חד ברנש כתב:שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.
עובדיה חן כתב:לדעתי ספרי קודש לבד יהיה קשה,אלא א"כ יוסיף תשמישי קדושה וספרי לימוד .
איש גבעות כתב:אם מכוונים גם לתשמישי קדושה או לספרים המצויים בכל בית כדוגמת סידורים וחומשים מחזורים ותהילים הרי שהפוטנציאל כולל כמעט את כל תושבי טבריה.
אבני גזית כתב:מצד אחד צריך חנות כזו. מצד שני חלק מחרדי טבריה גרים בפרוייקט החדש. חלק בשיכון ד וג'. חלק בקרית שמואל וחלק מפוזרים ביתר השכונות.
מאחר ששטח העיר שם הוא גדול והחרדים מפוזרים, אני רואה קצת קושי בחנות כזו.
גם החנות הבודדת בעיר, נמצאת סמוך לטיילת ומוכרת גם משחקים למשפחות ותשמישי קדושה לציבור המסורתי.
אולי כדברי הרב עובדיה חן. להוסיף עוד פריטים. סט תשמישי קדושה לנערי בר מצוה מסורתיים. מתנות יהודיות, משחקים למשפחות, עיתונים חרדיים ועוד ענפים.
ראו הצלחה וברכה.
חד ברנש כתב:חד ברנש כתב:שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.
ביקשוני להאריך, אז אפרט יותר:
כאחד שרכש הרבה ספרים מגיל צעיר מאוד, והסתובב ומסתובב הרבה בחנויות ספרים, אוכל לומר כך: בשנת תשס"ג שקיצצו את הקצבאות, מכירת הספרים קיבלה מכה רצינית. הרי רכישת ספרים (ואיני מדבר על ספרים רגילים, חומשים וסידורים וכיוצ"ב, שלא עליהם החנויות מתקיימות) היא בגדר 'מותרות'. ומי רוכש ספרים? אברכים ובני תורה, ומהם חתכו אלפי שקלים בביטול הקצבאות בשנת תשס"ג, והדבר הראשון שנפגע הן המותרות.
אח"כ התחילו המאגרים הדיגיטיליים, ואדם חושב פעמיים אם לרכוש או לא. מדוע לו לרכוש אם בעוד שנה או שנתיים זה יהיה זמין דיגיטלית. תוסיף לכך את ההצפה העצומה של הספרים, שגורמת לייאוש מסויים. אדם חושב: זהו, מדי הרבה ספרים יש, את כולם איני יכול לרכוש, אז לא ארכוש כלום. גם האיכות הירודה של לא מעט ספרים משליכה על הספרים המשובחים, בבחינת אוי לרשע אוי לשכנו.
הרשתות עצמם, שבדרך כלל יש להם הפצת ספרים משלהם, מצליחים להתקיים. כי מפיץ לוקח 30 אחוז ממחיר ללקוח, והחנות - 20 אחוז, והשאר למחבר. כך זה בערך. ובגלל שלרשתות יש הפצת ספרים משלהם, הם מרוויחים הרבה יותר. וכך הם מצליחים לצוף על המים.
רק חנויות פרטיות בודדות מצליחות. והן כאלו הנמצאות במקום הומה עם לקוחות רבים (למשל, 'ספרי הישיבה' שע"י ישיבת מיר בירושלים; יש להם 8000 לקוחות 'בכוח'...) או כאלו שהצליחו לבסס כמות גדולה של לקוחות יוקרתיים (כמו 'גירסה' שליד זכרון משה).
שאר חנויות הספרים, הן בשלב של 'יציאת נשמה', גם אם לא כולן יודעות זאת.
ונסיים בטוב.
חד ברנש כתב:תוסיפו גם פיצוחים, עיתונים (כשרים כמובן), אביזרי סוללר, ואולי גם תחפושות לפורים.
