מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
יהודהא
הודעות: 1267
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח

הודעהעל ידי יהודהא » ג' מאי 14, 2024 12:54 am

לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

לקט מדברי האדמור הרה"ק מצאנז קלויזענבורג זצוק"ל, השפע חיים.
על הקונפליקט של היהדות החרדית בארץ ישראל,
ויחסיה עם מדינת ישראל - היינו לראשיה מנהיגיה ומוסדותיה.

המאמר כולו באמרי יציב אמירה לבית יעקב, מאמר יג,
הקישור בהודעה שמינית בעמוד "מאמר השקפה.
viewtopic.php?f=19&t=18692&start=80

א. מהפכים הקערה.
..מגלות קשה זו אנו סובלים בעצם היום הזה. עמי הארץ שונאי דת ישראל משפילים ומגנים את החרדים לדבר ה׳, וטופלים עליהם עלילות שוא, בסגנון עלילות השפלות של ימי הביניים בגלות אדום. וב׳אהבת ישראל׳ שלהם מהפכים הקערה על פיה: לאהוב ולהוקיר כל משומד ורוצח, ולשנוא כל יהודי הגון שומר תורה ומצוות.

... ואילו נערה בת ישראל שאינה לבושה כאחת הפרוצות לועגים עליה בקריאות בוז וגנאי. מרוממים ומנשקים את ראשי הכמורה הנוצרית, ומבזים ומשפילים כל אשר בשם ישראל יכונה. זה מה שנקרא 'גלות ישראל', גלות של שלומי אמוני ישראל תחת הכופרים.

עם מי יש לנו עסק .
למרבה הצער עוד באים שוטים ומטיפים לנו מוסר, על הצורך להתנהג במדת 'אהבת ישראל'. הרשע רשאי לעסוק בשלו, להשפיל ולבזות, להסית ולהרוג, ואנחנו חייבים לנהוג כלפיו ב'אהבת ישראל' ?! הם בזים ולועגים לכל קדשי ישראל ומחללים מועדי וחגי ישראל הקדושים, ואנחנו חייבים לחגוג את ימי חגאותיהם שקבעו לעשות ככל הגויים ?!

לא מדובשך ולא מעוקצך מרגלא בפי תמיד שאין בכוונתי ח״ו להוציא דבת הארץ רעה, אלא דיבורי מכוונים נגד הרשעים היושבים עליה, לגלות את פרצופם האמתי כדי להכיר ולדעת עם מי יש לנו עסק. ולא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר (ישעיה ח יב).

ארץ אבותינו היא זאת!
אמנם אין דרכנו לצאת למלחמה ולהפגין ברחובות, באופנים ודרכים שונים שאין רוח חכמים נוחה מהם, אבל זה לא אומר שאנו חייבים להרכין ראשינו בפני הכופרים, ולהיות עפר תחת כפות רגליהם. ייאמר להם ברורות:

לא מדובשך ולא מעוקצך. ארץ אבותינו היא זאת! אנחנו גרים כאן לקיים מצות ה׳, אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות יישוב ארץ ישראל. אנו מודים ומהללים להשי״ת שנותן לנו את האפשרות לחיות כאן כיהודים, לשמור ולעשות ולקיים את כל מצוות התורה.
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, השומר עמו ישראל לעד מצילנו מכל הקמים עלינו בגוף ובנפש. ואין אנו צריכים להם ולהמונם, ה׳ ישמרנו ויצילנו שלא יבא יום ח״ו שנזדקק להגנה שלהם ...

אין לנו שום סיבה לשמוח.
אל תשמח אל גיל כעמים ראיתי לנכון לבא היום הזה ולשאת דברים, להתוודע ולגלות שאין לנו שום סיבה לשמוח בשמחת רשעים. על כגון זה הביא הב״ח (בטור אורח חיים רכד, ובמגן אברהם שם ג) בשם ספר האשכול: "וכי יקרה בעירך קניגאות של עובדי גלולים ... השמר לך פן תראה, והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם, כי אז תזכה ותחזה קניגיון של לויתן והשור".

בהמשך הוא כותב על החיוב להתעורר באבלות ציון וירושלים, בשעה שרואים בשמחתם, ולהפיל תחנה ובקשה: "וכי תשמע קול המון עובדי גלולים מחנגים ומחללים בחלילים ושמחים, האנח ותאמר: רבון העולמים ..., ואל לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך. יהי רצון מלפניך שתבנה עיר קדשך במהרה בימינו אמן".

בדבר אחד מותר לנו לשמוח.
לולי ה׳ שהיה לנו - יאמר נא ישראל בדבר אחד מותר לנו לשמוח, עלינו לשבח ולהודות להשי״ת שקיים בנו הדבר שכתוב (ויקרא כו מד): "ואף גם זאת בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ה׳ אלקיהם".

