פורום אוצר החכמה

גם לא היו שם אשכולות כמו 'האם צריך ללחום על קדושת הכותל המערבי'...

ברזלים כתב:

רבי צדוק.jpg

צדקת הצדיק מר' צדוק מלובלין

פליאה היא בעיני שמצטטים קטע זה לטובת המדינה ,אדרבה מפה משמע שזה יהיה נגד רצון ה'.

ע. התשבי כתב:גם לא היו שם אשכולות כמו 'האם צריך ללחום על קדושת הכותל המערבי'...

כלומר עדיף היה שלא חזרנו לארץ?!
היש כפירה בטובתו של מקום יותר מזה?!!
האם באמת יש מי שמחזיק עדיין בטענת ״טוב לנו עבוד את מצרים ממותינו במדבר״??!!!

ע. התשבי כתב:גם לא היו שם אשכולות כמו 'האם צריך ללחום על קדושת הכותל המערבי'...

לא כי לא היה על מה ללחום, אלא כי לא היתה הו"א שאפשר ללחום, כידוע מה שאומרים בשם הגרי"ז שאמר לר"ע בלויא, שהוא הציוני היותר גדול, שהרי בחו"ל לא היה עושה כאלה הפגנות, וע"כ חושב שכאן יכול להועיל.

בן עזאי כתב:

ע. התשבי כתב:גם לא היו שם אשכולות כמו 'האם צריך ללחום על קדושת הכותל המערבי'...

כלומר עדיף היה שלא חזרנו לארץ?!
היש כפירה בטובתו של מקום יותר מזה?!!
האם באמת יש מי שמחזיק עדיין בטענת ״טוב לנו עבוד את מצרים ממותינו במדבר״??!!!

לפלא שמי שטוען ששמים דברים בפיו, מפרשן בצורה נוראה תגובות שכלל לא כוונו אליו.

הטענה אם כן היה אשכול או לא היה אשכול, היא לא ממין הענין. הדיון כאן נסוב על "הגדרתה של גלות", במטרה להשליך מכך על השאלה "האם אנחנו בגלות". הניסיון לעסוק בחסדי ה' ונפלאותיו בכל יום ויום עמנו (ואז להטיל אשמות של 'כופר בטובה') מסיט את האשכול ממטרתו. יכולה להיות כל ארץ הקודש מלאה ביהודים שומרי תורה, והממשלה מתקצבת פרנסתם דבר יום ביומו, ולא חוטפתם לבוא בצבא, ועדיין לא באה הגאולה.

הגדרתה של הגלות לא נקבעת על פי דעות ורגשות אישיים, אלא על פי דבר ה' זו הלכה.

גם כשמשיח יבוא אם הוא לא יהיה בדיוק מהחוג של מאן דהוא גם אז יטענו שהגאולה לא התחילה.

ברזלים כתב:גם כשמשיח יבוא אם הוא לא יהיה בדיוק מהחוג של מאן דהוא גם אז יטענו שהגאולה לא התחילה.

לזה גופא אנו מצפים, בביאת המשיח יתיישבו כל המחלוקתים. אמת, איני יודע לתת כרגע מקור מדויק לכך מחז"ל.
וזה פשוט שעקשנות היא רעה הרבה פעמים ויכול להיות שיהיה מי שיפסיד מזה, רח"ל.

במחכ"ת כל אלו שדנו בהגדרת ה'גלות' - עצם זה שאנו מתכוננים לקרוא פרשת שקלים במקום לתת 'מחצית השקל' היא הראיה הפשוטה ביותר לקיומה של הגלות.

זה אומר, שבעוונותינו בית המקדש חרב, אבל לא אומר שאנו ב'גלות'.
השאלה אם אנו ב'גלות' נעוצה בהגדרה של 'גלות':
אם מתכונים במילה 'גלות' לפירושה הפשוט, אדם שנדד ממקומו, הרי שאיננו בגלות ברוך ה' (לפחות אני, שזכיתי לשבת בצל ה' בארצו הקדושה).
ואם מתכונים במילה 'גלות' לגלות הדעת והסתר הפנים, ברור שאנו בגלות קשה ומרה (גם אם היינו נותנים מחצית השקל).

בן שהגיע לבית אביו ואביו מקבלו במרפסת בלבד ואינו מאפשר לו להיכנס אל תוך הבית פנימה - נמצא בגלות קשה מאוד.

ואם הוא טוען שהוא לא בגלות, כי 'זכה' להגיע למרפסת בית אביו - זה סימן שהוא נמצא בגלות עוד יותר קשה.

ועיין בשו"ע סי' תקסא הלכות מפורשות מה צריך לעשות מי ש'זכה' להגיע למקום המקדש.

בן שאביו הכניסו למרפסת ופתח בפניו את דלת הבית, והבן מיאן להכנס פנימה, לא האב הגלה אותו.

זה על משקל מה שאמרת, היות שלא השבת על מה שאמרתי. אבל האמת היא, שעפ"ז נוכל להגדיר 'גלות' כמשמעו, על גלות ממקום המקדש. אבל עדיין יש הבדל משמעותי בין גלות רק ממקום המקדש, לגלות מארץ ישראל.
אגב, המרכאות על המילה 'זכה', מקוממות אותי, ואני מקוה שאת עוד רבים כמוני.

אני מתנצל על המרכאות. אני גם סבור שזכות גדולה היא לגור בארץ ובפרט בירושלים ובפרט בסמיכות למקום המקדש. רציתי רק להדגיש שבעיניים הלכתיות מי שבא למקום המקדש צריך להרגיש רגש של אבלות עד כדי קריעת בגדיו, ולא כדעת ההמון ש'הר הבית בידינו' ויש לשמוח ולצהול בכך.

ולעצם הענין, חז"ל אמרו "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". הגע בעצמך: מי שעומד בירושלים בשעת החורבן ורואה כיצד בית המקדש נחרב מול עיניו - האם יטען שהוא 'לא בגלות'?

ושוב סליחה אם הוספתי מרכאות מיותרות ומבלבלות.

מי שגלה לחו"ל בזמן שהמקדש קיים - הוא בגלות.
מי שראה את בית המקדש חרב מול עיניו, אבל הוא עדיין שם - אינו בגלות.
אם כי ברור, שהשני בצרה קשה יותר מן הראשון, ועל זה היה דוה ליבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם חמורים הלכו בו.

לענ"ד ההגדרה הפשוטה של "גלות" היא שכללות עם ישראל מפוזר בגולה, והעיקר - שכינתא בגלותא (בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהן).

בקיבוץ גלויות שאנו מצפים, "הקב"ה עצמו אוחז איש איש ממקומו" ומביאו לארץ ישראל. משמע שעד שהיהודי האחרון לא חוזר לאר"י נשארת השכינה בגלות, וא"א לומר עדיין ש"עם ישראל" אינו בגלות.

לכן גם אם אבותיו של ר' איש גלילי ושלי הק' זכו לעלות לארה"ק, אין זה אלא קיבוץ יחידים שזכו לכך, ולא קיבוץ גלויות.

דרומי כתב:אני מתנצל על המרכאות. אני גם סבור שזכות גדולה היא לגור בארץ ובפרט בירושלים ובפרט בסמיכות למקום המקדש. רציתי רק להדגיש שבעיניים הלכתיות מי שבא למקום המקדש צריך להרגיש רגש של אבלות עד כדי קריעת בגדיו, ולא כדעת ההמון ש'הר הבית בידינו' ויש לשמוח ולצהול בכך.

האם לדעתך טוב עשו ראשי השלטון שמסרו את הר הבית לידי הירדנים? וטוב יותר היה אם לא היו משחררים את ירושלים כלל?

בקיבוץ גלויות שאנו מצפים, "הקב"ה עצמו אוחז איש איש ממקומו" ומביאו לארץ ישראל. משמע שעד שהיהודי האחרון לא חוזר לאר"י נשארת השכינה בגלות, וא"א לומר עדיין ש"עם ישראל" אינו בגלות.

כלומר שגם בזמן בית ראשון אע"פ שהיה רוב יושביה עליה ונהג יובל עם ישראל היה בגלות?

אוצר החכמה כתב:

בקיבוץ גלויות שאנו מצפים, "הקב"ה עצמו אוחז איש איש ממקומו" ומביאו לארץ ישראל. משמע שעד שהיהודי האחרון לא חוזר לאר"י נשארת השכינה בגלות, וא"א לומר עדיין ש"עם ישראל" אינו בגלות.

כלומר שגם בזמן בית ראשון אע"פ שהיה רוב יושביה עליה ונהג יובל עם ישראל היה בגלות?

'ואתם תלוקטו לאחד אחד' נאמר דוקא על גלות זה האחרון.

ע. התשבי כתב:

אוצר החכמה כתב:

בקיבוץ גלויות שאנו מצפים, "הקב"ה עצמו אוחז איש איש ממקומו" ומביאו לארץ ישראל. משמע שעד שהיהודי האחרון לא חוזר לאר"י נשארת השכינה בגלות, וא"א לומר עדיין ש"עם ישראל" אינו בגלות.

כלומר שגם בזמן בית ראשון אע"פ שהיה רוב יושביה עליה ונהג יובל עם ישראל היה בגלות?

'ואתם תלוקטו לאחד אחד' נאמר דוקא על גלות זה האחרון.

זה שנאמר מקרא זה, אינו אומר בהכרח שעד שהוא לא קוים במלואו נחשב עם ישראל בגלות.
אולם נראה לי מסתבר כדבריך, שכל זמן שיש יהודי אחד בגלות (כן, גם בזמן בית ראשון), עדיין שכינתא בגלותא.
א"כ אפשר לחלק, יש יהודים פרטיים שאינם בגלות, אבל כללות כנסת ישראל עדיין בגלות.

ברור שבזמן בית ראשון היו יהודים שלא היו בא"י. ועוד יותר ברור שעם ישראל לא היה בגלות.
זה ממש מגוחך.
ומה הרעיון הזה לשבת ולדרוש פסוקים כמשה מפי גבורה. כתיב ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל מכאן שעד שלא שב האחרון בישראל מן הגלות לא הסתיימה הגלות. היינו יבא משיח צדקנו וילחם מלחמות ישראל ויבנה את בית המקדש וישבו עם ישראל על אדמתם וסנהדרין בלשכת הגזית ומלכם בראשם וכיוון שיהיה רוב יושביה עליה יהיה היובל לבני ישראל. אבל הרב ע. התשבי יצעק שעדיין ישראל בגלות כי יש מישהו שגר בחו"ל ולפי פירושו בפסוק זה לא יתכן...

אוצר החכמה כתב:ברור שבזמן בית ראשון היו יהודים שלא היו בא"י. ועוד יותר ברור שעם ישראל לא היה בגלות.
זה ממש מגוחך.
ומה הרעיון הזה לשבת ולדרוש פסוקים כמשה מפי גבורה. כתיב ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל מכאן שעד שלא שב האחרון בישראל מן הגלות לא הסתיימה הגלות. היינו יבא משיח צדקנו וילחם מלחמות ישראל ויבנה את בית המקדש וישבו עם ישראל על אדמתם וסנהדרין בלשכת הגזית ומלכם בראשם וכיוון שיהיה רוב יושביה עליה יהיה היובל לבני ישראל. אבל הרב ע. התשבי יצעק שעדיין ישראל בגלות כי יש מישהו שגר בחו"ל ולפי פירושו בפסוק זה לא יתכן...

זה שתוסיף "מכאן" לא הופך את זה לדרשה. זהו פשוטה של הנבואה - שהקב"ה יקבץ את כל עם ישראל עד האחרון שבהם לארץ ישראל. לכן השאלה מה יצעקו אילו הקב"ה לא יעמוד בדיבורו ח"ו וישאיר מישהו בחו"ל, דומה לשאלה מה יצעקו אילו בית המקדש ירד מן השמיים באוגנדה וכה"ג.

ע. התשבי כתב:לכן השאלה מה יצעקו אילו הקב"ה לא יעמוד בדיבורו ח"ו וישאיר מישהו בחו"ל, דומה לשאלה מה יצעקו אילו בית המקדש ירד מן השמיים באוגנדה וכה"ג.

עליך אמר הכתוב: "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו'!! האם אתה מכיר יהודי אחד שרוצה לעלות לגור בארה"ק ולא יכול??!! אתה מחכה שתהיה עוד שואה כדי שזה יקרא שהקב"ה ליקט אותם ??!!!

דרומי כתב:ולא כדעת ההמון ש'הר הבית בידינו' ויש לשמוח ולצהול בכך.

רק כדי שציבור ידע מי הוא בדיוק 'ההמון' הלז, הנני לצטט כאן את אשר ציטטתי בעבר מדברי הגר"י אברמסקי, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, ועוד, אשר נכתבו בשנת תשכ"ז אחר שחרור הר בית ה' וז"ל:

אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקדש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו, ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לחזות עין בעין את מקום הקדש והמקדש

ע. התשבי כתב:

אוצר החכמה כתב:ברור שבזמן בית ראשון היו יהודים שלא היו בא"י. ועוד יותר ברור שעם ישראל לא היה בגלות.
זה ממש מגוחך.
ומה הרעיון הזה לשבת ולדרוש פסוקים כמשה מפי גבורה. כתיב ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל מכאן שעד שלא שב האחרון בישראל מן הגלות לא הסתיימה הגלות. היינו יבא משיח צדקנו וילחם מלחמות ישראל ויבנה את בית המקדש וישבו עם ישראל על אדמתם וסנהדרין בלשכת הגזית ומלכם בראשם וכיוון שיהיה רוב יושביה עליה יהיה היובל לבני ישראל. אבל הרב ע. התשבי יצעק שעדיין ישראל בגלות כי יש מישהו שגר בחו"ל ולפי פירושו בפסוק זה לא יתכן...

זה שתוסיף "מכאן" לא הופך את זה לדרשה. זהו פשוטה של הנבואה - שהקב"ה יקבץ את כל עם ישראל עד האחרון שבהם לארץ ישראל. לכן השאלה מה יצעקו אילו הקב"ה לא יעמוד בדיבורו ח"ו וישאיר מישהו בחו"ל, דומה לשאלה מה יצעקו אילו בית המקדש ירד מן השמיים באוגנדה וכה"ג.

איני יודע מי הוא שלמד שזה הפשט שהכוונה עד האחרון, אולי יש, אבל רש"י לא עלה בדעתו הפשט שלך והרד"ק כתב להיפך.
אני מקווה שלא תוציא עין תחת עין מאותם שיקולים.

יושב ירושלים כתב:

ע. התשבי כתב:לכן השאלה מה יצעקו אילו הקב"ה לא יעמוד בדיבורו ח"ו וישאיר מישהו בחו"ל, דומה לשאלה מה יצעקו אילו בית המקדש ירד מן השמיים באוגנדה וכה"ג.

עליך אמר הכתוב: "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו'!! האם אתה מכיר יהודי אחד שרוצה לעלות לגור בארה"ק ולא יכול??!! אתה מחכה שתהיה עוד שואה כדי שזה יקרא שהקב"ה ליקט אותם ??!!!

עליך נאמר 'על ה' יזעף ליבו, ולחבירו יסלף תגובתו'... כתבתי שקיבוץ גלויות אמור להיות לכל בני ישראל, ודבר זה עדיין לא קרה. לא הצלחתי להבין איך ניתן להסיק מכך שאין יכולת לעלות לאה"ק? ועד להאשימני בציפיה ל... שואה! ר"ל!

אוצר החכמה כתב:

ע. התשבי כתב:

אוצר החכמה כתב:ברור שבזמן בית ראשון היו יהודים שלא היו בא"י. ועוד יותר ברור שעם ישראל לא היה בגלות.
זה ממש מגוחך.
ומה הרעיון הזה לשבת ולדרוש פסוקים כמשה מפי גבורה. כתיב ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל מכאן שעד שלא שב האחרון בישראל מן הגלות לא הסתיימה הגלות. היינו יבא משיח צדקנו וילחם מלחמות ישראל ויבנה את בית המקדש וישבו עם ישראל על אדמתם וסנהדרין בלשכת הגזית ומלכם בראשם וכיוון שיהיה רוב יושביה עליה יהיה היובל לבני ישראל. אבל הרב ע. התשבי יצעק שעדיין ישראל בגלות כי יש מישהו שגר בחו"ל ולפי פירושו בפסוק זה לא יתכן...

זה שתוסיף "מכאן" לא הופך את זה לדרשה. זהו פשוטה של הנבואה - שהקב"ה יקבץ את כל עם ישראל עד האחרון שבהם לארץ ישראל. לכן השאלה מה יצעקו אילו הקב"ה לא יעמוד בדיבורו ח"ו וישאיר מישהו בחו"ל, דומה לשאלה מה יצעקו אילו בית המקדש ירד מן השמיים באוגנדה וכה"ג.

איני יודע מי הוא שלמד שזה הפשט שהכוונה עד האחרון, אולי יש, אבל רש"י לא עלה בדעתו הפשט שלך והרד"ק כתב להיפך.
אני מקווה שלא תוציא עין תחת עין מאותם שיקולים.

כך לימדוני רבותי וזו נראית בעיני ההבנה הפשוטה, וגם בעיני עמא דבר. (אפילו ר' אברימל פריד שר - No Jew Will Be Left Behind...)
עיינתי ברש"י וברד"ק ולא הבנתי איך מוכח מהם להיפך. הם מפרשים את הפרטים איך בדיוק יתקבצו, אבל זה שיתקבצו זה פשט הפסוק ורש"י לא צריך לפרש זאת.
אני מקווה שלא תפסוק ש"תחת עין" הוא "תחת ממון", שהרי רש"י לא פירש מהי העין השניה...

מלכתחילה הבאתי פסוק זה בהמשך לענין גלות השכינה עם ישראל, כפרש"י בניצבים:

ושב ה' אלהיך את שבותך - היה לו לכתוב והשיב את שבותך רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם ועוד י"ל שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל ואף בגליות שאר האומות מצינו כן ושבתי את שבות בני עמון.

(אפילו ר' אברימל פריד שר - No Jew Will Be Left Behind...)

עכשיו השתכנעתי!

אולי אם היית מגדיל את זה עוד קצת, זה היה יותר משכנע

(מה שנקרא 'לשמור על פרופורציות')

יש לי כאן נקודות שהייתי רוצה לשאול, הרי חצי מעם ישראל בערך נמצאים בחו"ל, ולפי דברי כמה מהכותבים לעיל הרי יש חצי בגלות וחצי אינו בגלות. זה פשוט שגלות היא לפי כל אחד ולא כלל ישראלדיגע זאך?
אני מבין שהרב ע. התשבי לא אוחז כך, מהראיות שהביא, ובאמת כך עמא דבר. ממילא כולם בגלות וגם הגר ברובע היהודי.
ועוד, האם זה שאין גלות הרי זה אומר שהיא גאולה, או שמא אין קשר בין גאולה לגלות ויש יציאה מגלות בלי גאולה?
ואם יש, הרי זה דומה לשיטת הרב קוק זצ"ל (כך שמעתי, לא לתפוס על המילה) ועוד שיש עניין אתחלתא דגאולה וכדומה, מהיכן הוא שיש גאולה בחלקים? והאם בזמן האתחלתא הוא כבר לא גלות, או שמא הוא עדיין גלות והיא יוצאת בחלקים גם כן?
ועוד דבר, הרי גם הרבה מהגרים בארץ הקודש לא מרגישים הכי טוב, רוב מי שכן זה בדרך כלל מפני שזה מקום הולדתו ואדם רגיל להרגיש טוב יותר במקום כזה, אך בחו"ל ברוב המקומות המצב הרבה יותר טוב ליהודים. ממילא, אם אנחנו גרים בארת הקודש ולא מרגישים טוב (אני מתכוון "מ'פילט זיך נישט היימיש") זו גם יציאה מגלות בכל זאת?

בארץ ישראל יש כשש מיליון יהודים רובם אורטודוכסים עם אחוזי התבוללות נמוכים, לעומת כן בארצות הגולה יש כשש מיליון יהודים עם שישים אחוזי התבוללות, השם ירחם.

זה בהחלט נכון וכואב, השאלה אם זה המודד של הגלות.
אם אנחנו נמצאים כאן ולא מתבוללים ב"ה, אך לא מרגישים בבית, מפחדים מהרבה דברים וצריכים להתנצל בפני השלטון בשביל הבטחון - האם זה לא גלות?

תשאל את כל תושבי קריות יואל בארץ, אף אחד לא מרגיש פה בגלות. כולם שמחים דשנים ורעננים שתולים בבית ה', עדיין זה לא הגאולה השלמה שיש פה שלטון הערב רב ואין לנו בית המקדש, אך לומר שאין פה תהליך או הכנה של גאולה זה עצימת עיניים והטמנת הראש בחול.

וזו היתה הנקודה, תשאל את כל יושבי לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס, מעלבורן ועוד הרי הם מרגישים הרבה יותר בנוח מאשר בארץ הקודש, אינם להם מלחמות ופיגועים וצבא, ואצל רבים אף אין שנאה לדת, וכל כיוצא בזה. וודאי שהפריחה בארץ הקודש והאפשרות לגור בה הוא דבר גדול ואולי אף הכנה לגאולה, אבל מנין שהוא כבר לא גלות?

ואיך זה קשור? להיפך, רואים כן שעדיין יש אפשרות שחיים בארץ הקודש והוא קודם הגאולה (ועוד לא ענית על השאלה האם גלות וגאולה הם תרתי דסתרי) ולא יוצאים ממנה שמא תבא הגאולה שנהיה בחו"ל...

החזון איש הגדיר את המצב כיום כ"סייפא דגלותא".

אני רוצה לחדד ברשותכם מעט מה שכתבתי קודם על התפיסה של גלות במובן ההלכתי.

ידוע ההבדל (ראה הקדמה לס' התניא) בין ענינים של הלכה פסוקה שבזה שווים כל ישראל (באופן כללי), לבין ענינים של רגש וכו' שבזה יש שינויים גדולים. ובעומק הענין מוסבר, שהלכה היא ה'אמת לאמיתו' שבתורה, והיא נכונה בכל מצב ולכל אחד, ואילו חלקים אחרים בתורה הם בוודאי 'אמת' אבל יתכן שזה מתאים רק ברמה יותר מופשטת וכו' ולא ממש מתבטא בעולמנו הגשמי. והדברים ארוכים.

ובכן, מבחינת ההלכה המחייבת והבסיסית, אין כמעט משמעות לזה שהכותל נמצא בידינו, והא ראיה - שלא שינינו שום חלק בנוסח התפילה בעקבות שחרור הכותל, ושום דבר מבחינה מעשית לא השתנה בקיום המצוות מאז תשכ"ז (למעט דבר אחד שאכמ"ל).

זה שגדולי ישראל כתבו שצריך להודות לה' על חסדיו ונפלאותיו הוא ענין נכון, אבל זה שייך יותר לעולם הרגש, ותלוי בכל אחד לפום שיעורא דיליה, ואי אפשר לומר שזה מחייב כל אחד. לעומת זאת, ההלכה שלא התבטלה מעולם שצריך לעשות 'קריעה' כאות אבלות כשרואים את הכותל היא שווה לכל נפש ממש בלי הבדל בין חסיד למתנגד, ספרדי ואשכנזי, ראש ישיבה ומתנדב 'הצלה', איש לבבי ואיש קר ומחושב וכו' וכו'. כלומר, שברמה הבסיסית שבה שווים כל ישראל היחס לראיית הכותל צריך להיות באופן של אבלות, וזה שבתוך הלב פנימה יש גם רגש של שמחה הוא ענין נוסף שאינו ניתן למישוש מבחינה הלכתית.

ואכן, ההלכה ה'יבשה' לא תמיד תואמת את הרגשות. נקח לדוגמא את ההלכה הקובעת שעל לידת בן מברכים 'הטוב והמטיב', ואילו על לידת בת לא מברכים ובלשון הפוסקים: "שאינה שמועה טובה"! לך תספר לזוג שעשרים שנה עוסקים בטיפולים וכו' ואחרי עשרים שנה נולדה להם סוף סוף בת או אפילו תאומות - שבעיני ההלכה "אינה שמועה טובה" (דיון נפרד הוא לענין 'שהחיינו', ואכמ"ל).

יותר מזה: ברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון תוקנה על ... הבאת הרוגי ביתר לקבורה! מי שיקרא את הברכה בלי רקע מוקדם ויראה את הסגנון החגיגי וכו' שבה נכתבה, יהיה בטוח שהיא תוקנה בקשר לאירוע משמח, כמו הריגת סיסרא / הצלת ירושלים מידי סנחריב בימי חזקיהו / הקמת בית שני / יציאת רשב"י מהמערה, וכו' וכו', והנה מתברר שלא מיניה ולא מקצתיה: על כל האירועים הנ"ל לא תיקנו שום ברכה לדורות, ויכול אדם לעבור שנים ארוכות בלי להתבונן בכלל במעשים הנפלאים הנ"ל, ואילו על זה שהביאו את הרוגי ביתר לקבורה - דבר שמן הסתם לא נעשה מתוך שמחה וריקודים ומסתבר שאף אחד שהיה שם לא חשב לרגע על אפשרות שמדובר ב'אתחלתא דגאולה'... אפילו לא בצחוק - תיקנו ברכה הנאמרת על ידי כל ישראל קטן כגדול כמה פעמים בכל יום!!!!!!!!!!

ובנוגע לעניננו, כל עוד לא נבנה בית המקדש ולא התחלנו לעסוק במצוות חדשות שבגלות לא יכולנו לקיים כמו פרה אדומה, מחצית השקל, קרבן פסח וכו' וכו' - אנו נמצאים בגלות עמוקה במובן ההלכתי והמחייב. זה שמישהו מרגיש רגש של 'אתחלתא דגאולה' בלי שום אסמכתא בהלכה - הוא רגש אישי שלו ואין שום סיבה שאחרים יחשבו כמוהו.

דרומי כתב:ההלכה שלא התבטלה מעולם שצריך לעשות 'קריעה' כאות אבלות כשרואים את הכותל היא שווה לכל נפש ממש בלי הבדל בין חסיד למתנגד, ספרדי ואשכנזי, ראש ישיבה ומתנדב 'הצלה', איש לבבי ואיש קר ומחושב וכו' וכו'.

לגבי קריעה לא בטוח שכולם יסכימו איתך. בכל אופן הציון להלכה בשו"ע המדברת על זמן מוגבל, לא רלוונטי כשכל הדיון נסוב על מאורעות שהתרחשו מאות שנים אחרי כתיבתו.

לפי הנתונים כיום, בשמיטה הבאה כבר רוב ישראל יהיו על אדמתם ויהיה נפק"מ גדולה בהלכה.

צריך עיון האם למי בדורנו יש הסמכות והידיעה הברורה מה זה 'רוב ישראל', שהרי פשוט שיש הרבה יהודים שאיננו יודעים על קיומם מסיבות שונות (בערי רוסיה וכדומה), וגם: מה עם עשרת השבטים? ומעניין האם מישהו בירר פעם את הנושא ביסודיות.

אבל גם אני הקטן מצטרף לתפלה שעד השמיטה הבאה כבר יהיו כל ישראל על אדמתם בביאת גואל צדק ויראה כהן בציון.

יש מקום לעיין, אם אליהו הנביא יגלה את יהדותם של יהודים מתבוללים שמוחזקים כגויים (לעצמם ולכל ישראל), ע"פ היסוד שלא בא לרחק ולקרב, כי משפחה שנטמעה נטמעה (ואמנם אדמו"ר מוהרי"י מקלויזנבורג אמר בזה חידוש נפלא שהמשיח יגאל גם אותם, ואכמ"ל).
אך זה לכאו' פשוט, שאפילו אם אליהו יתחשב בהם ע"פ נבואה, כל זמן שלא בא - איננו צריכים להתחשב ב'אולי' יהודים המה.