פורום אוצר החכמה

הרב התיר: מהנדס ישראלי בכיר השתתף בשיגור הלוויין בשבת
ישראלי השתתף בשיגור ממרכז החלל של נאס"א לאחר שקיבל היתר מראש מכון צומת. "ישנה חשיבות ציבורית רבה בביצוע השיגור בזמן".
ערוץ 7
ט"ז באלול תשפ"ב, 12.09.22, 10:25


בשבת האחרונה שוגר טיל של חברת SpaceX השייכת למיליארדר המפורסם איילון מסאק ממרכז החלל של נאס"א בקייפ קנברל בפלורידה, ועליו שורה של לוויינים.

אחד מאותם לוויינים היה לוויין ישראלי ייחודי שמטרת שיגורו היא לסייע בשיפור הקליטה הסלולארית ברחבי העולם כך שיוכל לסייע ביצירת קשר במקרי חירום גם ממקומות מרוחקים ונידחים על הגלובוס.

אחד מהמהנדסים הבכירים שהשתתפו באירוע היה מהנדס ישראלי, שהתמודד עם שאלה שהטרידה את מנוחתו: האם יש באפשרותו לקחת חלק בשיגור המתקיים בשבת, כאשר נוכחותו במקום בעלת משמעות וצורך, או שעליו להימנע מכך בשל חילול השבת האפשרי הכרוך בכך.

השיגור המדובר נועד להיערך דווקא בחלון ההזדמנויות הזה מפאת אילוצים התלויים בתנאי השמים, כאשר דחייה משמעותית בתאריך הביצוע יכולה לגרום לעיכוב של שבועות ואף חודשים, כאשר גם אז לא מובטח כי התאריך החדש לא יצא בשבת או חג וישאיר את הבעיה על כנה. מקום האירוח הקרוב ביותר בו יוכל לשהות נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה מהבסיס הצבאי הממוקם על אי במרחק קילומטרים רבים משם.

המהנדס הבכיר פנה בדחיפות עם השאלה המורכבת אל הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת לטכנולוגיה ולהלכה, שצבר ניסיון רב בהתמודדות עם שאלות סביב נושאי ההלכה היהודית והטכנולוגיה שמציבה אתגרים חדשים כל העת.

במענה קיבל תשובה מהרב פרל כי מותר לו להיות נוכח במקום כאשר הרב אף אפשר לו על פי תנאים מסוימים לנסוע בשבת באוטובוס המוביל עובדים נוספים למקום השיגור ולא נועד במיוחד בשבילו.

"ישנה חשיבות ציבורית רבה בביצוע השיגור בזמן", כתב הרב פרל למהנדס הבכיר, "הדבר עתיד למנוע מצבים של סכנה, משום שאפשרות השימוש בטלפון בהרבה מצבים מסוגלת להציל חיים, כגון תאונה המתרחשת במקום ללא קליטה. בנוסף לכך, מבחינה הלכתית יש להתחשב בצורך שמדינת ישראל תהיה שותפה לאירוע כזה, שהוא בעל ערך משמעותי מבחינה טכנולוגית".

"בגלל הצורך הגדול, ותנאי המציאות המדוברת, מעיקר הדין הדבר מותר, אף שבחיי שגרה נכון להחמיר במנוחת השבת. יש כאן סיבה משמעותית מאד להקל. בהתאם לכך ניתנו התשובות דלהלן, כאשר כמובן שכל מקרה לגופו ויש להבין בכל סיטואציה מה עומד לפנינו", הוסיף ראש מכון צומת.

שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).

אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.

עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).

אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.

אם מדובר במרחק חצי שעה נסיעה, הרי שיש כאן איסור תחומין, שלפי הרבה פוסקים הוא דאורייתא.

יוצא פוניבז' כתב:

עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).

אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.

אם מדובר במרחק חצי שעה נסיעה, הרי שיש כאן איסור תחומין, שלפי הרבה פוסקים הוא דאורייתא.

א. זה רק במצב שיש נסיעה של י"ב מיל מחוץ לעיר, אבל בתוך העיר אין תחומין.
ב. כתבו הפוסקים שתחום י"ב מיל דאורייתא הוא רק כשהולך י"ב מיל ברה"ר דאורייתא, וע"פ מאי דקיי"ל שבד"כ לא חוששים לדעות שיש לנו רה"ר דאורייתא - גם כאן לא ברור שיש צורך לחוש לספק-ספקא.
ג. לכאורה אין תחום-דאורייתא בנסיעה בתוך רכב שהוא רה"י, וצ"ע.
אבל אם אכן מדובר על יציאה מתחום שבת - הלא זה אסור עכ"פ מדרבנן, ומסתבר שהרב בירר את הענין שלפי מציאות הענין אין יציאה תחום-שבת באופן האסור.

עזריאל ברגר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

עזריאל ברגר כתב:שימו לב:
נראה שהוא לא התיר שום מלאכה ע"י יהודי, אלא רק לסייע בדיבור וכיו"ב לגויים העושים מלאכות.
וכאשר יש כאן "צורך מצווה", ולדעתו של הרב העוסק בזה מדובר אפילו ב"מצוה רבה" שיש לה שייכות ליישוב ארץ ישראל - הדברים מתקבלים על הדעת (וכידוע שלצורך מצות ישוב ארץ ישראל התירו (לרוב הדעות) אפילו מלאכות גמורות מדאורייתא על ידי גוי, מה שלא התירו במצוות אחרות).

אינני יודע אם הייתי מסכים לפסק (בהנחה שהיו מביאים לפני את השאלה במלואה וכו'), אך הוא כלל לא מופרך.

אם מדובר במרחק חצי שעה נסיעה, הרי שיש כאן איסור תחומין, שלפי הרבה פוסקים הוא דאורייתא.

א. זה רק במצב שיש נסיעה של י"ב מיל מחוץ לעיר, אבל בתוך העיר אין תחומין.
ב. כתבו הפוסקים שתחום י"ב מיל דאורייתא הוא רק כשהולך י"ב מיל ברה"ר דאורייתא, וע"פ מאי דקיי"ל שבד"כ לא חוששים לדעות שיש לנו רה"ר דאורייתא - גם כאן לא ברור שיש צורך לחוש לספק-ספקא.
ג. לכאורה אין תחום-דאורייתא בנסיעה בתוך רכב שהוא רה"י, וצ"ע.
ד. אבל אם אכן מדובר על יציאה מתחום שבת - הלא זה אסור עכ"פ מדרבנן, ומסתבר שהרב בירר את הענין שלפי מציאות הענין אין יציאה תחום-שבת באופן האסור.

א. נראה מתוך הענין שאין לו מקום קרוב לשבות בו רק במרחק של חצי שעה נסיעה, משמעות הדברים שמדובר מחוץ לעיר.
ב. אכן י"א כן, ועי' ביה"ל ר"ס תד שהאריך לדחות דעה זו.
ג. מקור?
ד. נראה שהרב המתיר מחזר למצוא שלא יהיה כאן אף איסור דרבנן, לכן רוצה שהעכו"ם יעשה מלאכתו שלא עבור היהודי במיוחד. ולכאו' לא פתר כאן את בעיית התחומין.

חסרים בדיווח פרטים רבים מדי על השאלה ותשובתה, עד שלא ניתן להקשות או ללמוד ממנו כלל ועיקר.

עובדה הוה במרן הגרש"ז שנשאל על הקמת ביה"ח הדסה האם אפשר גם לבנות בשבת ועי"ז יסתיים תהליך הבניה יותר מהר וינצלו חיי נפש רבים ואמר שאסור דאי"ז פיקו"נ קרובה וביסס דבריו ע"פ נוב"י
אכן צ"ב אם ההגדרה כאן גם תהא פיקו"נ אפי' רחוקה

היושב בגנים כתב:עובדה הוה במרן הגרש"ז שנשאל על הקמת ביה"ח הדסה האם אפשר גם לבנות בשבת ועי"ז יסתיים תהליך הבניה יותר מהר וינצלו חיי נפש רבים ואמר שאסור דאי"ז פיקו"נ קרובה וביסס דבריו ע"פ נוב"י
אכן צ"ב אם ההגדרה כאן גם תהא פיקו"נ אפי' רחוקה

כנ"ל נודע גם ממרן הגרי"ש אלישיב כשהיה נידון האם להקים את המיון החדש של בית חולים ברזילי בתקופת טילים לדרום ויעבדו אפילו בשבת משום פיקוח נפש, והתפרסם מכתב מרן זצ"ל שאין להתיר משום שאין פיקוח נפש לפנינו.

לא נראה שמישהו חשב שיש כאן צד פיקוח-נפש.
אלא לכל היותר "צורך מצוה" ואולי "יישוב ארץ ישראל" וכדו'.

אגב, בעיתות מלחמה - היו מקרים שעסקו בחפירת שוחות (שהיא מלאכת בונה) בשבתות.

ושמעתי בשם הרב"צ ליפסקר זצ"ל (רב העיר ערד) שהוא היה מהחופרים (כנראה ערב מלחמת ששת-הימים, או בתוך מלחמת יום-הכיפורים), וכדי לזכור שהיום שבת - חגר עצמו בגארטל במשך כל זמן העבודה, וזה מה שהציל אותו שלא לבקש סיגריה מחבר בשעת העבודה...
ועפ"ז כשגויסתי למלחמת "צוק איתן" וידעתי שיהיה לנו צורך לעסוק במלאכות רבות בשבת - סיפרתי את הסיפור לכל חברי, והמלצתי להם שיעשו גם הם היכר בבגדיהם וכיו"ב שימנע מהם לחלל שבת בדברים שאין בהם צורך למלחמה (ובעצמי - הלכתי עם גארטל על המדים במשך כל השבתות האלו).

עזריאל ברגר כתב:אגב, בעיתות מלחמה - היו מקרים שעסקו בחפירת שוחות (שהיא מלאכת בונה) בשבתות.

ושמעתי בשם הרב"צ ליפסקר זצ"ל (רב העיר ערד) שהוא היה מהחופרים (כנראה ערב מלחמת ששת-הימים, או בתוך מלחמת יום-הכיפורים), וכדי לזכור שהיום שבת - חגר עצמו בגארטל במשך כל זמן העבודה, וזה מה שהציל אותו שלא לבקש סיגריה מחבר בשעת העבודה...
ועפ"ז כשגויסתי למלחמת "צוק איתן" וידעתי שיהיה לנו צורך לעסוק במלאכות רבות בשבת - סיפרתי את הסיפור לכל חברי, והמלצתי להם שיעשו גם הם היכר בבגדיהם וכיו"ב שימנע מהם לחלל שבת בדברים שאין בהם צורך למלחמה (ובעצמי - הלכתי עם גארטל על המדים במשך כל השבתות האלו).

דעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרשת שלח פרק טו פסוק לב
ולמה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לפי שבשעה שחלל המקושש את השבת אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כתוב בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך וצוית שלא לנשאם בשבת היה זה נושאן היה נזכר ולא חלל את השבת אמר הקדוש ברוך הוא הריני קובע ומצוה להם מצוה אחת שעל ידה יהיו נזכרין מן המצות כמו במצות תפילין ותהיה נוהגת בשבת וזו היא מצות ציצית:


אורחות חיים חלק א הלכות שבת
כתב הר' אשר ז"ל מנהג כל ישראל לצאת בשבת בלתי מנעלים ובלתי טלית או סרבל או גלימא והטעם כדי שיזכור שהוא יום קדוש לאלהינו ולא יבא לידי חלול שבת ועל זה חטא מקושש על שלא נהג כמנהג זה ויצא בלא טליתו ולא היה לו אות על כן נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית כדכתיב למען תזכרו.

עתניאל בן קנז כתב:

עזריאל ברגר כתב:אגב, בעיתות מלחמה - היו מקרים שעסקו בחפירת שוחות (שהיא מלאכת בונה) בשבתות.

ושמעתי בשם הרב"צ ליפסקר זצ"ל (רב העיר ערד) שהוא היה מהחופרים (כנראה ערב מלחמת ששת-הימים, או בתוך מלחמת יום-הכיפורים), וכדי לזכור שהיום שבת - חגר עצמו בגארטל במשך כל זמן העבודה, וזה מה שהציל אותו שלא לבקש סיגריה מחבר בשעת העבודה...
ועפ"ז כשגויסתי למלחמת "צוק איתן" וידעתי שיהיה לנו צורך לעסוק במלאכות רבות בשבת - סיפרתי את הסיפור לכל חברי, והמלצתי להם שיעשו גם הם היכר בבגדיהם וכיו"ב שימנע מהם לחלל שבת בדברים שאין בהם צורך למלחמה (ובעצמי - הלכתי עם גארטל על המדים במשך כל השבתות האלו).

דעת זקנים מבעלי התוספות במדבר פרשת שלח פרק טו פסוק לב
ולמה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לפי שבשעה שחלל המקושש את השבת אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כתוב בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך וצוית שלא לנשאם בשבת היה זה נושאן היה נזכר ולא חלל את השבת אמר הקדוש ברוך הוא הריני קובע ומצוה להם מצוה אחת שעל ידה יהיו נזכרין מן המצות כמו במצות תפילין ותהיה נוהגת בשבת וזו היא מצות ציצית:


אורחות חיים חלק א הלכות שבת
כתב הר' אשר ז"ל מנהג כל ישראל לצאת בשבת בלתי מנעלים ובלתי טלית או סרבל או גלימא והטעם כדי שיזכור שהוא יום קדוש לאלהינו ולא יבא לידי חלול שבת ועל זה חטא מקושש על שלא נהג כמנהג זה ויצא בלא טליתו ולא היה לו אות על כן נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית כדכתיב למען תזכרו.

יישר כח, והובאו דבריו בקצרה בהגהת הרמ"א לשו"ע סימן שא סעיף טז (ובשו"ע הרב שם סעיף יד במהדורה החדשה ציינו גם ל"כל בו סימן לא (ל,א)", ולמג"א שם ס"ק כו, וראה משנ"ב ס"ק סב).

בהיתרים של מכון צומת יש לדון כל אחד לגופו. אין להם גיבוי אוטומטי של גדול כלשהו, וכל דבר בפני עצמו צריך בדיקה. ויפה כתב הרב א. יוסף שיש לדון באופן הלכתי פרטני על כל מוצר ולא לפסול אותם באופן גורף בשל השקפתם (זאת על אף שתקף אותם).