פורום אוצר החכמה

מה הפשט של אלה שהולכים עם תכלת רק בטלית קטן ולא בטלית גדול, ממ״נ אם חושבים שזה התכלת האמיתי איך מותר ללכת עם טלית בלי תכלת ואם לא מה העניין לשים בטלית קטן?

יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש

דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש

מה שייך יוהרא בחיוב דאורייתא?
אם מישהו יהיה במקום שרוב האנשים נוהגים לא להניח תפילין מפני שחוששים לחששות רחוקות שאולי יש איזה פסול בתפילין שיש לנו היום, ולכן זה לא נחשב לספק, או שכיון שגם אם נניח את התפילין עדיין זה ספק אז לא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא, היעלה על הדעת שמי שנמצא במקום כזה יניח תפילין רק בצנעא? אני שואל כי עד עכשיו חשבתי שרק אברכים נוהגים ככה, עכשיו נודע לי שגם רוב הרבנים שהולכים עם תכלת נוהגים ככה.

אל דאגה, אני לא שם תכלת גם בטלית קטן.

אבל רק באתי להסביר שיש לפי ההלכה איזה הבדל בין שניהם.

מלבב כתב:

דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש

מה שייך יוהרא בחיוב דאורייתא?
אם מישהו יהיה במקום שרוב האנשים נוהגים לא להניח תפילין מפני שחוששים לחששות רחוקות שאולי יש איזה פסול בתפילין שיש לנו היום, ולכן זה לא נחשב לספק, או שכיון שגם אם נניח את התפילין עדיין זה ספק אז לא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא, היעלה על הדעת שמי שנמצא במקום כזה יניח תפילין רק בצנעא? אני שואל כי עד עכשיו חשבתי שרק אברכים נוהגים ככה, עכשיו נודע לי שגם רוב הרבנים שהולכים עם תכלת נוהגים ככה.

אם הם לא חושבים כמוך שזה חיוב מדאורייתא אלא רק מחמירים להטיל תכלת אז שייך יוהרא וזה פשוט.

אוצר החכמה כתב:

מלבב כתב:

דרומי כתב:יש בפוסקים שלגבי טלית קטן לא חוששים דמיחזי כיוהרא, עיי"ש

מה שייך יוהרא בחיוב דאורייתא?
אם מישהו יהיה במקום שרוב האנשים נוהגים לא להניח תפילין מפני שחוששים לחששות רחוקות שאולי יש איזה פסול בתפילין שיש לנו היום, ולכן זה לא נחשב לספק, או שכיון שגם אם נניח את התפילין עדיין זה ספק אז לא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא, היעלה על הדעת שמי שנמצא במקום כזה יניח תפילין רק בצנעא? אני שואל כי עד עכשיו חשבתי שרק אברכים נוהגים ככה, עכשיו נודע לי שגם רוב הרבנים שהולכים עם תכלת נוהגים ככה.

אם הם לא חושבים כמוך שזה חיוב מדאורייתא אלא רק מחמירים להטיל תכלת אז שייך יוהרא וזה פשוט.

זה מאוד מוזר, כי או שנוקטים שזה לפחות ספק דאורייתא ואז זה חיוב ולא חומרא, או שחושבים שזה אפילו לא ספק אז מה הטעם להחמיר.

זו דעתך וכנראה מתאים לגישתך הכללית.
אבל אני מכיר גדולים רבים בתחומים אחרים ולא בתחום התכלת שנהגו ועשו דברים לחומרא ולא טענו את הטענה או שזה ספק דאורייתא ואז חייבים לעשות או שאין טעם.
אני משער שעם התפתחות האשכול על ר' שריה זללה"ה שמלבד מה שראיתי והכרתיו גם שמעתי בהספדים על דקדוק הדין שלו, יובאו שם לא מעט מנהגים שפסק לקולא לאחרים אבל נהג בעצמו לחומרא ואם כך לא טען את טענתך.

