קראקובער כתב:אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.
יוֹסֶפֶר כתב:קראקובער כתב:אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.
יכול הבן יקיר לומר דעדיין ידי נדרך לא יצאת דהלא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקרו חו"ל רק למה שנוסעים לשם באוירון גדול
יוֹסֶפֶר כתב:קראקובער כתב:אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.
יכול הבן יקיר לומר דעדיין ידי נדרך לא יצאת דהלא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקרו חו"ל רק למה שנוסעים לשם באוירון גדול
יוֹסֶפֶר כתב:קראקובער כתב:אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.
יכול הבן יקיר לומר דעדיין ידי נדרך לא יצאת דהלא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקרו חו"ל רק למה שנוסעים לשם באוירון גדול
יפה שאתה תמיד מהפך בזכות אבל פה זה לצורך לימוד תורה שלכולי עלמא מותר.בברכה המשולשת כתב:
לכאורה, זה לא נדר זה אלא שבועה (כי זה על הגברא ולא על החפצא) והרי שבועה לא חלה על מעשה איסור. ממילא לענ"ד יש לפרש שכונת האבא שליט"א אכן הייתה לחו"ל המותרת, כמו עכו וכה"ג (דהיינו מחוץ לעו"ב)
קראקובער כתב:הבטחתי לבני שאקח אותו לטיול בחו"ל אם יתמיד בלימודו וכנראה שזה לא יסתדר כעת אז לפחות אציע לו לבינתיים מקום חילופי שדינו כחוץ לארץ.
קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן.
אני מתלבט להבטיח לבני שאם ילמד טוב יותר מהרגיל ויתעלה, כפרס אקח אותו למלון בכשרות רגילה של רבנות..
קראקובער כתב:כמדומני שזה מוסכם בפוסקים שלצורך מצוה כל דהו מותר לכתחילה לצאת.
קראקובער כתב:קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן.
אני מתלבט להבטיח לבני שאם ילמד טוב יותר מהרגיל ויתעלה, כפרס אקח אותו למלון בכשרות רגילה של רבנות..
לדבריך להקפיד על מהדרין הוא רק מידת חסידות..כמדומני שזה מוסכם בפוסקים שלצורך מצוה כל דהו מותר לכתחילה לצאת.
עקביה כתב:יציאה לחו"ל נדונה בארוכה באשכול זה viewtopic.php?f=17&t=28633
יוֹסֶפֶר כתב:עקביה כתב:יציאה לחו"ל נדונה בארוכה באשכול זה viewtopic.php?f=17&t=28633
יישר כח.
כמדומה ששם עיקר הפולמוס אם יציאת עראי לטיול גרידא שמה יציאה (שבאמת כתב המ"ב וז"ל: משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל, ויתכן שאתה מסביר אותו שלא איירי בעראי) וכאן עסק הקראקובער בצורך מצווה (לשיטתו שהוי צורך מצווה) ובהא כתב המ"ב להתיר.
קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן.
הרואה כתב:קראקובער כתב:קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן.
אני מתלבט להבטיח לבני שאם ילמד טוב יותר מהרגיל ויתעלה, כפרס אקח אותו למלון בכשרות רגילה של רבנות..
לדבריך להקפיד על מהדרין הוא רק מידת חסידות..כמדומני שזה מוסכם בפוסקים שלצורך מצוה כל דהו מותר לכתחילה לצאת.
אני מנחש שהרב קראקובער רצה לטוס לחו"ל לטיול וחשש שאסור, אז הבטיח לבנו כפרס על תלמוד תורה, וכך נוצר ההיתר.
קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן..[/size]
איש_ספר כתב:קו ירוק כתב:אין שום חלק בעכו שנחשב חו"ל - אם אינך כהן..[/size]
תוכל להרחיב?
איש_ספר כתב:יש"כ. אני מבין מדבריך שאין מקום בעכו שלא החזיקו בו עולי מצרים או עולי בבל.