זדים קמו עלינו, והתרברבו שעד עשר או עשרים שנים לא יהיה כאן זכר לחיים של דת משה וישראל, וה׳ הפיר עצת גויים הניא מחשבות עמים. מיום ליום מתרבים והולכים בתי מדרשות וישיבות ובתי חינוך על טהרת הקודש, ואנו מגדלים ומחנכים בנות כשרות ויראות המקימות לתפארת בתים נאמנים בישראל.

אכן בכל שנה ושנה כשהם מתאספים לשמוח ביום אידם, אף אנו שמחים. אבל לא בשמחתם, אלא בשמחתינו על שעברה עלינו שנה נוספת תחת שלטון עריצים ולא יכלו לנו. אנו בונים מבצרי תורה ויהדות ועוסקים בתורה ובמצוות על אפם וחמתם.

'דאס קרענקט זיי׳.
גם שנאתם גם קנאתם האמת לאמיתו שזה שורש הקנאה והשנאה שלהם נגדנו. בראותם כי זממם לא תפק, ואנו חיים וקיימים ללא כל התחשבות עמהם ('מען פרעגט נישט נאך זיי׳). זעם חמתם פורצת החוצה על אשר המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד כיהודים כשרים ונאמנים לה׳ ותורתו. המה מהרסים ואנו בונים, ובכל מקום ומקום מתהלכים יהודים עטורי זקן ופאות ובנות ישראל במלבושי צניעות. זה מה שכואב להם ('דאס קרענקט זיי׳).

נישט גיקענט אויספירען׳.
בזמן שאנו רואים איך שהרשעים כים נגרש השקט לא יוכל מרוב זעמם, אנו יודעים להודות ברוך ה׳ אשר לא נתננו טרף לשיניהם, אשר על כן לא נח רוגזם כל עוד ולא עשו אשר זממו ('נישט גיקענט אויספירען׳).
ובכן אין מקום להתרפס ולכרוע ברך לפניהם באמירת תודה ויישר כח - עזרנו בשם ה׳ עושה שמים וארץ, ולולי ה׳ שהיה לנו אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו.

בשם ה׳ נעשה ונצליח, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א יב). אין זה בכוחנו לצאת נגדם בזרוע, אסור ללכת בדרכים עקלקלות שעל ידי כך עוד מוסיפים להם כח וגבורה. אלא נלחום נגדם ברוח, בעמידתנו האיתנה כחלמיש צור בדרכי היהדות לגאון ולתפארת. בעוז רוח ובטחון, כי ה׳ שהיה אתנו במשך אלפיים שנות גלות בין העמים, אל יעזבנו ואל יטשנו גם בגלות ישראל.

את האמת הם יודעים.
הם יודעים כמה כבר השקיעו בתעמולת שמד, בעתונות, ובהבאת מסיונרים לארץ וכו׳, על מנת להעביר אותנו על דתינו - ולא עלתה בידם. וכן מה עוד זממו לעשות להכחידנו,
בנוסף למה שנתגלה באחרונה על שיתוף פעולה שלהם עם הרוצחים ימש״ו. ובביאת המשיח במהרה בימינו הם יעמדו ויגלו לנו 'סודות מהחדר', למען דעת כמה עלינו להודות להא-ל הטוב שהיה בעזרתנו. עליהם אנו אומרים: וכל החיים יודוך סלה ויהללו ויברכו ... הא-ל ישועתנו ועזרתנו סלה הא-ל הטוב.

כן יעזרנו השי״ת הלאה. כאשר שמענו כן עוד נחזה "בשוב ה׳ - דייקא - שבות עמו" (תהלים יד ז), ואז "יגל יעקב ישמח ישראל" בשמחה של אמת. אז יהא "הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה" (שם ל יב). ונודה להשי״ת על רוב חסדיו בגאולתינו גאולת עולם במהרה בימינו אמן.

ב.
ולבסוף באותו נושא מתוך שיחה של הר משה שינפלד עם הרבי בתש"ך .
הופיע השבוע בהמודיע במדורו של הר קלוגר.

מה היה אילו.
... אינני נוטה לפסוק בבעיות שהן עיוניות גרידא ואינן למעשה, בבחינת: מה הי׳ אילו ... כל אימת שמתעוררת שאלה מעשית, הריני מעיין בפוסקים ומסיק מתוכם להלכה. הוא הדין בשאלת המדינה. לפני שהקימו את המדינה, איש לא שאל לחוות דעתי, לא הציונים, לא האנגלים ואף לא אנשי האו״ם ... מכיון שהמדינה קיימת היום, הרי זו עובדה מציאותית ואני פטור מלהתעמק בשאלה האם רצוי היה להקימה או טוב לה שלא נבראה משנבראה. גם המושגים של הכרה "דה־יורה" ו״דה־ פקטו" (בעקיפין או להתייחס כעובדה) אינם מופיעים בספרי הלכה.

