פורום אוצר החכמה

זה כעשרים שנה אשר ארגון "פתיל תכלת" מפיק את צבע התכלת מהחלזון הימי "ארגמון כהה הקוצים" (בספרות המקצועית: Murex trunculus [לטינית]) לשם צביעת פתיל למצות ציצית, כמו שנצטוו בני ישראל על-ידי משה מפי הגבורה:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר טו, לח).

הארגון הנ"ל (שראשיו ומייסדיו הם תלמידי חכמים משכמם ומעלה המחבבים את המצוות פשוטו כמשמעו. ולא כמו הדימוי שכמה ממחברי הקונטרסים "לזיכוי הרבים" ניסו להצמיד להם. 'קונטרסים' אלו רמתם של כותביהם מוכחת מתוכם ואכמ"ל) אף נטל על עצמו להפיץ את המודעות על האפשרות לקיומה של המצוה.

באתר הארגון ניתן למצא חומר רב על הנושא (אף מאלו שאינם מסכימים עם חידושם!): http://www.tekhelet.com/hebweb.htm

מפליא הדבר שעד היום לא נידון עניין זה ברצינות (ובלי דעות קדומות). אלו שכן נכנסו לעומק הנושא השתכנעו מהר מאוד מנכונותו של הזיהוי.

הנה מאמר מסכם הכולל תשובות למרבית השאלות בעניין; עיון מעמיק ורציני בו אינו משאיר את המעיין אדיש כלפי הנושא.

כל עיון לא יסביר איך כתוב שהתכלת נגנזה. [וזה נראה לי עיקר סברת החולקים.]

.

גם זה הבל כתב:כל עיון לא יסביר איך כתוב שהתכלת נגנזה. [וזה נראה לי עיקר סברת החולקים.]

יש מאמר של הרב טבגר יפה ופשוט מאוד שמבאר שעניין גניזה בחז"ל אינו ביטול המצווה
אלא רק מראה שהדבר התייקר וקשה עד בלתי אפשרי למוצאו מלשון גנזי המלך
ומביא דוגמאות לגניזה בחז"ל אף שאנו יודעים שהדברים שנגנזו קיימים

עדכמה שידוע לי גדו"י שליט"א אינם שמים התכלת הנ"ל בציציותיהם לא הגרי"ש ולא הגרע"י ולא הגר"ש וואזנר שליט"א וכן גדולי האדמורים.

אגרת כתב:עדכמה שידוע לי גדו"י שליט"א אינם שמים התכלת הנ"ל בציציותיהם לא הגרי"ש ולא הגרע"י ולא הגר"ש וואזנר שליט"א וכן גדולי האדמורים.

תגובה קלסית ולא ממש עניינית.

המהדיר אינני מבין מה שכתבת. רבותי לימדוני דגדו"י קובעים ההלכה ולא המחקרים המדעיים ואף שאלו ימצאו כנכונים מ"מ לגדולים שיקולים שונים שעל פיהם מחליטים ואף שבעינינו הדברים כבר ברורים כצד זה או אחר. ואדרבה אם יש מתנדב לשאול אותם על העניין הנ"ל אשמח לקבל תשובה.

ו] וכו'). אבל דבר זה לעצמו אינו מהווה עילה לאי דיון בנושא.

המהדיר כתב:אמנם, ציינתי את העובדה הזאת בדיוק, כדבר "מפליא".

מתקבל הרושם שהנושא הוא 'גדול' מדי ואף אחד אינו רוצה להתחיל לדון בו ברצינות. בכל זאת חידושים כאלו אינם דבר שבשגרה, והם טומנים בחובם שאלות רבות בתחומים שאינם לחם חוקם של פוסקי ההלכה (הסטוריה, ארכאולוגיה, בוטניקה [צבע האינדיגו] וכו'). אבל דבר זה לעצמו אינו מהווה עילה לאי דיון בנושא.

כמדומני שאותם פוסקי הלכה עיסוקם בדברים הרבה יותר מורכבים וחמורים מדבר "גדול" זה וכבר התנסו בפסקי הלכה לא רגילים וח"ו להעלות על הדעת שגדולי הפוסקים לא דנו בדבר באופן הראוי.וודאי ש"פוסקי" הבוטניקה או ההיסטוריה הם לא אלו שיקבעו אלא כבכל עניין לאחר קבלת חוו"ד מהמומחים בעניין הגדולים הם אלו שיחליטו. ופשוט הוא.

אגרת כתב:לאחר קבלת חוו"ד מהמומחים בעניין הגדולים הם אלו שיחליטו.