אוצר החכמה כתב:זו דעתך וכנראה מתאים לגישתך הכללית.
אבל אני מכיר גדולים רבים בתחומים אחרים ולא בתחום התכלת שנהגו ועשו דברים לחומרא ולא טענו את הטענה או שזה ספק דאורייתא ואז חייבים לעשות או שאין טעם.
אני משער שעם התפתחות האשכול על ר' שריה זללה"ה שמלבד מה שראיתי והכרתיו גם שמעתי בהספדים על דקדוק הדין שלו, יובאו שם לא מעט מנהגים שפסק לקולא לאחרים אבל נהג בעצמו לחומרא ואם כך לא טען את טענתך.

בעיקרון אתה צודק שוודאי שיש דברים שיש שיטות או סברות לסמוך לקולא ואעפ״כ מחמירים לחוש לשיטה האוסרת או בבחינת מפני שאנו מדמים נעשה מעשה, אבל בעניין התכלת כל אלה שנראה להם שהראיות הם לא מספיקות או שהקושיות נגד הם חזקות לא שמים תכלת, וכל אלה שכן לובשים תכלת לא מסתבר שהם בעצם מסכימים עם הפירכות על התכלת רק שמים לחומרא בעלמא שאולי הם טועים בהערכתם והקושיות כן ניתנים לתרץ.

להפך. אני חושב שיש לא מעט שאומרים לעצמם אחרי שגדולי ופוסקי הדור דעתם שאין צריך להטיל תכלת אע"פ שאנו חושבים אחרת אין זה אלא חומרא בעלמא אבל לא מולאם ליבם לומר עמנו הצדק.

אוצר החכמה כתב:להפך. אני חושב שיש לא מעט שאומרים לעצמם אחרי שגדולי ופוסקי הדור דעתם שאין צריך להטיל תכלת אע"פ שאנו חושבים אחרת אין זה אלא חומרא בעלמא אבל לא מולאם ליבם לומר עמנו הצדק.

אני תמיד מקנא באנשים שיש להם כזה אמונת חכמים, הלוואי שיהיה לי עשירית מזה.

יכול להיות שהם חוששים ממה יאמרו הבריות...

מלבב כתב:מה הפשט של אלה שהולכים עם תכלת רק בטלית קטן ולא בטלית גדול, ממ״נ אם חושבים שזה התכלת האמיתי איך מותר ללכת עם טלית בלי תכלת ואם לא מה העניין לשים בטלית קטן?

כמו שישנם אנשים שבטוחים שמורקס הוא התכלת ולא מטילים תכלת אפ' בטלית קטן מכל מיני סיבות פסיכולוגיות וחברתיות, כמו"כ יש אנשים שבטוחים שהמורקס הוא התכלת ולא מטילים תכלת בט"ג מכל מיני סיבות פסיכולגיות וחברתיות.

מלבב כתב:מה הפשט של אלה שהולכים עם תכלת רק בטלית קטן ולא בטלית גדול, ממ״נ אם חושבים שזה התכלת האמיתי איך מותר ללכת עם טלית בלי תכלת ואם לא מה העניין לשים בטלית קטן?

אולי הם רואים את עצמם כאנוסים לגבי טלית גדול.

[ומכיר אני אף ת"ח גדול מאוד שכך אוחז, בשם אחד מנכדיו]

בלאו הכי, מי אמר שהם עוברים על 'עשה' דציצית, דילמא מקנים הם את טליתם לאדם אחר ושואלים ממנו כל ל' יום.

אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?

לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].

לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?

לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].

אני שמעתי מנכדו כמו שהזכרתי, אם אינני טועה הוא המשיל את זה כאקדח מוצמד לרקה.
אע"פ שלמעשה, יותר מסתבר כדבריך.

עושה חיל כתב:בלאו הכי, מי אמר שהם עוברים על 'עשה' דציצית, דילמא מקנים הם את טליתם לאדם אחר ושואלים ממנו כל ל' יום.

נסתפקתי האם כדי להפטר צריך להחזיר את הטלית בפועל למשאיל, כל ל' יום, או דילמא סגי במה שמודיעו בטלפון 'אני מחזיר את הטלית. ומבקש לשאלה שוב לל' יום'.

