פורום אוצר החכמה

עם צאת השבת התעדכנו כי רה"מ טס בעיצומה של השבת לרוסיה.
א. כיצד יש להתבונן על כך מבחינה הלכתית (פיקוח נפש, ספק פיקו"נ, ס"ס דפיקו"נ).
ב. מבחינה השקפתית, האם יש לנו להתערב במלחמה לא לנו כיהודים.
ג. האם יש בכך קידוש ה' או שמא חילול ה'.
ועוד כהנה וכהנה ע"ז הדרך.
בקשה, בואו נשמור על הדיון הענייני ולא נזלוג במהרה אל מחוזות הפוליטיקה

השאלה היא אם יש כאן באמת אפשרות להציל חיי יהודים (שבוודאי נמצאים בסכנה במלחמה זו, למרות שאין זו מלחמה הנוגעת ישירות ליהודים, כעם ישראל)
אם לא, אז קשה מאוד להבין איזה היתר יש לזה
אם כן, אז יש שאלה לגבי ההכרח לטוס בשבת דווקא.
אם זה לא היה הכרחי, ואפשר היה לעשות זאת לפני שבת, אז זה דומה לנדון המפורסם על דחיית מעשה של פקו"נ לשבת
אם זה כן הי ה הרחי דווקא בשבת (כגון שהיה חלון זדמנויות להועיל דווקא אז), אז לכאורה אכן מובן ההיתר

בעיניי לא ראוי בכלל להתעסק בזה, כי בשופטני לא עסקינן.

ולעצם הענין, ראה בעלון 'שיחת השבוע' מה שכתב.

דומני שיש כאן פיקוח נפש ברור ומובהק: רוסיה נותנת לישראל חופש פעולה בסוריה. מצד שני לישראל אינטרס ברור בקשר עם אמריקה. ככל שהמלחמה תמשיך, והמתח בין רוסיה לאמריקה יגבר, ידרשו שתי המעצמות מישראל לעמוד לצידם. כך שלישראל אין את הפריבילגיה שלא להביע עמדה. סביר שישראל תאלץ לבחור בצד של אמריקה, אך המחיר יהיה קשה מאוד. לכן כל שנייה שעוברת והמצב מידרדר עוד ועוד מהווה פיקוח נפש ברור לישראל. לכן, בניגוד לדברי הרב בברכה המשולשת, שדן מצד הצלת היהודים הנתונים שם בסכנה, ולא נחת למה שכתבנו, אין שום מקום להשתהות בעניין, ובצדק רב עשה נפתלי בנט שטס בשבת.

אפשר לפלפל גם האם שיחת הטלפון של אוברי סולומון ה"ה אבא שלמה אבן עם הנשיא דה גול שהתקיימה בשבת היתה מותרת מדין פיקו"נ או שהוא חלק על החזו"א ומדלית ליה בונה אין איסור להתקשר בטלפון. רלוונטי באותה מידה.

ברור שיש כאן פיקוח נפש. פוליטי. של בנט.

בן אליהו כתב:דומני שיש כאן פיקוח נפש ברור ומובהק: רוסיה נותנת לישראל חופש פעולה בסוריה. מצד שני לישראל אינטרס ברור בקשר עם אמריקה. ככל שהמלחמה תמשיך, והמתח בין רוסיה לאמריקה יגבר, ידרשו שתי המעצמות מישראל לעמוד לצידם. כך שלישראל אין את הפריבילגיה שלא להביע עמדה. סביר שישראל תאלץ לבחור בצד של אמריקה, אך המחיר יהיה קשה מאוד. לכן כל מיני שעוברת והמצב מידרדר עוד ועוד היא פיקוח נפש ברור לישראל. לכן, בניגוד לדברי הרב בברכה המשולשת, שדן מצד הצל היהודים הנתונים שם בסכנה, ולא נחת למה שכתבנו, אין שום מקום להשתהות בעניין, ובצדק רב עשה נפתלי בנט שטס בשבת.

