אך קראתי בויקיפדיה:
במשנה, במסכת סנהדרין (ד, ה) נאמר: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" [1].
זהו הנוסח בכתב יד קאופמן ובכתב יד פרמה של המשנה וגם בגרסאות דפוס של התלמוד הירושלמי מצוטטת המשנה בנוסח זה [2], אך בגרסאות דפוס של התלמוד הבבלי [3] נוספת המילה "מישראל", ומתקבל הנוסח "כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".
הרמב"ם, בספרו משנה תורה (הלכות סנהדרין פרק יב) [4], נותן נוסח שבו נעדרת המילה "מישראל".
היעדרה או קיומה של המילה "מישראל" מעוררים דיונים ממושכים: האם מדובר באמירה הומניסטית, המייחסת חשיבות עליונה לחייו של כל אדם ואדם, שנברא בצלם אלוהים, או שמדובר באמירה לאומית, המייחסת חשיבות עליונה רק לחייו של אדם מישראל (כלומר יהודי). קודמת לדיונים אלה השאלה מהו הנוסח המקורי, והאם ייתכן שאחד הנוסחים הוא שיבוש שנוצר במהלך השנים.
פרופ' אפרים אלימלך אורבך הציג עמדה ברורה בסוגיה זו:
קריאת המאמר במשנה בשלימותו... מורה בכיוון הנוסח שאינו גורס 'מישראל', שכן המדובר בהסקת מסקנה על חשיבותם של חיי האדם מן העובדה שהאדם הראשון נברא יחידי... ברם, המשנה מביאה את הדברים כתשובה על השאלה 'כיצד מאיימים על עדי נפשות'. עדי נפשות אלה מישראל הם, והם באו להעיד על נפש אחת מישראל שרצחה נפש אחרת מישראל. יש אפוא להבחין בין הנוסח של לימוד מוסר השכל לבין השימוש שנעשה בו בפרוצדורה של חקירת העדים. שימוש זה עשוי היה בנקל להשגיר את המלה 'מישראל' לתוך גופו של המאמר מבלי כוונה מודעת לשנות את הוראתו המקורית. אבל למרות זאת מלמדות העובדות, שאשגרתא זו אינה מצויה אלא בחלק קטן של עדי הנוסח.
– תרביץ מ, תשל"א
נוסח המשנה מצוטט גם בקוראן (5:32), תוך הסתייגות: "לפיכך כתבנו בספר לבני ישראל, כי כל המאבד נפש אחת - בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס - כאילו איבד מלא, וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא" (תרגום: אורי רובין, אוניברסיטת ת"א: 2005).
אין אני יודע מה הגירסה האמיתית, אך לפני שחקרתי את הנושא אני נוטה לחשוש מ'המשכילים' שמא מתוך שכוונתם לצנזר את היהדות - הם מסתמכים על נוסחא/ות שאין לה/ם על מה להישען, עם זאת יכול להיות שדבריהם צודקים, ולכן באתי לכאן לברר אצל מי שידוע לו הנושא.
