דעת_האברך כתב:יש להצר קצת על כך שמאמרו של הרב ענבל שליט"א נכתב בצורה כזו שהוא מובן רק לאלו שמונחים היטב בכל הנאמר בקונטרסים בעד ונגד התכלת. אני קראתי אמנם לא מעט קונטרסים ומאמרים בעניין התכלת, אך מחמת ריחוק הזמן וקוצר השכל והזכרון אינני זוכר כל מונח לועזי, שם לטיני, ראיה מספרי הקדמונים, הוכחה מדברי חז"ל והנחות שונות אליהן מתייחס המאמר, ומשכך היה לי קצת קשה לעקוב במהירות אחרי הדברים, וחלקם נשארו מעט מעורפלים.
המאמר לכשעצמו מרשים ומעורר מחשבות, אך הטענה המרכזית של מצדדי הארגמון, דהיינו, אם היתה תעשייה נוספת של תכלת הבאה מחילזון אחר לאן נעלמו כל עקבותיה, לא מקבלת מענה מספק , והכותב הנכבד שליט"א קצת "מורח" את הקורא בהכברת מילים רבות שלמעשה אין בהם ממש (לענ"ד).
לענ"ד אין בדבריו
טיעון אמיתי חדש אלא שימוש בטיעונים ישנים בצורה יותר מרשימה תוך שימוש באוסף הגיגים, לענ"ד הנ"ל מוכשר מאוד גם בדמגוגיה וכאן הראה גם הרבה מכוחו בזה
דעת_האברך כתב:ועדיין, השאלות שהוא שואל מחייבות מענה מצד מצדדי התכלת. למשל, מאחר וחילזון הארגמון ודאי היה ידוע לחז"ל ושימש בפועל לצביעת בדים מדוע לא הזכירו להדיא שהתכלת נעשית מחילזון זה. וכן למה לא נמצאו ראיות ארכאולוגיות לקונכיות מתקופת הקדם הלניסטית. ועוד, למה נחשבה התכלת גנוזה מאחר ועדיין היתה ידועה ונפוצה הפקת צבע מארגמון. ולמה הראשונים כתבו שאין לנו תכלת אם התכלת היא ארגמון שנמצא ביד הרומאים.
הזכירו להדיא את החילזון הזה בשמו העברי חילזון התכלת,
אם הכוונה למה לא השתמשו בשם ברומאית, האם בד"כ מצינו שחז"ל השתמשו בשמות ברומאית ובפרט בבבל שלא דברו בשפה זו, ואגב הראביה כן מביא ירושלמי שמביא במשנה של בין תכלת לכרתי את הכינוי פורפרא
(אינו בירושלמי בנוסחה שלנו ואולי זה ממדרש ארץ ישראלי שמצינו שכונה ירושלמי)דעת_האברך כתב:מה שכתב הרב שמואל אריאל שאין אף אחד ממצדדי התכלת בימינו שמתיר כל תכלת הבאה מחילזון, אינו נכון, שהרי כמה מחברים (הציבור כאן ודאי יודע יותר ממני את מראי המקומות) כתבו לחדש שאולי אין ההלכה מצריכה דם הבא מחילזון מסוים דווקא, אלא כל דם הבא מחילזון כלשהו, וניתן להפיק ממנו צבע תכלת כשר למצוה.
אכן כך פירשו חלק מהראשונים בביאור הירושלמי כלאים ט, א' נדמה לי הר"ש סיריליאו
" תכלת וארגמן ותולעת שני" ... מה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים אף כל דבר שיש בו רוח חיים. מה צמר שאין לו שם לוי אף פשתים שאין להם שם לוי.
וביאר שהפשט הוא שמקישים - כשם שאת הצבע
שני גזרה תורה להפיקו רק מן
התולעת שהוא דבר שיש בו רוח חיים (למרות שניתן גם להפיקו ממקור צמחי - פיקס) , כך גם תכלת וארגמן יש להפיקם רק מדבר שיש בו רוח חיים, ובתכלת זה בא למעט את הקלא אילן שמקורו צמחי.
ראיתי שתמהו עליו שהיות וכתבו על תולעת שני שהוא הכרמי"ז ויש מן הקדמונים שכתבו בצדק שמקור הצבע בכרמי"ז הוא מהגרגרים שהתולעת נמצאת ביניהם ואם כן אין בו רוח חיים, אמנם כיום ידוע שאותם גרגרירים אינם אלא כנימות של התולעת, ואם כן גם הם יש בהם רוח חיים
וכן היו שתמהו שארגמן מופיע בפירוש המשנה להרמב"ם שמפיקים אותו מלכא, וסברו שהלכא אינו דבר שיש בו רוח חיים.
אמנם היום ידוע שמקור חומר הלכא הוא מהפרשה של כנימת הלכּה (Laccifer lacca) ומביציה. זהו חרק זעיר, בצבע זה השתמשו רבות בימי הביניים, והוא היה חלופה לצבע הארגמן מחלזון המורקס
מהחד הקוצים, לאחר שהשימוש בו פסק. (מקור מאתר ברשת).
ויתכן שאלו שפירשו אחרת בירושלמי היה בעקבות קושיה זו.
דעת_האברך כתב:בנוגע לעצם הטענה של מצדדי התכלת שהסיבה שהתכלת נגנזה היא משום שחששו מהגזרה הרומאית שלא ללכת עם בגדי תכלת – יש להעיר, הלוא ללכת עם בגד הצבוע מאינדיגו (קלא אילן) לא היתה בעיה, ואם כן מה היה החשש ללכת עם בגד תכלת, תמיד היה אפשר לומר לרומאים שזה קלא אילן. הגזרה של הרומאים היתה שייכת לסגול-ארגמן שאולי (איני יודע) לא היתה ידועה אפשרות להפיקו מצמחים.
כנראה עיקר הבעיה הייתה בייצור שהולאם, יש להניח שבשלב מסוים לאחר הלשנות הרומאים כבר ידעו שהפרושים משתמשים רק בתכלת שאינו מקלא אילן
ובייצור עצמי (אחרת יש פסול שלא לשמה)