[צד הספק הוא מחמת שכידוע שואל יכול לבטל את השאילה ע"י אמירה, כמבו' במתני' ב"מ צ"ח ב', אך מצד שני יתכן שכל עוד הטלית ברשותו בפועל עדיין לא בטלה השאלה לענין חיוב ציצית, שעניינו הוא מפני שהוא נראה כדידיה.
ויתכן לומר, דגם אם לא מהני בהנ"ל, יועיל להניח את הטלית ברשות שאינה שלו (רה"ר או בית הכנסת) ויודיע ע"ז למשאיל, ויחזור שוב לשאלה ממנו.
וא"כ יל"ע אם מהני מה שמודיעו מיד כשקונה את הטלית, שבדעתו להניח עבורו את הטלית ברה"ר כל ל' יום ולחזור ולשאלה ממנו.

אשמח מאד לראיות אודות כל הנ"ל.

עושה חיל כתב:

לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?

לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].

אני שמעתי מנכדו כמו שהזכרתי, אם אינני טועה הוא המשיל את זה כאקדח מוצמד לרקה.

כמובן שכבודו מוסמך יותר, קרוב קרוב קודם...
אך לא ברור מאי אונס איכא???

לענין כתב:

עושה חיל כתב:

לענין כתב:אותו ת"ח [גדול ללא כל ספק] לא סבור שזה אונס, אלא שיטתו כי 'גדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה', בשוא"ת כמובן.
ויש להעיר ע"ז הרבה, האם מי שנמצא בתחנת הרכבת, ומתבייש להניח תפלין, האם בגלל זה הוא אכן פטור?

לגוף ענין האשכול, אין ראוי לזלזל בתופעה זו, היות וסופה להביא לידי קיום המצוה בשלימות [חלילה אי אפשר להשוות את זה להדרגתיות הנדרשת לבעלי תשובה, אבל עובדה שזה כך].

אני שמעתי מנכדו כמו שהזכרתי, אם אינני טועה הוא המשיל את זה כאקדח מוצמד לרקה.

כמובן שכבודו מוסמך יותר, קרוב קרוב קודם...
אך לא ברור מאי אונס איכא???

יתכן וגם היה אי דיוק, כמו שהתבאר לי אח"כ על חלק מדבריו (וגם היה זה לפני תשע שנים), ואכמ"ל בנסיבות וכנתבאר במק"א.

דיברו היום בכולל, שההיתר ללבוש לבן הוא למי שאוחז שאין תכלת, שהרי הוא אנוס
אך למי שסובר שיש תכלת - מנין לו היתר ללבוש לבן, הרי הוא לא אנוס? לך תביא תכלת
וממילא כיצד יוכל ללבוש את הטלית של הש"צ - שבד"כ היא רק לבן?
הוה ליה לרוץ הביתה ולהביא את הטלית תכלת שלו.

שאלת פותח האשכול היתה לבאר את ההנהגה ללבוש ט"ק עם תכלת, וט"ג עם לבן, ובזה הוצרכו לבאר שהוא אנוס ואקדח על הרקה ויוהרא וכדו'
אך השאלה הזו היא למי שלובש גם ט"ג עם תכלת ולא חושש ליוהרא.

יואל שילה כתב:דיברו היום בכולל, שההיתר ללבוש לבן הוא למי שאוחז שאין תכלת, שהרי הוא אנוס
אך למי שסובר שיש תכלת - מנין לו היתר ללבוש לבן, הרי הוא לא אנוס? לך תביא תכלת
וממילא כיצד יוכל ללבוש את הטלית של הש"צ - שבד"כ היא רק לבן?

אם לובש אותה משום כבוד ציבור (מנחה או אפילו ערבית), יש מקום להתיר.

כוונת שיש מקום להתיר כי לא מתכוון כעת לקיים מצוה, אלא רק להיות לבוש בבגד ארוך ויפה?
או שכוונתך להתיר כי גם לגבי לובש התכלת - עדיין יש כמה אחוזים שאיננו תכלת, ורשאי להסתמך עליהם בבגד שאיננו שלו?

תפוס לשון ראשון

להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.

