עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).
אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.
יוצא פוניבז' כתב:עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).
אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.
אם מדובר במרחק חצי שעה נסיעה, הרי שיש כאן איסור תחומין, שלפי הרבה פוסקים הוא דאורייתא.
עזריאל ברגר כתב:יוצא פוניבז' כתב:עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).
אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.
אם מדובר במרחק חצי שעה נסיעה, הרי שיש כאן איסור תחומין, שלפי הרבה פוסקים הוא דאורייתא.
א. זה רק במצב שיש נסיעה של י"ב מיל מחוץ לעיר, אבל בתוך העיר אין תחומין.
ב. כתבו הפוסקים שתחום י"ב מיל דאורייתא הוא רק כשהולך י"ב מיל ברה"ר דאורייתא, וע"פ מאי דקיי"ל שבד"כ לא חוששים לדעות שיש לנו רה"ר דאורייתא - גם כאן לא ברור שיש צורך לחוש לספק-ספקא.
ג. לכאורה אין תחום-דאורייתא בנסיעה בתוך רכב שהוא רה"י, וצ"ע.
ד. אבל אם אכן מדובר על יציאה מתחום שבת - הלא זה אסור עכ"פ מדרבנן, ומסתבר שהרב בירר את הענין שלפי מציאות הענין אין יציאה תחום-שבת באופן האסור.
היושב בגנים כתב:עובדה הוה במרן הגרש"ז שנשאל על הקמת ביה"ח הדסה האם אפשר גם לבנות בשבת ועי"ז יסתיים תהליך הבניה יותר מהר וינצלו חיי נפש רבים ואמר שאסור דאי"ז פיקו"נ קרובה וביסס דבריו ע"פ נוב"י
אכן צ"ב אם ההגדרה כאן גם תהא פיקו"נ אפי' רחוקה
עזריאל ברגר כתב:אגב, בעיתות מלחמה - היו מקרים שעסקו בחפירת שוחות (שהיא מלאכת בונה) בשבתות.
ושמעתי בשם הרב"צ ליפסקר זצ"ל (רב העיר ערד) שהוא היה מהחופרים (כנראה ערב מלחמת ששת-הימים, או בתוך מלחמת יום-הכיפורים), וכדי לזכור שהיום שבת - חגר עצמו בגארטל במשך כל זמן העבודה, וזה מה שהציל אותו שלא לבקש סיגריה מחבר בשעת העבודה...
ועפ"ז כשגויסתי למלחמת "צוק איתן" וידעתי שיהיה לנו צורך לעסוק במלאכות רבות בשבת - סיפרתי את הסיפור לכל חברי, והמלצתי להם שיעשו גם הם היכר בבגדיהם וכיו"ב שימנע מהם לחלל שבת בדברים שאין בהם צורך למלחמה (ובעצמי - הלכתי עם גארטל על המדים במשך כל השבתות האלו).
עתניאל בן קנז כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, בעיתות מלחמה - היו מקרים שעסקו בחפירת שוחות (שהיא מלאכת בונה) בשבתות.
ושמעתי בשם הרב"צ ליפסקר זצ"ל (רב העיר ערד) שהוא היה מהחופרים (כנראה ערב מלחמת ששת-הימים, או בתוך מלחמת יום-הכיפורים), וכדי לזכור שהיום שבת - חגר עצמו בגארטל במשך כל זמן העבודה, וזה מה שהציל אותו שלא לבקש סיגריה מחבר בשעת העבודה...
ועפ"ז כשגויסתי למלחמת "צוק איתן" וידעתי שיהיה לנו צורך לעסוק במלאכות רבות בשבת - סיפרתי את הסיפור לכל חברי, והמלצתי להם שיעשו גם הם היכר בבגדיהם וכיו"ב שימנע מהם לחלל שבת בדברים שאין בהם צורך למלחמה (ובעצמי - הלכתי עם גארטל על המדים במשך כל השבתות האלו).
דעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרשת שלח פרק טו פסוק לב
ולמה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לפי שבשעה שחלל המקושש את השבת אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כתוב בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך וצוית שלא לנשאם בשבת היה זה נושאן היה נזכר ולא חלל את השבת אמר הקדוש ברוך הוא הריני קובע ומצוה להם מצוה אחת שעל ידה יהיו נזכרין מן המצות כמו במצות תפילין ותהיה נוהגת בשבת וזו היא מצות ציצית:
אורחות חיים חלק א הלכות שבת
כתב הר' אשר ז"ל מנהג כל ישראל לצאת בשבת בלתי מנעלים ובלתי טלית או סרבל או גלימא והטעם כדי שיזכור שהוא יום קדוש לאלהינו ולא יבא לידי חלול שבת ועל זה חטא מקושש על שלא נהג כמנהג זה ויצא בלא טליתו ולא היה לו אות על כן נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית כדכתיב למען תזכרו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 249 אורחים