פורום אוצר החכמה

חבר פורום אוצר החכמה כתב:עתיקין
כתב עת לשימור ותיעוד ההווי והנגינה היהודית האותנטית
עם תיאור של הניגונים עתיקים ולינק לשמיעת הקבצים של הקלטות אוטנטיות

עתיקין גיליון 1 למייל.pdf

אור עולם כתב:קיימת אפשרות להירשם לקבלה במייל?

ברוז כתב:atikin.negina@gmail.com..

נוטר הכרמים כתב:חבל שלא צירפו גם את היצירה המדהימה של חזן יוסל'ה מנדלבוים (מחצה"ק באבוב) על "אתה יצרת".
מאחר שכמעט אין בה חזרה על מילים, והיא מלאת רגש, נופת צופים וכל טעם, נסיתי אותה לראשונה השבת - לפני התיבה.

הבאר ההיא כתב:האם נזכה לגליון לקראת פסח ?

בשעה טובה סיימנו להכין את הגיליון עתיקין לחג הפסח - שיהיה בס״ד גיליון עשיר מאוד, עם 38 כתבות, עם רשימה של מעל 130 ניגונים בס״ה.
אנו תקווה שבמאמצי על הגרפיקאית הגיליון יראה אור כבר מחר. כעת אנו פונים אליכם ידידים נאמנים שתקבלו חלק בהוצאות הגרפיקה.
ולהלן מספר אמצעי תשלום:

נדרים פלוס:

https://www.matara.pro/nedarimplus/onli ... ad=2813190

דרך חשבון בנק:
בנק הדואר (בנק 9)
סניף 01
חשבון - 23007924
ע"ש אהרן לנדאו

פייפאל:

https://www.paypal.me/ALandau

קוויקפיי - Quickpay:

aland123@gmail.com

הבאר ההיא כתב:הניגון אל גינת אגוז היה מושר גם בנובהרדוק, ובדיסק ניגוני נובהרדוק ישנה הקלטה של רבי יענקל'ה גלינסקי שר את הניגון הזה בנוסח קצת שונה מהנוסח שהובא, וחבל שלא ידעו על כך עורכי הגליון הנכבדים.

גימפעל כתב:

עתיקין גיליון 7 ערב ראש השנה תשפב.pdf

גלאגוזים כתב:יצא לאור עתיקין 11 - פורים תשפ"ב.
לינק להורדה:
https://drive.google.com/file/d/1uYcd2u ... AJO7p/view

הדף המצולם הוא הרישום הקדום ביותר של מנגינות יהודיות - מלפני 900 שנה.
מי שהעלה את המנגינה הזאת על הכתב הוא עובדיה הגר, אותו גר שהיכרנו שלשום, שנולד בתור יוהנס בדרום איטליה, התגייר, נדד ברחבי המזרח התיכון והתיישב במצרים.

בגניזה נמצא דף נוסף, גם הוא בכתב ידו של עובדיה הגר, ובו תווים לפיוט עברי לא מוכר בשם "מי על הר חורב". שני הלחנים הללו הם הרישומים העתיקים ביותר של מנגינה יהודית, קודמים במאות שנים לרישום שהיה מוכר לפני גילוי גניזת קהיר. מכיוון שהם כל כך עתיקים, ומכיוון שהם נמצאו בגניזה ולא ידועה לנו מסורת מתמשכת של ביצועם בפועל, חוקרי מוסיקה חלוקים ביניהם לגבי נושאים שונים הקשורים בהם - האם עובדיה חיבר אותם בעצמו או שאלו מנגינות שהכיר? האם המנגינות האלה משקפות מסורת גריגוריאנית מערבית, או אולי ביזנטית מזרחית, או אולי מוסלמית?

באתר הנפלא 'הזמנה לפיוט' תוכלו למצוא שני ביצועים שונים מאוד זה מזה לפיוט "מי על הר חורב", שלא ידוע מי חיבר את מילותיו - אולי זה היה עובדיה עצמו, שכפי שראינו היה איש ספר וידוע לנו פיוט נוסף שחיבר. הביצוע של מירב ונימה בן דוד הוא פרשנות 'צפון אפריקאית', והביצוע של אנדרה היידו, חתן פרס ישראל למוזיקה, הוא פרשנות 'איטלקית'.

http://www.piyut.org.il/textual/273.html

הפיוט שלפנינו הוא אחד משלשה לחנים רשומים בתווים ימי ביניימים בכתב ידו של עובדיה הגר - בן תקופתו של הרמב"ם (מצרים, מאה 12-13), שנתגלו בגניזה הקהירית. עובדיה הגר, שראשית חינוכו בכנסיה, היה אמון על רישום מוסיקה בתווים, ובזכות כך ניתנת לנו אפשרות נדירה להציץ אל המוסיקה היהודית במרחב של צפון אפריקה לפני כ-800 שנה. זוהי למעשה העדות העתיקה ביותר שידועה לנו של לחן לפיוט. ואכן הסגנון המוסיקלי קשה להגדרה, אי שם בין מזרח ומערב.
מחברן של מלות הפיוט אינו ידוע. הפיוט הושר כפי הנראה בהקשר של ציון קבלת התורה (חג השבועות, שמחת תורה, שבת בה קוראים את עשרת הדיברות) והוא מגולל את דמותו הפלאית של משה רבנו, ובלשון הפיוט: (הפותח כל בית במלה "מי" ומסיים אותו במלה "כמשה") - מי כמשה? מי כמשה עלה להר סיני ושהה שם ארבעים יום ולילה ללא שתיה ואכילה; מי כמשה זכה לקרבת אלהים גדולה עד כדי כך שהקב"ה העיד עליו כי: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט.
הפיוט אינו מושר במסגרת של מסורת חיה, וההקלטות שבאתר הן עיבודים אמנותיים שונים שהוקלטו בשנים האחרונות.

בס"ד

בשעטומ"צ הופיע וי"ל הגיליון הדיגיטלי היחודי
"עתיקין"
לתיעוד ושימור הנגינה החסידית האותנטית.

גיליון ששה עשר לימים הנוראים תשפ"ג הבעל"ט

מלא וגדוש באוצרות נפלאים לאניני הטעם,
ניגונים, יצירות, לחני קודש, זמירות ונוסחאות התפלה,
מחצרות וקהלות הקדושות.


הניגונים משולבים בתוך הכתבות
וניתנים לשמיעה בלחיצה על הקישור הממוספר.

להורדת הגיליון מגוגל דרייב
להורדת הגיליון מדרופבוקס
להורדת הגיליון מג'מבומייל

גיליון "עתיקין" 17 חג הסוכות תשפ"ג

גיליון "עתיקין" 17 חג הסוכות תשפ"ג - בדרייב


גיליון "עתיקין" 9 חג הסוכות תשפ"ב

גיליון "עתיקין" 9 חג הסוכות תשפ"ב - בדרייב