פורום אוצר החכמה

אני משער שבפורום המתקרא 'מטפחת ספרים' יש מקום לשאלה זו...

בספריה שלי יש חרקים קטנטנים ממש על הספרים
איך אני מתפטר מהם?
תודה

בבית שסובלים מנגיעות פסוקאים,

1. יש לייבש מקורות נזילת מים ולחות כמו מתחת לכיור, לאוורר את המקלחת ולייבש עובשים שהצטברו.

2. היות וחרקים אלה נמשכים לסיד, ישנה אפשרות של צביעת הבית בצבע שמן

3. שממית הבית ניזונה מפסוקאים ויכולה לאכול כ-200 חרקים ביממה!


מקור

הפתרונות הללו לא רלוונטיים
אין איזה ריסוס וזהו?

אני יכול להביא שממית [לטאה] הביתה
אבל אני מפחד שהיא תתרבה איכשהו

היא שיחתי כתב:הפתרונות הללו לא רלוונטיים
אין איזה ריסוס וזהו?

אני יכול להביא שממית [לטאה] הביתה
אבל אני מפחד שהיא תתרבה איכשהו

מה הבעיה אם היא תתרבה תביא חתול...

בלי ההוראות של ''ארץ'' הריסוס לא יעזור לאורך זמן כי הם יחזרו שוב. חייבים שיהיה יבש ובלי סיד.
השממיות לא מפריעות לאדם בכלל, ובכל מקרה עדיף שהם יתרבו מאשר שהחרקים יתרבו.

ספרן הגר בחשמונאים כמדומני של הספריה הלאומית א"ל שהדבר היחיד שעובד הכי יעיל והכי נח זה להקפיא את הספרים 48 שעות כל החרקים מתים, ויותר לא מתרבים.

עט סופר כתב:ספרן הגר בחשמונאים כמדומני של הספריה הלאומית א"ל שהדבר היחיד שעובד הכי יעיל והכי נח זה להקפיא את הספרים 48 שעות כל החרקים מתים, ויותר לא מתרבים.

נכון.
מכלי ראשון - זה עובד.

כל הדברים שנכתבו כאן, מנסיוני ומהידע שיש לי - נכונים, אלא, שאם מדובר באיזור עם לחות רבה [ב"ב, אשדוד ] רוב הסיכויים שהבעיה תחזור אף אם נעשה/יעשה ריסוס מקצועי [מעדויות של אנשים]
אני לא בא לייאש אבל רצוי לדעת מראש.
וכמו שכבר נכתב לעיל, כל פעולה כדאית ועדיפה מאשר ריבוי חרקים אלו בבית שיכולים אף להגיע לארונות בגדים וכד'.

אין המון
יש על הספרים פה ושם
זה בעייתי להשאיר ככה? הם באמת יכולים להגיע לבגדים?

אם אין רטיבות חריגה בבית בתוספת שלא מדובר בעיר של לחות, לא נראה שיגיעו לבגדים, זה נורמלי שיש חרקים [פסוקאים] בספרים כמעט אצל כולם, השאלה רק כמה ואם יש להם תנאים להתרבות מעבר ל'סטנדרט'.

מנסיון:
להוציא את הספרים כמו ערב פסח ולדפוק [אפשר מדף מדף כדי לא לעשות את כל הבית באוירת פסח] ולאחר מכן להתיז K300 או K600 על הספרים מלמעלה, יותר לא תראה אותם במשך השנה, אולי לקראת סוף שנה תראה ממש בודדים ואז קצת התזה ואין זכר מהם.

ארי כתב:מנסיון:
להוציא את הספרים כמו ערב פסח ולדפוק [אפשר מדף מדף כדי לא לעשות את כל הבית באוירת פסח] ולאחר מכן להתיז K300 או K600 על הספרים מלמעלה, יותר לא תראה אותם במשך השנה, אולי לקראת סוף שנה תראה ממש בודדים ואז קצת התזה ואין זכר מהם.

האם אין חשש בריאותי כשנוגעים אח"כ בספרים במקום הריסוס?

כל כלי שמוציאים מארון הכלים יש לשטוף לפני השימוש. גם אם שטפו לפני שעה.
החרקים האלו קטנים מאוד וקצת שקופים. והרבה פעמים לא רואים אותם גם אם מסתכלים.
אם הם בספרים, ובפרט אם הגיעו לקירות המטבח, קרוב לוודאי שגם לארון הכלים הם הגיעו.
לעיתים אני רואה אותם מטיילים על המסך. וברור לי שלולא התאורה שיוצאת מהמסך לא הייתי רואה אותם בכלל.

מישהו יכול אולי להעלות את התמונה שלהם מספרו של הרב ויא?

סדרה של חרקים זעירים שנקראים בלשון העם כיני ספרים או מילבים ידועים כ-2,000 מינים, בישראל הוגדרו עד עכשיו 19 מינים. חלקם שוכנים בין כריכות של ספרים נושנים, ניזונים מפחמימות המרכיבות את דבק הכריכות ובעובש המתפתח עליו. מכאן נגזר הכינוי "כיני ספרים".
אורך הגוף של רוב המינים 1-3 מ"מ. צבעם חום-צהוב או אפור. הראש מעוגל, רחב ובר-תנועה. המחושים ארוכים, חוטיים ושעירים לכל אורכם. מונים בהם בדרך כלל 13 פרקים. לכמה מינים שי 20 פרקים ויותר. גפי הפה נושכות-לועסות. יש מינים שכנפיהם מפתחות, מינים שכנפיהם מנוונות חלקית ומינים חסרי כנפיים. יש גם מינים ששתי הצורות מופיעות אצלם זו בצד זו. למינים המכונפים יש עיניים מורכבות גדולות הבולטות מציד הראש וכן שלוש עיניות במרכז המצח. למינים קצרי הכנפיים או חסרי הכנפיים יש עיניים מנוונות המורכבות ממעט יחידות ראייה. במקרים של דו-צורתיות זוויגית ניכרים הבדלים בעיניים: עיני הזכר גדולות מעיני הנקבה. הכנפיים קרומיות: עירוקן פשוט, ויש שהן נושאות קשקשים.
בשעת מנוחה יוצרות הכנפיים גג משופע על גב החרק. הרגליים מותאמות להליכה; בפיסת הרגל 2-3 פרקים.
רוב המינים חיים על עצים, בעלווה מתחת לקליפה, בחרכים שבין אבנים ובין עשבים; מיעוטם שוכנים בבתים ובאסמים. הם ניזונים בגרגרי אבקה, בפטריות, בנבגים, באצות חד-תאיות ובחומר אורגני שהם מגרדים מן המצע בלסתותיהם החזקות. מזיקים לאוספים של חרקים. הביצים מוטלות בצידם התחתון של עלים, בחרכים ובסדקים, בקבוצות בנות 7-15; צבע הביצים חום, לבן או אפור. הן מוגנות לעתים בקורי משי או במעטה של חלקיקי מזון מעוכלים למחצה או בפרש.
הפסוקאים הם בעלי גלגול חסר. הזחלים דומים לבוגר חסר כנפיים; הם מתנשלים בדרך כלל 6 פעמים לפני הגיעם לבגרות. לבד מהתפתחות הכנפיים – במינים בעלי הכנפיים – השינויים החיצוניים העיקריים הם: התווספות פרקים במחושים, גידול מספר יחידות הראייה בעיניים המורכבות והתפתחות העיניות. רביית בתולים שכיחה: במינים אחרים לא ידועים זכרים; במינים אחרים הזכרים נדירים מאד.
המינים הנפוצים בארץ:
פסוקאי שעוי
מין חסר כנפיים. על מצחו דגם כעין האות ש. במחושים יש לו 20 פרקים. הוא נפוץ על קליפות עצים, על גדרות ובתוך בתים. הזכרים נדירים, ומרבית האוכלוסיות מתרבות ברביית בתולים. מין קוסמופוליטי.
פסוקאי פועם
הכנפיים מנוונות ונראות כעין קשקשים זעירים. פס חום חוצה את הראש לאורכו. במחושים 20 פרקים. המין נפוץ בבתים ובמחסנים. הביצים מוארכות, קצהן הקדמי מחודד בדמות אונקל. מין קוסמופוליטי.
פסוקאי נסתר
חסר כנפיים, חסר עיניות. בעיניים המורכבות יש 2-8 יחידות ראייה בלבד. במחושים יש 15 פרקים. הקוליות ברגליים האחוריות מעובות. נפוץ בבתים ובמחסנים. מזיק באוספי צמחים או חרקים. זכרים נדירים. הנקבה מטילה כ-60 ביצים אפורות, מעוגלות. בהתפתחות יש ארבע דרגות זחל בלבד. מין קוסמופוליטי.
פסוקאי נקד
מכונף, קצות הכנפיים מעוטרות בשערות קצרות. במחושים יש 13 פרקים. המצח עטור בכתמים חומים. מצוי בין עשבים ובצומח נמוך. הביצים חלקות, מוארכות, מוטלות בקבוצות קטנות ומכוסות במארג שמקורו בהפרשה של המעי הסופי. עיקר תפוצתו של המין – אירופה.
בארץ מצויים שלושה מינים מן הסוג Lachesilla:
פסוקאי האלון – הוא הגדול שבהם. אורך הכנף הקדמית כ-2 מ"מ. נמצא בעלוות עצים. נפוץ באירופה ובצפון אפריקה.
פסוקאי כנמי – מאופיין בטבעות חומות כהות על בטנו. במין זה יש פרטים בעלי כנפיים מפותחות, ופרטים שכנפיהם קצרות. הוא מצוי בעשב יבש ובשחת קצורה. לעתים הוא חודר לבתים. מין קוסמופוליטי.
פסוקאי אירופי – נמצא בעלוות עצים. נפוץ בעיקר באירופה.
פסוקאי דרומי
פרטים בוגרים מפרישים מארג קורים וחיים בתוכו במושבה על עצים. הביצים מוטלות בקבוצות קטנות (6-7) ומכוסות בקורים. הנקבה מטילה כ-200 ביצים. הזכרים נדירים, ורביית בתולים נפוצה. מין קוסמופוליטי.
פסוקאי זיפני
מין גדול – אורך הכנף הקדמית מגיע ל-3 מ"מ. גבולות הכנפיים ועורקיהן עטורים בשערות קצרות. הביצים מכוסות בקרום קשה. מצוי בעלוות עצים. נפוץ באירופה ובמרוקו.
מקור

התמונות הורדתי מחיפוש גוגל, אני לא יודע מקור.

בחשיפה לטמפ' של 0 מ"צ למשך 3 שעות מתים הפסוקאים. מאידך הם שורדים מצוין בטמפ' גבוהה. כאשר רק בטמפ' של 43 מ"צ למשך 24 שעות הפסוקאים מתים (ובלחות של 75%).
מקור כנראה זה גם המקור לתמונות

מובא בספרים [כמדומה בכף החיים] ששממית ההולכת על מזון המזון מורעל בריר שלה
האם מדובר בעכביש או בשממית שהוזכרה כאן?

מניסיון וותיק יש את אותם חרקים מאורכים ויש את תולעי הספרים השוכנים בתוך הספר ומשמידים אותו לאט לאט לשניהם הפתרון לאכסן על המדף ברווח רב ולא בדוחס וצפיפות ולרסס את הקיי 600 של סנו בינות לספרים ואז הם יעלמו, בנוסף חשוב לציין שאם נמצא ספר נגוע יש להפרידו מיידית מהשאר ולטפל בו בהתאם

האם יש מי מחברי הפורום שיש לו נסיון עם הK600 ויכול לומר מה מידת היעילות שלו, באיזה מצב היו הספרים לפני הריסוס ומה מצבם לאחריו? וכן באיזה אופן היה הריסוס?
בתודה מראש.

י. בנימין כתב:האם יש מי מחברי הפורום שיש לו נסיון עם הK600 ויכול לומר מה מידת היעילות שלו, באיזה מצב היו הספרים לפני הריסוס ומה מצבם לאחריו? וכן באיזה אופן היה הריסוס?
בתודה מראש.

ניסיתיו בהרבה מאוד ספרים זה עוצר את ההתפשטותשל התולעים בצורה מוחלטת אבל צריך לחזור על הריסוס כל חצי שנה בערך

זאת אומרת שזה רק עוצר את ההתפשטות אבל לא מחסל אותם לגמרי, אכן?

בקשו להחליף לקובץ זה

ארץ כתב:שנקראים בלשון העם כיני ספרים או מילבים

מהיכן המקור?
אני נרעש כי יותר הגיוני שהם יקראו כך מאשר האיקריות שהרב ויא שליט"א אמר שלהן התכוון הב"ח ביו"ד. זה ממש חשוב לי לדעת.

אוהב אוצר כתב:

ארץ כתב:שנקראים בלשון העם כיני ספרים או מילבים

מהיכן המקור?
אני נרעש כי יותר הגיוני שהם יקראו כך מאשר האיקריות שהרב ויא שליט"א אמר שלהן התכוון הב"ח ביו"ד. זה ממש חשוב לי לדעת.

אני רק העתקתי מאתר.
בכל זאת הדוברים בשפת אשכנז קוראים לשניהם מילבין. דהיינו לכל בריה בצורה זו.
ובפוסקי אירופה המזרחית אכן ישנה התיחסות גם למילבין באוכל וגם למילבין בספרים, כנראה ששניהם מאותה משפחה.

תודה לכל מי שהוסיף מידיעותיו וסיונו.
דיברו כאן הרבה על איך מדבירים?

אבל לי ישנה שאלה פרקטית. איך מסתדרים עם ניהול המטבח בבית, כשיכול להיות שבשיש יש פסוקאים, ובארונות יש אריזות מזון פתוחות וכד'?
איך מאחסנים הכל? במקרר? איך אפשר?!
אין אפשרות להשתמש בשיש?!

שוב פעם תודה רבה!

קופסאות פלסטיק פשוטות עולות 2 ש"ח וסוגרים אותם יפה ומסתמא זה עוזר.

אם הם לא קופסאות שאטומות לנוזלים, דהיינו שנוזלים לא נשפכים מהם - זה לא יעזור.
הרבה מוצרים אצלי בבית נמצאים במקרר ולא בארונות כמו רוב עמך ישראל - זה קשה אבל יותר קשה להתמודד עם החרקים האלו.

בספרייתי ישנם חרקים רבים, זעירים ובקושי נראים לעין, שמטיילים על הספרים, בעיקר חדשים. להקפיא אלפי ספרים זה עדיין לא מעשי אצלי. "כיסיתי" את הספרייה בכמויות של ספריי K-600, אבל תוך שבועות בודדים הם חזרו בהמוניהם.
האם יש פתרון מקצועי לעניין? האם שווה להזמין ריסוס בתשלום כמו שעושים במטבחים ובמקומות בעייתיים?

פלגינן כתב:ישנם חרקים רבים, זעירים ובקושי נראים לעין, שמטיילים על הספרים, בעיקר חדשים. להקפיא אלפי ספרים זה עדיין לא מעשי. "כיסיתי" את הספרייה בכמויות של ספריי K-600, אבל תוך שבועות בודדים הם חזרו בהמוניהם.
האם יש פתרון מקצועי לעניין? האם שווה להזמין ריסוס בתשלום כמו שעושים במטבחים ובמקומות בעייתיים?

תחילה ''לקנות עוד ארון'' החרקים צריכים חום, וכשאין צפיפות - פחות חרקים.
ב. מקום החרקים בעיקר בכריכות, צריך לעבור ספר אחרי ספר, ולראות ששני הדפים הסמוכים לכריכה, במקום הסמוך לכריכה נקי מנקודות שחורות,
ג. בספרים חדשים ( נטול עץ) לא מצויים כ''כ חרקים מהסוג הישן.
ד. אם רואים עכביש קטן על הספרים, לשמוח, הוא אוכל בע''ח.
ה. כדאי גם לנקות את כל החדר בעיקר בפינות ובפנלים מכל הנקודות השחורות, בעיקר לאחר עשיית אות ב. למעלה.

צביב כתב:

פלגינן כתב:ישנם חרקים רבים, זעירים ובקושי נראים לעין, שמטיילים על הספרים, בעיקר חדשים. להקפיא אלפי ספרים זה עדיין לא מעשי. "כיסיתי" את הספרייה בכמויות של ספריי K-600, אבל תוך שבועות בודדים הם חזרו בהמוניהם.
האם יש פתרון מקצועי לעניין? האם שווה להזמין ריסוס בתשלום כמו שעושים במטבחים ובמקומות בעייתיים?

תחילה ''לקנות עוד ארון'' החרקים צריכים חום, וכשאין צפיפות - פחות חרקים.
ב. מקום החרקים בעיקר בכריכות, צריך לעבור ספר אחרי ספר, ולראות ששני הדפים הסמוכים לכריכה, במקום הסמוך לכריכה נקי מנקודות שחורות,
ג. בספרים חדשים ( נטול עץ) לא מצויים כ''כ חרקים מהסוג הישן.
ד. אם רואים עכביש קטן על הספרים, לשמוח, הוא אוכל בע''ח.
ה. כדאי גם לנקות את כל החדר בעיקר בפינות ובפנלים מכל הנקודות השחורות, בעיקר לאחר עשיית אות ב. למעלה.

א. כל החורים הפנויים בבית כבר מלאים בארונות וב"חלקי" ארונות... מהיכן התאוריה הזאת של הצפיפות, הרי הם מסתובבים מעל הספרים במקום פתוח ומאוורר, ומה מועילה להם הצפיפות?
ב. אני רואה אותם מטיילים למעלה. בכל אופן לא מעשי לפתוח אלפי ספרים אחד-אחד.
ג. משום מה שמתי לב לדבר מעניין, הם אוהבים דווקא ספרים חדשים, ואילו בספרים הישנים אני לא מוצא אותם משום מה.
ד. אשמח.
ה. מה פירוש עשיית אות ב'?

אני שואל שוב, בצנרת המרכזית הזמנתי בעבר הדברה וזה עובד יופי, הרבה יותר מכל התרסיסים. השאלה האם אין משהו מקצועי שידביר את כל החרקים האלו? ואולי יש איזה חומר בשוק שיעיל יותר מה-K-600?

התרבות החרקים ( וביציהם) ע''י חום, ולכן כשיש איורור יש פחות חרקים,
( אחרי שגדלו יוצאים ממרומם לחםש אוכל חדש, או מקום חדש להטלת ביצים וכו')

בדיקת נקיון הדפים הסמוכים לכריכה אורכת 10-20 שניות לספר,
ל10,000 ספרים פחות מששים שעות, כל שבשעה ליום אפשר לסיים עד פסח.

( אגב, רבי יעקב עמדין כתב שת''ח יקיים את דברי הרמב''ם בה' דעות פ''ד הי''ד
בסידור ספריו,,, )

היה על זה הרבה במדור 'פטנט רשום' בהמודיע.
זה האימייל של המדור patent@hamodia.co.il

החומר היעיל ביותר לחרקים בספרים הוא K-600 או שיש חומרים טובים יותר (שניתנים להשגה בכל מקום)?

חוזר שוב על שאלתו של הרב פלגינן:

פלגינן כתב:
החומר היעיל ביותר לחרקים בספרים הוא K-600 או שיש חומרים טובים יותר (שניתנים להשגה בכל מקום)?