פורום אוצר החכמה

ברכות ס: רב הונא בשם ר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ושם הביאו מעשה מר' עקיבא ובסוף באו ליסטים ואמר ר' עקיבא לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.

לכאורה שבאים על אדם יסורים עליו לפשפש במעשיו, להרהר בתשובה ולחשוב למה עשה ד' ככה. אם במקום זה הוא אומר: בטח זה לטובה, לכאורה יכול להגיע למדרגת אם תלכו עמי בקרי.

אודה למי שיש איזה מראה מקום בשאלה הזו.

[כמובן שאם מבין שזה ייסורים בתור עונש אבל אומר שמה שהקב"ה מעניש אותו זה דבר טוב כי ככה או יחזור בתשובה או ירווח לו לעולם הבא לא קשה - אבל סיום הסיפור הוא הקשה שבסוף ניצול מהליסטים ורע"ק אמר או אתם רואים שצדקתי שהכל לטובה. וזה לטובה ממש ולא עונש ולא ייסורים. ולכאורה יש פגם של לא להתבונן לפשפש ולהרהר תשובה]

השומר אמונים [ראטה] מאריך בענין כל דעביד רחמנא לטב במאמר הביטחון וההתחזקות, אולי תמצא שם התייחסות לשאלתך.

רבי עקיבא היה צדיק גמור ועל כן זה היה לטובה בעולם הזה.
לאדם שאינו צדיק גמור יתכן שזה לשם כפרת עוונות.

הרואה כתב:רבי עקיבא היה צדיק גמור ועל כן זה היה לטובה בעולם הזה.
לאדם שאינו צדיק גמור יתכן שזה לשם כפרת עוונות.

א. בשו"ע נפסק שכל אדם צריך לומר "כל דעביד רחמנא לטב", ולא רק ר"ע.
ב. ר"ע מסתמא לא החזיק מעצמו לצדיק גמור, שהרי "משביעין אותו ... ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" (ובפרט למי שלומד את זה כפשוטו, ודלא כמבואר בתניא).

עזריאל ברגר כתב:

הרואה כתב:רבי עקיבא היה צדיק גמור ועל כן זה היה לטובה בעולם הזה.
לאדם שאינו צדיק גמור יתכן שזה לשם כפרת עוונות.

א. בשו"ע נפסק שכל אדם צריך לומר "כל דעביד רחמנא לטב", ולא רק ר"ע.
ב. ר"ע מסתמא לא החזיק מעצמו לצדיק גמור, שהרי "משביעין אותו ... ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" (ובפרט למי שלומד את זה כפשוטו, ודלא כמבואר בתניא).

א. ברור. אבל החילוק שר"ע יראה בעולם הזה, ואחרים בעולם הבא.
ב. אולי באמת ר"ע לא ידע שלטב בעולם הזה, אבל הקב"ה כך נתן לו. חוץ מזה יש עוד הבחנות של צדיק גמור מלבד הגדרת התניא, יש הרבה דוגמאות בגמ' של חכמים שידעו שלא תקרה להם צרה או שלא תקרה צרה לפלוני ולא בהכרח שלא היה להם יצר הרע כלל.
יתכן אולי שההגדרה של צדיק גמור לעניין מקרי העוה"ז והעוה"ב שונה מהגדרת זה וזה שופטם אינני יודע.