פורום אוצר החכמה

"השפה הטמאה"
כהמשך לפולמוס על שיטת סאטמר קיימת גם התנצחות על "השפה הטמאה" .[משפט -שנמחק] גם דבר זה נדוש ונדרש באופנים רבים.

אך למעשה בעניין זה רבו גם רבו - הנדרשים לשפת העברית. גם אם לגבי הציונות הם דוגלים \ קרובים לשיטת סאטמר. כאן לכאורה הרימו ידיים.
. ויש כאלה שיסבירו זאת על רקע החיים בארץ ישראל. והקושי להימנע מכך. דהיינו זה בדיעבד וההכרח לא יגונה. אך אין דינה להישרף.

אבל יש גם דעה אחרת ושונה - שהיה כאן תהליך על טבעי מהשמיים .ולולא זאת היו מוכרחים להשתמש במונחים לועזיים ובשפת עם נכר. ובפרט שהיה צורך לנחש ולהמציא מילים חדשות רבות לכך.
היו גם שראו בכך פתיחת פתח [כחודו\כפתח של..] להכשיר את הקרקע ולהקל על היקלטותם של אלפי יהודים החוזרים בתשובה. והמאור שבה מחזירן למוטב .
. .ועוד מספרים על הריו"ח זוננפלד שבשמעו מאן דהו שקילל את בן יהודה ימ"ש ! הגיב שאכן בחייו היה צורך להילחם בו וכו. אולם כשהוא בעולם הבא מהסתם יש לו זכות במה שהנהיג את הדיבור בלשון הקודש.ואין עבירה מכבה מצוה.. וזה על פי עדותו של ר משה בלוי[על חומותיך, קטו].

כמו"כ הגרי"ח והחזון איש הכריעו שבחידרים ביישוב החדש ילמדו בעברית כדי לקרב את החדשים המתקשים באידיש. גם בקול תורה כשהחלו ללמד שם בעברית היו שרצו להפגין , וכשפנו לחזו"א נענו:
המלחמה הזאת היא כבר מאחורינו.
וההסבר של החזו"א - אותו נימוק הנשמע היום לגבי הציונות: שבזמנו היתה זו מלחמה בחפשים וכו.
אבל - לא עוד! כיום אין היא סממן לשום דבר , אלא שפת המדינה המדוברת.

וברוח זו אמר הר מאזוז על בן יהודה - שבא לקלקל ונמצא מתקן. הוא רצה לחלל \ לחלן את לשון הקודש [כמו שניסו לעשות עם מצוות יישוב א"י]אבל הקב"ה חשבה לטובה . ורבים מעמי הארץ מתייהדים ומתקרבים לאוצר הספרים היהודי ונתמכים בשפה המוכרת והגרוסה על לשונם.

וזכור לטוב - מעשה דר סעדייה גאון שנזקק לתרגם את התורה לערבית, בשל היות לשה"ק בלתי מובנת ליהודים דאז, והעיר ...נבוכה, למול טענות וסילופי הקראים. והוא במעשהו הציל רבים מעוון ושמד. וההיפך קורה כאן -בשל הכרת השפה העברית!

. .נכון - יש סילופים שיבושים טעויות והטעיות ביצירת מילים חדשות. ופעמים גרוע מכך בהמצאת מילים בעלי משמעויות הפוכות, נחותות וגסות , היפך משמעות לשה"ק לדעת הרמבם שאין בשפה מילים מגונות.
ובוודאי שיש "כאן אליה וקוץ גדול בה" ויש מה והיכן לתקן: "החשמל" חולל, ה"כנסת" חוללה.

אבל לעצם התהליך כבר כתב הרדק" הלשון קצר אצלנו ,וטוב הוא להרחיבו כדמיון הנמצא בפסוק".
והרי גם רבותינו המובהקים נהגו כך, ומי לנו גדול מרשי שהוסיף ללשוננו כאלף וחמש מאות מילים והטיות .

. .וגם כאן נאמר - איש לפי רבותיו ואיש על דגלו. ולא לצדד בדעה זו או אחרת באנו. ויבואו אחרים ויעלו את הגיונותיהם מצדדים שונים.

[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

מודה - שלא בספר עצמו ראיתי . רק ציטוטים.
ואפשר שאינם מדוייקים. ועל חטא שחטאנו - סליחה נבקש.

מצד שני פעמים רבות שמעתי את הביטויים "השפה הטמאה" וכדומה. ודומני שגם אם המשפט "דינו לשרפה " לא היה ולא נברא , הרי משמעות הדברים בכללם אינם רחוקים מכך.

היות שאני נמנה על עדת הסאטמורים, וכבר קלטו אזני ביטויים חריפים כאלה..., ממש צורם באזני לראות או לשמוע...., הרבי מסאטמאר אכן היה קנאי, אבל לא ראסיסט...., ולתלות עליו כאילו התיר לשרוף ספרי קודש רח"ל, רק בחטא שנכתבו בשפת עברית,...., איזה טפשות וכסילות לומר כך....
שריפת ספרי קודש נלמד מ'לא תעשון כן לה' אלקיכם', וכבר אחז"ל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין למזבחותיהן ח"ו

אראל כתב:היות שאני נמנה על עדת הסאטמורים, וכבר קלטו אזני ביטויים חריפים כאלה..., ממש צורם באזני לראות או לשמוע...., הרבי מסאטמאר אכן היה קנאי, אבל לא ראסיסט...., ולתלות עליו כאילו התיר לשרוף ספרי קודש רח"ל, רק בחטא שנכתבו בשפת עברית,...., איזה טפשות וכסילות לומר כך....
שריפת ספרי קודש נלמד מ'לא תעשון כן לה' אלקיכם', וכבר אחז"ל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין למזבחותיהן ח"ו

ראסיסט?
מאי האי?

אראל כתב:היות שאני נמנה על עדת הסאטמורים, וכבר קלטו אזני ביטויים חריפים כאלה..., ממש צורם באזני לראות או לשמוע...., הרבי מסאטמאר אכן היה קנאי, אבל לא ראסיסט...., ולתלות עליו כאילו התיר לשרוף ספרי קודש רח"ל, רק בחטא שנכתבו בשפת עברית,...., איזה טפשות וכסילות לומר כך....
שריפת ספרי קודש נלמד מ'לא תעשון כן לה' אלקיכם', וכבר אחז"ל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין למזבחותיהן ח"ו

ראסיסט?
מאי האי?

racist
גזען

אליסף כתב:ראסיסט?
מאי האי?

racist גזען

"לולא זאת היו מוכרחים להשתמש במונחים לועזיים ובשפת עם נכר"

הוא הדבר שנעשה.

איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

כפי שציין הרב יהודהא הדברים מופיעים שחור ע"ג לבן בספר על חומותיך של ר"מ בלוי, כעדות אישית ששמע ממנו. וראה עוד שם דעתו של הגריח"ז על העברית שלא ממש זהה לדעתך, וכן בתשובה שציינתי בהודעה הקודמת.

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז

האם לשון הקודש זו רק שפת המקרא, כולל הארמית שבה, או אף שפת התלמוד והמדרשים כולל כל השפות הזרות שבהם. ובכל מקרה מה שאנו קוראים היום עברית זו שפה אחרת לגמרי, שבמקרה יש בה מלים המופיעות אף במקרא ובתלמוד, ואכן אדם שרק יודע את שפת המקרא והתלמוד יתקשה להבין שיחה בין שני דוברי עברית, בפרט החילוניים שבהם שחלק ניכר מהמלים הם מלים לועזיות וסלנג.

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה [הנידון שפתח בו פותח האשכול], אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, אם החזו"א בכלל גרס איסור כזה?... ולפי תקנות מיהאלאוויץ מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה, אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

יש לך איזה טעם לחלק? הרי מצד ענין ההתבדלות וכו' גם עברית בכלל כאן וכאן, ואעפ"כ לא אסר הגריח"ז. ועכ"פ איך שלא יהיה דב' החזו"א נסובו על אמירת שיעורים שאינה ענין לאיסור הנאום בשפות זרות.

יהושפט כתב:

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה, אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

יש לך איזה טעם לחלק? הרי מצד ענין ההתבדלות וכו' גם עברית בכלל כאן וכאן, ואעפ"כ לא אסר הגריח"ז. ועכ"פ איך שלא יהיה דב' החזו"א נסובו על אמירת שיעורים שאינה ענין לאיסור הנאום בשפות זרות.

להחזו"א כמדומני שלא הי' לו שום בעיה לנאום בשפות זרות... משא"כ רבני הונגריה, אצלם זה מן החמורות...

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

הנה צילום מהסיפור שמצטט הרב יהודהא, מספר על חומתיך
כדאי לקרות גם את הסיפור שאחריו, כלומר שוברו בצידו...

אראל כתב:

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

הנה צילום מהסיפור שמצטט הרב יהודהא, מספר על חומתיך
כדאי לקרות גם את הסיפור שאחריו, כלומר שוברו בצידו...

מה ענין הסיפור שלאחריו לסיפור שלפניו?
אין ספק שהגריח"ז רצה שידברו יידיש כמבואר שם וכן בתשובה הנזכרת, אבל השקפתו על העברית היתה שונה מזה של מהר"י ט"ב, ובשונה מדברי ר' מעין, לא ראה בה עצמה שפה של כפירה ולא שפה טמאה, כמבואר שם ובתשובה הנ"ל.

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה, אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

יש לך איזה טעם לחלק? הרי מצד ענין ההתבדלות וכו' גם עברית בכלל כאן וכאן, ואעפ"כ לא אסר הגריח"ז. ועכ"פ איך שלא יהיה דב' החזו"א נסובו על אמירת שיעורים שאינה ענין לאיסור הנאום בשפות זרות.

להחזו"א כמדומני שלא הי' לו שום בעיה לנאום בשפות זרות... משא"כ רבני הונגריה, אצלם זה מן החמורות...

מסתמא כדבריך, אבל אינו נוגע לנ"ד
אגב, האם גם כיום מקפידים ע"ז כ"כ? רב מיוצאי הונגריה לא ינאם באנגלית אם יוצרך לכך? אני שואל מחוסר ידיעה.

היום יש רבנים מיוצאי הונגריה שנואמים באנגלית, אלו מהדור הישן שנותרו רק מעטים מן הסתם לא ינאמו באנגלית ורובם אף לא ידעו אנגלית או רק אנגלית בסיסית ביותר, למשל כמדומני שאפילו הגרמ"פ לא נאם באנגלית.

יהושפט כתב:

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה, אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

יש לך איזה טעם לחלק? הרי מצד ענין ההתבדלות וכו' גם עברית בכלל כאן וכאן, ואעפ"כ לא אסר הגריח"ז. ועכ"פ איך שלא יהיה דב' החזו"א נסובו על אמירת שיעורים שאינה ענין לאיסור הנאום בשפות זרות.

להחזו"א כמדומני שלא הי' לו שום בעיה לנאום בשפות זרות... משא"כ רבני הונגריה, אצלם זה מן החמורות...

מסתמא כדבריך, אבל אינו נוגע לנ"ד
אגב, האם גם כיום מקפידים ע"ז כ"כ? רב מיוצאי הונגריה לא ינאם באנגלית אם יוצרך לכך? אני שואל מחוסר ידיעה.

מלפני כמה שנים, האדמו"ר רבי אהרן מסאטמאר קרית יואל שליט"א, לא הסכים להצטרף לכינוס נגד טכנולוגיה, אם המטיפים ינאמו בשפה האנגלית

יהושפט כתב:

אראל כתב:

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

הנה צילום מהסיפור שמצטט הרב יהודהא, מספר על חומתיך
כדאי לקרות גם את הסיפור שאחריו, כלומר שוברו בצידו...

מה ענין הסיפור שלאחריו לסיפור שלפניו?
אין ספק שהגריח"ז רצה שידברו יידיש כמבואר שם וכן בתשובה הנזכרת, אבל השקפתו על העברית היתה שונה מזה של מהר"י ט"ב, ובשונה מדברי ר' מעין, לא ראה בה עצמה שפה של כפירה ולא שפה טמאה, כמבואר שם ובתשובה הנ"ל.

אם כן, שלא ראה שום פגם בשפה העברית, למה התרעם על ר' משה כשנאם בעברית להספרדים?

יהושפט כתב:

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

כפי שציין הרב יהודהא הדברים מופיעים שחור ע"ג לבן בספר על חומותיך של ר"מ בלוי, כעדות אישית ששמע ממנו. וראה עוד שם דעתו של הגריח"ז על העברית שלא ממש זהה לדעתך, וכן בתשובה שציינתי בהודעה הקודמת.

אין כוונתי על עצם הדברים שגם על רשע גמור שייך שיתוקן, שניתן לדיון וידועים דברי הבנ"י על רמ"ד.
רק כוונתי לא אאמין שאמר שצד הטוב שבו והעולם הבא שיקבל יהי' לא על הנחת תפילין שהניח בקטנותו ולא השמירת שבת ששמר בילדותושע"ז שייך אין עבירה מכבה מצוה [ויש לעיין בכופר שתוהה על הראשונות], אלא דוקא על ענין הלשון שעשה בכוונה לאומיית ובכוונה לא טהורה לא להרבות שמירת התורה והמצוות, זאת יהי' הצד הטוב שבו אתמהה, לא אאמין... והשומע לא דק מה ששמע.

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:[מחקתי אחר שכבר תוקן]..

ואם כבר, האם תדע מה היה דעתו של החזו"א בענין לנאום בשפת לאומים? [מה שגדולי הונגריה כידוע לחמו נגד זה מלחמת חרמה]
ועכ"פ שפת עברית לא עדיף משפת לאומים [לשיטת סאטמאר האוחזים שעברית לעומת לשון הקודש הם שני שפות נפרדים...]

בספר על חומותיך של ר' משה בלוי כותב כי הגרי"ח זוננפלד סבר שעברית איננה בכלל איסור שפות זרות, ואילו הגרי"צ דושינסקי סבר שכן, ראה שם עמ' קטז - קיז. וכ"ה להדיא בתשובתו של הגריח"ז בשו"ת תורת חיים סימן קו.

יפה
אבל כמדומני, המדובר שם הוא בגדר 'שפות זרות' שאסרו ללמוד בירושלים בחרם נגד השקאלעס
השאלה, אם הוא הדין לענין 'לנאום בשפה זרות' המפורש לאיסור בתקנות מיהאלאוויץ, מה דינה של שפת העברית..
אם הנושאים דומים

יש לך איזה טעם לחלק? הרי מצד ענין ההתבדלות וכו' גם עברית בכלל כאן וכאן, ואעפ"כ לא אסר הגריח"ז. ועכ"פ איך שלא יהיה דב' החזו"א נסובו על אמירת שיעורים שאינה ענין לאיסור הנאום בשפות זרות.

להחזו"א כמדומני שלא הי' לו שום בעיה לנאום בשפות זרות... משא"כ רבני הונגריה, אצלם זה מן החמורות...

אצל רבני הונגריה שפה זרה היא מן החמורות???


אם כן איך קרה שדווקא יהודי הונגריה דברו (ומדברים) בשפת הגויים שבמקומם, (וכך התערו בסביבבתם במסחר ובכל ענייני פרנסה) בניגוד ליהודי פולין וליטא שמסרו את נפשם (ונשארו עניים) שלא לדעת את שפת מדינתם.

האיסור המפורש בתקנות מיהאלעוויץ היה 'לרבנים לדרוש בלשון לאומים'... , [שכן היה מנהג הריפורמים והמתחדשים], והכל ניחא
סתם שיחות בין אדם לחבירו בלע"ז לא היה בכלל הוה אמינא לאסור..

אראל כתב:

יהושפט כתב:

אראל כתב:

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

הנה צילום מהסיפור שמצטט הרב יהודהא, מספר על חומתיך
כדאי לקרות גם את הסיפור שאחריו, כלומר שוברו בצידו...

מה ענין הסיפור שלאחריו לסיפור שלפניו?
אין ספק שהגריח"ז רצה שידברו יידיש כמבואר שם וכן בתשובה הנזכרת, אבל השקפתו על העברית היתה שונה מזה של מהר"י ט"ב, ובשונה מדברי ר' מעין, לא ראה בה עצמה שפה של כפירה ולא שפה טמאה, כמבואר שם ובתשובה הנ"ל.

אם כן, שלא ראה שום פגם בשפה העברית, למה התרעם על ר' משה כשנאם בעברית להספרדים?

לא הבינותי כלל תמיהת מר
כמפורש שם וגם בתשובתו הגריח"ז ודאי שהתנגד הריח"ז לדיבור בעברית, אולם לא מטעם "עצמי" שהיא שפה טמאה ושפת כפירה וכו', אלא מסיבות ברורות ומובנות של התבדלות. וכמובן שיש הפרש רב עקרוני בין שני מיני טעמים אלו, גם אם בפועל לפי שניהם אין לדבר בעברית. ועיי"ש עוד בסיפור על מר אלטשולר

מעיין כתב:

יהושפט כתב:

מעיין כתב:איני מאמין שהרב זוננפעלד אמר זאת
האם אתה הי' מוכן לשמוע זאת למשל על אותו האיש אף שהגמ' הבדיל בין ... לבלעם
השימוש בעברית זה בדיעבד גדול , ומה שהרחיבו רש"י והתיבונים עומד מאחריו ריח ורוח תורה וקדושה ומה שהרחיבו מינים ואפיקורסים עומד מאחריו ריח ורוח זוהמא וטומאה ומחשבת מין למינות
וכידוע ליודעים דהמבין ימצא בכתיבת מין, מינות בכל נושא שיכתב למשל גם בקונקרדנציא פשוטה יש טביעת אצבעות של מינות.

כפי שציין הרב יהודהא הדברים מופיעים שחור ע"ג לבן בספר על חומותיך של ר"מ בלוי, כעדות אישית ששמע ממנו. וראה עוד שם דעתו של הגריח"ז על העברית שלא ממש זהה לדעתך, וכן בתשובה שציינתי בהודעה הקודמת.

אין כוונתי על עצם הדברים שגם על רשע גמור שייך שיתוקן, שניתן לדיון וידועים דברי הבנ"י על רמ"ד.
רק כוונתי לא אאמין שאמר שצד הטוב שבו והעולם הבא שיקבל יהי' לא על הנחת תפילין שהניח בקטנותו ולא השמירת שבת ששמר בילדותושע"ז שייך אין עבירה מכבה מצוה [ויש לעיין בכופר שתוהה על הראשונות], אלא דוקא על ענין הלשון שעשה בכוונה לאומיית ובכוונה לא טהורה לא להרבות שמירת התורה והמצוות, זאת יהי' הצד הטוב שבו אתמהה, לא אאמין... והשומע לא דק מה ששמע.

וכי נאמר שם דבר שכאילו העוה"ב שלו יהיה דווקא ע"ז? הדבר פשוט ואין צריך לאומרו שעל מעשים טובים שעשה יקבל עוה"ב אם יתוקן, הגריח"ז בא להוסיף שבחמלת הקב"ה שלא ידח ממנו נידח, אף במעשהו הלא טוב, יתן הקב"ה שכר על צד הטוב שבו.