אני באמת לא מסכים עם הניתוח הפוליטי הזה (לגבי רוסיה), אבל זה לא המקום.

אולי אין כאן פיקו"נ יחידני וספציפי על יהודי מסוים. אך יש כאן 'פיקו"נ כללי'. כפי הטעמים הנ"ל ומטעמים נוספים.
מצו"ב מה שכתבתי בכעי"ז, ויש לקרב לנידו"ד, ויש לרחק, לפי המציאות.

פיקוח נפש סטטיסטי
א. כלבי יחידת הכלבנים בצבא מסייעת להצלת חיים, שבכך שלוכדים מחבלים, עולים על מוקשים שנטמנו כדי להרוג חיילים, מגלים מקומות מסתור של מחבלים וכו'. באחד ההתקלויות ירו מחבלים באחד מכלבי היחידה ופצעוהו. החיילים הסתפקו האם מותר להזמין בשבת וטרינר, שירפא את הכלב בחילול שבת, מכיון שאין ספק שכלב זה שאומן לכך במשך שנים רבות, יוכל להבריא ולסייע בהצלת ישראל ופיקוח נפשם. ומנגד, מכיון וברגע נתון זה לא נשקפה סכנה ידועה וודאית שהכלב יכול לסייע בה, אפשר ואסור להצילו בחילול שבת.
ב. בישוב נידח ומרוחק התקלקל בשבת האמבולנס היחיד הפועל באיזור. נהג האמבולנס הסתפק האם מותר לתקנו כעת, מכיון וע"פ הסטיסטיקה ישנם מקרי פיקו"נ בכל שבת, או שמכיון וברגע זה אין חולה ודאי לפנינו, אסור לתקנו.- מהו הדין?

תשובה א] בעירובין מ"ה א' מצינו שהיוצאין למלחמה יכולים לחזור למקומם וכלי זיינם עליהם, "כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה. פעם אחת הכירו בהם אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן ונכנסו אויבים אחריהם, דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים. באותה שעה התקינו שיהיו חוזרין למקומן בכלי זיינן". הרי לנו שפיקוח נפש הותר גם באופן שברגע נתון זה אין סכנה ודאית לפנינו, אלא שמכיון וישנה הסתברות גבוהה לחשש חיי ישראל, מחללים את השבת.

ואמנם הרמב"ם סופ"ב משבת כ': " וכשיצילו את אחיהן מותר לחזור בכלי זיין שלהם למקומם בשבת, כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא, ועי' רמב"ם מלכים ו',י"ג ובכס"מ וברדב"ז שם, דהוא מדין סופן משום תחילתן, שאם לא יקחו כעת את נשקם לא ירצו להציל עוד בעתיד. וראה בתוס' עירובין מ"ד ב' ד"ה כל שהקשה אמאי לא חשיב הא בסוגיה דביצה י"א גבי הנך דהתירו סופן משום תחילתן, והלח"מ בה' מלכים הקשה דהא בש"ס עירובין לא אמרו טעם זה (של התוס' והרמב"ם), אלא שהתירו משום מעשה שהיה, וכבר עמדו בזה האחרונים. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו כ"ו) כ' לתרץ דהא בברייתא דהאי מעשה קתני דבראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה, וחזי' דגם קודםתקנה היו מטלטלים את נשקם עד הבית שליד החומה ועוברים על איסור העברת ד' אמות ברה"ר ועל איסור הכנסה מרה"ר לרה"י וכמש"כ להדיא ברבנו יהונתן שם, ומוכח שגם לולי הטעם שרדפו אחריהם התירו להם להחזיר נשקם בהעברת ר"ה ותחומין, ובהכרח שהוא משום התירו סופן אטו תחילתן, וזהו עיקר יסוד ההיתר, וע"כ נקטו התוס' והר"מ שלכן מותר. ורק אח"כ הוסיפו היתר נוסף לקחת את הנשק הביתה, משום מעשה שהיה, עכתו"ד.

