רוצה להבין כתב:משולש כתב:מעשה בכמה תלמידי חכמים חביבים ויראי אלוקים שחיו בכפר קטן בהרי הקרפטים ולא ראו פיל מימיהם.
הם למדו על הגבהת הפיל במסכת קידושין, ועל הפיל בפרק הרואה במסכת ברכות, ותהו: מה זה פיל?
אז הגיע מאן דהוא עם תמונה דהויה של חיה אפורה גדולת ממדים, וכל הנוכחים הביטו והתפעמו, נרעשים.
בראשונים מובא שעורו של הפיל אפרפר, הוא גדול ממדים ויש לו קרן. בספר פלוני מובא שגודלו מאות רבות של קילוגרמים, וגם בספר אלמוני מובא בפירוש צורת רגליו, ציפורניו ומאכלו. והנה, הרי זה הפיל דנן, הכל מוכח בראיות חותכות ועצומות.
במדרש איתא שהפיל חי באפריקי, והנה החיה הגדולה הזאת, המצויה בתמונה, חיה גם היא באפריקה. והנה הרי מימינו לא ראינו ולא שמענו על עוד חיה אפורה וכה גדולה ועצומה, שחיה באפריקה, בלעדי הבהמה גסה הגדולה שבתמונה שלנו, וגם שמועה שמעו על כך מיוצאי אפריקה, זקנים ישישים שעוד ראו את הצייד של החיה הזו, וכמובא בספר... שהציידים צדים אותה בקושי וכו'.
בספר קדמון נודע מובא שתוחלת חייו של הפיל הוא 40 שנים. והנה הכל ממש תואם לכל הפרטים שבתמונה. כל העובדות התקיימו בבהמה/החיה האימתנית שבתצלום.
היו מפקפקים שטענו שהחיה בתמונה היא הראם, הנודעת בחז"ל ובפסוקים. אך תלמידי החכמים הוכיחו באותות ובריבוי קונטרסים שהרי זה שטות מוחלטת, ואין זה הראם, כפי המוכח מהרבה דוכתין, ואף הגדילו לעשות והדפיסו קונטרס מנוקד, לתועלת הילדים, הנזקקים לניקוד, להוכחת הענין ולפסיקתו המוחלטת.
כך דשו ביה רבים במשך שנים.
עד שכעבור חמישים שנה, כשעלו לגור בארצנו ועמדו בתור בחול המועד בסאפרי ברמת גן, גילו להפתעתם שהבהמה הגדולה שבתמונה הנודעת שלהם, היא הקרנף, בעוד שממול עומד לו פיל גדול ממדים. אף הוא אפור. אף הוא גדול ושוקל טונות. גם הוא אוכל עשב, גם הוא רץ כמעט כמו הקרנף, אף הוא חי באפריקה, וגם הוא חי ארבעים שנה, גם עליו ישנם עדויות חותכות של ילידים אפריקניים שהציידים התקשו לצודו וכו' וכו'.
ובעוד חמישים שנה, שיימצא לו החלזון הקושימושי או הדיונון האנדלוסי, התמנון החוזולוטי או השרימפס התכלכל, ואז יוכיחו בקונטרסים (מנוקדים+ תמונות תלת ממדיות) שהוא הוא החלזון האמיתי ושהצבע התכול שלו מדויק פי כמה וכמה, אל תשכחו את הסיפור על הקרנף והפיל...
שמואל ברוך גנוט
אוֹתוֹ יוֹם מוּזָר בּוֹ אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה
הַפִּיל וְהַקַּרְנָף הָלְכוּ לִמְצוֹא מַחֲסֶה
לְהִדָּבֵר בֵּינֵיהֶם: אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת?
לִמְשׁוֹל מָשָׁל עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַהַזָּיוֹת
וְכָל שׁוֹכְנֵי הַיָּעַר עָשׂוּ אוֹתָם לָבוּז
גַּם הֵם לֹא הֵבִינוּ תָּמְהוּ עַל הַבִּזְבּוּז
הַשָׁמַעְתָּ מַר קַרְנָף חֲבֵרִי וִידִידִי?
