זהר חדש

[פתחת שקי]

אגוט מועד.
האם קיימת השערה ברת-סמכא באשר לזהותו של הרב שגילה ו/או הביא לדפוס לראשונה את הזהר חדש. וגם, מי הרב שהביא לכך שהוא יוכר כספר בעל מעמד חשוב בעולם הקבלה?
מדוע כה מועט החומר בנושא?

[הדעה והדבור]

פתחת שקי,
ברוך הבא לפורום!
-
אכן, לא ברור מי הוא מחבר הס' ולמה קראו "זהר חדש".
מה שכן, סגנון הספר דומה לתוספות האחרות שב'זהר', 'רעיא מהימנא' ו'סתרי אותיות', שגם ספרים אלו מחברם לא ידוע.

[חכם באשי]

כנראה שב' הוס, בספרו 'כזוהר הרקיע' (מחקר מקיף על הדפסת והתקבלות ספר הזוהר) מדבר בעניין.

[הדעה והדבור]

למיטב זיכרוני בועז הוס אינו מדבר על כך בספרו 'כזוהר הרקיע' (מכון בן צבי ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח).
-
על ספרו של בועז הוס - 'כזוהר הרקיע' - ראה: http://www.haaretz.co.il/literature/1.1331943
עוד על ספרו של בועז הוס ראה במאמרו של יהודה ליבס בקובץ המצורף.

[פתחת שקי]

הבעיה היא שסגנון לא אומר הרבה, כי הרי גם מקובל מאוחר כרמח"ל כתב "זהר" בשפה זוהרית.
ביחס לזהר חדש יש לברר מי הוא היזם הרבני להדפיסו, שכן מדובר בתקופה מאוחרת שאמור להיות מידע אודות הספרים שנדפסו בה.
גם כתבי-היד מאוחרים: החל במאות הט"ו והט"ז.
שאלה נוספת הטעונה בירור: זיקתו למדרש הנעלם.

[אוצר החכמה]

אני רוצה להביע כאן את מחאתי האישית, על התחושה הכללית העולה כאן כמה פעמים מכמה כותבים, שנראה שמקבלים את דברי החוקרים למיניהם, הרואים בזוהר ספר מזוייף כיסוד מוסד, וממילא בכל המקבלים את דבריו, כל רבותינו נוחם עדן כמעט ללא יוצא מן הכלל, פתאים או זייפנים או בעלי דמיונות, וע"ז אני בא למחות שלא באלה חלק יעקב, ודברי רבותינו אשר רוח ה' דבר בם אמת, ויאבדו אלף חוקרים ולא תיבטל אות אחת מתורתינו הקדושה, והאמת אהוב מן הכל, והמתבונן בלב ישר על העניין, רואה שדברי רבותינו והתורה אמת.

[מרחביה]

אני רוצה להביע כאן את מחאתי האישית, על התחושה הכללית העולה כאן כמה פעמים מכמה כותבים, שנראה שמקבלים את דברי החוקרים למיניהם, הרואים בזוהר ספר מזוייף כיסוד מוסד, וממילא בכל המקבלים את דבריו, כל רבותינו נוחם עדן כמעט ללא יוצא מן הכלל, פתאים או זייפנים או בעלי דמיונות, וע"ז אני בא למחות שלא באלה חלק יעקב, ודברי רבותינו אשר רוח ה' דבר בם אמת, ויאבדו אלף חוקרים ולא תיבטל אות אחת מתורתינו הקדושה, והאמת אהוב מן הכל, והמתבונן בלב ישר על העניין, רואה שדברי רבותינו והתורה אמת.

[הנושא כמובן נפיץ ואיני רוצה להאריך בו, רק אעיר שהמשפטים שבשני הצבעים אינם נובעים כלל זמ"ז ולכן הקביעה 'וממילא' לענ"ד שגויה. גם במקום הביטוי 'ספר מזויף' אולי יהיה מדויק יותר 'ספר מאוחר' או כדומה.]