לפי"ז, למש"כ הכו"פ (והסכים עמו מהריל"ד כמו שמביא האדר"ת בספרו) שלענין ישוב אר"י, קדושה ראשונה לא בטלה,
אז אין מקום להחמיר שלא לצאת לעכו?
מאידך כתבת שלת"ח יש כן מידת חסידות?
או שמא עכו יצאה משאר גבול עולי מצרים והחמירו בה יותר?
הוגה ומעיין כתב:מדברי הרמב"ן עולה שעכו נתקדשה בקדושה ראשונה ולא בקדושה שנייה, אלא שבישיבת ישראל שם ראו איזו מעלה, ע"ד התחלת קדושה שלישית, וכפי שמציע ר' יהודה לנדי (שלוש ארצות לשביעית, פ"ח) לפרש בדבריו.
והמנהג בזמן הראשונים היה לקבור את המתים בגבעה ממזרח לעיר, המזוהה היום עם גבעת נפוליון, כיון שרק בה ראו קדושה גמורה. ומכך נמצא שהעיר עכו כולה היא חו"ל.
(השבוע נזקקנו להמתין בעכו קרוב לשעה כיון שהפסדנו אוטובוס. כדי להעסיק את הילדים נכנסו לחנות "הכל בשקל" סמוך לתחנה המרכזית, ואחד מבני הבחורים שיחי' אמר לאחיו הקטנים שעכו היא חו"ל ונמצא שהם קונים כעת "מתנות בחוץ לארץ". התלהבותם הרקיעה שחקים, והשמאנצעס שנקנו שם זוכים למקום מיוחד של כבוד בגנזכיהם).
קו ירוק כתב:איש_ספר כתב:יש"כ. אני מבין מדבריך שאין מקום בעכו שלא החזיקו בו עולי מצרים או עולי בבל.
לפי"ז, למש"כ הכו"פ (והסכים עמו מהריל"ד כמו שמביא האדר"ת בספרו) שלענין ישוב אר"י, קדושה ראשונה לא בטלה,
אז אין מקום להחמיר שלא לצאת לעכו?
מאידך כתבת שלת"ח יש כן מידת חסידות?
או שמא עכו יצאה משאר גבול עולי מצרים והחמירו בה יותר?
אכן גם החזו"א סבר כהגריל"ד והאדר"ת, שקדושה זו היא מעולם ועד עולם, כלשון החתם סופר.
ואין מקום להחמיר אם לא כלשון הריטב"א שתלמיד חכם ואדם חשוב (ירא שמים) לא יוצא, וזו מידת חסידות בלבד.
וכן ראיתי שהעלה בפשטות הג"ר מאיר גריינימן במחברתו אמרי יושר על ליל הסדר, בסופה.
הוגה ומעיין כתב:מדברי הרמב"ן עולה שעכו נתקדשה בקדושה ראשונה ולא בקדושה שנייה, אלא שבישיבת ישראל שם ראו איזו מעלה, ע"ד התחלת קדושה שלישית, וכפי שמציע ר' יהודה לנדי (שלוש ארצות לשביעית, פ"ח) לפרש בדבריו.
והמנהג בזמן הראשונים היה לקבור את המתים בגבעה ממזרח לעיר, המזוהה היום עם גבעת נפוליון, כיון שרק בה ראו קדושה גמורה. ומכך נמצא שהעיר עכו כולה היא חו"ל.
(השבוע נזקקנו להמתין בעכו קרוב לשעה כיון שהפסדנו אוטובוס. כדי להעסיק את הילדים נכנסו לחנות "הכל בשקל" סמוך לתחנה המרכזית, ואחד מבני הבחורים שיחי' אמר לאחיו הקטנים שעכו היא חו"ל ונמצא שהם קונים כעת "מתנות בחוץ לארץ". התלהבותם הרקיעה שחקים, והשמאנצעס שנקנו שם זוכים למקום מיוחד של כבוד בגנזכיהם).
קו ירוק כתב:הוגה ומעיין כתב:מדברי הרמב"ן עולה שעכו נתקדשה בקדושה ראשונה ולא בקדושה שנייה, אלא שבישיבת ישראל שם ראו איזו מעלה, ע"ד התחלת קדושה שלישית, וכפי שמציע ר' יהודה לנדי (שלוש ארצות לשביעית, פ"ח) לפרש בדבריו.
והמנהג בזמן הראשונים היה לקבור את המתים בגבעה ממזרח לעיר, המזוהה היום עם גבעת נפוליון, כיון שרק בה ראו קדושה גמורה. ומכך נמצא שהעיר עכו כולה היא חו"ל.
(השבוע נזקקנו להמתין בעכו קרוב לשעה כיון שהפסדנו אוטובוס. כדי להעסיק את הילדים נכנסו לחנות "הכל בשקל" סמוך לתחנה המרכזית, ואחד מבני הבחורים שיחי' אמר לאחיו הקטנים שעכו היא חו"ל ונמצא שהם קונים כעת "מתנות בחוץ לארץ". התלהבותם הרקיעה שחקים, והשמאנצעס שנקנו שם זוכים למקום מיוחד של כבוד בגנזכיהם).
היכן עולה מדברי הרמב"ן? הרמב"ן עלה לעכו אבל אין לדעת אם ישב בחיפה
איש_ספר כתב:יש"כ על כל המידע החשוב !
לגבי הגר"א כידוע נשתברו קולמסים להבין מש"כ ביור"ד סי' שלא, ויש שם משמעות חזקה שסובר כמו התרומה (ממש"כ לבאר דברי רמ"א שם שאין חייבים אלא מדרבנן עם דברי התרומה שבחיוב דרבנן יש קנין לנכרי וכו'). ועיין גם פאה"ש כלל טז סוף אות מ. וידוע שהפרושים בירושלים היו מפרישים בלא ברכה כל פירות שנקנו מן העכו"ם מהטעם הזה, כמש"כ בספר הצריז"ס והאדר"ת בהר המוריה ורמ"נ ולנשטיין במקו"א. כתבתי מה שבזכרוני הקלוש.
קו ירוק כתב:הוגה ומעיין כתב:מדברי הרמב"ן עולה שעכו נתקדשה בקדושה ראשונה ולא בקדושה שנייה, אלא שבישיבת ישראל שם ראו איזו מעלה, ע"ד התחלת קדושה שלישית, וכפי שמציע ר' יהודה לנדי (שלוש ארצות לשביעית, פ"ח) לפרש בדבריו.
והמנהג בזמן הראשונים היה לקבור את המתים בגבעה ממזרח לעיר, המזוהה היום עם גבעת נפוליון, כיון שרק בה ראו קדושה גמורה. ומכך נמצא שהעיר עכו כולה היא חו"ל.
(השבוע נזקקנו להמתין בעכו קרוב לשעה כיון שהפסדנו אוטובוס. כדי להעסיק את הילדים נכנסו לחנות "הכל בשקל" סמוך לתחנה המרכזית, ואחד מבני הבחורים שיחי' אמר לאחיו הקטנים שעכו היא חו"ל ונמצא שהם קונים כעת "מתנות בחוץ לארץ". התלהבותם הרקיעה שחקים, והשמאנצעס שנקנו שם זוכים למקום מיוחד של כבוד בגנזכיהם).
היכן עולה מדברי הרמב"ן? הרמב"ן עלה לעכו אבל אין לדעת אם ישב בחיפה, כי לפי דברי תלמיד הרמב"ן ב'תוצאות א"י' הנדפס כנספח לכפו"פ מהדו' הרב אפרתי, הוא קבור בבית הקברות העתיק בחיפה, ושם קבור הר"ש. אבל בנו של רבינו הר"ש היה ראש קהילת יהודי עכו, לדבריו.