בדידי הוה עובדא הפוכה-
ת"ח חשוב שליט"א שאיננו לובש תכלת (כשיטה, כלומר שהוא מאוד מתנגד להטלת תכלת) עלה שלישי במנחה של ת"צ. טלית אחת של הציבור הייתה על הש"ץ והשניה הייתה על הקורא בתורה. אז הבאתי לו את הטלית שלי (שיש בה תכלת, כמובן) הוא היסס לרגע, ואז התעטף בה וכך עלה לתורה וגם קרה את ההפטרה.

אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.

איך הטלית נקנה לכל הציבור, וכי יש לציבור קנין חצר בבית הכנסת? ועוד בשלמא כשבית הכנסת שייך לכל הציבור, אבל ברוב המקרים הבית הכנסת שייך ליחידים.

מלבב כתב:

אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.

איך הטלית נקנה לכל הציבור, וכי יש לציבור קנין חצר בבית הכנסת? ועוד בשלמא כשבית הכנסת שייך לכל הציבור, אבל ברוב המקרים הבית הכנסת שייך ליחידים.

הדבר מפורש בפוסקים. הטלית נקנתה מכספי המתפללים ובעבורם.
איך הדין כיום שביהכנ"ס מתנהל דרך עמותות, איני יודע.
בכל אופן, אם יש חיוב ציצית, יש גם חיוב לברך אפי' לובש רק לעלות לתורה. ואם אין חיוב לברך, אין גם חיוב ציצית, לא לבן ולא תכלת.

כמדומה לי שרבים בביהכ"נ שלנו מברכים על הטלית של הש"צ, והדרא קושיא לדוכתא מה עושים עם התכלת [אמנם, כמעט אין ברכסים לובשי תכלת, כך שהשאלה לא מעשית כאן...].
סברת הרב אב בבינה נשמעת נכונה, אם באמת יש התנגדות לשים תכלת בטלית הציבורית, אך למה שתהיה התנגדות אם מישהו מוכן לממן זאת?
ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].

יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].

מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

יוצא פוניבז' כתב:

מלבב כתב:

אב בבינה כתב:להלכה אפשר לברך בטלית של ציבור, ויל"ע מה הפשט במנהג שלא מברכים ואם הוא משום שלא מחשיבים נכסי בית הכנסת שייך לכל מתפלל.
עכ"פ , לכאורה יש לצדד שהוא אונס אם הוא באופן שאר השותפים לא יסכימו לשים על זה תכלת.

איך הטלית נקנה לכל הציבור, וכי יש לציבור קנין חצר בבית הכנסת? ועוד בשלמא כשבית הכנסת שייך לכל הציבור, אבל ברוב המקרים הבית הכנסת שייך ליחידים.

הדבר מפורש בפוסקים. הטלית נקנתה מכספי המתפללים ובעבורם.
איך הדין כיום שביהכנ"ס מתנהל דרך עמותות, איני יודע.
בכל אופן, אם יש חיוב ציצית, יש גם חיוב לברך אפי' לובש רק לעלות לתורה. ואם אין חיוב לברך, אין גם חיוב ציצית, לא לבן ולא תכלת.

אם הטלית נקנית בשביל הציבור, ויש חברי קהילה ניחא, אבל בדרך כלל זה ניתן לבית הכנסת מאדם פרטי שנותן את הטלית הישן שלו לבית הכנסת, על זה שאלתי איך ע״י הנחה בבית הכנסת זה נקנה לכל חברי הקהילה? וכי יש קנין חצר לכל חברי הקהילה בבית הכנסת?

בתשובות משנת יוסף הנדמ"ח חלק י"ד סימן י' העלה להקל בזה שלא להניח בט"ג.

יוצא פוניבז' כתב:מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

ואם יש לו אתרוג רק בבית ולא בביהכ"נ - הוא פטור מנטילתו?
ומאי שנא - זו מ"ע וזו מ"ע על כל בגד.
הרב אוהב ציון - אולי תזכה אותנו בצילום מסך או בסיכום מה שנאמר שם?

יואל שילה כתב:

יוצא פוניבז' כתב:מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

ואם יש לו אתרוג רק בבית ולא בביהכ"נ - הוא פטור מנטילתו?
ומאי שנא - זו מ"ע וזו מ"ע על כל בגד.