עַל שְׁמוּעָה הֲלֹא טוֹבָה שֶּׁהֵבֵאתִי עִמָּדִי
שָׁאַתָּה בַּעַל הַקֶּרֶן אֵינְךָ הַיְּחִידִי
בְּגַפְּךָ בְּצוּרָתְךָ בְּאוֹפְיֶךָ הַיִּחוּדִי
וְיָכוֹל הַמְחַפֵּשׂ לְבַלְבֵּל בֵּינוֹתֵינוּ
כִּתְאוֹם אֲנִי לְךָ, אָבַד כָּל יִחוּדֵנוּ!
וְזֹאת בְּנֵי אֱנוֹשׁ דִּמּוּ הֵם בְּנַפְשָׁם,
לְלֹא הִתְבּוֹנְנוּת מִהֲרוּ כָּךְ בְּחָפְזָם
בָּעַט לוֹ הַקַּרְנָף בְּחֵמָה וּבְזַעַם
מָה לְךָ הַפִּיל הַאֵינְךָ עוֹמֵד נִדְהָם
הֲלֹא לְכָךְ נִקְרָא אָנִי בְּשֵׁם הַ-קַרְנָף
לוֹמַר לְקוֹל רוֹאַי, יֵשׁ לִי קֶרֶן עַל הָאַף!
מִי הוא שֶׁרָצָה לַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ
שֶׁיֶּשְׁנוֹ שׁוֹכֵן בַּיַּעַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְזַהוֹתוֹ
הַטַּעֲנָה הָאֲמוּרָה מַעְלָה אֶת חֲמָתִי
שֶׁהֵמִירו אֵת כְבוֹדִי עַצְמִי וּבְשָׂרִי
מַה לְךָ קַרְנָף, כּוֹעֵס הִנְּךָ עַל מָה?
עֶלְבּוֹנִי מְכֻפָּל הוּא פִּי כַּמָּה וְכַמָּה
הֲלֹא אַפִּי הָאָרֹךְ יָדוּעַ הוּא בַּיַּעַר
לְחַי וּלְצֶמַח, לְזָקֵן וְגַם לְנַעַר.
וּבְכָל חַיּוֹת הַיַּעַר עוֹבֶרֶת הַשְׁמוּעָה
אַף אָרוֹךְ לוֹ לַפִּיל, זוּ הַ-יְּדִיעָה.
אֲבָל לָמָּה דַּוְקָא בָּנוּ הֵמָּה נִדְבְּרוּ?
הָגִי'רָף האֲרִי אוֹתָם הֵם לֹא זָכְרוּ?
חַיּוֹת רַבּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בַּיַּעַר הַגָּדוֹל
הֶחָתוּל, הֲכֶלֶב, צְבִי וְתַרְנְגוֹל
כַּמָּה זֶה פּוֹגֵעַ, יְדִידִי הַקַּרְנָף
זִלְזְלוּ בָּנוּ כָּל כַּך, וְדַוְקָא עַל הָאַף!
הוֹי פִּילִי יְדִידִי מְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ
מְכַבֵּד אֲנִי מְאֹד אֵת חָכְמָתֶךָ וְאֶת אַפְּךָ
אַךְ תָּמִים אַתָּה מְאֹד כָּכָה זֶה נִרְאֶה
אִם זֶה מָה שֶׁמֵּצִיק לְאַפְּךָ הַגֵּאֶה
הֲלֹא עַל כָּל חָיוֹת הַיַּעַר חָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים
וְלֹא מָצְאוּ מְבֻקָּשָׁם מָה שֶׁמְּחַפְּשִׂים
דִּמְיוֹן חָזָק רָצוּ הֵם הֲיָכוֹל לְהַטְעוֹת
אַךְ מְשֻׁנּוֹת הֵן זוֹ מִזּוֹ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת.
כַּמָּה זֶה עָצוּב שֶׁנּוֹתַרְנוּ לִפְלֵיטָה
מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחוֹשֵׂךְ בִּלְבּוּל וַעֲלָטָה.
וּמִי בִּקֵּשׁ זֹאת מִיָּדָם? שָׁאַל בַּעַל הַקֶּרֶן
הַבָּאתִי לְמִלְחָמָה בְּחֶרֶב וּבְקֶרֶן?
כָּךְ בְּיוֹם בָּהִיר לָקוּם וּלְהַפְרִיעַ
מְנוּחָתֵנוּ הַטּוֹבָה לְהָעִיר וּלְהִרְגִּיזָה?
עָנָה בָּעַל הַחֶדֶק בִּתְבוּנָה יְתֵרָה
אֲסַפֵּר לְךָ בְּדִיּוּק מָה שֶׁשָּׁם קָרָה
אֵת חִלָּזוֹן הַפּוּרְפּוּר וַדַּאי מַכִּיר הִנָּךְ
הֲלֹא יְדִידֵנוּ מֵהַיָּם הוּא, דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמֶךָ.
זֶהוּ זֶה בְּדִיּוּק נֶאֱנָח לוֹ הַפִּיל
כָּאן הֵחֵל הַסִּפּוּר לְהַתְחִיל.
*********
מְצָאוּהוּ וְרָאוּהוּ שׁוֹכֵן הוּא בִּמְקוֹמוֹ
שָׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים לִצְבֹּעַ בְּדָמוֹ.
אֲבָל שְׁמַע יְדִידִי מָה שֶׁשָּׁם אֵרַע
כַּמָּה לֹא הִבְדִּילוּ לְטוֹב וּלְרַע
הֲשָׁמַעְתָּ יְדִידִי טָעֲנָה כֹּה מוּזָרָה
מְשֻׁנָּה וּתְמוּהָה עַד לְהַחְרִידָה
חִלָּזוֹן הַפּוּרְפּוּר צוֹבֵעַ הוּא כָּחֹל
בְּעִמְקֵי הַמַּיִם, רוֹבֵץ שָׁמָּה בַּחוֹל
הֲלֹא יָדוּעַ הַדָּבָר מִיָּמִים יָמִימָה
לִכְסִיל וּלְבָעַר אֵין צָרִיךְ לְהֶחְכִּימָה
שֶּׁדּוֹמֶה הוּא לְדָג זוֹהִי צוּרָתוֹ
זוֹהִי מַעֲלָתוֹ, יָחִיד וְאֵין בִּלְתּוֹ
אֵין עוֹד כְּלָל בַּיָּם צוֹבֵעַ זוּלָתוֹ
זֶהוּ הַחִלָּזוֹן גְּדוּלָּתוֹ וְיִחוּדוֹ
זֶהוּ הַדָּבָר אַף לָנוּ הוּא יָדוּעַ
וּוַדַּאי לָאָדָם, הַזָּקוּק כָּכָה לְצֶבַע
הַכָּחֹל הַיָּפֶה נִצְבַּע הוּא בְּדָמוֹ
וְעַתָּה מְצָאוּהוּ כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ.
לְקַרְקַע הַיָּם דּוֹמֶה בְּתַבְנִיתוֹ
תּוֹלַעַת בְּכִסּוּי, זוֹהִי תְּכוּנָתוֹ.
וְאָז כְּשֶׁנִּמְצְאָה זוֹ הַמְּצִיאָה
הִכְנִיסוּנִי וּדְחָקוּנִי בְּחוֹר הַמַּחַט הַקְּטַנְטַן
בְּלֹא לְהִתְחַשֵּׁב בְּגָדְלִי הַשְּׁמַנְמַן
כִּי חִלָּזוֹן נוֹסָף יֶשְׁנוֹ, קָטָן הוּא וְרָזוֹן
דּוֹמֶה הוּא מְאֹד מְאֹד לְזֶה הַחִלָּזוֹן
אֹתוֹ מָקוֹם נִמְצָא קָטָן הוּא וְצוֹבֵעַ
וּמַמָּשׁ מַמָּשׁ מַמָּשׁ, בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַצֶּבַע
וְיֵשׁ לוֹ בְּהֶחְלֵט אֵת כָּל הַסִּימָנִים
שֶׁל יְדִידֵנוּ הַנֶּעְלָם זֶה אֶלֶף הַשָּׁנִים.
צְחֹק גָּדוֹל פָּרַץ מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל הַקַּרְנָף
וְאוּלַי יֶשְׁנוֹ צַוָּאר מַמָּשׁ כְּמוֹ הָגִ'ירָף?
וּמֶה עִם הָאֲרִי הַשּׁוֹאֵג בְּנַהֲמָה?
שֶׁמָּא גַּם כָמֹהוּ יֶשְׁנוֹ בַּבְּהֵמָה?
וְהַכֶּבֶשׂ הָרַךְ שֶׁעָלָיו גֹּדֶל הַצֶּמֶר?
אֵין לוֹ תְּאוֹם רָחוֹק? מִי אוֹמֵר?
וּמֶה עִם הַצְּבִי הַמְּדַלֵּג עַל הֶהָרִים?
כָּמוֹהוּ יֵשׁ וְיֵשׁ, בְּוַדַּאי מְאֹד רַבִּים!
וּמִי זֶה הַחוֹלֵק בַּאֲמִתַּת הַמְּצִיאָה
וּמַה לוֹ שֶׁיָּצָא לוֹ זוּ הַהֲלָצָה?
הוֹי אֵיזֶה לֹא נָעִים יְדִידִי הַקַּרְנָף
לֹא מָצְאוּ דָּבָר בַּחַי, וּבְבַעַל הַכָּנָף
רַק אֲנַחְנוּ הָאַפוֹרִים נִשְׁאַרְנוּ לִפְלֵיטָה
בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַחוֹשֵׂךְ בִּלְבּוּל וַעֲלָטָה
וְדַוְקָא עַל אַפֵּינוּ לֹא חָשְׁבוּ לְהֶחְכִּימָה
עַל זֹאת נִשָּׂא דִּמְעָה בֶּכִי וּנְהִימָה.
***
הַזּוֹכֵר אַתָּה קַרְנָף עָנָה בַּעַל הַחֶדֶק
זֶה עַל גְּחוֹנוֹ הוֹלֵךְ זֶה בַּעַל הַסֶּדֶק
הַלא זֶהוּ הַנָּחָשׁ, הָרַע הַקַּדְמוֹנִי
עַל מֶה מִגְּדֻלָּתוֹ יָרַד זֶה הַצִּפְעוֹנִי
מִלָּה אַחַת הָיְתָה שְׁגוּרָה עַל לְשׁוֹנוֹ
שֶׁאִתָּהּ הוּא נָשָׂא חַטָּאתוֹ וְאַשְׁמָתוֹ
"אַף".
וְהָאָדָם אֲשֶׁר חָטָא לְיוֹצֵר כָּל יְצוּרִים
כַּמָּה אֲחוֹרַנִּית יָרַד, עִם כָּל הַיְּצוּרִים.
עַד אוֹתוֹ יוֹם נִשְׂגָּב, בַּמִּדְבָּר לְיַד הָהָר
כַּמָּה נִּפְלָא אָז, עַד כַּמָּה הָיָה הַטֹּהַר
כָּל תֵּבֵל דָּמַם אָז, רַק הָאוֹר וְהַזֹּהַר
שָּׁמַיִם לָהָר יָרְדוּ, עָצְמוּ הֵמָּה לָטֹהַר
אֶרֶץ רָעֲשָׁה אָז, דְּמָמָה דַּקָּה נִשְׁמַע
הַשָּׁמַיִם טַל נָטָפוּ , קוֹלֵנוּ לֹא נִשְׁמַע
עַם נִבְחָר יַחְדָּיו קִבְּלוּ, בְּנֶפֶשׁ חָפֵצָה
תְּשׁוּקַת עוֹלָם לָבְשׁוּ כְּכָל אֲשֶׁר רָצָה
כָּל הַיְצוּרִים יַחְדָּיו רָאוּ, אֶחָד וְאֵין בִּלְתּוֹ
כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ קָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ
אַהֲבַת עוֹלָם קִבְּלוּ הָעָם כָּבְשׁוּ הַלְּבָבוֹת
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם חָפְצוּ, גַּם בֵּין הַתְּלָאוֹת
רַק בְּרָכָה וָטוֹב יָבִיאוּ, אִם יָבִינוּ לְנַפְשָׁם
כָּל מִצְוַת יוֹצֵר יַחְכִּימוּ יִזְכְּרוּ לַעֲשׂוֹתָם
תְּכֵלֶת בְּבִגְדָם יַטִּילוּ גְּדִילִים יַעֲשׂוּ לָהֶם
הֲלֹא זֶה מָה שֶׁקִּבְּלוּ אָז, לְדוֹרוֹתָם בְּבִגְדֵיהֶם.