקרוב בידי יהודים, וכך גם התאגדויות כלכליות, מושבים, קיבוצים וערים.
לכל זה יש השפעה מרחיקת לכת על הלך-הרוח של בחור צעיר.

גם עצם החוויה של חיים בארץ הקודש, עליה לקברי אבות, היא חוויה מרוממת נפש של שיבה הבייתה.