יהושפט כתב:נו באמת
את ניהול הפילוג בתשמ"ט מטעם גור ניהל הגרשז"א כנראה...
יהושפט כתב:ולא זו בלבד, אלא דווקא הקלאץ קאשע'ס שנשאלו כאן, יכולים לבוא רק ממי שלמד היסטוריה ממאמרים בעיתונים, ולא הכיר את הדברים מקרוב
ראשית יש להעמיד דברים על דיוקם ולהביא דברים בשם אומרם. התובנה המדהימה שהפני מנחם ואחיינו ניהלו את אגו"י או שהיתה להם איזו השפעה על הכלל, או לחילופין שרשז"א ניהל את גור, שייכת לשני החב"דניקים דלעיל. אין לי שום זיקה לדברים אלה, ולא אטול קרדיט שלא מגיע לי.
לגופן של טענות, אינני מכחיש את החי. צעיר אני לימים, וכל ידיעותי ניזונות מן הכתובים. אשטח בשורות הבאות את התרשמותי, ואבקש מן הזקנים שבחבורה, שהכירו את הדברים מקרוב, להצביע על הנקודות הבעייתיות.
ובכן, מתוך העיתונות למדתי שהגרש"ז מעולם לא נמנע מלהתערב בענייני ציבור, למרות שהוא לא השתייך באופן מוצהר ורשמי למפלגה מסוימת. הוא חתם בתדירות על כרוזים וקולות קוראים, ציבוריים וגם מפלגתיים. ובנוסף גם התערב לא פעם בענייני המפלגה.
אחת משתי הסיעות הדומיננטיות באגו"י היתה "שלומי אמונים" של מנחם פרוש, שבאותם ימים ייצגה את הציבור הליטאי-ירושלמי
(ולאחר מכן, כאשר הוקמה דגה"ת עשה מאיר פרוש שינוי מהיר והסיעה הפכה למייצגת של החסידויות הקטנות), והיתה ביריבות עם הסיעה המרכזית של חסידי גור
(הזקנים שבחבורה, שהכירו את הדברים מקרוב, בוודאי זוכרים את המכות שנתנו חסידי גור למנחם פרוש, שבעקבות כך ביקר הרב שך את פרוש בבית החולים). רשז"א נחשב אז אחד מפוסקי הדור, וגם היתה לו זיקה מגזרית, משפחתית וארגונית ("אחווה") למנחם פרוש.
בישיבת חברי מועצת גדולי התורה ורבני ירושלים שהתקיימה בכ"ב באב תשי"ג השתתף הגרשז"א בתור ראש ישיבת קול תורה. לימים הוא גם היה חבר נשיאות ועד הישיבות.
בכסלו תשל"ג השתתף הגרשז"א בישיבה מיוחדת של מועצת גדולי התורה (אליה הגיע במיוחד גם הרב הוטנר) בעניין היתר הממזרים.
במערכת הבחירות הפנימיות באגודת ישראל (פריימריז) שהתקיימה בכ"ב בתמוז תשל"ו, חתמו הגר"ח שמואלביץ, הגר"י אברמסקי והגרשז"א על כרוז מיוחד למען סיעת "שלומי אמונים" בראשות מנחם פרוש. הרב שך שמר אז על נייטראליות, ואילו הסטייפלר תמך בצא"י (בראשות שלמה לורינץ).
על המתרחש מאחורי החתימה סיפר מנחם פרוש עצמו, בספרו אשר בגנוזים:
למחרת בבוקר אחרי התפילה אמרתי, כדרכי, תהלים. בא בריצה ידידי הדגול והמסור, הגאון הרב יחיאל מיכל שטרן שי', שאלך עמו אל גדולי ירושלים. בקשתי לגמור את התהלים, והגרי"מ שטרן אמר שהיום יום הבחירות הפנימיות ונותרו אך שעות ספורות. היות שהקלפיות עמדו להיפתח בשעה אחת עשרה בבוקר, הורה לי להמשיך לומר תהלים בדרך. נסענו לבית הגר"ח שמואלביץ שבבניין ישיבת מיר, וסיפרתי לו על מכתב התמיכה של הגאון הסטייפלר זצ"ל. באותה שעה היה בביתו חתנו הגר"י אזרחי שליט"א. ביקש הגר"ח שמואלביץ מהגר"י אזרחי שיגש אל חתנו הגדול הגאון רבי נחום פרצוביץ', שדירתו היתה בקומה העליונה, לסדר נוסח, ואני מתבטא בדיוק: הוא אמר שיהיה נוסח שלא ישתמע לתרי אנפין, אלא ברור לתמוך בשלומי אמונים.