מסתמא יש ענין להקבר בתחום עולי בבל, שהרי רבי אבהו נשק דוקא בכיפי דעכו, ולפי תוס' ריש גיטין משום ששם היא ארץ עולי בבל! והיא קדושה מדאו' לכו"ע, ורק המצוות מדרבנן משום שחסר בתנאים של ביאת כולכם וכ"א מכיר מקומו וכל יושביה עליה.
זה שלא ידעו בבירור מה תחומה, לכן הרחיקו לתל נפוליון. אבל החדשה של טיטוס לא היתה בתל אלא במישור! וכך מתואר בספרות ההסטורית העתיקה.
במערבו של התל היה האקרא - המצודה השלטונית בלבד.
קו ירוק כתב:ובכל אופן הרי נקבר בחיפה, כנראה כי לא רצה להקבר בעכו.
וידוע שמתי עכו הייו נקברים בחיפה מחמת זה.
השאלה אם גר בה על דרך קבע. אבל אכן זו ראיה שסבר שזו מצווה, אבל למה לא לקיים בהידור? לכן אני מעלה הרהור
הוגה ומעיין כתב:הרמב"ן בריש גיטין הוא מהסוברים שכל העיר עכו היא בחו"ל. והאמור בברייתא דתחומין על חומת עכו שהיא גבול עולי מצרים ועולי בבל, אינו אמור על חומת העיר עצמה אלא על המגדל הסמוך לה. וא"כ כל עכו היא חו"ל.
קו ירוק כתב:הוגה ומעיין כתב:הרמב"ן בריש גיטין הוא מהסוברים שכל העיר עכו היא בחו"ל. והאמור בברייתא דתחומין על חומת עכו שהיא גבול עולי מצרים ועולי בבל, אינו אמור על חומת העיר עצמה אלא על המגדל הסמוך לה. וא"כ כל עכו היא חו"ל.
תודה על הדברים הנאים. יתכן שכך היה.
ומכל מקום בזמן הרמב"ן עכו לא היתה רחבה כבזמן טיטוס אלא מצומצמת למקום שהוא חו"ל בלבד!
חז"ל מציינים נקודת גבול שבין שני חלקי עכו בכיפתא דעכו, אבל מאידך בברייתא דתחומין איתא שורא דעכו וא"ז כיפי. נראה שחומת עכו הנזכרת בברייתא כתחום עו"ב היא בדרום, משום שברייתא דתחומין מתארת מדרום לצפון מאשקלון דרך קסריה ודור עד עכו, וכל המגיע לעכו בדרך המלך נפגש בחומה זו, אך כיון שהחומה בזמן חז"ל נמשכה מהים במערב עד תל עכו ממזרח ידעו חז"ל שחלק מאורך החומה מקיף את חלק העיר שהינה מא"י, ממילא בתוך העיר תחום אין מקום לציון שורא דעכו, וציון זה דכיפי עכו הוא תחום עכו בין מזרח למערב, באמצע העיר ובתוך החומות.
דרך החוף הרומית ששרידיה קיימים ומתועדים אצל החוקרים, הלכה מחיפה צפונה סמוך לשפת הים, ובהגיעה לעכו היתה עוברת סמוך למפרץ (באזור ביה"ק היהודי ואח"כ בכיכר הרחובות פנקס - יהושפט, וישר היכן שתוואי מסילת הרכבת כיום ממזרח לשכונת בגין). דרך חוף זו שהולכת לכיון כזיב היתה גבול בין א"י של עו"ב לתחום חו"ל. א"כ העיר הקיפה את הדרך משני צדדיה אמנם בתוך העיר עכו לא הדרך היוותה את קו הגבול, שא"כ חז"ל היו מציינין אותה כגבול המפריד בין חלקי העיר ההלכתיים, ותחת זה ציינו כיפי דעכו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים