פורום אוצר החכמה

קראקובער כתב:הראדזינער השיב ...

י. אברהם כתב:

קראקובער כתב:הראדזינער השיב ...

היכן זה נדפס ?

ואנו תמיהין לאשר זה הרב ששמענו שהעיר על דברינו שמענו שהוא עוסק בספרי הקבלה כנהוג, ולפי העולה על דעתו שאין חובה כלל על האדם לטרוח בקיום מצוה מספק כי שמא לא יקיים כזה המצוה נמצא שטרח בחנם ולא יקבל על זה שום שכר ולמה יתיגע ויטריח בחנם, ולפי דעתו קבלת השכר הוא רק על מצוה מבוררת קמי שמיא שהיא מצוה באמת אבל מה שקמי שמיא גליא שאינה מצוה הגם שהאדם מצדו טרח וכיון לקיים בזה מצות בוראו יוצא כפחי נפש בלא שום קבלת שכר,
א"כ איך הבין מה שתקנו לנו המקובלים בסדר התקיעות לומר בויהי רצון שבין כל סדר וסדר שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר מתשר"ת ומתש"ת ומתר"ת,
והיינו שמכל קולות של התקיעות נבראו מלאכים, והיינו כידוע שמכל מצוה שאדם עושה נברא מלאך כדאי' במדרש רבה משפטים פ' ל ובכמה דוכתי,
וכפי דעתו הרי כמה סדרים וקולות שאנו עושין מספק כמבואר במס' ר"ה לג לד יעו"ש בתוס',
והרי קמי שמיא גלי' אותן הקולות המיותרים שאין בהם מצוה ומאין מקור מציאת המלאכים הספקיים.

י. אברהם כתב:כמה אי דיוקים יש כאן,
הגה"ק מראדזין כתב את הדברים אחרי אריכות גדולה של משא ומתן כדרכה של תורה,
מה שהובא בשמו לעיל אינו מדוייק,
הדברים אינם על דרך החסידות אלא על דרך הקבלה,

ואלו דבריו:

ואנו תמיהין לאשר זה הרב ששמענו שהעיר על דברינו שמענו שהוא עוסק בספרי הקבלה כנהוג, ולפי העולה על דעתו שאין חובה כלל על האדם לטרוח בקיום מצוה מספק כי שמא לא יקיים כזה המצוה נמצא שטרח בחנם ולא יקבל על זה שום שכר ולמה יתיגע ויטריח בחנם, ולפי דעתו קבלת השכר הוא רק על מצוה מבוררת קמי שמיא שהיא מצוה באמת אבל מה שקמי שמיא גליא שאינה מצוה הגם שהאדם מצדו טרח וכיון לקיים בזה מצות בוראו יוצא כפחי נפש בלא שום קבלת שכר,
א"כ איך הבין מה שתקנו לנו המקובלים בסדר התקיעות לומר בויהי רצון שבין כל סדר וסדר שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר מתשר"ת ומתש"ת ומתר"ת,
והיינו שמכל קולות של התקיעות נבראו מלאכים, והיינו כידוע שמכל מצוה שאדם עושה נברא מלאך כדאי' במדרש רבה משפטים פ' ל ובכמה דוכתי,
וכפי דעתו הרי כמה סדרים וקולות שאנו עושין מספק כמבואר במס' ר"ה לג לד יעו"ש בתוס',
והרי קמי שמיא גלי' אותן הקולות המיותרים שאין בהם מצוה ומאין מקור מציאת המלאכים הספקיים.

י. אברהם כתב:כמה אי דיוקים יש כאן,
הגה"ק מראדזין כתב את הדברים אחרי אריכות גדולה של משא ומתן כדרכה של תורה,
מה שהובא בשמו לעיל אינו מדוייק,
הדברים אינם על דרך החסידות אלא על דרך הקבלה,

איתן כתב:ישר כוח לאב בבינה על הליקוט.

כמו כן עיינו בספר לולאות התכלת עמ' 81-84 שמביא כמה מקורות דלא כהגר"ח.

אגמור בביטוי של ר"א זילברמן: 90% שזה התכלת ו100% שצריך ללבוש.

מבקש לדעת כתב:

איתן כתב:ישר כוח לאב בבינה על הליקוט.

כמו כן עיינו בספר לולאות התכלת עמ' 81-84 שמביא כמה מקורות דלא כהגר"ח.

אגמור בביטוי של ר"א זילברמן: 90% שזה התכלת ו100% שצריך ללבוש.

בס"ד
לענ"ד להיפך 100% שזהו התכלת, וכמה אחוזי חובה אינני יודע.

איתן כתב:

מבקש לדעת כתב:

איתן כתב:ישר כוח לאב בבינה על הליקוט.

כמו כן עיינו בספר לולאות התכלת עמ' 81-84 שמביא כמה מקורות דלא כהגר"ח.

אגמור בביטוי של ר"א זילברמן: 90% שזה התכלת ו100% שצריך ללבוש.

בס"ד
לענ"ד להיפך 100% שזהו התכלת, וכמה אחוזי חובה אינני יודע.

גירסא אלטרנטיבית: אפילו אם היה רק 90% שזה התכלת, אפילו הכי היה 100% שצריך ללבוש.

גם לענ"ד זה 100% תכלת. אבל יש הרבה אנשים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנעם בזה. אם משום שגדולים אינם נוהגים, אם משום הבנתם את המדרשים באופן מילולי ("נגנז", "עולה אחת לשבעים שנה" וכו'), אם משום סלידה ובורות בהוכחות ע"ד המחקר, ואם משום שזה דבר שאבותינו לא נהגו.