למה שיהיה פטור מאתרוג אם הוא יכול להביא אותו מהבית?
אבל בציצית גם אם הוא יביא את הטלית שלו מהבית זה לא יועיל לו לטלית שבביהכנ"ס

לכאורה הוא ק"ו הפוך
כשכעת לא נוטל אתרוג - איננו מבטל עשה, אא"כ כבר נגמר היום
משא"כ כשלובש טלית מרובעת ללא ציציות - הוא מבטל עשה
והרי אם צריך תכלת ויש לו אפשרות לתכלת והוא לובש בגד של ד' כנפות עם לבן ללא תכלת - הוא מבטל מצוה בידים.

יואל שילה כתב:לכאורה הוא ק"ו הפוך
כשכעת לא נוטל אתרוג - איננו מבטל עשה, אא"כ כבר נוסף היום
משא"כ כשלובש טלית מרובעת ללא ציציות - הוא מבטל עשה
והרי אם צריך תכלת ויש לו אפשרות לתכלת והוא לובש בגד של ד' כנפות עם לבן ללא תכלת - הוא מבטל מצוה בידים.

אכן סברא חזקה
אני מכיר יותר מבית הכנסת אחד בהם מישהו תרם טלית עם תכלת בדיוק בגלל מקרה כזה.

יוצא פוניבז' כתב:

יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].

מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

כמובן שיוצא פוניבז מתבסס על המרדכי המפורסם [ובזה הסתלקה קושיית ר''י שילה מאתרוג], ואכן יש כאן 'פטנט' למי שמתבייש לשים תכלת בטלית גדול, ומאידך הוא חפץ להתפלל עם טלית המחוייבת [ולא עם שאולה], שיקנה טלית בשותפות ביחד עם אחד שלא הולך תכלת, או שילבש בתפילה טלית השייכת לציבור, ואז הוא באמת פטור מתכלת בגלל אונס.
רק צריך לזכור שגם המרדכי מתיר רק בשבת, ואילו בחול הרמ"א אוסר מדרבנן.

יואל שילה כתב:לכאורה הוא ק"ו הפוך
כשכעת לא נוטל אתרוג - איננו מבטל עשה, אא"כ כבר נוסף היום
משא"כ כשלובש טלית מרובעת ללא ציציות - הוא מבטל עשה
והרי אם צריך תכלת ויש לו אפשרות לתכלת והוא לובש בגד של ד' כנפות עם לבן ללא תכלת - הוא מבטל מצוה בידים.

כל בגד הוא חיוב בפנ"ע, אם הוא אנוס מלהטיל תכלת בבגד אחד אין מניעה מללובשו, וכמו שבזמן שלא היה תכלת לבשו טליתות בלי תכלת.
מה שיש לו אפשרות ללבוש בגד אחר שיש בו תכלת, אין לזה קשר לבגד ההוא.

לענין כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].

מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

כמובן שיוצא פוניבז מתבסס על המרדכי המפורסם [ובזה הסתלקה קושיית ר''י שילה מאתרוג], ואכן יש כאן 'פטנט' למי שמתבייש לשים תכלת בטלית גדול, ומאידך הוא חפץ להתפלל עם טלית המחוייבת [ולא עם שאולה], שיקנה טלית בשותפות ביחד עם אחד שלא הולך תכלת, או שילבש בתפילה טלית השייכת לציבור, ואז הוא באמת פטור מתכלת בגלל אונס.
רק צריך לזכור שגם המרדכי מתיר רק בשבת, ואילו בחול הרמ"א אוסר מדרבנן.

ה'פטנט' יהיה נכון רק בהנחה שהוא באמת לא יכול להטיל בה תכלת, אך לא נראה שהשותף (ה"הלכתי") יקפיד ע"ז... כ"ש שיתכן שאם השותף מקפיד, עליו לפייסו בממון, עכ"פ עד חומש, וא"כ לא מסתבר שיהיה מי שיסרב...
(אגב, במשנ"ב מובא דטלית בשותפות ישראל ועכו"ם חייבת בציצית אך לא יברך, ש"מ ששייך שאפי' העכו"ם לא יקפיד...)

מדברי הרמב"ם שמנה את מצות תכלת יחד עם מצות לבן נראה שמי שלא לובש תכלת גם כשזה ודאי אינו מבטל מצות עשה ממש שהרי מצות לבן הוא מקיים, ואולי אפי' בלא אונס רשאי.
ומ"מ כך שמעתי ממרן הרב מאזוז שרשאי ללבוש בטלית גדול בלא טלית קטן וכך הוא היה נוהג בתחילה כדי לא שלא יראה כחובה.

יוצא פוניבז' כתב:

לענין כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

יואל שילה כתב:ומ"מ השואל הניח שאין כאן אונס כי יכול לרוץ הביתה להביא את הטלית שלו [במישור התאורטי, כלומר, הוא שאל על מקרה שבו יוכל לרוץ הביתה, כגון שידע מראש שיהיה ש"צ].

מי שאנוס שלא להטיל ציצית בטלית אחת, מה שיש אפשרות לא ללבוש את הטלית ולהביא טלית אחרת לא מחשיב אותו כמי שאינו אנוס. ולכן אם נניח שהוא נחשב אנוס שלא להטיל תכלת בטלית של ביהכנ"ס, אין שום צורך להביא מהבית טלית אחרת עם תכלת.

כמובן שיוצא פוניבז מתבסס על המרדכי המפורסם [ובזה הסתלקה קושיית ר''י שילה מאתרוג], ואכן יש כאן 'פטנט' למי שמתבייש לשים תכלת בטלית גדול, ומאידך הוא חפץ להתפלל עם טלית המחוייבת [ולא עם שאולה], שיקנה טלית בשותפות ביחד עם אחד שלא הולך תכלת, או שילבש בתפילה טלית השייכת לציבור, ואז הוא באמת פטור מתכלת בגלל אונס.
רק צריך לזכור שגם המרדכי מתיר רק בשבת, ואילו בחול הרמ"א אוסר מדרבנן.

ה'פטנט' יהיה נכון רק בהנחה שהוא באמת לא יכול להטיל בה תכלת, אך לא נראה שהשותף (ה"הלכתי") יקפיד ע"ז... כ"ש שיתכן שאם השותף מקפיד, עליו לפייסו בממון, עכ"פ עד חומש, וא"כ לא מסתבר שיהיה מי שיסרב...
(אגב, במשנ"ב מובא דטלית בשותפות ישראל ועכו"ם חייבת בציצית אך לא יברך, ש"מ ששייך שאפי' העכו"ם לא יקפיד...)

אבל בטלית של ציבור הפטנט יהיה נכון בהחלט - מפני שכידוע הציבור דידן מקפיד על זה כחמץ פסח...
אז פשוט יתרום את הטלית הפרטית שלו לבית הכנסת, וניחא.

יוסף בניהו כתב:מדברי הרמב"ם שמנה את מצות תכלת יחד עם מצות לבן נראה שמי שלא לובש תכלת גם כשזה ודאי אינו מבטל מצות עשה ממש שהרי מצות לבן הוא מקיים, ואולי אפי' בלא אונס רשאי.
ומ"מ כך שמעתי ממרן הרב מאזוז שרשאי ללבוש בטלית גדול בלא טלית קטן וכך הוא היה נוהג בתחילה כדי לא שלא יראה כחובה.

ברוך בואך!

לענין כתב:אבל בטלית של ציבור הפטנט יהיה נכון בהחלט - מפני שכידוע הציבור דידן מקפיד על זה כחמץ פסח...
אז פשוט יתרום את הטלית הפרטית שלו לבית הכנסת, וניחא.

לא נראה לי שהציבור יקפיד על מי ש"תרם" את טליתו לביהכנ"ס ע"מ שהוא יהיה זה שישתמש בה ביום יום, שגם יטיל בה תכלת... כ"ש לפי מש"כ שלכאו' מוטל עליו לפייס ואפי' בדמים את שאר השותפין בכדי לקיים המצוה.
ואם הוא מחפש פטנטים, יש פתרונות אחרים כמו ההיתר מכירה הידוע או טלית פשתן