עמוד 3 מתוך 3

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אפריל 12, 2019 9:41 am
על ידי לענין
גימפעל כתב:אינו דומה כלל וכלל,
החזו"א לא כתב ספר שלם להתיר או לצות על הבחירות, אף לא קונטרס וגם לא קול קורא, אלא תלמידי תלמידיו אמרו בשמו, ולכן מנסים המשכנעים לומר שגם הוא לא היה ניח"ל מהבחירות,
אבל האדמו"ר מסאטמאר אסר בפירוש, וגם בחיי חיותו היו מצוקי ארץ שחלקו עליו ועליהם הסתמכו כל החרדים שהשתתפו בבחירות.


ומפני מה?
למה דוקא כאן הם מנסים להתאים את עצמם עם החזון איש?
הרי בתרי"ג דברים חלוקים הם ממנו! הסתייגותו של מרן מהנטו"ק הלא ידועה היא לכל, גם בעניינים הלכתיים הם רחוקים ממנו כמטחוי קשת, ומה ראו על ככה?
(האם הם מרגישים בסתר לבם כי דבר זה גופי תורה רבים תלויים בו, ואין להם אומץ לעמוד מול הכרעתו הברורה, ולכן הם מנסים לעשות כל טצדקי כדי להרגיע את המצפון?)

ואגב
משהו מאד תפס לי את העין
בספר המתוק והנפלא 'זכור ימות עולם' של הרב יעקובוביץ, בו מתוארים בהרחבה ובפירוט רב זכרונותיו מהאדמו"ר מסאטאמר, כולל כל הפרטי פרטים, ישנו כרך שלם המוקדש לענייני בני ברק, הקמת הקריה של סאטמאר, השתתפות סאטמאר בבחירות לעירייה, ועוד ועוד. לאורך כל הדרך הוא מתאר בפרוטרוט את הדיונים וכו' וכו', הוא מביא כל העת את הרב לנדא והרב וואזנר וכו' וכו', קורא הספר מתרשם כאילו בני ברק של אותם הימים היתה עיר חסידית למופת, ולא דרכו בה רגלי מרן ז"ל ותלמידיו (אשר אינם מוזכרים רק בהקשר לכך ששלחו את ילדיהם לחיידר סאטמאר...) האם באמת כל ההתנהלות של סאטמאר -כולל ההצבעה בבחירות- היתה רק עם החסידים ומנותקת לגמרי ממגע כלשהוא מהסטייפלר או הרב שך או כל תלמידי החזון איש ?

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אפריל 12, 2019 9:48 am
על ידי נוטר הכרמים
לענין כתב:
גימפעל כתב:
דמשק כתב:ומהיכן האובססיה לשכנע שגם החזו"א סובר כשיטתם,
למה הקנאים צריכים לשכנע את עצמם שאין הם עוברים על דברי החזון איש.

אינו דומה כלל וכלל,
החזו"א לא כתב ספר שלם להתיר או לצות על הבחירות, אף לא קונטרס וגם לא קול קורא, אלא תלמידי תלמידיו אמרו בשמו, ולכן מנסים המשכנעים לומר שגם הוא לא היה ניח"ל מהבחירות,
אבל האדמו"ר מסאטמאר אסר בפירוש, וגם בחיי חיותו היו מצוקי ארץ שחלקו עליו ועליהם הסתמכו כל החרדים שהשתתפו בבחירות.


ומפני מה?
למה דוקא כאן הם מנסים להתאים את עצם עם החזון איש?
הרי בתרי"ג דברים חלוקים הם ממנו! הסתייגותו של מרן מהנטו"ק הלא ידועה היא לכל, גם בעניינים הלכתיים הם רחוקים ממנו כמטחוי קשת, ומה ראו על ככה?
(האם הם מרגישים בסתר לבם כי דבר זה גופי תורה רבים תלויים בו, ואין להם אומץ לעמוד מול הכרעתו הברורה, ולכן הם מנסים לעשות כל טצדקי כדי להרגיע את המצפון?)

