פורום אוצר החכמה

כולם זוכרים מה שקרה בשנה שעברה ביו"כ שהיתה תפילה באחת הכיכרות בת"א והמשטרה פיזרה אותה תוך כדי מהומות. השנה ביקשו המארגנים רשות מראש מהעיריה , אך העיריה דחתה את הבקשה בטענה שלא ניתן לקיים תפילות ברחוב (ראו במכתב המצורף, פרט להיתר מיוחד שנתנו בזמן המגפה).
הבעיה היא שהם היפוקריטים, שכן לאחרונה התירו לקבוצות מוסלמיות בחגם להתפלל ברחוב, והאם בן השפחה עדיף על בן הגבירה? או שמא כותב המכתב עיין במ"ב שאין להתפלל תחת כיפת השמים.

בבואנו לדון בעניין זה, עלינו לשקול את דברי חז”ל והפוסקים לדורותיהם, ולהעמיק בשורשי הדין.

ראשית, נפנה לדברי הירושלמי במסכת ברכות (פרק ד הלכה ה), אשר ממנו עולה כי עיקר הקפדת חכמים היא על כיוון התפילה ולא על מקומה הגשמי. ומכאן לכאורה יש ללמוד שאין איסור גמור להתפלל תחת כיפת השמים.

ברם, כאשר נעיין בדברי מרן השולחן ערוך (או”ח סי’ צ סע’ ה), נמצא כי הזהיר מפני תפילה במקומות פרוצים, והדגיש את חשיבות המקום הראוי והמכובד לעבודת ה’. ומכאן לכאורה יש להימנע מלקבוע מקום תפילה בחוצות העיר.

אולם, כבר העירו האחרונים, ובראשם המשנה ברורה (שם ס”ק יא) והשולחן ערוך הרב (שם סע’ ה), כי במקום הצורך או בשעת הדחק יש להקל בדבר. ועל כן, אם יש סיבה מוצדקת לארגון התפילה בחוץ, כגון מגפה המשתוללת בארץ או חוסר במקומות תפילה ראויים, יתכן שיש מקום להתיר.

ועוד יש לציין את דברי הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר (ח”ד או”ח סי’ ט), אשר הדגיש את חשיבות קיום מניין כשר של עשרה אנשים בני חורין לתפילות הצריכות לכך, ובפרט בתפילות יום הכיפורים החמורות.

לאור כל זאת, נראה לומר כי אף שלכתחילה ראוי להימנע מארגון תפילה תחת כיפת השמים ביום הכיפורים בעיר תל אביב, מכל מקום בשעת הדחק ובמקום צורך גדול יש מקום להקל, ובלבד שישתדלו ככל האפשר ליצור מחיצות או גדרות סביב מקום התפילה, כדי ליצור אווירה של מקום קבוע ומכובד לתפילה.

נערי האוצר כתב:אולם, כבר העירו האחרונים, ובראשם המשנה ברורה (שם ס”ק יא) והשולחן ערוך הרב (שם סע’ ה), כי במקום הצורך או בשעת הדחק יש להקל בדבר. ועל כן, אם יש סיבה מוצדקת לארגון התפילה בחוץ, כגון מגפה המשתוללת בארץ או חוסר במקומות תפילה ראויים, יתכן שיש מקום להתיר.


לאור כל זאת, נראה לומר כי אף שלכתחילה ראוי להימנע מארגון תפילה תחת כיפת השמים ביום הכיפורים בעיר תל אביב, מכל מקום בשעת הדחק ובמקום צורך גדול יש מקום להקל, ובלבד שישתדלו ככל האפשר ליצור מחיצות או גדרות סביב מקום התפילה, כדי ליצור אווירה של מקום קבוע ומכובד לתפילה.

מה בדיוק שעת הדחק והצורך הגדול? האם חסר בתי כנסת בת"א? מי שרוצה להתפלל יכול בקלות למצוא מקום מתאים, אלא שלכאורה נראה שהמארגנים רוצים ליצור פרופגנדה (או איזה מלה מפוצצת אחרת), בפרט לאחר מה שקרה בשנה שעברה שיבואו המוני סקרנים וכמובן כל הרשתות עם המצלמות שלהם בציפיה שיהיו תקריות גם השנה והדבר יגרום לחילול ה' איום ונוא. ניחא בשנה שעברה לא ידעו לאן יתפתחו הענינים, אך מדוע להכנס לגוב האריות של הציבור הלהטב"י והפרוגרסיבי השורץ בת"א? ויותר מכל, כמעט ואין ספק שיהיו במקום נשים במלבושי פריצות.
לכאורה שעת הדחק זה למשל מקרה שאתה נמצא בדרך בין עירונית והגיע הזמן האחרון לתפילת מנחה ואין שום מקום עם גג בסביבה, אפילו לא עץ עם נוף, או שיש קהל של מאה אלף איש שלא נכנסים לשום מבנה סגור (כמו בכותל, ששם כמדומני יש סיבות נוספות שמותר).