ולענ"ד עדיין הקושיה במקומה עומדת, ומפני דשפיר י"ל דההיתר ליקח הנשק עד הבית החיצון הותר משום פיקוח נפש ודאי, שהרי אם היו משאירים את כלי נשקם בשדה המערכה, היו האויבים שבים ונוטלים אותם והורגים בהם. ולזה א"צ להיתר של "סופן משום תחילתן", דפיקו"נ גמור הוא. ורק התירו משום מעשה שהיה גם ליקח עד הבית, מפני החשש שמא ישנו מקרים אלו גם בהמשך, ועדיין צ"ע לשם מה הוצרכו ל"סופו משום תחילתו", וכקושית הלח"מ. ויש ראיה עימדי דלא כשבה"ל מד' שו"ת ובחרת בחיים (להגר"ש קלוגער, סי' צ"ט), שנשאל בא' שנסע לצורך פיקו"נ מחוץ לעיר, האם מותר לו לשוב לביתו, מחשש שאם לא נתיר לו כעת לא יאבה גם הלוך. וכ' בחד מטעמיו דבעירובין שם לא התירו משום הטעם שלא להכשילן לעתיד לבוא רק איסורים דרבנן של טילטול הכלי זיין ואיסור אלפיים אמה דרבנן, והיתר חוץ לתחומין (דאורייתא לחלק מהדעות) התירו לו רק במקום סכנה, עכ"ד. ובהכרח שגם הוא ז"ל סבר שאיסורי תורה דמעביר ד"א ברה"ר ומעביר מרה"ר לרה"י הותר רק במקום פיקו"נ, ולא משום "סופן משום תחילתן".

ומ"מ חזינן מהרמב"ם ומהמשנ"ב (שכ"ט, ט') שההיתר להשיב כלי הזיין הוא משום דנמצא מכשילן לעתיד לבוא, ולא מפני חשש הסתברותי של ספק פיקו"נ משום מעשה שהיה ושמא יהיה שוב. ואולי י"ל שגם כל ההיתר של "נמצא מכשילן לעתיד לבוא" הוא בכלל חשש פיקו"נ הסתברותי, שלמרות שאין פיקו"נ של עתיד לבוא בפנינו, מ"מ התירוהו מחשש שע"י השארת הנשק כעת, יימנעו מלפקח על נפשות בעתיד. ומנגד י"ל דענין אחר הוא, דתקנת חז"ל מיוחדת היא, הגם שלא התירו כן בשאר גווני ואנפי.

ב] והנובי"ת (יו"ד ר"י) דן האם מותר לנתח גופת יהודי שמת ממחלה מסוימת, כדי שהרופאים יעמדו דרך הניתוח על טיב המחלה ויצליחו לרפאות עי"כ חולים אחרים בעתיד. והנוב"י כותב שאם מדובר בספק הצלת נפשות כשהחולה לפנינו, ודאי שמותר הדבר, אך "כל זה ביש ספק נפשות לפנינו, אבל בנדו"ד אין כאן שום חולה הצריך לזה, רק שרוצים ללמוד חכמה זו אולי יזדמן חולה שיהיה צריך לזה, דודאי דלא דחינן משום חששא קלה זו שום איסור תורה או אפי' איסור דרבנן. שאם כן, אזי יהיה כל מלאכת הרפואות מותר בשבת, שמא יזדמן היום או בלילה חולה שיהיה צורך לזה. ולחלק בין חששא לזמן קרוב, לחששא לזמן רחוק, קשה לחלק". וכן הוא בשו"ת חת"ס (יו"ד של"א).

והחזו"א (יו"ד סי' ר"ח סק"ז) כ' בזה דברים ברורים ונפלאים: "בפ"ת יו"ד שס"ג סק"ג כ' בשם הנוב"י והחת"ס דאם יש חולה קמן, מותר לנוולו משום פיקוח נפש, אבל אם אין חולה קמן אסור. ואין החילוק בין איתא קמן לליתא קמן, משום חולי המהלכת, הו"ל כאויבים שדרו בעיר הסמוך לספר, וכבעירובין מ"ה ע"א, ובתענית כ"א ע"ב. ומיהו בשעת שלום לא חשבינן ליה פיקו"נ, אע"ג דשכיח בזמן מן הזמנים שיצטרכו לזה, כמו שאין עושין כלי זיין בשבת בשעת שלום. דא"כ בטלת כל המצוות. אלא לא מקרי ספק פיק"נ בדברים עתידיים שבהווה אין להם כל זכר וכו' ואין דנים בשביל עתידות רחוקות", עכ"ד. וכוונתו להא דעירובין דבעיר הסמוכה לספר יוצאין למלחמה בשבת אפי' על עסקי קש ותבן, משום החשש הסביר שיבואו לכבוש ולהרוג. ובתענית שם מבואר שגוזרים על "מגיפה" באופנים שונים של הסתברות למגיפה, למרות שאין חולים לפנינו, עי"ש. ונמצאנו למדים מדבריו שגם כשאין החולה קמן לפנינו, אך מצוי הדבר ביותר שיחלה או שתווצר סכנה מוחשית, שמחללים ע"ז את השבת.

וראה ג"כ בשו"ת מחנה חיים (יו"ד ח"ב ס') שמחזק ד' הנוב"י והחת"ס שכשאין חולה לפנינו אסור לחלל שבת, ומ"מ כ' שבעת מלחמה, שרבים הנפגעים ל"ע בד"כ בכל שעה ושעה, דשרי לחלל שבת על העתיד הקרוב. וראה ג"כ בשו"ת שבה"ל הנ"ל שכ' בתוכ"ד שדברי הנוב"י אינם דומים להחזרת האמבולנס של חברי "הצלה", דהכא שזה שכיח ממש שפונים להצלה כמה פעמים ביום, כאשר הוכיח הנסיון מהעבר". וראה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח ט"ו פ"ז) שכ' שאסור לנהג מד"א לשוב עם האמבולנס, לאחר הצלת נפש לתחנה מחשש שמא ואולי יקראו לו אל חשיב"ס, "אם לא היכא שהרישום אצלם בימות החול הם נקראים ע"פ רוב כמה פעמים ביום לחולה שיב"ס דאזי יש כבר מקום לתלות שעפ"י רוב הוא קרוי כבר לחשיב"ס, והדברים ארוכים למאד.

זה שווה אשכול אחר באספקלריה על ארץ ישראל. כיצד ניתן לכונן מלכות או ממשלה, על-פי ההלכה.
הרי לנהל מדינה, זה לא עוד עירייה מקומית של תברואה והקצאות ושאר תופינין.

ומה שהיה אמש, על ה'תורה' בסעודה ג' של הרבי מפוטין שליט"א, זה עוד הוכחה, שאסור להיות רה"מ עם כיפה.
ואדרבה, אם לא היה כיפה, לא היה מעיז לחלל שבת בשופי, וברגש של כל דל"י ממלכתי 'מתי יבא לידי ואקיימנה'.

בעבר שמעתי מאיש תקשורת חילוני, איך מנחם ב. ה'מסורתי' התבייש והסמיק מחילול יו"ט שעשה ע"י.
[זה היה בעדויות ב'ועדה' על 'סברה ושתילה'. והוא נשאל כיצד נודע לו המהומות. וענה בביוש גדול.
והנמיך את קולו, מעין זה: זה היה ב' ימי ראש השנה, וביום השני, עלתה בליבי האחריות כראש ממשלה, מה קורה. והאזנתי בצנעה לחדשות השעה.].

נ.ב. מה עם איסור טלטול והוצאה של ה'כיפה'? ואפשר שזה נפטר בקם ליה בדרביה מיניה, היינו איסור תחומין.

באווירת ימי הפורים הקרבים, אנסה לענות ברצינות על השאלות הפורימיות:

נחומצ'ה כתב:מה עם איסור טלטול והוצאה של ה'כיפה'?

אמנם יש מקום להתפלפל ולומר שהכיפה הקטנה הזאת איננה מלבוש, וגם צ"ע אם היא תכשיט שיש לו מה להתנאות/להתגאות בו, אך מצינו שגם אותות-קלון נחשבים כמלבוש או כתכשיט ומותר לצאת בהם לרה"ר בשבת...

נחומצ'ה כתב:ואפשר שזה נפטר בקם ליה בדרביה מיניה, היינו איסור תחומין.

אינני מוצא "היכי-תמצי" שבו איסור תחום-שבת יהיה חמור יותר מאיסור הוצאה (אפילו למ"ד תחומין דאורייתא - זה דווקא ברה"ר דאורייתא).

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:

נחומצ'ה כתב:ואפשר שזה נפטר בקם ליה בדרביה מיניה, היינו איסור תחומין.

אינני מוצא "היכי-תמצי" שבו איסור תחום-שבת יהיה חמור יותר מאיסור הוצאה (אפילו למ"ד תחומין דאורייתא - זה דווקא ברה"ר דאורייתא).

כיון שהכיפה פחותה מכל שיעורי הוצאה, ממילא אין איסורה אלא מד"ס...

א. האם אין בה ג אצבעות על ג אצבעות?! ושמא סבירא לך שאין הנקבים מצטרפים?
ב. אף אם אין בה שיעור לאדם רגיל, אבל מכיוון שבעיניו זה בגד חשוב - לכאורה חייב אם יוציאנה (בידו) לרה"ר, מדין "המצניע".
ג. יש דיון האם חצי שיעור במלאכות שבת הוא דאורייתא או דרבנן - כמדומני שנסתפקו בזה האחרונים.
ד. ראוי לציין שאם הכיפה היא "פחות מכשיעור" - אז יהיה פטור גם על הסיכה המחזיקה אותה, מדין "המוציא חצי שיעור בכלי".

להעיר ששמעתי כמה פעמים ממו"ר ר"י חברון הגרמ"מ פרבשטין שליט"א שפיקוח נפש דרבים יש לו גדרים קלים בהרבה מפיקו"נ דיחיד. ואכמ"ל.

אור עולם כתב:להעיר ששמעתי כמה פעמים ממו"ר ר"י חברון הגרמ"מ פרבשטין שליט"א שפיקוח נפש דרבים יש לו גדרים קלים בהרבה מפיקו"נ דיחיד. ואכמ"ל.

ונכב"ב (וכבר העליתי בכו"כ אשכולות מש"כ בס"ד בזה בספרי)

יהודה אבנר מספר שרשז"א נזף בו כשעל דעת עצמו לא נענה לקריאת ראה"מ רבין לבוא להתיעצות בשבת איך לענות למסר מהאמריקאים

יש כאן שינוי בין התערבותו של הנ"בל, ומצוקתו האישית. ליהודי היושב בצומת דרכים מתוקף תפקידיו.

א. הרי גם לפי לשונו, הוא ניסה לתווך שלום. ועל זה נאמר: 'מי שמך לאיש', הרי דחף את אפו למשימה זו.
ב. התפרסם שזה תוכנן כבר ביום רביעי. אז למה דחה לשבת? כדי להראות שערך 'פיקוח הנפש' שלו גדול מאחרים?!
ג. בשיא המגיפה, הוא התגאה בציניות [או בציונות...] 'אני חי-ל-ל-ת-י שבת בצבא'. עוד לא מצאתי איש זק"א או מד"א שמתגאה בכך.

סיכום: הבן אדם לא משל ביצרו וכיפתו.

סליחה שיצאתי מגבולות הפורום התורני. אך ידוע מאמר חז"ל 'על כבודי לא מחיתם וכו'.

סתם הערה 'צדדית': איזה היתר הלכתי הי' לנסיעה בעצומה של ש"ק ל'אתר החיפושים' דכלא גלבוע?...
[נדמה ששם גם לא 'החמיר' להמנע מתמונה. ואולי ס"ל דמלאכת שבת בישראל הותרה לגמרי, כיון דלא גזרינן אטו מזיד...].

עזריאל ברגר כתב:הסיכה המחזיקה אותה

כמדומה שמדובר בדבק דו"צ.

נחומצ'ה כתב:יש כאן שינוי בין התערבותו של הנ"בל, ומצוקתו האישית. ליהודי היושב בצומת דרכים מתוקף תפקידיו.

א. הרי גם לפי לשונו, הוא ניסה לתווך שלום. ועל זה נאמר: 'מי שמך לאיש', הרי דחף את אפו למשימה זו.
ב. התפרסם שזה תוכנן כבר ביום רביעי. אז למה דחה לשבת? כדי להראות שערך 'פיקוח הנפש' שלו גדול מאחרים?!
ג. בשיא המגיפה, הוא התגאה בציניות [או בציונות...] 'אני חי-ל-ל-ת-י שבת בצבא'. עוד לא מצאתי איש זק"א או מד"א שמתגאה בכך.

סיכום: הבן אדם לא משל ביצרו וכיפתו.

סליחה שיצאתי מגבולות הפורום התורני. אך ידוע מאמר חז"ל 'על כבודי לא מחיתם וכו'.

עד שאתה דן ברותחין את נפתלי בנט, אולי תחוש להוצאת שם רע? הרי אינך יכול לומר בוודאות שנסיעתו לא הייתה מוצדקת.

אתמחי גברא להתנהג כנוכל וכרמאי בחזית הציבורית. אם היה מדובר על ענין פרטי היה מקום ללמד זכות, אבל בקשר לתפקידו הציבורי של האיש אין צורך להתאמץ בדחוקים כשהאמת הפשוטה גלויה לכל.

נחומצ'ה כתב:זה שווה אשכול אחר באספקלריה על ארץ ישראל. כיצד ניתן לכונן מלכות או ממשלה, על-פי ההלכה.
הרי לנהל מדינה, זה לא עוד עירייה מקומית של תברואה והקצאות ושאר תופינין.
.[/size]

נ.ב. מה עם איסור טלטול והוצאה של ה'כיפה'? ואפשר שזה נפטר בקם ליה בדרביה מיניה, היינו איסור תחומין.

וכי הנוסע לבית חולים בשבת משום פיקו"נ, ועובר על תחומין-מסיר את כיפתו??

אגב, אלקין הדתי נטל עימו חלות מהארץ והחברה- ליצים ערכו סעודת שבת ברוסיה

ש. ספראי כתב:וכי הנוסע לבית חולים בשבת משום פיקו"נ, ועובר על תחומין-מסיר את כיפתו??

אגב, אלקין הדתי נטל עימו חלות מהארץ והחברה-ליצים ערכו סעודת שבת ברוסיה

א. הנוסע בהיתר - שמעתי שכליו כמותו ומקבלים תחום-שבת חדש.
ב. אם יש עליו/עמו חפצים שאולים ששאלם בשבת - אכן עדיף שלא יביאם עמו אם יכול להביא כלים משלו (וצ"ע כשאינו יכול, כגון אדם ששאל מחברו שטריימל בשבת והוצרך לצאת לעיר אחרת לפקו"נ - האם מחויב להשאיר את השטריימל כדי שלא לעבור על תחומין?).
ג. אילו היתה נסיעתם בהיתר - יפה עשו שהביאו עמם חלות וערכו סעודת שבת. ואילו נאמר שהיתה נסיעתם באיסור - אז יש מקום לדון האם הם עברו גם על איסור אכילת דבר שיצא מחוץ לתחומו.

שאלה הלכתית הנוגעת לבורחים על נפשותיהם, ה' יחזקם וישמרם
מאת הרב מרדכי פרקש
שליח כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש – בעלוויו, וואשינגטאן

מתוך קובץ 'הערות וביאורים' היוצא בנ"י דהאי שבתא

נחומצ'ה כתב:מי התיר לנסוע ברִכבו, במקום עם נהג נכרי?

רבים מהפוסקים כתבו שאין עושים מלאכות פיקוח נפש על ידי גוי אלא דווקא על ידי ישראל.
זוהי מחלוקת עתיקה.