אני הקטן סבור שהאמת היא באמצע. ז"א הם לקנאים שום בעיות עם המצפון, כמו כל חסיד ששומע לרבו, ויש עבירות יותר גדולות מלהימנע מלהצביע. עם זאת, האיסור של הצבעה לכנסת המינים נעשה עם השנים הדגל המייחד אותם והיתד נאמן של היידישקייט אצלם, ואחרי הכל זה לא נח לבוא עם כמה שמות בודדים, ולכן המגמה היא לנסות ולהראות שגם אצל החזו"א ואצל הגרי"ז זה לא היה המצוה הכי גדולה. לענ"ד, לכל מתבונן מהצד פשוט וברור שאצל החזו"א זה היה מצוה גדולה יותר מאשר אצל הגרי"ז. גם לפי מה שקיבלנו מהרב שך, הרי שהרב מבריסק לא אסר את הבחירות, ובשנת תשי"ט עקב ההימנעות מהליכה בחזית דתית מאוחדת תמך.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אפריל 12, 2019 11:05 am
על ידי רון
היה שוה כל האשכול כדי שהרה"ג נ"כ שליט"א יזכיר את י"נ בשם המפורש....
ולגופו של ענין,
צריך לזכור כי קנאות אינה דבר הנקנה,
רק הוא תוצאה של יראת שמים עצומה,
ומי שאין לו, אין לו. ולא יעזור אם יחקה את רבו.
משא"כ אצל כל תלמידי רבותינו זלה"ה, הרי כל מי שיצק מים על ידיהם,
ודאי יכולים אנו לומר בפה מלא כי הם ממשיכים את דרכם וממילא בטוחים אנו יותר מהקנאים כי אנו עושים כעת ב 2019 את מה שרבותינו היו אומרים לעשות. מה שבכלל לא בטוח על הצד השני של הקנאים....

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אפריל 12, 2019 8:06 pm
על ידי ליטוואק פון בודאפעסט
גימפעל כתב:מההיכן האובססיה לשכנע שגם האדמו"ר מסאטמאר סובר אחרת,
למה מצביעי אגו"י צריכים לשכנע את עצמם שאין הם עוברים על דברי הרה"ק מסאטמאר.

זההיה בדיחה ששמעתי מחסיד סאטמאר בברוקלין. תרגע.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: א' אפריל 14, 2019 6:29 am
על ידי כדרכה של תורה
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בויואל משה מבואר שאין הצלה ע"י ההליכה לבחירות, משום שהם כ"כ מעטים עד שאין להם ננציגות אמיתית להציל משהו, וא"כ אין בבחירות אלא השתתפות עמהם, ואם היו נשארים בחוץ היתה נשמעת קול המחאה של יראי ה׳ נגד המדינה.

היכן הם דבריו?
ניתי ספר וניחזי מה כתב לפני שדנים בדבריו לכאן ולכאן

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: א' אפריל 14, 2019 11:34 pm
על ידי בתבונה
כדרכה של תורה כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בויואל משה מבואר שאין הצלה ע"י ההליכה לבחירות, משום שהם כ"כ מעטים עד שאין להם ננציגות אמיתית להציל משהו, וא"כ אין בבחירות אלא השתתפות עמהם, ואם היו נשארים בחוץ היתה נשמעת קול המחאה של יראי ה׳ נגד המדינה.

היכן הם דבריו?
ניתי ספר וניחזי מה כתב לפני שדנים בדבריו לכאן ולכאן

http://www.daat.ac.il/daat/vl/vayoelmos ... oshe07.pdf
עמ' 22 (קצ"ב)

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' אפריל 15, 2019 12:05 am
על ידי כדרכה של תורה
חסום בפני

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' אפריל 15, 2019 4:44 am
על ידי בלום
דמשק כתב:
מיללער כתב:כמו שעשו הציונים ימ"ש, והדברים ידועים.

האם השתמש הרה"ק מסאטמאר בביטוי ימ"ש על יהודים? (מחיפוש באוצה"ח בויוא"מ - על הגאולה - דבר"י - חידו"ת, לא מצאתי כי אם על ש"ץ שר"י).


אני מצאתי לדוד המלך ע"ה שהשתמש בביטוי ימ"ש על יהודים.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' אפריל 15, 2019 12:24 pm
על ידי כדרכה של תורה
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בויואל משה מבואר שאין הצלה ע"י ההליכה לבחירות, משום שהם כ"כ מעטים עד שאין להם ננציגות אמיתית להציל משהו, וא"כ אין בבחירות אלא השתתפות עמהם, ואם היו נשארים בחוץ היתה נשמעת קול המחאה של יראי ה׳ נגד המדינה.

בחירות.PNG
בחירות.PNG (48.48 KiB) נצפה 7668 פעמים

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ד' מאי 15, 2019 4:19 am
על ידי איש גלילי
בלום כתב:
דמשק כתב:
מיללער כתב:כמו שעשו הציונים ימ"ש, והדברים ידועים.

האם השתמש הרה"ק מסאטמאר בביטוי ימ"ש על יהודים? (מחיפוש באוצה"ח בויוא"מ - על הגאולה - דבר"י - חידו"ת, לא מצאתי כי אם על ש"ץ שר"י).


אני מצאתי לדוד המלך ע"ה שהשתמש בביטוי ימ"ש על יהודים.

אבל הוא לא שאל אם דוד המלך השתמש בביטוי ימ"ש, אלא אם הרה"ק מסאקמער השתמש בביטוי זה.
ככל הידוע לי, הוא אכן לא היה נוהג להתבטא כך.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 3:23 pm
על ידי מלבב
עקביה כתב:הערה על הויוא"מ שכתבתי פעם במקום אחר בפורום:

הויוא"מ עורך רשימה של עונשים קשים שבאו בעקבות הפרת השבועה שלא לעלות בחומה (לדעתו. וגם בזה צריך לדון) ומצרף אליהם את השואה. המקרים הם: בני אפרים שדחקו את הקץ ויצאו 30 שנה קודם יצי"מ ונהרגו כולם. המעפילים, לאחר חטא המרגלים, שנהרגו כולם. מרד בר כוכבא, שהסתיים בחורבן ביתר הנורא.

צריך לשים לב לכך שבכל המקרים האלה יש צד שווה, והוא שהעונש היה כזה שחיסל את ההתקוממות. משא"כ השואה, היא לא חיסלה את התכנית הציונית אלא אפילו שימשה זרז להקמת המדינה (ה' ישמרנו ויצילנו מכזה זרז). הא קמן שלפי שיטת הויוא"מ, שאלה היו עונשים על הפרת השבועה, אתחזק מילתא לגבי מהות העונש - שהוא כזה המבטל את האפשרות לעבור על השבועה באותה הזדמנות, ומוכח א"כ שהשואה אינה קשורה לג' שבועות.

עונש כזה של מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה קרה רק פעמים ספורות בהיסטוריה לעם ישראל, וברוב הפעמים היה בהעברה על השבועות, גם בחורבן ביתר נהרגו שליש מעם ישראל, לכן מסתבר שיש דברים בגוי.

ולעניין הקושיא שלך יש לומר שההתגרות בגויים ובגרמנים זה היה העברה על השבועות ולא עצם הקמת המדינה, וזה לא הצליח, גם מהערבים סובלים עדיין מאוד עד היום מפציצים ודוקרים ואין לאל ידינו לעצור אותם, והקב״ה ברוב רחמיו משלם לאט לאט.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 5:04 pm
על ידי עקביה
א. אני מבין שאתה מסביר שמדובר במשהו שלא קשור לציונות.
א"כ גם אתה מסכים שהויוא"מ אינו צודק.

ב. איזו התגרות בגרמנים הייתה? כמה מילים שאמר רבאי סטפן וייז שר"י?

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 5:16 pm
על ידי מלבב
הציונים התגרו הן בערבים והן בגרמנים.
ויסוד השיטה של הציונות זה כפירה בגזירת הגלות ולקחת גורלינו בידינו שזה רעיון הכפירה שמונח בעבירה על בשלש השבועות וכן זה כ״כ חמור.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 5:23 pm
על ידי עקביה
מלבב כתב:א. הציונים התגרו הן בערבים
ב. והן בגרמנים.
ג. ויסוד השיטה של הציונות זה כפירה בגזירת הגלות ולקחת גורלינו בידינו שזה רעיון הכפירה שמונח בעבירה על בשלש השבועות וכן זה כ״כ חמור.

א. זה לא רלוונטי. כפי שכתבתי לעיל השואה לא חיסלה התגרות זו אלא רק העצימה אותה, לכן לא מסתבר לקשר בין העברה על ג"ש לבין השואה בכל הנוגע להתגרות בערבים.
ב. מי והיכן?
ג. אלה דברי הויא"מ. לענ"ד אין בהם לא טעם ולא ריח, ומ"מ זה לא קשור לנד"ד.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 5:59 pm
על ידי עקביה
נ.ב. אין שבועה שלא להתגרות באומות אלא שלא למרוד באומות.
כמדומני שמעשי הציונים ביחס לערבים, ועאכו"כ ביחס לגרמנים, אינם מרידה.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 6:59 pm
על ידי מלבב
עקביה כתב:נ.ב. אין שבועה שלא להתגרות באומות אלא שלא למרוד באומות.
כמדומני שמעשי הציונים ביחס לערבים, ועאכו"כ ביחס לגרמנים, אינם מרידה.

זיל בתר טעמא

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 7:02 pm
על ידי עקביה
לא להתגרות באומות זה עניין של שכל ישר.
אם עברו על כך אין סיבה לתת עונש כאילו עברו על השבועה.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 7:07 pm
על ידי מלבב
עקביה כתב:
מלבב כתב:א. הציונים התגרו הן בערבים
ב. והן בגרמנים.
ג. ויסוד השיטה של הציונות זה כפירה בגזירת הגלות ולקחת גורלינו בידינו שזה רעיון הכפירה שמונח בעבירה על בשלש השבועות וכן זה כ״כ חמור.

א. זה לא רלוונטי. כפי שכתבתי לעיל השואה לא חיסלה התגרות זו אלא רק העצימה אותה, לכן לא מסתבר לקשר בין העברה על ג"ש לבין השואה בכל הנוגע להתגרות בערבים.
ב. מי והיכן?
ג. אלה דברי הויא"מ. לענ"ד אין בהם לא טעם ולא ריח, ומ"מ זה לא קשור לנד"ד.

א. היא חיסלה את ההתגרות בגרמנים, והערבים בסיוע כל עמי העולם המיעיטה את ההתגרות בערבים, הערבים ממש עושים צחוק מאיתנו בהתגרות שלהם בנו, אני התכוונתי לומר שעצם הקמת המדינה בלי חלק ההתגרות בערבים זה לא העברה על השבועה לכן זה הצליח, אבל היו יכולים לעשות את זה ע”י דרכי שלום כמו שרבי עקיבא יוסף שלזינגר ורבי יוסף חיים זוננפלד רצו לעשות ובמקום זה בחרו להילחם לכן אנחנו סובלים עד היום הזה ונעשינו הפקר לגרדים וסכינים לעיני כל, ואנו עוד נאשמים כרוצחים. ורק בזכות החרדים שלא שהתנערו מהמעשים האלה והתפלללו נצלנו ממצבים יותר גרועים.

