פורום אוצר החכמה

שכן אחד שלי, תם וירא אלקים, ישן בסוכתו והדליק כמנהג קהילתו נר לכבוד האושפיזין.

באמצע הלילה נפלה השמיכה על הנר והיתה שריפה גדולה. הסוכה נשרפה, ולדאבוננו האיש עצמו נכווה ברגליו ל"ע ול"ע (ב"ה כבר באו כמה יהודים טובים והקימו סוכה חדשה באותו מקום).

אני צריך לבקר את השכן כביקור חולים, וחושב באיזה מלים אפשר לחזקו ולעודדו.

דברי החיזוק מיועדים למי שנכוו רגליו. כמדומה שזה בעיקר מה שמטריד אותו ולא שריפת הסוכה...

האיש כבר עבר כמה צרות ותלאות בחייו, ל"ע.

אבל עכשיו זה מצב שבא ישירות מתוך קיום מצוה, וזה דורש חיזוק מיוחד. ובמכל שכן ממי שישב בסוכה וירדו גשמים כו' וד"ל.

[במאמר המוסגר, בדרך כלל היהודי הזה עושה סוכה הרבה יותר גדולה ומארח רבים מבני משפחתו. השנה בעקבות הקורונה הוא החליט לעשות סוכה קטנה יותר, ובדרך הטבע זה שגרם לו כי בסוכה הגדולה היה שם את הנר במרחק רב ממטתו ועתה בסוכה הקטנה הנר היה קרוב למטה וכך אירעה השריפה. כמובן שהוא קצת מאשים את עצמו על כך ש'נכנע' לקורונה ובנה סוכה קטנה יותר, וגם זה מוסיף בצורך לעודדו ולחזקו שלא תיפול רוחו עליו].

דרומי כתב:אבל עכשיו זה מצב שבא ישירות מתוך קיום מצוה, וזה דורש חיזוק מיוחד. ובמכל שכן ממי שישב בסוכה וירדו גשמים כו' וד"ל.

יותר נכון, בא לו ממה שלא קיים את ההלכה. בכל אופן שישמח שעדיין חי ושביתו קיים, ודלא כמעשים שהיו.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלט סעיף א
המנורה, בסוכה; ואם היתה סוכה קטנה, מניחה חוץ לסוכה.
שער הציון ס"ק יט
(יט) הב"ח כתב שעל ידי זה מבעית ונפיק מן הסוכה ועל כן גזרו רבנן שלא להכניסה לסוכה. והמגן אברהם כתבו שחששו שתשרף ותתבטל מצות סוכה:

יישר כח!

כדאי לבאר לו את דברי כ"ק אדמו"ר הצ"צ בדרך מצוותיך (קצח,ב):

העתק מכי"ק כאאזמו"ר נ"ע – אודות שריפה:
שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים ולזאת אחר מדה"ד בשריפה מתעוררת מדת הרחמי' שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו', עכ"ל הזהב:

וראה http://chabad.org.il/Magazines/Article. ... oryID=2303