"בתירוץ 'לשמור על דיסקרטיות'."

אתה צוחק? אתה באמת חושב שלשמור על דיסקרטיות זה תירוץ?
אתה באמת חושב שאפשר לקחת את הסיכון התחפושת? שזה פרקטי לאור הדחיפות? התחפושת בעצמה יכולה להיות כרוכה בחילול שבת?

אני חושב שהדיון כאן מתאים לאשכול העוסק בדבר מדינת ישראל עם רוב חרדי. אדוני כדאי שתחליף את הדיסקט אם אתה רוצה שזה יהיה במהרה בימינו אמן

נחומצ'ה כתב:אם אתה עדיין בבחינת 'ונהפוך הוא' עם כף של זכויות,
אז התפרסם היום, שאמש בשבת קודש לשכת רה"מ היתה עסוקה משך כל היממה, להזים שמועות על ידיעה חדשותית.
מעניין איך נודע לו באמצע שבת? קודם מנהג ה'חמין' או לאחריה.

והכל עם תירוץ של 'כיפה'. זו תכשיט בעלמא. להגשמת חלום ילדות.

ידידי אני בכלל לא בעניין של לימוד זכות, כי אני כלל לא דן באדון בנט. רק הקב"ה ידון אותו אותי ואותך ואת כולנו.
הנידון הוא שאלה עניינית וכבדת משקל עד מאוד, ולא בשטויות והבלים כגון מידת דתיותו של הנ"ל
האם אנחנו מבינים ומודעים למשמעויות של ניהול מדינה, על כל הכרוך בכך?
שהרי עלינו להיות מוכנים ליום שששאיפתנו תתממש ומדינת ישראל תהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ובמסגרת זו תתנהל על פי התורה.

אַחִי ורעִי. בתגובתי הראשונה, לכך כיוונתי. איך בדיוק ננהל ממלכה ע"פ ההלכה.

פעם השמאל היה מפגין בכרוז הבא: 'מדינת הלכה - הלכה המדינה'.
ובזה בדיוק חוטאים, כל הדוחפים ל'ראשית צמיחת גאולתינו'.
כי אלו שגדלו על בִרכֵי הסיסמא, שמגיעים לשעת מבחן, לא מצאנו את ההלכה כמגן בעדם.

לא מזמן קראתי ווארט מהרב ד"מ ליברמן זצ"ל מאנטוורפן, שנלב"ע לאחרונה.
והיה אומר כך:
מלך ישראל צריך שיהיו לו ב' ספרי תורה. בא' מהם הוא יוצא למלחמה.
לכאורה הרי חוזר עם הספר, אז מדוע צריך להשאיר ספר בבית?
אלא אומרים למלך, שאתה חוזר הביתה, חוזר מהקרב, תבדוק אם הספ"ת נשאר זהה לספ"ת שבבית.

הנמשל מובן.
'ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים'.

כל זה נכב"ב (ובאשכולות אחרים העליתי מש"כ בזה בס"ד בספרי)
(ורק אעיר שמרן הראי"ה זצ"ל הסביר את עניין שני ס"ת, שיש הדרכות הלכתיות מיוחדות לניהול מלכות. יעויין משפט כהן סימנים קמ"ב-קמ"ד)

חבל על כל הלהג והמשפטים המדומיינים. עזוב את ראשית צמיחת גאולתנו בצד, היא תצמח/תיבול, מחק את המיותר כרצונך, גם בלי עזרת אי מי.
יש לך משהו ענייני לומר לגופו של עניין?
האם נסיעה בשבת לצורך פתירת משבר בין 2 מדינות שרק בעקיפין יכולה להיות לו השפעה על תושבי ארץ ישראל מהווה פיקוח נפש שמצדיק חילול שבת. כן או לא?

במידה וכן, האם בכל זאת יש לשקול שיקול שלא יקרה כלום אם נדחה את הנסיעה בכמה שעות או שזה לא יצא מגדר הימור ואסור להתמהמה. כן או לא?

כל השאר הבל הבלים.