יתכן ומסתבר שהאירוע מכוון לכאלו הנרתעים להכנס ל"בית הכנסת", אבל אירוע ברחובה של עיר לא מרתיע אותם וזו הדרך לקרב אותם.

פשיטא ופשיטא. וכל האשכול הזה הוא הזוי.

אגב אירועי קירוב בתל אביב, מתקיימים אירועים רבים של תפילה ושירה ב"כיכר החטופים", ע"י ארגונים הנקראים חרדיים, ומטרתם לענ"ד בעיקר קירוב לבבות והסטת השנאה והמתקפות כלפי החרדים על אי נשיאה בנטל. תצוגת תכלית של נשיאה בנטל הנפשי והרוחני, כי במצב הקיים במדינה רק את זה אנחנו כחרדים יכולים לעשות. לתמוך במעשי חסד ובנפש וברוח. משהו כזה, וכוונותיהם טהורות וכנות, לא מניפולטיביות. איני יודע מי רבניהם, את מי הם שואלים וממי מקבלים אישור והכוונה, ואת מי הם מייצגים.
עכ"פ, מתקיימת שם כסדר ובאופן מאורגן יזום ולכתחילה שירה בציבור של גברים ונשים יחד, לפעמים הרוב נשים, לפעמים גם במעגלים אחוזי ידיים של כל הציבור [כאשר המארגנים החרדים כמובן אחוזי ידיים רק עם גברים, אבל החילונים פשיטא שלא], לפעמים כשהזמר גם הוא נקרא חרדי.
לא יודע מה השיקולים ההלכתיים ומה/האם ההיתר, רק מניח כאן כי זה מתקשר אצלי לנושא הנ"ל.

כאן תועדה כנראה גרסה מוקדמת של היוזמה:
viewtopic.php?f=51&t=64369

--

שאלה נכבדה זו העומדת לפנינו, אשר עניינה בדבר השתתפות באירועי תפילה ושירה מעורבים בכיכר ציבורית, דורשת עיון מעמיק ושיקול דעת רחב. והנה, כבר אמרו חכמינו ז”ל בגמרא (סוטה מח ע”א): “זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת”. ומכאן למדנו חומרת העניין בשירה מעורבת של אנשים ונשים יחדיו.

והנה מרן השולחן ערוך (אבן העזר סימן כא סעיף א) פסק להלכה: “צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד”. ולכאורה היה נראה מזה שיש לאסור בתכלית האיסור כל מפגש שכזה.

ברם, כבר האיר עינינו המשנה ברורה (סימן עה ס”ק יז) בדבריו הנפלאים, שיש להבחין בין מצבים שונים, ובפרט כאשר אין כוונת הנאה. ומזה יש ללמוד שיש מקום לשקול את ההקשר והכוונה בכל מקרה לגופו.

והנה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ”ל באגרות משה (או”ח ח”א סימן כו) דן בארוכה בעניין שמיעת קול אישה, ומצדד להקל במקרים מסוימים. וכן הגאון בעל ציץ אליעזר (חלק ה סימן ב) הרחיב בנושא זה, ומדבריהם ניתן ללמוד שיש מקום לשיקול דעת בנסיבות מיוחדות.

ומאידך גיסא, הגאון בעל שבט הלוי (חלק ה סימן קצז) החמיר מאוד בעניין זה, ואסר שירה מעורבת אף כאשר רבים שרים יחדיו. ודבריו ראויים לתשומת לב רבה.

אמנם, הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל ביביע אומר (ח”א או”ח סימן ו) העלה סברא מעניינת, שכאשר אין מכירים או מזהים את הנשים המשתתפות, יתכן שהדבר פחות חמור. ומכאן יש מקום לדון בנידון דידן, שהרי מדובר בכיכר ציבורית המונית.