פורום פה יכול ליצור אשליה של טעות מדגמית. הואיל והרבה אנשים שמחזיקים מתכלת נפנים ל ודנים באשכולות הרלוונטיים יכול להיווצר רושם שהם מיעוט ניכר או אפילו הרב. אך לצערינו לעת עתה הם מיעוט, אף שלא זניח לגמרי.

מבקש לדעת כתב:

איתן כתב:גירסא אלטרנטיבית: אפילו אם היה רק 90% שזה התכלת, אפילו הכי היה 100% שצריך ללבוש.

גם לענ"ד זה 100% תכלת. אבל יש הרבה אנשים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנעם בזה. אם משום שגדולים אינם נוהגים, אם משום הבנתם את המדרשים באופן מילולי ("נגנז", "עולה אחת לשבעים שנה" וכו'), אם משום סלידה ובורות בהוכחות ע"ד המחקר, ואם משום שזה דבר שאבותינו לא נהגו.

פורום פה יכול ליצור אשליה של טעות מדגמית. הואיל והרבה אנשים שמחזיקים מתכלת נפנים ל ודנים באשכולות הרלוונטיים יכול להיווצר רושם שהם מיעוט ניכר או אפילו הרב. אך לצערינו לעת עתה הם מיעוט, אף שלא זניח לגמרי.

בס"ד
לא נכון.
אינני מכיר כמעט אף אחד מהאנשים בחברה שחי אני בה - הן במקום התפילה והן בעוד מקומות - שבדקו את ענין התכלת. ואם כאשר שואלים הם משחררים טעם שלא למדוהו כלל, אינם נחשבים מבעלי הדעה בענין.
ולדעתי האנשים שמתמצאים בתחום הם פחות מאחוז אחד.
ולכן פורום זה לא מספיק משקף את המציאות שהרוב הגדול של הבודקים יצא להם כי הוא זה.

קראקובער כתב:הראדזינער השיב כלפי מה שטען הבית הלוי שכל החיוב של ספיקא מדאורייתא לחומרא בספק מצווה הוא רק אחרי שעשית את המצווה וודאי יצאת אבל לא אם נשארת עדיין בספק, מזה שיש מלאכים היוצאים מן התקיעות ושברים ותרועה והרי כל אחד לבד הוא רק מספק ואיך יוצאים מלאכים בכה"ג לשיטתו.

ספרים וועלט כתב:

קראקובער כתב:הראדזינער השיב כלפי מה שטען הבית הלוי שכל החיוב של ספיקא מדאורייתא לחומרא בספק מצווה הוא רק אחרי שעשית את המצווה וודאי יצאת אבל לא אם נשארת עדיין בספק, מזה שיש מלאכים היוצאים מן התקיעות ושברים ותרועה והרי כל אחד לבד הוא רק מספק ואיך יוצאים מלאכים בכה"ג לשיטתו.

אין ראיה. כאשר יש ספק שאפשר לעשות את המצוה בכמה פעמים ועי"כ ליצא מן הספק, פשוט לכולי עלמא שיש חיוב לעשות את זה. לכן בשברים-תרועה יש על כולם שם של ספקא דאורייתא לחומרא, והמלאכים יוצאים מהם.

בתבונה כתב:

ספרים וועלט כתב:

קראקובער כתב:הראדזינער השיב כלפי מה שטען הבית הלוי שכל החיוב של ספיקא מדאורייתא לחומרא בספק מצווה הוא רק אחרי שעשית את המצווה וודאי יצאת אבל לא אם נשארת עדיין בספק, מזה שיש מלאכים היוצאים מן התקיעות ושברים ותרועה והרי כל אחד לבד הוא רק מספק ואיך יוצאים מלאכים בכה"ג לשיטתו.

אין ראיה. כאשר יש ספק שאפשר לעשות את המצוה בכמה פעמים ועי"כ ליצא מן הספק, פשוט לכולי עלמא שיש חיוב לעשות את זה. לכן בשברים-תרועה יש על כולם שם של ספקא דאורייתא לחומרא, והמלאכים יוצאים מהם.

להלכה פוסק המ"ב ספיקא דאורייתא לחומרא גם כשלא ודאי שיקיים
משנה ברורה סימן תר
קהל ששלחו לעיר אחרת להביא להם שופר ונתעכב השליח עד סוף יום ב' ור"ה היה ביום ה' וביום וא"ו וכשבא עם השופר כבר התפללו של שבת אבל היה עוד יום גדול אם [ו] אין שם בקי לתקוע שלא קיבל עליו שבת עדיין [ז] אז יתקע מי שקיבל שבת בלא ברכה [ח] ולא יתקע רק תשר"ת תש"ת תר"ת ולא יותר ודוקא אם עוד היום גדול [ט] אבל אם כבר הוא בין השמשות אין לתקוע כלל דביום השני אין חיובו לתקוע אלא מדרבנן והוי ספיקא דרבנן אבל ביום א' דחיובו מדאורייתא חייב לתקוע
וכן בספירת העומר כששכח יום אחד או שכח בלילה שספק אם יקיים המצווה ועוד
אמנם כל זה לבירור דין ספק דאורייתא לחומרא אבל לכל מי שבירר יודע שחיוב בתכלת בימינו הוא מדין ודאי