אשכול אביעה חידות

[עוקר הרים]

שם מקום פלינדרום בתורה - 5 אותיות. (קצת קשה)

[לייטנר]

גימטריה היתה מקובלת אז [מסיני]
וקהל שומעיו היה צריך להבין את דבריו גם באופן זה

ומ"מ כיון שהנבואה נכתבה לדורות הרי נכתבה גם להבנה זו

ייתכן, אבל אם קהל השומעים עצמם לא הבין, הרי אתה כמאן דתלי תנא בלא תניא.
ולהזכיר, ר"ע דרש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות שמרע"ה עצמו לא הבין, כלום נאמר שמה שר"ע חידש לא ניתן בסיני?! אעפ"כ הם לא היו שייכים באותה תקופה.

[צביב]

אם אנו מבינים כל שכן שאז הבינו
הרי הם סמוכים יותר למעמד הר סיני

בענין רבי עקיבא יש אריכות רבה [וכמה דרכים להסביר]
ומ"מ כבר ניתן בסיני

אומנם
לשיטתך, שהיה א"ת ב"ש, מדוע בכל זאת אמר בא"ת ב"ש ולא פשוט
אלא שהיתה לו סיבה לזה

וכן בשאר מקומות שנקטו רמז בדרך זו
אע"פ שיש גם דרך של גימטרי'

הנה דרך הא"ת ב"ש היא מהקרובות לאותיות עצמן רק דרך אחרת
ודרך גימטרי' - מספר - זה רק ממנין וחשבון האות
ולכן עדיף דרך גימטרי'

ולכן רש"י פירש בדרך הא"ת ב"ש, אע"פ היה גימטרי' גם בזמנם

[לייטנר]

אם אנו מבינים כל שכן שאז הבינו
הרי הם סמוכים יותר למעמד הר סיני

בענין רבי עקיבא יש אריכות רבה [וכמה דרכים להסביר]
ומ"מ כבר ניתן בסיני

אומנם
לשיטתך, שהיה א"ת ב"ש, מדוע בכל זאת אמר בא"ת ב"ש ולא פשוט
אלא שהיתה לו סיבה לזה

וכן בשאר מקומות שנקטו רמז בדרך זו
אע"פ שיש גם דרך של גימטרי'

הנה דרך הא"ת ב"ש היא מהקרובות לאותיות עצמן רק דרך אחרת
ודרך גימטרי' - מספר - זה רק ממנין וחשבון האות
ולכן עדיף דרך גימטרי'

ולכן רש"י פירש בדרך הא"ת ב"ש, אע"פ היה גימטרי' גם בזמנם

אתה מתעקש לחינם. ציינתי כבר פרק אחד שבו מזכיר ירמיהו את האויב פעמיים (!) בצורת אתב"ש, ואתה מנסה לומר שאולי היה אפשר לומר שזה בגימטריה, וכיצד תסביר את 'לב קמי'?!
אם תראה לי מקום שפשוטו של מקרא (ולא מידת לימוד) משתמש בגימטריה כדי להסביר משהו, לחיי.

[צביב]

אכן בפסוק זה אני מתעקש לחינם כי כבר מבואר כן ברש"י [אומנם שאלתי ת"ח גדול והוא הסכים עמי שגם כך אפשר לפרש]
אומנם במה שאפשר לפרש את הנבואה בדרך גימטריה איני מבין את דבריך כי דרך הגימקריה היתה ידועה להם לפחות כמו שאנו יודעים אותה

[לייטנר]

אומנם במה שאפשר לפרש את הנבואה בדרך גימטריה איני מבין את דבריך כי דרך הגימקריה היתה ידועה להם לפחות כמו שאנו יודעים אותה
[/size]

זה מה שביקשתי קודם:

אם תראה לי מקום שפשוטו של מקרא (ולא מידת לימוד) משתמש בגימטריה כדי להסביר משהו, לחיי.

