פורום אוצר החכמה

בתבונה כתב:ואלו עיקר טעם המתנגדים בני דורותינו :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

יוֹסֵפֶר כתב:

לבי במערב כתב:

בתבונה כתב:כשמדובר בביטול מצווה

מאי מצוה קא איכא?! אין חיוב עלי' אלא בזמן שביהמ"ק קיים.
אם משום המנהג הטוב לעלות לירות"ו ולחגוג אלי' בג' הרגלים - הרי מטעם זה עצמו יש להמנע מעלי' להר בית ה', כמנהג זקני ירושלם (והמנהג מבטל הלכה).

עי' סה"מ מצ' ה' 'להתפלל בו'

אבני גזית כתב:

בתבונה כתב:ואלו עיקר טעם המתנגדים בני דורותינו :

1. היו רבנים שעיקר טעמם שחשבו שכדי למנוע עליה למחנה שכינה יש לפרסם איסור רבנים כללי לעלות לכל הר הבית בפרט אחרי מלחמת ששת הימים שאז רבבות יהודים עלו למחנה שכינה. וכמו שמחששות חמורים בסמארטפונים פרסמו איסור רבנים על החזקת סמארטפונים.

לדבריך, מה שאסרו, הוא מחשש שמא ייכנסו למחנה שכינה גרידא, ועשו בסך הכל משמרת וסייג.

א. מנין לך.

ב. ואף אם יאמתו דבריך, מנין לך שכיום צריך לבטל את הסייג הזה?

אראל כתב:

יוֹסֵפֶר כתב:עי' סה"מ מצ' ה' 'להתפלל בו'

לשון הר"מ 'להתפלל בו ונגדו'
כלומר, אתה יכול לקיים המצוה גם אם תתפלל בכותל המערבי נגד מקום המקדש, [ובפשטות גם החיוב לכוין לבו כנגד בית קוה"ק, כד' המשנה, נכלל בזה]

לבי במערב כתב:גם המניעה מלפרוץ גדר שגדרו ראשונים הוי אונס.

בתבונה כתב:יסוד הויכוח ביניו הוא שונה

בתבונה כתב:לגופו של עניין, יראה המעיין בהרחבה בהודעתי לעיל.
ואגב מה בין זה לגדר שלא לעלות לארץ ישראל לפני השואה?



מהודעות הקודמות נראה שהשאלה למעשה של הר הבית אצלך קשורה למה התכוון הרבי "המשיח" כשאמר שיש לעלות להר הבית רק כעליית זקני ירושלים ומנהגם.
שאם כוונת הרבי היתה שיש כן לעלות להר הבית, סרו כל הטענות נגד.

ואם כוונת הרבי היתה שאסור לעלות אז הדיון הוכרע. וחשוב להשתיק את החולקים שלא יגרום חלילה שיעלו עוד
ואגב משהו שאולי יתן לך פרשנות חדשה לדברי הרבי.
הרב ניסן רוזנטל זצ"ל עלה להר הבית עם זקני ירושלים והקיפו את הר הבית מבפנים לפני קום המדינה.

לבי במערב כתב:אין כאן מקום לספקות והשערות; דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בזה מבוארת היטב בהתכתבותו עם הרב גץ.
[הדבר משול לטוען כי, 'אליבא דאמת', היתה דעת־קדשו להעדיף מטפחת, אלא ש... (כאן באה רשימת התרוצים, איש איש והמצאותיו). לא כאלה חלק יעקב].

לבי במערב כתב:

לבי במערב כתב:אפי' תימא הכי,

קו ירוק כתב:יתכן שחכמי ישראל אלו נכנסו לעזרה עצמה, שהרי שורת הדין אפשר להיכנס אליה בטהרה, ובזמנם עדיין נהגה טהרת אפר פרה. ואיך אפשר להביא ממעשם ראיה.

יש לציין לדברים חדשים ובלתי ידועים כ"כ, שכתב הרב בעל כף החיים זצ"ל בספרו חיים עד העולם שנכתב בירושלים ונדפס בשנת תרפ"א (לפני 100 שנה בדיוק):

הדרן למסכת מכות
שוב פעם אחת היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל וכו'. מדקאמר כיון שהגיעו להר הבית, ולא אמר אצל הר הבית, משמע שנכנסו לתוך הר הבית עצמו. ואע"ג דטמא מת אסור ליכנס למקדש אפילו בזמן הזה שהוא חרב, כמ"ש במגילה דף כ"ח ע"א על פסוק והשמותי את מקדשיכם, ופסקו הרמב"ם ז"ל בהלכות בית הבחירה פ"ו דין ט"ז, היינו מן החיל ולפנים, אבל בהר הבית אינו אסור כי אם זבים וזבות נדות ויולדות כמ"ש פ"א דמסכת כלים, וכן בעל קרי כמ"ש במסכת פסחים דף ס"ז ע"ב. ועיין משנה למלך מהלכות ביאת מקדש פ"ג דין ג'. וודאי הם היו טהורים מזה. ועוד דטומאה זו עולה ע"י טבילה כדי ליכנס ולהר הבית. (ומה שאין אנחנו עכשיו נכנסים להר הבית אפי' טבולים, מפני שאין אנחנו מכירים עד איזה מקום הוא הר הבית, ושמא יכנסו למקום החיל או העזרות ויתחייבו כרת). ואף אם היו נכנסים גם לפנים מן החיל היו יכולין, דבזמן ההוא היה להם אפר הפרה והיו יכולין ליטהר גם מטומאת מת, כמ"ש ב"י ביו"ד ריש הלכות חלה דאפי' בזמן האמוראים היה להם אפר פרה יעו"ש:

וכל זאת למרות שהביא בכה"ח בסי' תקס"א את דברי הברכ"י בשם הרדב"ז, שהמתירים החדשים רוצים להסתמך עליו, הנה כאן ביאר את מנהג ישראל תורה הידוע שבפועל נזהרים שלא להיכנס שלא יכנסו למקום חיוב כרת. (והמתירים היום כידוע יאמרו, אדרבה אנו סבורים שמכירים היטב את ההר ואנו יודעים ליזהר שלא ליכנס למקום החיל, והאוסרים כמובן טוענים נגדם, צע"ג אם אכן אתם יודעים בבירור גמור כל כך עד כדי שלא יבוא לחשש כרת).

לבי במערב כתב:עכ"פ למדנו מדבריו את מנהג ירושלם...