המצב דומה לספר תורה כשר שנפל לידיים טמאות.
המצב העובדתי הוא, כי המדינה משתרעת על פני חלק של ארץ ישראל ורק לאותו חלק של ארץ ישראל
מותרת הכניסה ליהודים, מקדושת ארץ ישראל אין ניתן לגרוע והיא איננה תלויה במשטר ששולט בתחומי הארץ
ובהתנהגות תושביה.

גם בתקופת אברהם אבינו, תקופת הכנעני אז בארץ, היתה ארץ ישראל קדושה ונבחרת מכל ארצות תבל. משל למה הדבר דומה? לספר תורה, אם כתבו מין הרי זה ישרף, אולם ספר תורה שנכתב כדין על ידי סופר ירא שמים, עומד בקדושתו, גם אם נמצא בבעלותו של מין וכופר או עכו״ם. אין להגיד: מכיון שספר תורה זה נפל לידיים טמאות, נפסל ואין לנו כל ענין בו. להיפך, חייבים לגאול אותו ולנהוג בו קדושה. הוא הדין בארץ ישראל, שהחילונים שולטים בה כעת.

ההבדל בין א"י לחו"ל .
השאלה המעשית הניצבת לפנינו היא, האם במצב הנוכחי עלינו לבכר את העליה לארץ ישראל על פני הישיבה בגולה. כל עוד קהילות הקודש במזרח אירופה היו קיימות בתפארתן, כמרכזי תורה וחסידות, משכן למיליוני יהודים כשרים ושלמים, היתה שאלת העליה לארץ ישראל ענין של מדרגות אישיות. זקני הק׳ ה"דברי חיים" נכסף כל ימיו לחצרות ד׳ בארץ הקודש ולא עלתה בידו.

היום נחרב כל העולם היהודי חורבן מוחלט וארץ ישראל היא המקום היחידי, שיש בו מקצת מפלט לתורה והעיקר שאין בו גויים. כל הנגעים המצויים בארץ ישראל, דהיינו המינים והמינות, הפרת התורה והמצוות, מצויים גם בחו״ל, אלא ששם יש עוד משהו נוסף והם, הגויים. נמצא שהנאחז בנימוקים רוחניים כבּיכול בגולה, נאחז למעשה בגויים אשר שם ...

נ.ב.
בשולי הדברים הנוקבים שנבעו מליבו הכואב והאוהב של הרבי זצ"ל -
הוא הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ וגם "חַֽסְדֵ֤י יְהֹוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃

ואפשר שיש דברים שחלו בהם שינויים משך השנים שעברו מאז. חלקם לרעה [אזלת ידם,עוצמות השנאה], וחלקם לטובה.[ריבוי מוסדות תורה ות"ח].

ואנו - נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ בידיעה- כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃ ושיתקיים -כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃
אמן.

פרנקל תאומים
הודעות: 4487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מאי 14, 2024 2:01 am

פרנקל תאומים כתב:
"יום העצמות היבשות".

אני מחבב את הכינוי הזה, היות שמלבד הדמיון בצליל, הוא מבטא גם את לב העניין:
מחד, מדינת יהודים באר''י אחרי אלפיים שנות גלות בנכר היא אכן פלא נשגב, והיכולת שלה לשרוד בס''ד בתוך הים הערבי שמסביב, עם כל הכאב על השכול הנלווה לכך של הרוגי המלחמות והפיגועים, היא בוודאי פלא פלאים. יד ה' החופפת עלינו נראית כמעט בחוש, לכל המתבונן.

ומאידך, מדינת יהודים חילונית היא בלי ספק אצבע בעין של כל יהודי ירא אלוקים, היא חילול ה' נורא, היא בגידה מזעזעת במטהסטוריה של עם ה'. והלא כה אמר ה' ביד הנביא ירמיהו: "ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל, לאכול פרייה וטובה, ותבואו ותטמאו את-ארצי, ונחלתי שמתם לתועבה"!

ואעפ''כ הדימוי שעולה בדעתי הוא חזון העצמות היבשות של יחזקאל נביא ה'.
ראו נא גם ראו את עדותו של הג''ר לייב פופקא זצ''ל אודות אביו רבינו הח''ח נ''ע:
"זכורני כי בשניו האחרונות של אבא, הזמינוני אלופי וורשא לדבר ע"ד התייחסות אבא ז"ל אל הבחירות של הקהילה, ובתוך הדברים והויכוחים העירו אותי ע"ד עמידת אבא מנגד לציונות, וחשבו כי בכוחי להשפיע על אבי ז"ל ולקרבו אל הציונים הדתיים, ועניתי להם כי כגבוה שמים מארץ כן גבוה אמונתו מאמונתנו בדבר הבטחות ה', יש לנו שט"ח ישן על הקב"ה מכמה אלפים שנה, וכמו בכל שט"ח ישן, מאושר בעל השטר אם משיג בעדו אף חלק עשירי מסכום הכתוב. כן אנחנו שמחים אנו בבניין איזה עשרות כפרים שזכינו, ומשאת נפשנו הוא להתכונן בעתיד עכ"פ כאחת הממלכות השפלות כבולגריה או כאלבניה.
לא כן מר אבא, אצלו השט"ח הישן בתוקפו, לא ינוכה ממנו אפילו פחות מפרוטה, ואם ה' הבטיח ביד עבדיו הנביאים (זכריה ח'): 'ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבקות בירושלים ולחלות את פני ה' ', ויאמר עוד 'כה אמר ה' צבקות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלוקים עמכם', וכמו זה נבאו כל הנביאים, לא יפול צרור ארץ מכל הבטחותיו, וכמו שאנו אומרים בברכת הפטרה 'ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם', ואיך ילך ביחד עמנו?".

(מתוך "קיצור תולדות חייו" של רבינו החפץ חיים נ"ע מאת בנו בכורו הג"ר אריה לייב פופקא זצ"ל [עמ' ס"ח], בספר "מכתבי חפץ חיים", "כל כתבי חפץ חיים השלם" חלק ג').


הנה כי כן, מדינת ישראל עם כל הצלחותיה (בראש ובראשונה הפריחה של עולם התורה, אלא שאת הפריחה הזו יש לייחס להזורעים אותה בדמעה והנוטרים את חומתה, קרי- חכמי ישראל והיהדות הנאמנה), היא לכל היותר כמו פרוטות מועטות מתוך שטר החוב של הייעוד הגדול שעוד נכון לנו.
יתירה מכך, מדינת יהודים חילונית היא לכל היותר ''עצמות יבשות''... בשר אין כאן, דגים אין כאן. אמנם גם עצמות יבשות ראויות לאכילה, ועבור נפוחי כפן רעבים גם צמאים גם הן מחיות את הנפש. אבל מכלל עצמות לא יצאו, ולא עצמות בלבד, כ''א עצמות יבשות, ללא לחלוחית, טעם הבשר נשכח מלב.
הלא את הימים הגדולים והעצומים בהם בורא העולם התגלה לעיניי אמהות עבדיו, הימים הגדולים בהם היה לנו קשר גלוי ורצוף עם בורא כל ע''י חזון נביאיו, הימים הללו כה רחוקים מאיתנו. סנהדרין, אורים ותומים, ביהמ''ק ועשרה ניסיים תמידיים איה כל אלו?
ומה נשאר בידינו? א שמייכעל, חיוך! הארת פנים מופלאה של השגחתו יתברך על עמו, אכן פלא נשגב, גם היא כמים קרים על הנפשות העייפות של עם ה'. אבל עדיין, ''מדינת ישראל" בארץ ה', שאפילו לא מעלה על דעתה לקרוא את שם ה' עליה, לא כל שכן שאין היא מעלה על דעתה להכפיף את עצמה תחת חוקת משפטו ותורתו. מדינה חילונית מוצהרת. "מדינת התורה" הס מלהזכיר. בשר אין כאן, דגים אין כאן. עצמות. עצמות יבשות.
וכה אמר יחזקאל נביא ה': "ויאמר אליי בן אדם התחיינה העצמות האלה"?

התחיינה? התחיינה העצמות האלה?

יתן ה' שנזכה כולנו יחד להחיות את העצמות, שנזכה לתת בהם את הלחלוחית האמיתית של דבקות בה', תורה מצוות ויראת אלוקים, זו משימה שבס''ד כבר התחלנו בה- "פריחת עולם התורה" כבר אמרנו? אלא שעלינו להמשיך בה בכל כוחינו, להגדיל תורה בתי מדרשות "חדרים" וישיבות, לברוח כמטחווי קשת מריצת האמוק המטורפת אחרי החומריות, לדבוק בתפילה, בהתבוננות בהשגחתו יתברך עלינו, בידיעת ה', במידות טובות ובמעשים טובים, בחיי צניעות ופשטות, בהערצת הרוח וחיי הפנימיות, בדחיקת החיצוניות והשטחיות, בהחדרת חיי התורה והאמונה בפנים קירות לבבינו ולבב צפיעינו, בעדינות הנפש והמעשים, בלב טהור, בנקיות, באמונת חכמים.
ויום יבוא, במהרה ובימינו, שהעצמות היבשות הללו גם תקרומנה בשר עור וגידים, ונראהו עין בעין בשובו אל נווהו, כנבואת ישעיהו, "קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון".
ונראהו עין בעין. ונראהו עין בעין! ונראהו. איי איי.. "ונראהו".
"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה".