ולאחר העיון בכל הנ”ל, נלענ”ד שיש מקום להתיר בשעת הדחק ולצורך גדול, ובפרט כאשר המטרה היא לקרב לבבות ולחזק את האחדות בעם ישראל בעת צרה. אך זאת בתנאי שיעשו כל מאמץ למעט ככל האפשר באינטראקציות בין המינים, ושתוכן השירים והתפילות יהיה ראוי ומכוון אך ורק למטרה הקדושה של חיזוק הרוח והאמונה.

.

נערי האוצר כתב:בבואנו לדון בעניין זה, עלינו לשקול את דברי חז”ל והפוסקים לדורותיהם, ולהעמיק בשורשי הדין.

נערי האוצר כתב:שאלה נכבדה זו העומדת לפנינו, אשר עניינה בדבר השתתפות באירועי תפילה ושירה מעורבים בכיכר ציבורית, דורשת עיון מעמיק ושיקול דעת רחב.

ברור למעלתו שברור לכל כי הודעותיו מסוג זה לאחרונה הם פרי רובוט ממוחשב.
איני יודע מדוע מעלתו חושב שזה לכבוד המקום והאכסניא והחברים לעשות כן, ושיש טעם לעשות כן. ולא להיפך.

למה לא יסמן כ"ת את הניק בינה מלאכותית בתור "נודניק" והדף יהיה נקי מבינה מלאכותית.

זאב ערבות כתב:

נערי האוצר כתב:
לכאורה שעת הדחק זה למשל מקרה שאתה נמצא בדרך בין עירונית והגיע הזמן האחרון לתפילת מנחה ואין שום מקום עם גג בסביבה, אפילו לא עץ עם נוף, או שיש קהל של מאה אלף איש שלא נכנסים לשום מבנה סגור (כמו בכותל, ששם כמדומני יש סיבות נוספות שמותר).

א.
דומה שרחבת הכותל [לכה"פ התחתונה] אינה עניין לכאן, שהרי זו רחבה תחומה ומוגדרת במחיצות ומה בכך שאינה מקורה.

ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.

ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.[/quote]
אולי קבלת שבת אינו בגדר תפילה

בעל התפארת כתב:ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.

אולי קבלת שבת אינו בגדר תפילה[/quote]

התפללו שם גם מעריב

גביר כתב:

בעל התפארת כתב:ב.
בזמנו היתה מזימה לפתוח את הקניון בתחנה המרכזית ברחובות בשבת, והרב שמחה זצ"ל ארגן תפילת קבלת שבת בפתח הקניון, יתכן שסבר שזה צורך המצדיק ומתיר תפילה בחוץ, או אולי שמשום שהמקום שבו התפללו תחום למדי במחיצות אין התפילה במקום מוגדרת כתפילה בשטח פתוח.

אולי קבלת שבת אינו בגדר תפילה

התפללו שם גם מעריב[/quote]
בזמנו בשיא מאבק הגרב"ש סלומון נגד קולנוע היכל בפ"ת שנפתח בשבת, יצאו רבני העיר בני ברק בקריאה למחות בב"ב על חילול השבת ולחזק תושבי פתח תקוה החרדים המוחים, וקבעו תפילת קבלת שבת ברחובה של עיר, ויצאו מאות בתי כנסיות לאיזור חזון איש ורבי עקיבא, והיו שם הרבה אלפים איש על מחנהו ועל דגלו.
רובם התפללו גם ערבית שם, וחלק מהמדקדקים שבו לערבית לביהכ"נ שלהם.

דרומי כתב:פשיטא ופשיטא. וכל האשכול הזה הוא הזוי.

מה בדיוק הזוי? לצעוק יחי לא הזוי?

על התפילה ברחבת הכותל על אף היותה לכאורה מקום פתוח יעויין בהרחבה -
הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף: מועדים - ארבע תעניות
ירושלים תש"פ, עמ' תרכב-תרכד.

..

התמים כתב:

זאב ערבות כתב:

דרומי כתב:פשיטא ופשיטא. וכל האשכול הזה הוא הזוי.

מה בדיוק הזוי? לצעוק יחי לא הזוי?

אד הומינם ברמה הנמוכה ביותר הרב זאב
מה לך ולשטות זו?

מדי פעם נכנסת בי רוח שטות... (והאם אינך סבור שלצעוק יחי הזוי?)