[צביב]

כיון שבבית המדרש לומדים כך
הרי שגם כשרוצים להבין את דברי ירמיה לומדים את דבריו כמו שלומדים בבית המדרש - גם בדרכי הגימטריה
[או שתדחוק שכל זה נרמז במאמרם ז"ל שירמיה היה מתנבא בשווקים]

[לייטנר]

כיון שבבית המדרש לומדים כך
הרי שגם כשרוצים להבין את דברי ירמיה לומדים את דבריו כמו שלומדים בבית המדרש - גם בדרכי הגימטריה
[או שתדחוק שכל זה נרמז במאמרם ז"ל שירמיה היה מתנבא בשווקים]

ראשית, אין פה שום דבר שצריך לדחוק. הנבואה נועדה לעם בד"כ. לפעמים למלך.
לגופו של עניין, אף אחד לא אומר שאנחנו יותר מתוחכמים בגלל שאנחנו יודעים גימטריה. בסה"כ ביקשתי שתצביע על מקום אחד שפשוטו של מקרא מחייב את השימוש בגימטריה. עד אז, אין מנוס מלומר שהגימטריה לא שייכת באותה תקופה (גם אם היא קיימת באויר, כמו גלים אלקטרומגנטיים).


נ.ב. הצפנתי בדברי מילה אחת בגימטריה שתסביר לך את כל העניין, התוכל לפענח מהי?

[צביב]

פשוט שמדובר בבבל
שהרי בירמיה בפרק נ"א כתוב בסמיכות בבל
וכן בפרק כ"ה כל ממלכות הארץ -למלך ששך וגו'
היחיד שלא הוזכר זה בבל

ואמנם מה הסיבה שכופל את בבל וששך?
ומהי הסיבה שבחר דוקא להמיר בדרך א"ת ב"ש ולא דרך אחרת כמו אי"ק או אח"ס?

[ולענין לב קמי, הנה כתיב יושבי לב קמי, וכיצד אומרים יושבי כשדים?
[וכאן תדחוק יושבי-ארץ- כשדים, אומנם לשם מה הדוחק ולא לכתוב במפורש כשדים
אלא שכשמדובר על עונש בבל, רמוז כאן טעם העונש- משום מרידתם במלך העולם
וזה שכתוב כאן לב קמי - על ליבם המורד במלכו של עולם - נחרבו
אומנם נרמז כאן שכל שמם מורה על חטאם, ולכן בא"ת ב"ש בשמם נמצא חטאם]
אלא שאין הדבר משום שדברו בלשון א"ת ב"ש אלא שכך רמז ירמיהו את נבואתו, וביותר עומק, כך השפיע ירמיהו את הפורענות וההשחתה על בבל]

וכיון שמדובר בבבל היה צריך רק למצוא כיצד בזה רמוז בבל

[לייטנר]

הדברים נאמרו, וכרגע לא נראה לי שיש משהו לחדש.

[עוקר הרים]

שם מקום פלינדרום בתורה - 5 אותיות. (קצת קשה)

אלעלא.
(ובש"ך לרמ"ה מצפת פרשת מטות: "אלעלא, ובהפך ג"כ אלעלא, לומר שהיה לה חומה גבוהה, גובהה כרחבה").

[יאיר]

מה מיוחד בפרשתנו יותר משאר הפרשות?

[מזמור שיר]

איך יתכן ששכח אדם רצה והחליצנו בברהמ"ז בשבת, ואינו חייב לחזור?

[סורגים]

איך יתכן ששכח אדם רצה והחליצנו בברהמ"ז בשבת, ואינו חייב לחזור?

כפי הנראה מדובר בסעודה החמישית שלו שאין לו כל חיוב לאכול סעודה זו.

[יאיר]

גם בסעודה שלישית לא חוזר.

[כהן]

האוכל ביוהכ"פ [ויש שדנו שגם בר"ה שחל בשבת עפי"ד המג"א בשכח יעו"י דהואיל וי"א דמותר לצום אינו חוזר]

[מזמור שיר]

רציתי לכתוב שהתכונתי רק לסעודה שניה, אבל כבר הקדמני כהן בתגובתו, שבאמת לזה התכונתי, לאוכל בר"ה שחל בשבת, ויותר מזה לאוכל בשבת שובה! ראו את דברי הגראי"ל שטינמן שהביאם הגרב"צ פלמן בקישור המצורף.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158504&&page=23

[יאיר]

על איזה אדם בתנ"ך (אולי יותר מאחד) נכתב ששמו נבחר ע"י אביו וע"י אימו?

[יאיר]

מיהו הגדול הישראל?

קורות חייו:

בדווי הגיע ישראל למחזיק שומרי החכם המברכו בתורה.

בימי הכהן, מולדתו הייתה בעיר בה פתחה המורה.

חמה ובתה באבקה המשומרת כגפן, כמו בתו.

כפסע מאנשי עיר ההוד, עושה כחנה וכמזונות קשים מופתו.

בזה קידם כשביקש להיות כסבו שענה לנכד, להלכה ולא למדרש.

וכחידד כמתים, אלו שלא קיבלו את פניו זכו למתנת הרש.

[מזמור שיר]

על איזה אדם בתנ"ך (אולי יותר מאחד) נכתב ששמו נבחר ע"י אביו וע"י אימו?

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין
וכ' שם המלבי"ם: היה דעתה על הנולד לקראו בשם, וקראה שמו בן אוני, ר"ל בן כחי, שכחי נתן לו כי היא מתה על ידו, ושם זה עצמו קרא לו אביו שם בן ימין שבימין נמצא האון והכח. עכ"ל.
אמנם הרמב"ן והבכור שור שם מפרשים שרחל באמת התכונה באומרה "אוני" ללשון צער, ויעקב תרגם את השם לטובה, ש"אוני" הוא גם לשון כח, וגם ימין הוא לשון כח.

[יאיר]

יפה, אך התכוונתי ששניהם קראו לו באותו שם בדיוק.

[יאיר]

על איזה אדם בתנ"ך (אולי יותר מאחד) נכתב ששמו נבחר ע"י אביו וע"י אימו?

רמז:

מהתורה.

[אם לא ידעו אתן עוד רמז עבה].

[לייטנר]

לכאורה, הכוונה לישמעאל.

[יאיר]

לכאורה, הכוונה לישמעאל.

יפה אך לא לזה התכוונתי. יש אחר שמפורש שגם אביו וגם אימו קראו לו בשמו.

[לייטנר]

שם פלינדרום בן חמש אותיות
רמז: עיינו בדברי הימים.

[רחמים]

על איזה אדם בתנ"ך (אולי יותר מאחד) נכתב ששמו נבחר ע"י אביו וע"י אימו?

רמז:

מהתורה.

[אם לא ידעו אתן עוד רמז עבה].

התשובה : זה שת בן אדם וחווה
בראשית פרק ד, כה
(כה) וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן:
בראשית פרק ה, ג
(ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת:

[יאיר]

יפה מאוד ר' רחמים!

[רחמים]

שם פלינדרום בן חמש אותיות
רמז: עיינו בדברי הימים.

התשובה: ישישי
דברי הימים א פרק ה, יד

(יד) אֵלֶּה בְּנֵי אֲבִיחַיִל בֶּן חוּרִי בֶּן יָרוֹחַ בֶּן גִּלְעָד בֶּן מִיכָאֵל בֶּן יְשִׁישַׁי בֶּן יַחְדּוֹ בֶּן בּוּז:

[רחמים]

מי שאוהב פלינדרומים הנה רשימה של כולם בכל התנ''ך משלוש אותיות ומעלה:
אבא, אגא, אלא, אלעלא, אנא, אנחנא, אסא, אעא, אצא, אשא, אתא, בלב, בנב, בעב, ברב, גוג, דוד, הבה, הגגה, הגה, הדה, הוה, הזה, הטה, היה, היהיה, היחיה, הכה, הלה, הלילה, המה, המימה, הנבנה, הנה, הפה, הרה, השה, השלשה, הששה, ובו, והכהו, והנהו, וידיו, ויהיו, ויחיו, ויעיו, ולו, ומעמו, ונבנו, ונחנו, ונסנו, ונתנו, וצו, וקו, חוח, טיט, ידי, יהי, יחי, ימי, ינחני, יני, יפי, ישי, ישישי, כדך, כחך, כלך, כנך, כפך, כשך, כתנתך, לאיתיאל, לאל, לבבל, לגל, לגלגל, לדל, להקהל, לחל, ליל, לכל, לכלכל, לצל, לקל, לתל, מדם, מהם, מהמהם, מום, מים, מימים, מכם, מעם, משלשם, משם, מתם, נגן, נון, ניחוחין, נין, נתן, סוס, ציץ, שוש, שיש, שלש, שמש, שרש, תבת, תופפות, תחת, תלת, תמימת, תמת, תשת

(הרשימה נבנתה ע''י התוכנה לחיפוש פלינדרומים בכל טקסט)

[רחמים]

והנה עוד משהו מהתנ''ך
זוגות של מילים רצופות שהם פלינדרום:

אבי ויבא, אביו ויבא, אל לא, אלה לא, אלהיה לא, אלי לא, אלך לא, אלמים לא, בו טוב, בך רכב, בלא לב, בר ורב, דוד , דוד ודוד, די יד, דעת עד, הגה נהגה, הזה זה, היה היה, היה יהיה, המלך למה, הן הנה, הנה והנה, השה שה, וגם נמגו, ויבא לאביו, ויחא אחיו, ולא לו, יבא בי, ידה די, ידו די, ידע די, ילד לי, ים מי, ישי וישי, כי איך, כי פיך, כל מלך, לא אל, לא שאל, לאיתיאל לאיתיאל, לו מתמול, לחם חל, לך אכל, לך בכל, לך וכל, לך ככל, לך כל, לך לכל, לך מכל, לכם כל, לכם מכל, לכן כל, מאד אם, מגן גם, מה להם, מי הים, מי ים, מים למים, מעל לעם, נתן ונתן, עבר ארבע, על סלע, על צלע, פרשו שרף, שם רמש, שש ושש, תאר את, תשא אשת.

וגם שלשיות של מילים רצופות שהם פלינדרום:
אל דוד לא, אל ישי לא, אליך כי לא, אנא שא נא.

(גם רשימות אלו נבנו על ידי התוכנה לחיפוש פלינדרומים בכל טקסט.)

[יאיר]

לאיזו מילה (שורש) בתנ"ך יש שתי משמעויות הפוכות?

[אומר מעט]

לאיזו מילה (שורש) בתנ"ך יש שתי משמעויות הפוכות?

ע.ז.ב.?

[יאיר]

לא.
אבל למה התכוונת? (יכול להיות שיש כמה).

[יאיר]

שני רמזים גדולים:

א.זה לא לפי הפשט הפשוט (זה לפי רש"י).

ב.פרשה הזאת ופרשה הבאה (ויצא וישלח).

[אומר מעט]

לא.
אבל למה התכוונת? (יכול להיות שיש כמה).

עזב 1.png (32.49 KiB) נצפה 10639 פעמים

עזוב 2.png (20.81 KiB) נצפה 10639 פעמים

[יאיר]

מענין. ראיתי מי ש'פירש':
"וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ" עליך להמנע מלעזוב אותו לבדו, "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" אחרי שעזרת לו לסדר את משא חמורו.

[יאיר]

לאיזו מילה (שורש) בתנ"ך יש שתי משמעויות הפוכות?

שני רמזים גדולים:

א.זה לא לפי הפשט הפשוט (זה לפי רש"י).

ב.פרשה הזאת ופרשה הבאה (ויצא וישלח).

אף אחד לא יודע?

[כרם]

אולי הכונה ל"ישרש"?

[יאיר]

אכן. נ"ל שגם זה טוב, אך זה אינו בפרשה.

[יאיר]

חשבתי שוב וכנראה שטעיתי:
"תענה את בנותי" בויצא
"ויענה" בוישלח
(לרש"י)
אך שניהם מל' עינוי, ודוק.

[ועיין יומא ריש עז:]