זה בדיוק העניין, שהם לא החליטו. (אליבך, כנראה גם זה סוג של החלטה).

המהדיר, אף אם נאמר כדבריך שהם לא החליטו, (ראה הליכות שדה תשנ"ח גליון ק"ט בדעת הגריש"א שליט"א), היעלה על הדעת שהם יפסידו לקיים מצוה זו בשלימות רק מ"חוסר עניין" או עצלות ללמוד העניין, חלילה. אלא יש דברים בגו. וזה שאנו לא מודעים לשיקוליהם לא להכריע, (כדבריך), לא מחייב שנעשה מעשה מדעתנו/כדעתנו. אך לדון בדבריהם וללמוד ודאי וודאי שאפשר.

מדוע לא פסקו גדולי הדור שיש להטיל תכלת האק"ק, ואף לא נדרשו לבירור מציאותו?
ניתן לומר שקושיה א' מתורצת בקושיה ב'. אך הסיבה שאכן אין חכמי הדור עוסקים בבירור העניין ומוציאים פסק דין לאשורו, נחלקת לכמה חלקים: א. כדי לפסוק בדבר כזה שיש לו משמעות לכלל ישראל, צריך להכנס לעניין מכל צדדיו ופרטיו המרובים. דבר זה לוקח חודשים ארוכים (ואף אני הקטן, מלקט הדברים, השקעתי כמה חודשים בבירור הדבר). נראה שאין לגדולי ישראל הכח והפנאי להכנס לבירור עניין כזה, שהלא יוצאים יד"ח ציצית גם בלא זה, ואילו שאר הבעיות העומדות בפניהם אינן סובלות דיחוי כלל. ב. כל עניין התכלת נראה לא כל כך רציני, בעיקר מפני הטעות המוכחת של תכלת האדמו"ר מראדזין (במחכת"ה). ממילא נראה שזו ג"כ המצאה, וחושבים שאין טעם ללכת ולברר כל מה שטוען מאן דהו שבדיוק הוא זה שמצא התכלת. ג. כתב הג"ר יצחק אלחנן לרגחה"ל: "...הראיתי גילוי דעת מפורש שדעתי מסכמת לקיום המצווה... ורק יש לי מונעים מבחוץ אשר לא אוכל לקיים המצווה, כי יודע אני שדעת הרבה מההולכים לדעת העת לא יהיה רוחם נוחה ממני בזה, ויביטו עלי בפנים נזעמים, ואם כי בדבר מצווה אין להתבייש ולירא מהמתלוצצין, אבל אנכי עוסק כעת בדבר מצווה הנוגע לפיקוח נפש כלל ישראל, ולהפיק זממי מוכרח אני להראות פנים שוחקות ומסבירות לכל המפלגות, כדי שיהיו דברי נשמעים אצלם ולא יעמדו לשטן לי, ובענין זה לא יעמוד אצלי אפילו חילול שבת וכ"ש ביטול מ"ע!", ונראה דשיקולים ממין זה שייכים גם בדורנו השפל. ד. לולא דמסתפינא אמינא, שישנם מגדולי הדור שאנשי ביתם מסננים הרוצים להכנס אליהם, והללו לא יכניסו ת"ח לדון בנושאים אלו, מפני שמדמים שאין זה עניין רציני, ואפשר שאף חוששים שמא יפסוק הרב שיש להטיל תכלת כזו, ושמא יושפל כבודו עקב פסק ממין זה.

עכ"פ, כל עוד לא פסקו שאסור להטיל תכלת האק"ק, אין כאן חשש דלא תסור, ואדם פרטי המשוכנע שזו התכלת האמיתית אינו צריך להמנע מלהטילה עקב העובדה שגדולי ישראל שליט"א טרם נדרשו לעניין לאשורו. שמעתי אף, שמרן הגרי"ש שליט"א הורה לת"ח שבירר הנושא, שאם לדעתו זו התכלת של התורה, הוא יכול לילך עמה בצנעא.

באם נימא שאין זו תכלת של תורה - ועכ"פ אין וודאות שלימה - ישנה בעי' לכאורה ללכת עמה.

בכל הנ"ל כבר עסקו העוסקים, ומצדדים לכאן ולכאן, וכל אחד כשיטתיה דן.
הטענה מכח שלא נהגו כן הקדמונים, ואם יש בכך משום הוצאת לעז על הראשונים, כאשר השתנתה המציאות, אף הוא נידון בפוסקים.
כך שחדשות של ממש עוד לא שמענו.