חד ברנש כתב:אבני גזית,
כתבתי זאת בצער, מדוע בדורנו לא יכולה להתקיים חנות ספרים אם לא שתמכור כאלו דברים.
ישא ברכה כתב:חד ברנש כתב:חד ברנש כתב:שוק הספרים על סף גסיסה. לפתוח חנות ספרים במקום כטבריה ועוד עם כל הסגרים של הקורונה זו התאבדות כלכלית.
ביקשוני להאריך, אז אפרט יותר:
כאחד שרכש הרבה ספרים מגיל צעיר מאוד, והסתובב ומסתובב הרבה בחנויות ספרים, אוכל לומר כך: בשנת תשס"ג שקיצצו את הקצבאות, מכירת הספרים קיבלה מכה רצינית. הרי רכישת ספרים (ואיני מדבר על ספרים רגילים, חומשים וסידורים וכיוצ"ב, שלא עליהם החנויות מתקיימות) היא בגדר 'מותרות'. ומי רוכש ספרים? אברכים ובני תורה, ומהם חתכו אלפי שקלים בביטול הקצבאות בשנת תשס"ג, והדבר הראשון שנפגע הן המותרות.
אח"כ התחילו המאגרים הדיגיטיליים, ואדם חושב פעמיים אם לרכוש או לא. מדוע לו לרכוש אם בעוד שנה או שנתיים זה יהיה זמין דיגיטלית. תוסיף לכך את ההצפה העצומה של הספרים, שגורמת לייאוש מסויים. אדם חושב: זהו, מדי הרבה ספרים יש, את כולם איני יכול לרכוש, אז לא ארכוש כלום. גם האיכות הירודה של לא מעט ספרים משליכה על הספרים המשובחים, בבחינת אוי לרשע אוי לשכנו.
הרשתות עצמם, שבדרך כלל יש להם הפצת ספרים משלהם, מצליחים להתקיים. כי מפיץ לוקח 30 אחוז ממחיר ללקוח, והחנות - 20 אחוז, והשאר למחבר. כך זה בערך. ובגלל שלרשתות יש הפצת ספרים משלהם, הם מרוויחים הרבה יותר. וכך הם מצליחים לצוף על המים.
רק חנויות פרטיות בודדות מצליחות. והן כאלו הנמצאות במקום הומה עם לקוחות רבים (למשל, 'ספרי הישיבה' שע"י ישיבת מיר בירושלים; יש להם 8000 לקוחות 'בכוח'...) או כאלו שהצליחו לבסס כמות גדולה של לקוחות יוקרתיים (כמו 'גירסה' שליד זכרון משה).
שאר חנויות הספרים, הן בשלב של 'יציאת נשמה', גם אם לא כולן יודעות זאת.
ונסיים בטוב.
יש"כ על התשובה המפורטת.
על התאוריה גופא כמדומה שיש להשיב. אל מול קיצוצי הקצבאות קיבלנו בשנים האחרונות את נשות ההייטק, וישנם לא מעט משפחות צעירות שמתחילות את חייהם עם משכורות של 10000, מה שמאפשר לא מעט מותרות..
אם הייתי מנסה לזרוק תאוריה למה חנויות הספרים גוססים, הייתי תולה זאת בשטחיות ובהעדר ביקוש לחכמה. חובבי הספר הם זן הולך ונכחד, וגם המעט שנותר חלקו מוצא את מנוחת נפשו במאגרים כמו שכתבת.
שומע ומשמיע כתב:כמי שקצת מכיר את התחום מבפנים הייתי מציע אם כבר להיות זכיין של הרשתות הגדולות.
[ולכשתימצי לומר כדאי לבדוק למה הם לא חשבו על זה..]
חשבה לטובה כתב:דרך אגב יש בטבריה את אחד המפיצים הגדולים בשוק ''אייל תשמישי קדושה'' (יש לו גם הוצאת ספרים משלו).
והוא אמר לי השבוע לטבריה אני לא מתקרב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים