פורום אוצר החכמה

לכאורה אין שום סיבה שלא יקוטלג על שם מחברו, רבינו הראב"ע.

(נתקלנו בציטוט של ה"כתב תמים", ר"מ תקו, בשם ראב"ע, שמקורו בחיבור זה, וסברנו שעודנו בכתב יד כפי שכותב בן מנחם ב"ענייני", ולא ידענו שנדפס בגלל טעות קטלוג זו).

ראב"ע לא חיבר את הספר!!!!
הדבר פשוט וברור. כל מי שיעיין בספר יראה שהתפיסות שם נוגדות לחלוטין לדעות ראב"ע.
המחבר האמיתי של הספר לא ידוע, אך ידוע שהיה מבית מדרשם של חסידי אשכנז. אלא שר"מ תקו טעה לייחס את 'ספר החיים' לאב"ע.
עדיף אפוא להשאיר חסר את שם המחבר.

(אילו האוצר היה סורק את מהדורת גרלד בשלמותה, כולל המבוא והפירוש הגרמני, לא היה מגיע 'הוגה ומעיין' לטעות זו. ובזמנו כבר ביקשתי זאת מהאוצר, ועדיין לא נענתי.)

לכך יש פתרון דומה לזה שנעשה בספר "התפוח", "אגרת הקודש" ועוד כ-180 ספרים: להוסיף לכיתוב "מיוחס לו". הרי כעת המחפש את הספר אינו מעלה בדעתו לחפש תחת שם המחבר נקר גרולד.

(אינני חולק על הצורך להוסיף את ההקדמה. אולי העיון בה יבהיר לי כיצד חכם מחוג חסידי אשכנז כופר במציאות השדים).

מדוע לקבע ולהשריש לדורות טעות אנושית? זה עוול לעשות כן.

הוגה ומעיין כתב:(אינני חולק על הצורך להוסיף את ההקדמה. אולי העיון בה יבהיר לי כיצד חכם מחוג חסידי אשכנז כופר במציאות השדים).

'חסידי אשכנז' לא היו עשויים מ'עור אחד'. מדובר בקשת רחבה של אישים, דעות ושיטות. לא הרי ר"מ תקו כר' יהודה החסיד, ולא ה'רוקח' כשיטת בעלי ה'כרוב המיוחד', לשם דוגמא בעלמא. היום המחקר הוכיח כי היו בהם חוגים חוגים, לצידו של המרכזי (המיוצג בעיקר ע"י ריה"ח, הרוקח ותלמידיו).