אשכול אביעה חידות

[יאיר]

אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

מה פירוש המילה? לא אומרים ממימוני?


היכן בפרשה ישנן 3 מילים רצופות ששתי האותיות הראשונות בהן זהות? (דוגמא: אחד אחי אחר).

[עוקר הרים]

אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

מה פירוש המילה? לא אומרים ממימוני?

קבלתי את זה ממממני (מזה שמממן אותי).

[לייטנר]

יכול לבוא במשפט: "הברון רוטשילד היה ממממני היישוב היהודי בארץ ישראל".

[עוקר הרים]

היכן בפרשה ישנן 3 מילים רצופות ששתי האותיות הראשונות בהן זהות? (דוגמא: אחד אחי אחר).

והפרס והעזניה והראה

[יאיר]

יפה. יש עוד אחד שכולן באותו פס'.

[יאיר]

אני התכוונתי ל'ממממני', אבל העיקרון הובן.

מה פירוש המילה? לא אומרים ממימוני?

קבלתי את זה ממממני (מזה שמממן אותי).

אם כך אז יש עוד אחד. ממממננו. (סה"כ שתי מילים שהן שלוש) אבל נראה שמיצינו...

[עוקר הרים]

יפה. יש עוד אחד שכולן באותו פס'.

אם כך יש לי ארבע. והלוי והגר והיתום והאלמנה

[יאיר]

טוב. כנראה ש-וה' יש הרבה. אני מדבר על אותיות קצת יותר מעניינות...
:)

[עוקר הרים]

בשני פסוקים יש גם: ויסלף דברי צדקים, צדק צדק...

[עוקר הרים]

לשכן את שמו שם שמה תביאו

[יאיר]

לזה כיונתי!

[עוקר הרים]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

[לייטנר]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

בתנ"ך יש סב, אב ונכד ששמם הוא פלינדרום.
אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

[צביב]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

בן שנקרא נין

[יאיר]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

בתנ"ך יש סב, אב ונכד ששמם הוא פלינדרום.
אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

ישי,דוד ונתן.

[יאיר]

אסא.

[עוקר הרים]

יפה. יש עוד ארבע.

[ספרא]

נון; גוג (ד"ה א ה ד);

(ויש גם חנך ועדה :))

[יאיר]

מהו שם הספר הארוך ביותר באוצר? (במילה אחת)

[לייטנר]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

בתנ"ך יש סב, אב ונכד ששמם הוא פלינדרום.
אגב, לאב יש צאצא שגם שמו הוא פלינדרום.

ישי,דוד ונתן.

מה שיפה בשמו של בן דוד, שהוא בעצם מזיווג של דוד ובת שבע וקרוי על שם הנביא שהוכיחו, כי דוד אהב את אשר הוכיח.

[יאיר]

נון; גוג (ד"ה א ה ד);

(ויש גם חנך ועדה :))

ר' עוקר מהם השניים החסרים?

[עוקר הרים]

נון; גוג (ד"ה א ה ד);
ר' עוקר מהם השניים החסרים?

בבקשה:

(שמואל ב כג, יא) וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן אָגֵא הָרָרִי וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:

(דה"א ז, לה) וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל:

[יאיר]

לא הייתי עולה על זה...

[לייטנר]

נון; גוג (ד"ה א ה ד);
ר' עוקר מהם השניים החסרים?

בבקשה:

(שמואל ב כג, יא) וְאַחֲרָיו שַׁמָּא בֶן אָגֵא הָרָרִי וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:

(דה"א ז, לה) וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל:

ומה עם:

(במדבר ג כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל?

(דברי הימים א ז לח) וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא?

(שם פסוק כ) וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ?

(שם פסוק טז) וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם?

[לייטנר]

(ויש גם חנך ועדה :))

ויש גם טפת...

[עוקר הרים]

ומה עם:

(במדבר ג כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל?

(דברי הימים א ז לח) וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא

יפה מאוד. החכמתני. ואם כבר - האם יש עוד?

[לייטנר]

ומה עם:

(במדבר ג כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל?

(דברי הימים א ז לח) וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא

יפה מאוד. החכמתני. ואם כבר - האם יש עוד?

(דברי הימים א ז פסוק כ) וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ

(שם פסוק טז) וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם

[לייטנר]

על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא) והכשדים בתור 'לב קמי' (שם פסוק א).
יש הטוענים (ילקוט השמות הפרטיים בתנ"ך) שגם 'תחו' סבו של שמואל אינו אלא 'אסף', כפירושו באתב"ש. אם אכן כך, שם זה ממשיך שושלת ארוכה בשבט לוי עם השם אסף.

לפי זה, המרחק בין 'תחת' ל'אסא' כלל אינו רחוק!

[עוקר הרים]

מהו שם הספר הארוך ביותר באוצר? (במילה אחת)

אבטוביבליאוגראפיה (17 אותיות)

[יאיר]

נכון. אולי יש יותר?

[צביב]

על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

כן כתב רש"י
ואומנם שנער בגימטריה ששך

[לייטנר]

על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

כן כתב רש"י
ואומנם שנער בגימטריה ששך

מעניין, אך הרמזים הגימטריים לא שייכים בתקופה זו.

[עוקר הרים]

על כך שהאתב"ש קיים בתנ"ך אין עוררין. כך מוזכרת בבל בתור 'ששך' (ירמיה נא מא)

כן כתב רש"י
ואומנם שנער בגימטריה ששך

מעניין, אך הרמזים הגימטריים לא שייכים בתקופה זו.

הרמזים הגימטריים שייכים גם לפני תקופה זו, הן במילי דאגדה הרמוזים בתורה דוגמת "ונושנתם", והן במילי דהלכה דוגמת "יהיה" של נזיר.
ועי' במבוא התלמוד, מידה י"ט מל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

[לייטנר]

ואומנם שנער בגימטריה ששך

מעניין, אך הרמזים הגימטריים לא שייכים בתקופה זו.

הרמזים הגימטריים שייכים גם לפני תקופה זו, הן במילי דאגדה הרמוזים בתורה דוגמת "ונושנתם", והן במילי דהלכה דוגמת "יהיה" של נזיר.
ועי' במבוא התלמוד, מידה י"ט מל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

ידעתי שיהיה מי שיגיב כך.
בה במידה שהייתי אומר שהחריזה לא היתה שייכת בתקופה הזו, והיית מוצא אי אלו חרוזים בפסוקים.
יתר על כן, אין כאן אמירה שאצל הקב"ה לא שייכת גימטריה בתקופה הזו, ח"ו; אלא הבנה שאם ירמיהו פונה אל קהל שומעיו, הם אמורים להבין את מה שהוא אומר. מכך מובן שכנראה אתב"ש היה מקובל באותה תקופה (לפחות ברמה כזו או אחרת, וכבר ציינתי באשכול אחר את הקשר בין השם 'תחו' לשם 'אסף'). קשה לומר כן גם על הגימטריה, הגם שכפי שכתבת זהו כלי ללימוד משהו נסתר יותר שלא הובא במפורש בכתובים, כמו 'סתם נזירות'.
מעצמך תבין, שאם הייתי שואל אותך 'ששך' בגימטריה לאיזו ממלכה הכוונה, לא היית מגיע לזה.

[עוקר הרים]

אם הבנתי נכון את דבריך, אזי כוונתך שבגימטריא השמים הם הגבול מה אפשר להדביק לה, אבל בא"ת ב"ש, הרי יש כללים איזו מילה מתקבלת.
בכל זאת עדיין קשה במקצת, כיצד על העם השומע לדעת באיזו תיבה יתכוון המשורר לא"ת ב"ש, מתוך הטקסט הארוך של הנבואה. הרי הוא לא אמר להם שבתיבה ששך מסתתר רמז, אם כן כיצד ידעו לפענחה.

[לייטנר]

חידה נוספת:
כמה שמות בתנ"ך ישנם שנקראים מסופם לתחילתם כמתחילתם לסופם?

אחרי שכבר הבנו שיש עוד שמות פלינדרומים בתנ"ך, אני עובר שלב:

שם פלינדרום בן חמש אותיות
רמז: עיינו בדברי הימים.

[צביב]

מהו לא היו שייכים בתקופה זו
הרי נתקבלה מסיני
ומה שלא מצינו כן זה משום שבמקום זה היה עדיף להם רמז אחר

ומשום שמדובר כאן בנבואה
[עיין בזוה"ק תחילת ויקרא כיצד משה קיבל כל מילה בנבואה
ובספר הברית ביאר מעט בענין זה]
הרי מכיון שנמסר כך ללמוד את לשון הקודש, יכלו גם ללמוד את דבריו בדרך גימטריה

[לייטנר]

מהו לא היו שייכים בתקופה זו
הרי נתקבלה מסיני
ומה שלא מצינו כן זה משום שבמקום זה היה עדיף להם רמז אחר

ומשום שמדובר כאן בנבואה
[עיין בזוה"ק תחילת ויקרא כיצד משה קיבל כל מילה בנבואה
ובספר הברית ביאר מעט בענין זה]
הרי מכיון שנמסר כך ללמוד את לשון הקודש, יכלו גם ללמוד את דבריו בדרך גימטריה

אין כאן אמירה שאצל הקב"ה לא שייכת גימטריה בתקופה הזו, ח"ו; אלא הבנה שאם ירמיהו פונה אל קהל שומעיו, הם אמורים להבין את מה שהוא אומר. מכך מובן שכנראה אתב"ש היה מקובל באותה תקופה (לפחות ברמה כזו או אחרת, וכבר ציינתי באשכול אחר את הקשר בין השם 'תחו' לשם 'אסף'). קשה לומר כן גם על הגימטריה, הגם שכפי שנכתב זהו כלי ללימוד משהו נסתר יותר שלא הובא במפורש בכתובים, כמו 'סתם נזירות'.
מעצמך תבין, שאם הייתי שואל אותך 'ששך' בגימטריה לאיזו ממלכה הכוונה, לא היית מגיע לזה.

[לייטנר]

אם הבנתי נכון את דבריך, אזי כוונתך שבגימטריא השמים הם הגבול מה אפשר להדביק לה, אבל בא"ת ב"ש, הרי יש כללים איזו מילה מתקבלת.
בכל זאת עדיין קשה במקצת, כיצד על העם השומע לדעת באיזו תיבה יתכוון המשורר לא"ת ב"ש, מתוך הטקסט הארוך של הנבואה. הרי הוא לא אמר להם שבתיבה ששך מסתתר רמז, אם כן כיצד ידעו לפענחה.

אכן, זו הסיבה שקיימת ההנחה שעם ישראל השתמש באותה תקופה באתב"ש (ולפחות כלפי שמות/ביטויים מסויימים), בלעדי זאת ירמיהו לא היה יכול להצפין משהו בדבריו בלי שירמוז על כך.

[צביב]

גימטריה היתה מקובלת אז [מסיני]
וקהל שומעיו היה צריך להבין את דבריו גם באופן זה

ומ"מ כיון שהנבואה נכתבה לדורות הרי נכתבה גם להבנה זו