פורום אוצר החכמה

אבי-אמי - הרב אברהם יהודה ליכט ע"ה - היה שר ניגון על "שושנת יעקב", עם תוספת בין שורה לשורה "אין אדיר כמרדכי היהודי, ואין ברוכה כאסתר המלכה, ואין גזלן כאחשורוש, ואין דלבן כהמן" ואז פזמון "נשתה יין, ונצעק לחיים, ורק לשם שמים", ובשורה הבאה "אין הדור כמרדכי, ואין ותיקה כאסתר" וכן הלאה.

האם מישהו מכיר ניגון כזה?

עזריאל ברגר כתב:אבי-אמי - הרב אברהם יהודה ליכט ע"ה - היה שר ניגון על "שושנת יעקב", עם תוספת בין שורה לשורה "אין אדיר כמרדכי היהודי, ואין ברוכה כאסתר המלכה, ואין גזלן כאחשורוש, ואין דלבן כהמן" ואז פזמון "נשתה יין, ונצעק לחיים, ורק לשם שמים", ובשורה הבאה "אין הדור כמרדכי, ואין ותיקה כאסתר" וכן הלאה.

האם מישהו מכיר ניגון כזה?

מכיר לא, אבל הרי שיר זה מבוסס על השיר אין אדיר לשמח"ת, וזכורני שראיתי כתוב בהליכות שלמה שגם אצל מרן הגרשז"א היה שיר דומה לזה בפורים

מספר ישרש יעקב
קרדיט אייוועלט
http://www.yiddishworld.com/forum/viewt ... 800c8028ad

יתר10 כתב:מספר ישרש יעקב
קרדיט אייוועלט
http://www.yiddishworld.com/forum/viewt ... 800c8028ad

יישר כח גדול!
יש כו"כ שינויים בינו לבין הנוסח של זקני.

מה זה "למס"?
יש שם הערה שלא נכללה בצילום.

שכן בלשון יווני קורין לכלב למס. שבת סג ע''א
הבקיאות של גוגל

דומני שהקושיא על 'למס' היא הניקוד המוזר שהופיעה.
באיוב ו יד (שמשם גזרה הגמרא את המילה): לַמָס'.

לא חושב שהדרשה שומרת על הניקוד המקורי של המילה במקרא

מפנה אותך להערה בשטיינזלץ:

חוקרים רבים ניסו למצוא את מקורה היווני של מילה זו ונראה כי זו אינה ממש תרגום המילה כלב אלא אחד הכינויים-הגערות לכלב. מן היוונית Λαμπερό או Λαμπόs שמשמעה זולל, גרגרן

מצו"ב קונטרס בשם ילקוט הגרשוני על המגילה, שמצאתיו בקישור https://harv.co.il/wp-content/uploads/2 ... %D7%A8.pdf
ובתוכו נמצא גם פיוט זה.
אבל אין בזה מנוחה לנפשי, כי נראה שהא העתיק מאותו הספר שממנו הובא הצילום דלעיל.

ניסיתי לפנות למלקט הילקוט הזה, וטרם ענני

מצו"ב הקלטה שלי - לא איכותית.

עזריאל ברגר כתב:מצו"ב הקלטה שלי - לא איכותית.

ראיתי בפורום איי-וועלט שמישהו ביקש הקלטה - https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 8#p3402698
מי שחבר בפורום - יכול להעביר לשם את ההקלטה.

סאיז געווען א מלמד ר' משה יוסל שווארץ ע"ה ב"ר ליפא שווארץ מסאטמאר בני ברק וועלכער פלעגט דאס זינגען אין ק"י מיט די תלמוד תורה קינדער יעדעס יאר זייענדיג ממונה צו אנפירן מיט די פרישטאגס וכדומה. זיין ווערסיע איז געווען ענליך אבער נישט אקוראט דאס. כנראה ממקורו קומט עס פון איין פלאץ. ער פלעגט זינגען די פזמון אויף אידיש:
נשתה יין ונצעק לחיים, טרינקען מיר יין, שרייען מיר לחיים. אבער רק לשם שמים.
טרינקען מיר יין, שרייען מיר לחיים, רק רק רק, רק רק רק רק רק רק, רק לשם שמים.
בערך אזוי.

דארף מען בעטן א רעקארדינג פון א זון אדער אן אייניקל וואס געדענקט די ניגון אקוראט.

