פורום אוצר החכמה

ירח הדבש


מי יתננו ירח קדם
לעת כלולות אהובים
אנה משוש דודים
מנופת צוף ערבים

אזי קרא זה אל זו
רכו דברים משמן
פנים צהובות חרזו
יחד באמונת אומן

לא זזה יד מתוך יד
בוקר אור ואישון ליל
חפץ שוקק קוים מיד
כדת אשת חיל

כעס נכבש וטינה אין
אין צועק ואין צוחה
מענה רך וטוב עין
מסילות יושרו והרווחה

*

ברוב עתים ושנים
אך לזכרון נשארו
ימי קשר איתנים
רושם לא הותירו

מרבה צער ומבוכה
נושנה אהבת עדנים
חסד נעורים נשכחה
ומקומה תחליף מדנים

איה פנים מסבירות
במענה רך משיב חימה
נצפות לעתים נדירות
חלף קולות מלחמה

התשכח אשה עולה
ואיש אשת נעוריו?
התם אוהב ואהוב כלה
סגר הלב שעריו?

* * *

שמעו נא אישים אליכם
אקרא, ואף אל הגבירות
אם מילי ישמעו באזניכם
תעשירו ביקר האוצרות

חכמים חקרו - תהו מהי
ולא עמדו על פשרה
הרגש העמוק והיותר ודאי
הלא היא האהבה

עליה יקום ויפול דבר
איש באהבתו יחיה
ובאשר לא יאהב כבר
עצוב ובודד יהיה

האם חוש ותו לא
אשר כרגע יסור
והאדם אינו אדון לו
ובין גליו אסור?

או אולי באמת חונן
בתבונת אנוש יחקור
להעיר אהבתו יתבונן
וכל הליכותיו יסקור

בשים עין להשקות
את ערוגת האהבה
המים החודרים עמוקות
המה מילות קירבה

המטפח ערוגתו בנאמנות
יום יום בלשונו
מחמיא ומשבח כנות
לפי גודל כשרונו

ינוצו פרחי תקוה
עלי שלום ורעות
אוהבים כאדם וחוה
יזרמו יובלי שנותיו

מקסים .עושה חשק לעוד....

ייש"כ

ג"א הזדהיתי מאד עם תוכנו. לפעמים אנחנו כה רחוקים ואטומים, שזכרון האהבה הישנה כבר נמר לגמרי, אבל למצער נותר הזכרון מהזמן בו היינו מתרפקים על אותם ימים...

הה"ד: זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך

מיוחד מאד. יפה ומרגש.

עוד שיר.
נכתב בלי מזגן בשלהי יום חם ולח במיוחד

קיץ
קיץ, דבר לי אליך
הגד נא לי
מדוע תכביד עולך
קיץ קשה בשבילי

תקדים לבוא באביב
פורש כנפים על כל
דוחק רגלי חורף חביב
עם סופות חול

שמש יוקדת על חי
שיח נכפף וזיע ניטף
שרב דופק בפתחי
מתיש זקן וטף

נהר חרב ונחל
מנע מימות מפרחים
עלה לא יוכל
לאחוז בעץ מבטחים

ירוקי עלעלי מחוירים
לובן וחום נמרחים
ארץ רוויה ועסיס הרים
נצבים בושים קרחים

עד מתי תמשול ברום
קיץ שלי רוץ
ברח לך אל הדרום
פנה הדרך לגשם חרוץ

או אז יופיע חורף
אויר עמו לרווחה
משב נעים על עורף
ותן טל ומטר לברכה

קיץ.


אוי קיץ, מה נעמו ידידותיך,
ולוואי יארכו ימיך ולילותיך.
ימי החורף בהעלותי על זכרוני,
כאב עז יציף ראשי וגרוני.

הלא בימי סופה וסער, מי יוכל עמוד,
כאשר את עומק השלוליות נצטרך לאמוד.
את הרחוב איכה נוכל לחצות,
כאשר פעמי מרכבות את בגדינו רוחצות.

הקור והקרה כאשר ישלטו בתקפם,
והבריות במלוא עזוז ימחטו אפם,
או אז נתענג אז על זכרון הימים,
בהם יצאנו מביתנו לרחוב החמים.

באותם ימי סער וזעף,
כאשר נתור אחר כובענו כי יעף,
כשיציאה מהבית תהפוך לפרויקט מיגע,
כמה לימי הרוגע אז נתגעגע.





ולבנתיים עדי עמנו בורא עולם ייועץ,
הבה נרדה יחדיו מהעץ,
נודה לאלוקינו מחליף הזמנים,
נתננו מהקיץ גם מהחורף היות נהנים...

חן חן למשוררי העונות.
רק אציין שני היבטים לתשומת ליבכם:
א. שמעתי ואיני זוכר כראוי, בשם אחד מגדולי ישראל שהיה עד לטרוניית אדם על מזג האוויר, והעירו להישמר בלשונו שלא ידבר ב"משנה עיתים ומחליף את הזמנים".
ב. בויכוח הישן נושן, "האם עדיף חורף או קיץ", יש חילוק בין יושבי ירושלים והצפון, לבין המרכז והדרום.
הירושלמים להם יש כ-40 ימי גשם כבמרכז הארץ, וביותר מהם הצפוניים הנשטפים ביותר מ-60 ימי גשם, אלו מעדיפים את הקיץ שאינו בעל לחות ויש בו בריזה בערביים, מלבד כמה ימי שרב בודדים.
ליושבי מישור החוף, וביותר לדרומיים שאין להם בכל החורף הארוך אלא כ-25 ימי גשם בלבד, ואילו גשמי הקיץ ונטפי זיעתו שוטפים אותם ממאי ועד אוקטובר, הרי שהם מעדיפים את החורף המתון.
והבוחר יבחר

לפי החתך שלך אני ממש שלא מן היישוב, שאוהב אני את החורף וממתין בכל יום לסיום הקיץ, ומושבי בגליל, ומקדם היה מושבי בירושלים ועריה.

הכתב והמכתב כתב:עוד שיר.
נכתב בלי מזגן בשלהי יום חם ולח במיוחד

קיץ
קיץ, דבר לי אליך
הגד נא לי
מדוע תכביד עולך
קיץ קשה בשבילי

תקדים לבוא באביב
פורש כנפים על כל
דוחק רגלי חורף חביב
עם סופות חול

שמש יוקדת על חי
שיח נכפף וזיע ניטף
שרב דופק בפתחי
מתיש זקן וטף

נהר חרב ונחל
מנע מימות מפרחים
עלה לא יוכל
לאחוז בעץ מבטחים

ירוקי עלעלי מחוירים
לובן וחום נמרחים
ארץ רוויה ועסיס הרים
נצבים בושים קרחים

עד מתי תמשול ברום
קיץ שלי רוץ
ברח לך אל הדרום
פנה הדרך לגשם חרוץ

או אז יופיע חורף
אויר עמו לרווחה
משב נעים על עורף
ותן טל ומטר לברכה

אפשר להזמין אצלך שיר? אתה ממש מוצלח.

הכתב והמכתב,
תודה רבה לך על השירים המדהימים.