פורום אוצר החכמה

הנצי"ב בהעמק דבר גבי עיר הנידחת מפרש את המושג של תל עולם כך וז"ל : דמקום ששלט בה כח הטומאה בחוזק הוא מסוכן לעולם, ע"כ אותו מקום חרם הוא ושרוי בו כח עבודת כוכבים.

מצד שני רואים שהדברים לא כזה שחור לבן : לדוג', האישה אחרי נידתה וטהרתה מטומאתה מותרת לבעלה ומאותו מקום טומאה נוצר ולד שיופח בו חלק אלקה ממעל ממש, א שטיק געטליכקייט כלשון חסידים...

הרבה ניגוני או"ה במשך הדורות אומצו ע"י קהילות ישראל בתפוצות, הרבי מליובאוויטש אימץ לחן ההימנון הצרפתי (היוון של המודרנה) להאדרת והאמונה, לפעמים גדו"י משתמשים באיצטדיון (בית תרתטיאות) לכנס את כרם בית ישראל, הפוך רואים שאפשר להפך את הטומאה לקדושה...

מהו הגדר המדוייק של דברי הנצי"ב ? מתי צריך להגיד בזה לא נוגעים ?

יעקל כתב:
מצד שני רואים שהדברים לא כזה שחור לבן : לדוג', האישה אחרי נידתה וטהרתה מטומאתה מותרת לבעלה ומאותו מקום טומאה נוצר ולד שיופח בו חלק אלקה ממעל ממש, א שטיק געטליכקייט כלשון חסידים...

לענ"ד הסדר הוא הפוך.
הטומאה באה לאחר טהרתה. כמו שטומאת לידה באה בצאת הולד. שכוחות הטומאה מתאוים לתפוס בגוף הקדושה.
וכעין זה זכורני שבשם משמואל מרבה להביא לגבי טומאת מת, שכוחות הטומאה מתאוים למקום קדוש. וכל זמן חיות האדם אין בכוחם לתפוס בגופו משא"כ אחר מותו.

שפת אמת ראה תרל"ז- ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלקיכם, כי בסטרא דקדושה נודע כי בכל מקום שיש השראת קדושה נשאר לעולם רשימה. לכן אף בזמן שביהמ"ק חרב מ"מ לשכנו תדרשו וכו'.