יישר כח גדול מאוד.

ומכאן לבשורה שנתנה ריבוי שמחה בליבי:
קיבלתי מבנו של המלמד הזה - ר' שמואל יעקב ב"ר משה יוסף שווארץ - את ההקלטה המצו"ב, של ילד ששר זאת בטיש שושן פורים תשמ"ז (בהשגחה פרטית - כמה חודשים אחרי ההקלטה שהקליטו את הסבא שלי...).
לפי מה שהבנתי ממנו - ר' משה יוסף שווארץ למד את הניגון מהילד הזה, שהוא ממשפחת ליכטנשטיין מוויליאמסבורג.

ברור לכל מי ששומע את שתי ההקלטות:
א. זהו אותו הניגון במקור - אותן המילים (עד כדי שינויים קטנים מאוד), והמנגינה קרובה מאוד.
ב. זוהי גירסה אחרת, שלא ניתן לתלות אותה בשכחה וכדו', אלא נעשו שינויים בניגון.

מה שלא ברור בינתיים הוא מי משתי הגירסאות היא יותר "מקורית".

מעניין לשים לב ששניהם (הן סבי והן הילד להבחל"ח) שרים "ואין למך כהמן" ולא "למס" כבנוסח המודפס של הזמר שהובא לעיל.

עזריאל ברגר כתב:מה שלא ברור בינתיים הוא מי משתי הגירסאות היא יותר "מקורית".

מיין השערה. לויט ווי סווערט דא געברענגט קומט די ניגון מבית מדרשם פון די תלמידי החת”ס. די נאטן לויפן דייטשיש, סהערט זיך ווי א טיפישע major דייטשע ניגון/ניסוח. דעריבער איז מיין השערה אז אין טאן איז אייער ווערסיע ריכטיגער, ווידעראום די ווערטער באלאנגט אבער יא געמישט מיט די אידיש וואס די ניגון זיצט בעסער מיט די אידיש (במקורו ווארשיינליך אידיש-דייטש)

כנראה האבן די סאטמארע פארגעסן כמנהגם וויאזוי נאכצוזיגנען ריכטיג א major ניגון, דעריבער פעלט געוויסע תנועות. ווידעראום אייער זיידע האט אלץ בן ארץ ישראל פארגעסן (אדער בכוונה) געזעצט די ווערטער בלויז אין לשון הקודש, אן די ארגינעלע אידיש וואס קומט מיט די ניגון.

מיין השערה איז אז די ערשטע טאן מיט די צווייטע ווערטער איז דאס מערסטע ארגינעל. בלויז מיין השערה.

מן הסתם כתב:

עזריאל ברגר כתב:מה שלא ברור בינתיים הוא מי משתי הגירסאות היא יותר "מקורית".

מיין השערה. לויט ווי סווערט דא געברענגט קומט די ניגון מבית מדרשם פון די תלמידי החת”ס. די נאטן לויפן דייטשיש, סהערט זיך ווי א טיפישע major דייטשע ניגון/ניסוח. דעריבער איז מיין השערה אז אין טאן איז אייער ווערסיע ריכטיגער, ווידעראום די ווערטער באלאנגט אבער יא געמישט מיט די אידיש וואס די ניגון זיצט בעסער מיט די אידיש (במקורו ווארשיינליך אידיש-דייטש)

כנראה האבן די סאטמארע פארגעסן כמנהגם וויאזוי נאכצוזיגנען ריכטיג א major ניגון, דעריבער פעלט געוויסע תנועות. ווידעראום אייער זיידע האט אלץ בן ארץ ישראל פארגעסן (אדער בכוונה) געזעצט די ווערטער בלויז אין לשון הקודש, אן די ארגינעלע אידיש וואס קומט מיט די ניגון.

מיין השערה איז אז די ערשטע טאן מיט די צווייטע ווערטער איז דאס מערסטע ארגינעל. בלויז מיין השערה.

א. יישר כח.
ב. רגילים באתר כאן לכתוב בלה"ק ולא ביידיש, ובפרט אני קצת מתקשה ביידיש, ומשתמש קצת בתרגום גוגל...
ג. היו לסבא שלי כמה שירים שקיבל מאבותיו ורבותיו ביידיש והוא תרגם ושר אותם בעברית (לדוגמא: השיר המפורסם על סעודת המשיח), מה שמחזק מאוד את סברתך.