ג. אז מה לדעתך טעם בשלש שבועות אם לא קבלת יסורים ומרות באהבה?

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 10:24 pm
על ידי עקביה
א. רבי מלבב יקר אנא, עד שאינך מוצא היכן ומתי התגרו הציונים בגרמנים, הנח לנקודה זו.

ב. לא ברור לי מה אתה מראה מהערבים. אתה טוען שהשואה הגיעה כעונש על התגרות בערבים. אני מסביר ש-(העתק הדבק) "כפי שכתבתי לעיל השואה לא חיסלה התגרות זו אלא רק העצימה אותה, לכן לא מסתבר לקשר בין העברה על ג"ש לבין השואה בכל הנוגע להתגרות בערבים". כעת אתה משיב וטוען שהערבים ממשיכים להתגרות בנו. נו, אז מה? איך זה עונה על הדחיה שלי?

ג. המהר"ל מסביר שהשבועות אינן אזהרה אלא תיאור מצב. נדמה לי שהרעיון שלו הוא שכביכול הקב"ה רצה לעשות שינוי גדול בטבע - שעם ישראל יהיה משועבד ובגלות, ולשם כך נצרכות השבועות. אבל אין להם שייכות לא לאיסור ולא להיתר. הויוא"מ מביא את המהר"ל הזה, אבל משום מה הוא הבין אותו אחרת.

האבנ"ז אומר שהשבועות הן אגדה ולא הלכה.

-----------

לעיל כתבת: "ויסוד השיטה של הציונות זה כפירה בגזירת הגלות ולקחת גורלינו בידינו שזה רעיון הכפירה שמונח בעבירה על בשלש השבועות וכן זה כ״כ חמור".

"גזירת הגלות" - אין חיה כזו. מעולם לא נצטווינו להיות בגלות. הקב"ה ברצותו שׂם אותנו שׁם, אבל הוא לא ציווה אותנו להישאר שם. זו לכל היותר המלצה, כדברי הרמב"ם בסוף איגרת תימן. לכן גם אין דבר כזה - "כפירה בגזירת הגלות".

מה הבעיה ב"לקחת גורלנו בידינו"? הגמ' אומרת להדיא "דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא", האם גם זו כפירה? מובן שבציונות הייתה לא מעט כפירה ומרידה ובעיטה במלכות שמים, אבל לא עצם הדבר הוא הבעייתי.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' מאי 17, 2019 12:41 pm
על ידי מלבב
א. זה שלא מצאתי מקור לא אומר שזה לא היה, נדמה לי שזה מובא בספרי האדמור מסטמאר והרב וייסמנדל אני לא חושב שהם המציאו דברים.
ב. השואה לא חיסלה את ההתגרות בערבים, אבל הקב״ה חסל את זה בדרכים אחרות, וכל ההתגרות בערבים היום זה רק כהגנה עצמית ולא כהתגרות כמו שהיה פעם, וגם עד היום עדיין קיים האני מתיר את בשרכם כמו שכתבתי.

ג. לכל דבר יש הרבה הסברים, אבל הפשטות כשמלך מצווה לאסיר לא לנסות לברוח מבית האסורים או מעונש אחר שהוא נתן לו כשהוא יודע שממילא לא יוכל לעשות זאת, הכוונה מובנת שהכוונה שיבין שהעונש מגיע לו ושלא יחשוב להתמרד, וזה לא משנה אם זה הלכה או אגדה, יסוד הכפירה ברעיון הציוני זה שהסיבה שאנחנו סובלים בגלות זה לא קשור לעונש מן השמים רק סיבות טבעיות שיש לפטור אותם ולקחת גורלינו בידינו ואז לא נסבול רדיפות מהגויים.