פרנקל תאומים כתב:
כשאתה מקבל חמישים שקלים מתוך חוב של עשרת אלפים אחרי שנים רבות שאתה ממתין לפירעון, אתה אומר תודה, בהחלט, אתה מתעודד מאד מכך שהנה התברר כי הבע''ח לא שכח אותך. הוא נותן לך איתות שהפירעון המלא בוא יבוא לא יאחר. אבל לצאת במחולות החוצה לא תצא, ולקבוע יו''ט לא תקבע.

איננו מזלזלים חלילה וחס, אחרי הכל המשל עוסק רק בכסף, יהיה סכומו אשר יהיה, ואילו הנמשל- הנמשל עוסק בקשר הבלתי ניתק שבין עמ''י ובורא העולם, באחרית הגדולה והעצומה אליה אנו מייחלים, ובנפשות ישראל דווים וסחופים. ובוודאי שפלא קיבוץ הגלויות על כל המכלול שבו הוא פלא נשגב, ואנו מתחממים בהארת פני ה' הזו ושואבים ממנה עידוד נפלא. אבל כן, אין ספק שלא אל הנער הזה התפללנו, לא הטלטלנו בין העמים זה אלפיים שנים בשביל תקווה נושנה לחסות תחת צילו של ראש ממשלה אתאיסט ושל רשויות מחוקקות שופטות ומבצעות חילוניות לחלוטין. לא ציפינו ייחלנו והשתוקקנו למדינת יהודים (יעזרנו ה' שלפחות ההגדרה הזו תמשיך להיות נכונה, ולא נהפוך חלילה במהרה למדינת כל אזרחיה גיוריה ומהגריה..), כ''א לזאת התפלל כל חסיד- למדינה יהודית, למדינת ה' ותורתו, ולא למדינת שטף מים רבים של עם ככל העמים. אם כבר, אולי יש לקבוע יו''ט בתאריך בו הונחה אבן הפינה לישיבת פוניבז', לישיבת חברון בירושלים, לישיבת קול תורה, לכולל חזון איש וכיו''ב, הלא מהם יתד ומהם פינה לתקווה האמיתית שלנו, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

אינני יכול להבין איך יהודי יר''ש יכול לחגוג יו''ט על הקמת מדינה חילונית. זה באמת נשגב מבינתי. וכי אדם יר''ש שבתו ציפתה לזיווגה במשך שנים רבות, עד ש... התארסה עם בחור חילוני רח''ל, וכי שמחה תעלה על ליבו? אפילו אי נימא שיהיה בו איזה קמצוץ של שמחה על כך שבתו מקימה בית ולא תיוותר עוד בגפה, הרי שהיא בטלה באלף כלפי הכאב, וכי לנער הזה התפלל וייחל? אלא מאי- לכל היותר תקווה משתרכת בליבו, שמא ואולי בהמשך הדרך יעלו שוב על דרך המלך, הביתה, אל דרך ה', כן יהי רצון מלפני ה' או''א ונאמר אמן.


יהודהא
הודעות: 1267
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' מאי 14, 2024 8:23 am

באותו נושא לגבי ספר התודעה נכתב בעבר כאן -
viewtopic.php?f=55&t=59460&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94

ועדיין לא קיבלנו תשובה האם הפרק על מדינת ישראל קיים בו גם היום במהדורה האנגלית.

עקביה
הודעות: 5463
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי עקביה » ג' מאי 14, 2024 2:12 pm

"זכורני כי בשניו האחרונות של אבא, הזמינוני אלופי וורשא לדבר ע"ד התייחסות אבא ז"ל אל הבחירות של הקהילה, ובתוך הדברים והויכוחים העירו אותי ע"ד עמידת אבא מנגד לציונות, וחשבו כי בכוחי להשפיע על אבי ז"ל ולקרבו אל הציונים הדתיים, ועניתי להם כי כגבוה שמים מארץ כן גבוה אמונתו מאמונתנו בדבר הבטחות ה', יש לנו שט"ח ישן על הקב"ה מכמה אלפים שנה, וכמו בכל שט"ח ישן, מאושר בעל השטר אם משיג בעדו אף חלק עשירי מסכום הכתוב. כן אנחנו שמחים אנו בבניין איזה עשרות כפרים שזכינו, ומשאת נפשנו הוא להתכונן בעתיד עכ"פ כאחת הממלכות השפלות כבולגריה או כאלבניה.
לא כן מר אבא, אצלו השט"ח הישן בתוקפו, לא ינוכה ממנו אפילו פחות מפרוטה, ואם ה' הבטיח ביד עבדיו הנביאים (זכריה ח'): 'ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבקות בירושלים ולחלות את פני ה' ', ויאמר עוד 'כה אמר ה' צבקות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלוקים עמכם', וכמו זה נבאו כל הנביאים, לא יפול צרור ארץ מכל הבטחותיו, וכמו שאנו אומרים בברכת הפטרה 'ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם', ואיך ילך ביחד עמנו?".

(מתוך "קיצור תולדות חייו" של רבינו החפץ חיים נ"ע מאת בנו בכורו הג"ר אריה לייב פופקא זצ"ל [עמ' ס"ח], בספר "מכתבי חפץ חיים", "כל כתבי חפץ חיים השלם" חלק ג').

בעניותי לא הבנתי מדוע דברים אלה הם סיבה להתנגד להצטרפות לציונים הדתיים.
אני לא בטוח, אבל נדמה לי שר' אלחנן וסרמן הי"ד, בכל דבריו הרבים כנגד הציונות, לא מזכיר את הדבר הזה.

הרואה
הודעות: 2169
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי הרואה » ג' מאי 14, 2024 4:29 pm

פרנקל תאומים כתב:[.

אינני יכול להבין איך יהודי יר''ש יכול לחגוג יו''ט על הקמת מדינה חילונית. זה באמת נשגב מבינתי. וכי אדם יר''ש שבתו ציפתה לזיווגה במשך שנים רבות, עד ש... התארסה עם בחור חילוני רח''ל, וכי שמחה תעלה על ליבו? אפילו אי נימא שיהיה בו איזה קמצוץ של שמחה על כך שבתו מקימה בית ולא תיוותר עוד בגפה, הרי שהיא בטלה באלף כלפי הכאב, וכי לנער הזה התפלל וייחל? אלא מאי- לכל היותר תקווה משתרכת בליבו, שמא ואולי בהמשך הדרך יעלו שוב על דרך המלך, הביתה, אל דרך ה', כן יהי רצון מלפני ה' או''א ונאמר אמן.

[/quote]
אתה מתאר זאת כאילו שהבת היתה צדקנית ולפתע התחתנה עם בחור חילוני.
אבל אם ביתו כבר היתה חצי חילונית?
ואם גם החתן החילוני קצת במגמת התחזקות?
הרי גם היהודים שהלכו אחרי השואה לארה"ב או לאוסטרליה או לכל מדינה אחרת לא נהיו יותר צדיקים מהחילונים במדינת ישראל.
כך שעם כל הצער שבדבר לא עצם המדינה זאת שגרמה את החילוניות (בראייה כללית על כל עם ישראל. על יהודים פרטיים כמובן שיש הרבה שלולא המדינה היו נשארים שומרי תורה ומצוות, למשל רבים מהתימנים, או חלקים מילדי טהרן).

פרנקל תאומים
הודעות: 4487
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מאי 15, 2024 12:20 am

הרואה כתב:אתה מתאר זאת כאילו שהבת היתה צדקנית ולפתע התחתנה עם בחור חילוני.
אבל אם ביתו כבר היתה חצי חילונית?
ואם גם החתן החילוני קצת במגמת התחזקות?
הרי גם היהודים שהלכו אחרי השואה לארה"ב או לאוסטרליה או לכל מדינה אחרת לא נהיו יותר צדיקים מהחילונים במדינת ישראל.
כך שעם כל הצער שבדבר לא עצם המדינה זאת שגרמה את החילוניות (בראייה כללית על כל עם ישראל. על יהודים פרטיים כמובן שיש הרבה שלולא המדינה היו נשארים שומרי תורה ומצוות, למשל רבים מהתימנים, או חלקים מילדי טהרן).


ברור שלא עצם המדינה גרמה את החילוניות.
אבל המדינה היא מדינה חילונית, היא הוקמה כמדינה חילונית ועד היום היא מדינה חילונית, חוקיה ומשפטיה הם חילוניים, ואילו אנחנו יהודים חרדים, אנחנו לא בת "חצי חילונית", ואיך נחגוג ונעלוז על שידוך עצוב שכזה.

ישעיהו לוריא
הודעות: 508
הצטרף: ב' מאי 14, 2012 2:04 am

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח

הודעהעל ידי ישעיהו לוריא » ד' מאי 15, 2024 12:35 am

בזמן שאנו רואים איך שהרשעים כים נגרש השקט לא יוכל מרוב זעמם, אנו יודעים להודות ברוך ה׳ אשר לא נתננו טרף לשיניהם, אשר על כן לא נח רוגזם כל עוד ולא עשו אשר זממו ('נישט גיקענט אויספירען׳).
ובכן אין מקום להתרפס ולכרוע ברך לפניהם באמירת תודה ויישר כח - עזרנו בשם ה׳ עושה שמים וארץ, ולולי ה׳ שהיה לנו אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו.

בשם ה׳ נעשה ונצליח, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א יב). אין זה בכוחנו לצאת נגדם בזרוע, אסור ללכת בדרכים עקלקלות שעל ידי כך עוד מוסיפים להם כח וגבורה. אלא נלחום נגדם ברוח, בעמידתנו האיתנה כחלמיש צור בדרכי היהדות לגאון ולתפארת. בעוז רוח ובטחון, כי ה׳ שהיה אתנו במשך אלפיים שנות גלות בין העמים, אל יעזבנו ואל יטשנו גם בגלות ישראל.

סוף ציטוט מדבריו של הרבי.

צריך לומר ביושר, לצד הטרימינולוגיה הקנאית והעיקשת, הרבי בהתנהלותו בפועל, ניהל התכתבות וקשר מכתבים נלבב וענף עם בן גוריון, נפגש איתו לפחות פעם פומבית אחת, והוריד את הכובע ני הפגישה, כמו שנהגו בגולה לקראת מלכי עכו’’ם.
קשר קשרים עמוקים שהניבו תוצאות מבורכות לקריות צאנז, עם כל ראשי הציונות הרלוונטיים ובמיוחד עם ראשי הסוכנות היהודית ועם שרגאי בפרט.

את החינוך של מערכת החינוך של קרית צאנז, הכניס תחת כנפי הממלכתי דתי.
זה אני כותב ביחס לגבי קטע קודם באותה דרשה:
שמחתינו על שעברה עלינו שנה נוספת תחת שלטון עריצים ולא יכלו לנו. אנו בונים מבצרי תורה ויהדות ועוסקים בתורה ובמצוות על אפם וחמתם.

קרית מלך
הודעות: 1045
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח

הודעהעל ידי קרית מלך » ד' מאי 15, 2024 1:24 am

ישעיהו לוריא כתב:בזמן שאנו רואים איך שהרשעים כים נגרש השקט לא יוכל מרוב זעמם, אנו יודעים להודות ברוך ה׳ אשר לא נתננו טרף לשיניהם, אשר על כן לא נח רוגזם כל עוד ולא עשו אשר זממו ('נישט גיקענט אויספירען׳).
ובכן אין מקום להתרפס ולכרוע ברך לפניהם באמירת תודה ויישר כח - עזרנו בשם ה׳ עושה שמים וארץ, ולולי ה׳ שהיה לנו אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו.

בשם ה׳ נעשה ונצליח, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א יב). אין זה בכוחנו לצאת נגדם בזרוע, אסור ללכת בדרכים עקלקלות שעל ידי כך עוד מוסיפים להם כח וגבורה. אלא נלחום נגדם ברוח, בעמידתנו האיתנה כחלמיש צור בדרכי היהדות לגאון ולתפארת. בעוז רוח ובטחון, כי ה׳ שהיה אתנו במשך אלפיים שנות גלות בין העמים, אל יעזבנו ואל יטשנו גם בגלות ישראל.

סוף ציטוט מדבריו של הרבי.

את החינוך של מערכת החינוך של קרית צאנז, הכניס תחת כנפי הממלכתי דתי.

וידועה תשובתו על כך להרי"מ לוין!

ישעיהו לוריא
הודעות: 508
הצטרף: ב' מאי 14, 2012 2:04 am

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח

הודעהעל ידי ישעיהו לוריא » ד' מאי 15, 2024 2:07 am

איני יודע למה כוונתך. ואיך נכנס לכאן הרי’’מ לוין, אם לא ניסיון להכניסו בדווקא.
כדאי שתכתוב במפורש.

אבל לפני שאתה סוטה לנושא אחר, חשוב לי שהציבור יראה ויבין שיש הרבה פעמים שהטרמינולוגיה היא אחת וההתנהלות המעשית בשטח היא אחרת,
לעתים ההיפך הגמור.

הרואה
הודעות: 2169
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: לעת כזאת -על מה נתאבל -ועל מה נשמח.

הודעהעל ידי הרואה » ד' מאי 15, 2024 2:32 pm

פרנקל תאומים כתב:
הרואה כתב:אתה מתאר זאת כאילו שהבת היתה צדקנית ולפתע התחתנה עם בחור חילוני.
אבל אם ביתו כבר היתה חצי חילונית?
ואם גם החתן החילוני קצת במגמת התחזקות?
הרי גם היהודים שהלכו אחרי השואה לארה"ב או לאוסטרליה או לכל מדינה אחרת לא נהיו יותר צדיקים מהחילונים במדינת ישראל.
כך שעם כל הצער שבדבר לא עצם המדינה זאת שגרמה את החילוניות (בראייה כללית על כל עם ישראל. על יהודים פרטיים כמובן שיש הרבה שלולא המדינה היו נשארים שומרי תורה ומצוות, למשל רבים מהתימנים, או חלקים מילדי טהרן).


ברור שלא עצם המדינה גרמה את החילוניות.
אבל המדינה היא מדינה חילונית, היא הוקמה כמדינה חילונית ועד היום היא מדינה חילונית, חוקיה ומשפטיה הם חילוניים, ואילו אנחנו יהודים חרדים, אנחנו לא בת "חצי חילונית", ואיך נחגוג ונעלוז על שידוך עצוב שכזה.

הדמיון לשידוך מלכתחילה קצת פגום כי יש כמה צדדים לחלק.
אבל אם כבר נמשיך עם זה - הבת לצערנו חצי חילונית, אתה ואני מהחצי החרדי שבתוך הבת הזאת, אבל יש חלקים גדולים ממנה שרחוקים מאד מדרך התורה.
השמחה פה בעצם העובדה שיש ישות של מדינה יהודית בארץ ישראל ושיהודי יכול לבוא ולהתיישב בה ואפילו ללמוד תורה, ואפילו בצורה קלה ונוחה יותר מכל מקום אחר בעולם.
זה שה'חתן' פה רחוק מלהיות שלם זאת כמובן בעיה שאנחנו מתפללים עליה ומנסים לפתור אותה ככל האפשר, אבל אין זה סותר שיש פה נקודות מסוימות טובות שאכן קרו.
בניגוד למשל שיתכן שהאב יאמר שהיה מעדיף שהבת תשב עד שילבין ראשה במקום להנשא לרשע כזה שידיח אותה מדרך התורה.
אבל במקרה שלנו הרשע לא הוא זה שהדיח אותה מדרך התורה (מלבד פרטים מסוימים).
בנוסף מדינת ישראל המדינה אולי הדתית ביותר במערב מבחינת חוקי נישואין ופטירה, חוקי כשרות, מימון עתק ללומדי תורה ולשירותי דת, כך שהמדינה לא ממש חילונית אלא 'מסורתית' או לא יודע איך להתאים אותה למשל בדיוק.

לי אישית יש בעיה אחרת עם חגיגות יום העצמאות והיא שהמדינה בשנים האחרונות חדלה מלהיות מדינה יהודית בהגדרה המעשית, המדינה מציינת את ימי אידם של כל הדתות כולל / ובמיוחד של דת הפרוגרס, בנוסף אין כמעט שום עדיפות כיום ליהודי על פני גוי, ואדרבה מענקים רבים לתעשיה ועוד נותנים נקודות זכות (אפליה מתקנת) דווקא לבני מיעוטים. נקודת המפנה אולי המשמעותית ביותר היתה נאום השבטים של רובי ריבלין שר"י, וכמובן זה שנים שבתי המשפט השולטים פה בפועל מוטים לטובת הערבים במקרים רבים. כך שקשה לקרוא למדינה מדינה יהודית, יותר מדוייק מדינת כל אזרחיה בעלת רוב יהודי וחוק שבות מיושן שטרם הצליחו לבטלו משום מה.
בנוסף גם מבחינה בטחונית בשנה האחרונה נחשפנו בפומבי יותר למה שידענו כל השנים שהמדינה לא ממש דואגת לבטחון תושביה, בוודאי שלא לבטחון היהודים, וגם בתוך כדי המלחמה ממשיכה להעביר תמיכה לחמאס. כלומר אנחנו תקועים פה באיזה פלונטר ולא ממש נמצאים במדינה יהודית אלא באיזו מדינת או"ם עם חלקים יהודים בתוכה.
בנוסף גם ייצוג רשמי של המדינה חדל מלהיות ייצוג של עם התנ"ך ועבר להיות סטארטאפ ניישן + התאמה מלאה לערכי הפרוגרס.
כך שגם החלק הטוב שהיה חלק גדול ממנו בוטל.
מצד שני יש גם התחזקות והתקרבות מסוימת ליהדות, אבל זה לא המדינה אלא יוזמות פרטיות.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 74 אורחים