פורום אוצר החכמה

עדיין תחת הרושם של היום הנמהר, יהי זו פעם אחרונה. ולשנה הבאה ששון ושמחה.

אמש לקראת חצות ליל, באתי לקונן אצל 'מאמע רחל' בתיקון חצות.
חיפשתי בסידורים האשכנזיים, ואַין.
ניסיתי בסידורים הספרדיים, רק טעיתי ב'סדר'. היינו, חישבתי שודאי יהיה זה אחר תפילת ערבית.
אך לא. זה מודפס בראש הסידור. הסדר הראשון הוא 'תיקון חצות'. קודם לתפילת שחרית, כי כך ראוי לירא שמים.

ומכאן השאלה: הרי גדלנו על השו"ע ראוי לכל יר"ש להיות מיצר ודואג, על מאמר רז"ל כל המתאבל זוכה ורואה בבניינה.
אמנם, אין מנהג 'העולם' לומר תיקון חצות, אך לכל הפחות יודפס בסידורים. זה לא פחות מסדר סליחות של אחת בשנה!

בסידור וילנא האשכנזי, מודפס

יש באזור אליהו

בסידורי חב"ד - רק באלו שנדפסו בסגנון הישן (סדר תפילות מכל השנה, סידור תורה אור, סידור תהילת ה' - הישן, בלי המנהגים).

כנראה שעד לפני שני דורות עוד נהגו רבים בתיקון חצות (שמעתי על רב חב"די מלפני 50-100 שנה, שרצה לעודד את האנשים לומר תיקון חצות, ואמר שיש לו פסק הלכה חשוב: אם לא מוצאים אפר לשים על הראש - אז מותר לעשן סיגריה בשביל זה...), אבל בדורנו - לא מחנכים אצלנו לזה.

עזריאל ברגר כתב:אבל בדורנו - לא מחנכים אצלנו לזה.

באמת למה?

שמתי לב שבסידורים של 'מילר'. בנוסח האשכנז-ספרד, לא הדפיס כלל
ובנוסח עדות המזרח,, הדפיס מיד בראש הסידור.

האם גם היום מצוי יותר אצל הספרדים ענין תיקון חצות?

נחומצ'ה כתב:חיפשתי בסידורים האשכנזיים, ואַין.

ומכאן השאלה: הרי גדלנו על השו"ע ראוי לכל יר"ש להיות מיצר ודואג, על מאמר רז"ל כל המתאבל זוכה ורואה בבניינה.
אמנם, אין מנהג 'העולם' לומר תיקון חצות, אך לכל הפחות יודפס בסידורים. זה לא פחות מסדר סליחות של אחת בשנה!

משוש דורים כתב:בסידור וילנא האשכנזי, מודפס

בברכה המשולשת כתב:יש באזור אליהו

עזריאל ברגר כתב:בסידורי חב"ד - רק באלו שנדפסו בסגנון הישן (סדר תפילות מכל השנה, סידור תורה אור, סידור תהילת ה' - הישן, בלי המנהגים).

יש בסידור 'עבודת השם' של בעלזא, ובעוד סידורים אשכנזים רבים.