נכון שמשמע מהרמבם שזה לא הלכה רק המלצה, אבל מי שמתחכם על המלצת הקב״ה מגיע לו עונש, ובפרט שזה בא מתוך כפירה ופריקת עול.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' מאי 17, 2019 2:20 pm
על ידי עקביה
מלבב כתב:א. זה שלא מצאתי מקור לא אומר שזה לא היה, נדמה לי שזה מובא בספרי האדמור מסטמאר והרב וייסמנדל אני לא חושב שהם המציאו דברים.
ב. השואה לא חיסלה את ההתגרות בערבים, אבל הקב״ה חסל את זה בדרכים אחרות, וכל ההתגרות בערבים היום זה רק כהגנה עצמית ולא כהתגרות כמו שהיה פעם, וגם עד היום עדיין קיים האני מתיר את בשרכם כמו שכתבתי.

ג. לכל דבר יש הרבה הסברים, אבל הפשטות כשמלך מצווה לאסיר לא לנסות לברוח מבית האסורים או מעונש אחר שהוא נתן לו כשהוא יודע שממילא לא יוכל לעשות זאת, הכוונה מובנת שהכוונה שיבין שהעונש מגיע לו ושלא יחשוב להתמרד, וזה לא משנה אם זה הלכה או אגדה, יסוד הכפירה ברעיון הציוני זה שהסיבה שאנחנו סובלים בגלות זה לא קשור לעונש מן השמים רק סיבות טבעיות שיש לפטור אותם ולקחת גורלינו בידינו ואז לא נסבול רדיפות מהגויים.

נכון שמשמע מהרמבם שזה לא הלכה רק המלצה, אבל מי שמתחכם על המלצת הקב״ה מגיע לו עונש, ובפרט שזה בא מתוך כפירה ופריקת עול.

א. הרב וייסמנדל מספר בספרו 'מן המצר' על איזו אמירה לוחמנית של סטפן וייז (רבאי רפורמי אמריקני שעמד בראש הקונגרס היהודי בארה"ב), שכשהגיעה לאוזני היטלר ימ"ש הוא השתולל ברוב זעם וצרח 'עתה אשמידם'.

מי שסבור שהשואה באה בעוון עבירה על ג"ש בצורת אמירה התגרותית של יהודי אמריקאי אחד, אין לי עסק אתו.

ב. הקב"ה לא חיסל את זה בשום דרך. המדינה עדיין קיימת.
כמדומני ששיעור היהודים הנהרגים כאן ע"י המרצחים הערבים ימ"ש קטן משיעור הנהרגים בארה"ב מסתם פושעים. מגוחך לקרוא לזה "אני מתיר את בשרכם".
את מה שהיה בשואה כמובן כן אפשר להגדיר כהתרת בשרנו, אבל א"א לקשור את זה להתגרות בערבים, כאמור לעיל.

ג. לענ"ד הכפירה שברעיון הציוני היא משהו אחר לגמרי viewtopic.php?t=25009#p252220
ודאי שרבים מהציונים היו כופרים וממילא סברו "שהסיבה שאנחנו סובלים בגלות זה לא קשור לעונש מן השמים רק סיבות טבעיות", אבל זה לא קשור לעצם הרעיון הציוני.
עכ"פ אם נבוא להסביר את היהודים היראים ושלימים שהצטרפו אליהם, כנראה שהם סברו שכבר יש מקום לאתערותא דלתתא. והדברים כתובים על ספר דברי הימים לרצ"ה קאלישר ועוד ועוד.

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: א' יולי 21, 2019 3:16 pm
על ידי כדרכה של תורה
מי הם גדולי ישראל שהתנגדו ליישוב הארץ (לפני שהתפשט רעיון הציונות) משום שחששו שיבואו לחדש המלוכה לפני ביאת המשיח?

