לייבעדיג יענקל כתב:אע"פ שכתבתי שאין לי כח וזמן להאריך בויכוח וגם אין בזה טעם ותועלת, נתחייבתי מצד 'והייתם נקיים' להגיב אודות ההשמצה (שע"פ הלכה איני מחוייב למחול עליה) ששיקרתי במזיד לגבי שיטת הגרי"א הרצוג, וע"כ אטרח לבאר במעט אריכות את מה שכתבתי בשבוע העבר בקיצור (אך מדובר רק בהבאת סמוכות לדברי דלעיל, ותוכן טענותי עתה זהה לגמרי למה שכתבתי קודם). החפץ לדעת את האמת אל נא יסמוך עלי ולא על מחרפי, אלא יעיין לבד במאמרו של הגריא"ה (שנדפס בספר התכלת של ר"מ בורשטיין) ואז יראה בעיניו שנכתב שם (עמ' 421, 9 שורות לאחר תחילת הקטע) שמורקס טורונקולס "נותן מראה כחול או ויולט כחול"(ולא כמו שסתמו וכתבו אלו שקדמו להודעתי מסוף השבוע שעבר שהגרי"א לא ידע שניתן להוציא צבע כחול מהמורקס, וכאילו מסיבה זו הוא לא הסכים לזיהוי זה, ומדבריהם באתי להוציא בהודעתי הנ"ל). בהמשך (בעמ' 422) הוא אכן דן בענין הפתיכה הויולטית, ומתוך דבריו נראה שאין זה מופרך אצלו לומר שאכן זהו צבע התכלת המקורי (ראה שם בשורה המתחלת 'אולם אם נניח', ודוק). ולאחר הדיון הזה הוא כותב (שם בסוף העמוד) "אעפ"כ למרות כל הפקפוקים הבנויים על ההנחה הנ"ל בהגדרת מראה התכלת, ההשערה שהמורקס טורונקולוס הוא החלזון של תכלת קרובה מאוד אל הדעת" [וכדאי מאוד לעיין שם בהמשך הקטע שבו מתבאר בפירוש שלא ענין הצבע הטריד את הגריא"ה, אך נלאיתי להעתיק את האריכות]. והנה לאחר כ"ז כותב הגריא"ה "על יסוד כל האמור למעלה לצדד בשביל המורקס טורונקולוס ידמה הקורא הבלתי תלמודי למצוא חזוק להשערה ההיא במקורות התלמודיים אבל עתיד הוא לאכזבה מפתיעה ... לאכזבתנו הנה אותו המין אינו מכוון ל'גופו דומה לים' כלל וכלל. גוון גופו הוא לבנוני, עכור, מנוקד חום וצהובי, ואם נפרש גופו דומה לים על לבושו היינו נרתיקו הרי נרתיקו לבן שחמומי. ולא עוד אלא שאינו מתאים לסימן עולה אחת לשבעים שנה אף לאחר שהנחנו שהוא לאו דוקא" (כלומר, מורקס טורונקולוס אינו נדיר כלל).
שוב אקרא שלא לסמוך עלי ולא על המשמיצים אותי, אלא לעיין לבד בפנים ולהווכח עם מי האמת ועם מי שקר וכזב והוצאת שם רע.
לאחר שהעובדות (אודות שיטת הגריא"ה) ברורות מותר כבר להתווכח כדת של תורה, וזכותם של חסידי המורקס לתרץ שגופו דומה לים היינו לא גופו ולא נרתיקו אלא הצמידה הביולוגית, וזכותם של אחרים לטעון שזהו תירוץ דחוק שאינו הדעת נחה בו ואין הלב שוקט (כדאי לראות בספרו של בורשטיין [בעמודי התמונות עמ' יג ויד] את גופו ונרתיקו של המורקס, ואת הצמידה הביולוגית, ולהחליט לבד עם מי הצדק.) כמו"כ יש להמשיך ולדון בשאר הסימנים שבחז"ל וברמב"ם שלפום ריהטא אינם מתאימים למורקס, וברור שזכותם של התומכים לומר את תירוציהם וזכותם של החולקים לטעון שבעיניהם מדובר בדוחקים בלתי מתקבלים. אבל אין זכות להשמיץ ולבזות את מי שלומד ומבין אחרת, גם אם סבורים שמתכוונים לש"ש לזכות אחרים במצות תכלת. (ואגב, בניגוד למה שא' מחסידי המורקס כתב בהמשך האשכול, את הסגנון הילדותי ואת הזעקות ההיסטריות בנוסח נטורי קרתא על סילוף התורה ואת הטרמינולוגיה של 'שקר וכזב' 'נגיעות ואיטרסים' וכו' וכו' הכניסו לכאן כמה חסידים נלהבים מדי של המורקס ולא אני.)[/size]
לא מובן לי מדוע בדיון אודות אם הגריא"ה ידע שצובעים במורקס כחול, או לא, אתה מביא את טענתו על סימני דומה לים, כן צמידה, לא צמידה. זו סטייה מהדיון הזה.
נחזור לראות אם מה שהכחשת את המפורסמות וטענת שהגריא"ה ידע שצובעים כחול, כתוב שם או לא. מה לעשות גם לי יש את ספר 'התכלת' של ר"מ בורשטיין.
אין ברירה אלא לצטט מילה מילה (עמ' 422): "אולם אם נניח בהחלט כי מראה התכלת לא היה פתוך בו שום גוון ויולט (סגול), יש בהנחה זו כדי להזיז ממקומה את האומדנה הנ"ל (שהמורקס הוא התכלת). ההפרדה הכימית של החומר הצובע שבמורקס טרונקולוס הראתה, כי יש בו יסוד אדום שסופו לתת לבגד הצבוע בדמו גוון פחות או יותר ויולטי. בנקודה זו פלפלתי עם הגיפטולוג הוינאי פרופ' דדקינד והוא העירני על אי אלו דוגמאות שנצבעו בדמו של מורקס טרונקולוס בידי הזאולוג הגאוני הצרפתי דע-לקז-דוטיע. באותן הדוגמאות נמצאו, לפי דברי דדקינד, מקומות "כחולים כעין השמים". המקומות הללו, כך כתב אלי החוקרי האוסטרי, מצהירות לנו את מאמר התלמוד: תכלת דומה לרקיע. אני לא הודיתי לו בזה, מפני הנימוקים האלה: א) המקומות הכחולים הם המיעוט והגוון הויולטי הוא הרוב הגדול בכל אחת מאותן הדוגמאות. ב) אותם המקומות הכחולים אינם כמראה הרקיע שאליו כיוונו רז"ל. היינו הרקיע המזרחי וביחוד של א"י בטהרו, כחול-שחור עמוק. אלא כחול קל לבנוני - כמראה הרקיע באוסטריא או בגרמניא'. פקפוק זה, עלי להדגיש איננו חזק כ"כ, כי אפשר שבתחבולות ידועות לאומנים היו מעמיקים את הגוון עד שנעשה כעין הרקיע של א"י בטהרתו. ג) והוא העיקר, אותם המקומות הכחולים כפי שראו עיני לא היו צבועים בעצם דמו של אותו החלזון שאנו דנים עליו, אלא שקלטו לחלוחית מתפשטת מן המקומות הצבועים".
האם עדיין לא ברור? הרב הרצוג לא ראה איך במורקס צובעים צמר ונעשה ממנו כחול ממש, עמוק כמו שמי א"י, ולא ראה יותר מאשר כתמים. זו העובדה.
אם באנו לדון למה בסוף ראה הרב הרצוג לעבור לינטינה, זהו דיון חדש, ואז יש מקום למה שהבאת מדבריו אודות ההתאמה לסימני הגמ'. אבל יצאת בזה מהנושא שעליו דיברנו.
ואם לא די בכל זה, הבה נראה מה שמסכם בעל ספר התכלת עצמו (שהוא ספר נייטרלי ואינו מכריע) בעמ' 229, למה הרב הרצוג נטה מהמורקס, והטעם הרביעי שנמנה הוא מפני הגוון הויולטי שבמורקס, ושהמקומות הכחולים אינם מעצם דמו אלא מהתפשטות הצבע.
אגב, לגוף הדיון בדעת הגריא"ה, לאחר שנתברר היום כעבור 15 שנה שד"ר שאול קפלן ניסה לצבוע בינטינה והרים ידיים, והודה באומץ שאין בו חומר צובע כלל והוא חוזר בו, הרי שצריך לבחון מחדש מה היה הרב הרצוג אומר היום, אחרי שהשערתו ירדה מהפרק. יש מקום גדול גדול לומר שהיה חוזר להשערתו הבסיסית שהיא המורקס + העובדה שהיום התברר שצובעים ממנו כחול שמים נפלא, שאת זה הרב הרצוג לא ידע, כמפורש בדבריו.