הגר"נ פרצוביץ ניסח את הנוסח דלהלן: "ג' מטו"מ תשל"ו. הנני מוצא לנכון לגלות דעתי להצביע עבור רשימת שלומי אמונים". הגר"ח שמואלביץ חתם עליו וליווה אותי בברכות מרגשות.
מבית הגר"ח שמואלביץ נסעתי אל הגר"י אברמסקי זצ"ל. כשבאתי אליו, ישב בטלית ובתפילין באמצע התפילה ושאל בהפתעה מה קרה. סיפרנו לו, והוא, עודנו עטוף בטלית ובתפילין באמצע התפילה, חתם ונתן לי את ידו בהבעת איחולים מרגשים ביותר.
נסעתי לישיבת קול תורה, אל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, והיה זה כאשר מסר את שיעורו היומי. כשהגרש"ז ראה אותי, הפסיק מיד את שיעורו, ניגש אלי ושאל אותי למטרת בואי. סיפרתי לו והראיתי לו את מכתב התמיכה בשלומי אמונים בחתימת הגר"ח שמואלביץ והגר"י אברמסקי, והוא צרף מיד את חתימתו ואיחל בלבביות איחולים נרגשים להצלחה. אנשי ביתו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל היו מספרים, שהגרש"ז אמר אחרי שחתם, כי לא קרה לו עוד שיפסיק באמצע השיעור, אבל הפעם הפסיק מכיוון שראה חשיבות בתמיכה ב"שלומי אמונים".
את הסיפור כמובן ניתן להכחיש, את החתימה ואת ההתערבות אי אפשר להכחיש.
אגב סיפורי מנחם פרוש, הוא מספר על אירוע מעניין לקראת ההסכם עם סאדאת:
ביום שישי הראשון לאחר הקמת הקואליציה שודרה ברדיו ידיעה שראש הממשלה ישדר בליל שבת נאום לאומה. אני, שהיתה לי אחריות קואליציונית, התלבטתי מה לעשות. האם ללכת עכשיו, בליל שבת, אל מר בגין? הלכתי לפוסק הדור, הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, והצגתי בפניו את השאלה. אמר לי רש"ז: "שמע, מה שמר בגין יסדר ואיך יסדר אף אחד לא יידע, הפומביות היא אם זה ישודר על ידו, תלך ותעשה מה שאתה מבין שיש צורך לעשות".
הלכתי למר בגין. הגעתי אליו בליל שבת, חבוש שטריימל, והוא הופתע מאוד: "הרב פרוש, בשבת, מה אתה עושה? קידוש עשית כבר? מה אתה עושה פה?" סיפרתי לו. אמר לי מר בגין: "שמע, הקליטו כבר ביום חמישי. לא עלה בדעתי מה שקשור לשבת, אני לא החלטתי את זה אבל אתה צודק, אני אומר לך: זה יבוטל. אני אתן הוראה שזה לא ישודר". וכן עשה, והדברים לא שודרו.
אולם, בעקבות ביטול השידור בליל שבת, לא הסכימו אנשי הרדיו והטלויזיה בשום אופן לבקשתו לשדר את הדברים במוצאי שבת.
את הכניסה המפורסמת של הגרשז"א כאורח הכבוד בכנסייה הגדולה השישית של אגו"י זוכרים בוודאי כל הזקנים שבחבורה, שהכירו את הדברים מקרוב.
בתשמ"ט, כאשר הוקמה דגה"ת, נטה מנחם פרוש להצטרף למפלגה החדשה, אבל רשז"א הכריע שישאר באגו"י ולא יצטרף. דעתו של הגרשז"א על הקמת דגה"ת מפורסמת דיה.
שנתיים לפני פטירתו, בכסלו תשנ"ג, השתתף הגרשז"א בעצרת התפילה והמחאה נגד החפירות הארכאלוגיות בגבעה הצרפתית, לצד הגרי"ש אלישיב ורמ"א פריינד.
עד כאן גרגרים שעלו בידי בחיפוש מהיר. אשמח להבין היכן אני טועה.