פורום אוצר החכמה

היושב בגנים כתב:היום מקובל ברוב תפוצות ישראל [האשכנזים] לפסוק ע''פ המשנ''ב כל בית כנסת מחזיק סט אחד אם לא כמה נוספים [וכיום יש לכה''פ גם סט אחד של דרשו] ברשותו
האם יחס זה היה מאז הפציע הספר לאויר העולם או שרק לאחר השואה
והאם להגהותיו של החזו''א יש השלכות על זה
ומה היה היחס לערוך השולחן שכמדו' ששמעתי שהיה תקופה שהוא היה הספר הנפוץ להכריע בו

דרומי כתב:באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').
בגליציה - פחות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: האבני נזר כמעט ואינו מביאו כלל.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בדקתי לפני כמה שנים בכמה ספרי השו"ת, וזה מה שיצא לי. אם טעיתי, אודה בזה.

אבל בדקו בעצמכם, כל הציטוטים שהוא מביא, האם הם ציטוטים שונים? או אותו הלכה בכמה מקומות? כי הד"ח אני זוכר שמביא אותו רק מספר פעמים, ובין המספר פעמים, יש כפולות.

איין גאט ווייסט ווי דער גר"א קומט דא אריין. יש כאן תחרות? השאלה היא בדין הפוסק האחרון אצל חסידים, לא מי גדול ממי.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אבל בדקו בעצמכם, כל הציטוטים שהוא מביא, האם הם ציטוטים שונים? או אותו הלכה בכמה מקומות? כי הד"ח אני זוכר שמביא אותו רק מספר פעמים, ובין המספר פעמים, יש כפולות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איין גאט ווייסט ווי דער גר"א קומט דא אריין. יש כאן תחרות? השאלה היא בדין הפוסק האחרון אצל חסידים, לא מי גדול ממי.

אראל כתב:ואגב, שמעתי שמועה, שמן העותקים הראשונים מחיבור 'משנה ברורה' [כשהופץ במדינת הונגריה], הגיעו לידיו של הרבי מסאטמאר זצ"ל, יש היודע פרטים מי הביא לו?

חבר עיר כתב:

אראל כתב:ואגב, שמעתי שמועה, שמן העותקים הראשונים מחיבור 'משנה ברורה' [כשהופץ במדינת הונגריה], הגיעו לידיו של הרבי מסאטמאר זצ"ל, יש היודע פרטים מי הביא לו?

יתכן, ראוי לציין שכאשר יצא הכרך האחרון של המשנה ברורה היה הרבי מסאטמאר זצ"ל כבן עשרים, אולי הכוונה שכאשר הופץ המשנה ברורה בהונגריה, היה הרבי מן הראשונים שהספר הגיע אליו.

זאינץ כתב:ובין הפעמים שמזכירו כותב מי לנו גדול באחרונים ממנו
תואר די מפרגן כמדומני...

דרומי כתב:כמו שכתבתי לעיל, גם בתוך החסידים עצמם יש הבדלים בין יושבי פולין ואוקראינה לבין יושבי גליציה (והונגריה?).

וכגון, בגור ובסקווירא יסמכו על פסק שועה"ר בעיניים עצומות, ואילו בבעלזא יתחשבו גם בשיטות אחרות.

כך הבנתי פעם ממי שחקר בנושא, וכמובן הדברים אמורים בדרך כלל ויש הרבה מקרים יוצאים מן הכלל.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
אין שום מקור וותיק לזה שהולכים אחרי שום פוסק בעינים סגורות. גישה זו היא פרי העצלות והצורך בוודאיות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:...

בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש שהגיע אחרי השואה. מנסים לתרץ סתירות וכדו',

ליטוואק כתב:בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש

דרומי כתב:באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').

בגליציה - פחות.

מקוה כתב:

דרומי כתב:באופן כללי, בפולין נחשב השועה"ר כפוסק מכריע. וכן באוקראינה (אפשר לראות זאת בספר 'תהלה לדוד').

בגליציה - פחות.

האם הפוסק הגדול המרש"ם מברעזאן ג"כ מסייחס לשוע"ה? חפשתי ומצאתי 23 תוצאות

Screenshot 2023-09-29 015425.png

מן הדרום כתב:בהקדמת הרב צבי יהודה קוק לעולת ראיה שנכתבה בתרצ"ט כתוב-
מקורותיהן של ההלכות הסדורות בזה - שו"ע..רמ"א , ובמקומות חילוקי דעות רבותינו פוסקים - הכרעת המשנה ברורה , שהוא נתקבל ונתפרסם בהסכמת גאוני הדור הקודם , כפוסק אחרון בתפוצות ישראל וגם אאמו"ר הרב זצ"ל קבע כמה דברים ממנו בהלכה ברורה..
דומני שיש כאן אמירה ברורה ביחס לשאלה שבראש האשכול

היושב בגנים כתב:

ליטוואק כתב:בנידון המ"ב, אני כופר במסורת בני ברק בכלל. הוא כותב שבא לאסוף את השיטות שמאז כתיבת השו"ע, והוא עשה עבודה נהדרת בזה. את חידושיו הביא בשעה"צ, ובמ"ב ליקט את הדברים בצורה מדוקדקת להפליא. להגיד שיש כאן הכרעה למעשה נראה לי מחוץ לכוונתו וחידוש

במחמכ''ת אתמהה
נראה לי קצת מופרך לומר על דבר שנתקבל אצל רוב המוצי''ם האשכנזים [ליטאים עכ''פ] בירושלים כהגרש''ז והגרי''ש ובארה''ב כהגרמ''פ ועוד כהנה וכהנה ללמוד את דברי המשנ''ב בדקדוק ולברר מה היתה דעת המשנ''ב כדעה העומדת בפנ''ע ולא כמלקט, השייך לצמצם ולהגדיר את המוסכמה הרחבה הזו כ"מסורת בני ברקית"???
זאת ועוד כל לומד ותיק יסכים שבמשנ''ב גופא ישנם הרבה מאד חידושים
והרי הספרים היו תחת ידו תדיר וברור שכשהשמיט עם סיבה השמיט
וכשסותר את דבריו אחר דקי''ל שהח''ח היה ת''ח ועכ''פ בר דעת מן הראוי שלא יסתור את דבריו ומה לי אם ליקט מ''מ ילקט בשוה וכי הליקוט היה אקראי לפי מה שנפתח לפניו באותה שעה???

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:המ"ב כותב בעצמו מה כוונתו בחיבורו, למה להעמיס דברים יתרים בזה?
אכן, לשונו מדוקדק, אבל הרבה מהדקדוקים הוא בציטוטיו, וצריכים להבין את זה. למשל, כאשר מביא במקום אחד 'בשעת הדחק' ובמקום אחר 'במקום צורך גדול', אין צורך ללמוד שיש הבדל. אלא שכאן מביא לשונו של פוסק אחד, וכאן מביא לשונו של פוסק אחר. ולכן לא צריכים לתרץ סתירות בזה.

איפוא מדקדק האג"מ בלשונו של המ"ב?

שאלה: באה לפני שאלה הלכה למעשה שצריכה עיון גדול... אבל מצאתי תקון בס' משנה ברורה מהרב ישראל מאיר ראדין נ"י (הנדפס קודם איזה שנים בק"ק ווארשא) ות"ח מארץ רוסיא שהוא עד נאמן לכך אמר לי שעושים כן בארץ מולדתו...
תשובה: אין לי פנאי לעיין ולחוות דעתי מעצמי וגם אני נצרך לסמוך על שו"ת האחרונים בזה. והנה המחבר ספר משנה ברורה הוא הגאון בעה"מ ספר חפץ חיים והוא מפורסם ברוסיא לבעל הוראה שכדאי לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק ...

היושב בגנים כתב:בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

היושב בגנים כתב:כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים

היושב בגנים כתב:בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו

צופה_ומביט כתב:אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

אחד מחדרי הספח של בית הכנסת המרכזי של וולוז'ין, היה מכונה 'בית המדרש חיי אדם', על שום השיעורים בספר 'חיי אדם' שהיו נמסרים בו בקביעות.
- - - - - -
לימים, עם צאתו לאור של הספר 'משנה ברורה' והתפשטותו בעולם התורה, החלו ללמוד בבית מדרש זה ב'משנה ברורה' במקום בספר 'חיי אדם' כאשר היה עד כה. בעדינות נפשו, התבטא אז ר' משה דוד ואמר לבנו: "מן הסתם בעולם האמת יבוא בעל החיי אדם בטענה כלפי החפץ-חיים, שעל ידו נתבטל הלימוד בספרו שלו" - ובאומרו זאת, מיניה וביה גברה אהבת התורה שבו, וחזר ואמר: "אך בעצם מסתבר, שבסופו של דבר יודה בעל החיי אדם לחפץ-חיים, שהרי על ידי המשנה ברורה התרבה לימוד התורה, וזה הלא העיקר".
*
ברבות הימים, נוהג היה רבינו למסור שיעור בהלכה בהיכל הישיבה לאחר תפילת השחר. בתחילה היה מוסר את השיעור ב'משנה ברורה', אך לאחר שכבדה ראייתו וקשתה עליו הקריאה באותיות הקטנות שבמשנה ברורה, החל למסור את שיעורו ב'חיי אדם'.
לאחר תקופה עבר רבינו ניתוח בעיניו שהטיב והשיב את ראייתו לאיתנה, ובקשו התלמידים שישוב למסור את השיעור ב'משנה ברורה' כמימים ימימה, אך רבינו סרב והמשיך למסור את השיעור ב'חיי אדם', למרות בקשות חוזרות ונשנות.
מי יודע אם לא מעשה זה והרגשה דקה זו של אביו, עמדו לנגד עיניו.

ברשילא כתב:

היושב בגנים כתב:בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

אין "הגהות-חזו"א-על-המשנ"ב".
עד שיצא לאור משנ"ב עם קיצור חזו"א, כמה ידעו על התייחסות עקבית (יחסית) של החזו"א למשנ"ב?
אולי ידעו על כמה מחלוקות ביניהם ותו לא.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איפוא מדקדק האג"מ בלשונו של המ"ב?

היושב בגנים כתב:לא הבנתי את כונת מר
בפתיחת כל כרך משנ''ב עם חזו''א יש מאות ציטוטים של החזו''א
פתחתי במקרה עכשיו חלק ו סי' תרמ''ו וערכתי השואות בחזו''א עצמו והחזו''א מביא את המשנ''ב

ברשילא כתב:

היושב בגנים כתב:בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו

צופה_ומביט כתב:אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

יש לתת את הדעת על פרט חשוב.
היום ב"ה איכשר דרא, "וכל בניך לימודי ה'" כולם בעלי רקע תורני מובהק, תלמידי חכמים ויודעי ספר.
כאשר מעידים לנו ש"ספר ההלכה" היה בתקופה פלונית ובמקום פלוני הספר השימושי, השאלה היא: למי?
השאלה היא עד כמה התלמידי חכמים בירושלים או בכל מקום אחר, הסתמכו ושקדו על המשנ"ב.
זה נתון הניתן אולי לבדיקה באמצעות עיון או בקבצים תורניים שיצאו לאור באותן שנים.