א.PNG
א.PNG (15.87 KiB) נצפה 7466 פעמים
ב.PNG
ב.PNG (15.34 KiB) נצפה 7466 פעמים

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אוגוסט 16, 2019 3:30 am
על ידי יושב הארץ
הדעה של הויאל משה שאין לעשות שום פעולה טבעית בקירוב הגאולה, היא כדעת זקנו ה"ישמח משה" שראה ברעש בצפת בשנת תקצ"ז אות משמים שזה לא רצון ה' מה שעולים מעצמם. "ושנה זו מהרעשת הארץ נהרגו בעוונותינו הרבים לאלפים, זה יראה שרצון השי"ת שכעת לא נלך מעצמינו ומרצונינו לארץ ישראל רק שנמתין שמשיח צדקנו יוליכנו לארצנו וקרוב יום הישועה". (נדפס במכתב בסוף ספר ישמח משה ח"א).

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ו' אוגוסט 16, 2019 10:20 pm
על ידי מצליח
כבר העיר כן אביעזר רביצקי במאמרו 'ציונות ומשיחיות ביהדות האורתודוקסית' בגוילין גליון ג'

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' אוגוסט 29, 2019 9:34 am
על ידי קראקובער
מדברי הרמב"ן בויקרא אפשר ללמוד שהציונים הם לפחות יהודים..
וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ה' ספטמבר 05, 2019 2:19 pm
על ידי אנא עבדא
לא מצאתי עתה את האשכול של האוחזים ב"שיטה" שהחזו"א ג"כ אחז ב"שיטה"... אז אני מביא סיפור זה כאן:

הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל, מתלמידיו הקרובים של מרנא החזו"א זצ"ל סיפר פעם שהציע בפני מרן החזו"א זי"ע את טענתם של המתנגדים להצבעה באמרם שהבחירות הם בבחינת 'התחברות לרשעים'. והאיך מותר חלילה להתחבר עם הרשעים הקמים עלינו?
נענה לו החזון איש: והרי מצינו ביעקב אבינו שישנה סוג התחברות שמותרת, ''ויאבק איש עמו'', האבקות היא גם מלשון התחברות, אלא זו התחברות לרשעים על מנת לנצחם, וזהו סוג של חיבור שהוא 'חובה'!....

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: א' יוני 12, 2022 5:44 pm
על ידי טשרנוביץ
מישהו יודע שאחר בשהגיה והאיר הרב וואזנר זצל את הספר ויואל משה .אמר להרהק מסאטמאר זצל שכדאי להשמיט קטע מסויים.מישהו יודע איזה קטע מדובר ? והאם נכנס לאחת מן ההדפסות הראשונות? אשמח לתשובת החברים דכאן

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' יוני 13, 2022 12:54 am
על ידי אראל
טשרנוביץ כתב:מישהו יודע שאחר בשהגיה והאיר הרב וואזנר זצל את הספר ויואל משה .אמר להרהק מסאטמאר זצל שכדאי להשמיט קטע מסויים.מישהו יודע איזה קטע מדובר ? והאם נכנס לאחת מן ההדפסות הראשונות? אשמח לתשובת החברים דכאן

כאן נמכר איזה קטע בכתב יד של הויואל משה, שלא נדפס..
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... A8?lang=he

איני יודע אם זה הקטע שהושמט בהצעת הרב וואזנער... אבל יתכן.....

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' יוני 13, 2022 7:18 am
על ידי גימפעל
יש הרבה ספרים שיש טיוטות שלא נדפסו בספר,
מה החידוש הגדול כאן ?

Re: ויואל משה - דיוני השקפה

פורסם: ב' יוני 13, 2022 7:38 am
על ידי אראל
גימפעל כתב:יש הרבה ספרים שיש טיוטות שלא נדפסו בספר,
מה החידוש הגדול כאן ?

מי אמר שיש כאן 'חידוש'?
הוא שואל איפה הקטע שהושמט בהמלצת הרב וואזנער, והעליתי השערה, שאולי זה הקטע

החידוש הוא שדייקא בעבור אלו הדפים בודדים שהרבי החליט להשמיטם מספרו, שילם פלוני אלמוני סכום עתק.., קרוב לחמישים אלף דאלער....