[אפרקסתא דעניא]

אני רוצה להביע כאן את מחאתי האישית, על התחושה הכללית העולה כאן כמה פעמים מכמה כותבים, שנראה שמקבלים את דברי החוקרים למיניהם, הרואים בזוהר ספר מזוייף כיסוד מוסד, וממילא בכל המקבלים את דבריו, כל רבותינו נוחם עדן כמעט ללא יוצא מן הכלל, פתאים או זייפנים או בעלי דמיונות, וע"ז אני בא למחות שלא באלה חלק יעקב, ודברי רבותינו אשר רוח ה' דבר בם אמת, ויאבדו אלף חוקרים ולא תיבטל אות אחת מתורתינו הקדושה, והאמת אהוב מן הכל, והמתבונן בלב ישר על העניין, רואה שדברי רבותינו והתורה אמת.

דווקא אני הק' נהניתי מהצגת הדברים דלעיל, לפיה רמד"ל העלה את הזוהר על הכתב, מתוך תורה שבע"פ שעברה אליו ולחבריו המקובלים מדור לדור. ברור שאנו האמונים עלי דתנו מאמינים שרשב"י הוא יסוד תורת הזוהר, ומאידך ברור שנוספו עליו דברים רבים מחכמי הדורות, האמוראים והגאונים עד תקופת רמד"ל. דברים אלו אמרו "החוקרים" ר' משה סופר מפפד"מ, ר' יעקב בן צבי מעמדן, ר' אליעזר פלעקליש ועוד.

[פתחת שקי]

אני רוצה להביע כאן את מחאתי האישית, על התחושה הכללית העולה כאן כמה פעמים מכמה כותבים, שנראה שמקבלים את דברי החוקרים למיניהם, הרואים בזוהר ספר מזוייף כיסוד מוסד, וממילא בכל המקבלים את דבריו, כל רבותינו נוחם עדן כמעט ללא יוצא מן הכלל, פתאים או זייפנים או בעלי דמיונות, וע"ז אני בא למחות שלא באלה חלק יעקב, ודברי רבותינו אשר רוח ה' דבר בם אמת, ויאבדו אלף חוקרים ולא תיבטל אות אחת מתורתינו הקדושה, והאמת אהוב מן הכל, והמתבונן בלב ישר על העניין, רואה שדברי רבותינו והתורה אמת.

יישר כח גדול לכם על הדברים הכנים והיוצאים מן הלב. דווקא משום כך רציתי להאיר את הענין ולהעמידו במקומו הראוי לו.
באשכול זה אני מעונין לפתח את הדיון בנושא הזהר חדש. בעיקר חשוב לברר מי היה הרב שבזכות פעלו הפך הזהר חדש לחלק אינטגרלי מן הזהר. גם שאלת זיקתו למדרש הנעלם, טעונה ליבון.

[הדעה והדבור]

באשכול זה אני מעונין לפתח את הדיון בנושא הזהר חדש. בעיקר חשוב לברר מי היה הרב שבזכות פעלו הפך הזהר חדש לחלק אינטגרלי מן הזהר. גם שאלת זיקתו למדרש הנעלם, טעונה ליבון.

למען אלו שאינם בקיאים בחיבור הזהר ואינם מבחינים בין חלק זה לחלק אחר, ובשל כך אינם מוצאים את ידם ורגלם באשכול זה, מצורף כאן עבודת סיכום נאה שכתב אפרים קיורר - "ספר הזהר מחברו ומעמדו סקירה היסטורית".
על חלקי הזהר עיינו בעיקר בעמ' 15 ואילך - http://files.makor-c.org/newdoc/pirsumi ... _zohar.pdf

לא למותר לאמר שיסוד היסודות ועמוד האמונות הוא כדברי "אוצר החכמה":

אני רוצה להביע כאן את מחאתי האישית, על התחושה הכללית העולה כאן כמה פעמים מכמה כותבים, שנראה שמקבלים את דברי החוקרים למיניהם, הרואים בזוהר ספר מזוייף כיסוד מוסד, וממילא בכל המקבלים את דבריו, כל רבותינו נוחם עדן כמעט ללא יוצא מן הכלל, פתאים או זייפנים או בעלי דמיונות, וע"ז אני בא למחות שלא באלה חלק יעקב, ודברי רבותינו אשר רוח ה' דבר בם אמת, ויאבדו אלף חוקרים ולא תיבטל אות אחת מתורתינו הקדושה, והאמת אהוב מן הכל, והמתבונן בלב ישר על העניין, רואה שדברי רבותינו והתורה אמת.

ורק למי שיסוד זה כבר חקוק בו, יוכל לקרוא עוד על חיבור 'הזהר' במאמרו של יהודה ליבס בקובץ המצורף.
וכן ראה את ספרו של הלל צייטלין - "בפרדס הקבלה והחסידות". ובמאמרו של מנחם כשר - "הזהר" - התפרסם בכתב העט "סיני" ואינני זוכר מתי.

[אוצר החכמה]

דווקא אני הק' נהניתי מהצגת הדברים דלעיל, לפיה רמד"ל העלה את הזוהר על הכתב, מתוך תורה שבע"פ שעברה אליו ולחבריו המקובלים מדור לדור. ברור שאנו האמונים עלי דתנו מאמינים שרשב"י הוא יסוד תורת הזוהר, ומאידך ברור שנוספו עליו דברים רבים מחכמי הדורות, האמוראים והגאונים עד תקופת רמד"ל. דברים אלו אמרו "החוקרים" ר' משה סופר מפפד"מ, ר' יעקב בן צבי מעמדן, ר' אליעזר פלעקליש ועוד.

אני מתקשה להבין את הסיבוב הזה, בעיני כל חכמי הדורות, כולל אלו שציינת, היה ברור שהדברים המיוחסים בזוהר לרשב"י נאמרו ע"י רשב"י, בתכנם אם גם אולי לא תמיד בסגנונם, והסיפורים המסופרים על רשב"י בזוהר היו כמות שהם, באותה מידה שהסיפורים המפיעים בגמרא ומדרשים כך היו, והזוהר בכללותו הוא תורתו של רשב"י ותלמידיו, שעברה מדור דור, ויתכן שבמשך השנים נוספו פרטים או קטעים ע"י מעבירי הדברים, כמו שקרה בספרים אחרים ג"כ שכל מיני גליונות הפכו לחלק מן הספר, ובפרט אם בחלק מן הזמן עבר כתורה שבעל פה. החוקרים עליהם מדובר אינם סוברים כך, אלא שהספר הוא ספר שחובר ע"י רמד"ל והדברים שייחס בזוהר לרשב"י ותלמידיו הם המצאה שבדה מליבו, במילים אחרות זיוף, ואני לא רואה שום דרך לעשות משתי ההשקפות אחת.

[הנושא כמובן נפיץ ואיני רוצה להאריך בו, רק אעיר שהמשפטים שבשני הצבעים אינם נובעים כלל זמ"ז ולכן הקביעה 'וממילא' לענ"ד שגויה. גם במקום הביטוי 'ספר מזויף' אולי יהיה מדויק יותר 'ספר מאוחר' או כדומה.]

כמובן שהמשפטים נובעים זה מזה, שכן לדוגמא אם אתה מאמין שקבלת האריז"ל אמת, והדברים נוסדו על דברי הזהר, קשה לקבל שהתגלו לו דברים משמים ובוססו על זיוף חמור של רמד"ל. כפי שכתבתי אם אנחנו סוברים שהכל המצאה של רמד"ל והוא ייחס את הדברים לרשב"י אין מילה אחרת לקרא לזה חוץ מאשר זיוף, כשם שהירושלמי המזוייף הינו זיוף ולא ספר מאוחר.

לענ"ד הנושא אינו נפיץ בכלל אלא נתון לבחירתו של כל אחד אם בעיניו עדיפה חכמת רבותינו כולם שראו בזהר ספר יסוד אמיתי או חכמת החוקרים המכחישים.

[פתחת שקי]

מועדים לשמחה.
אני נורא מצטער שהאשכול פנה לכיוון כל כך בעייתי. אני בסך הכל ביקשתי אינפורמציה צפציפית בנושא מעט עלום. אך עתה מתדיינים בנושא כה סבוך, בצירוף לינקים למאמרי חובבים או בעלי אג'נדות מובהקים. עמכם הסליחה.

[אוצר החכמה]

לא נורא, כך הדרך כאן בפורום שהנושא משתנה תוך הדברים, כדרך אנשים המשוחחים, ואין רע בכך. מעבר לזה כדאי לפעמים לדבר על דברים ולהעמיד כ"א את דעתו על בירורה.

[בצאת ישראל]

לענ"ד הנושא אינו נפיץ בכלל אלא נתון לבחירתו של כל אחד אם בעיניו עדיפה חכמת רבותינו כולם שראו בזהר ספר יסוד אמיתי או חכמת החוקרים המכחישים.

אכן, כולם ראו בו ספר אמיתי, השאלה היא ממי יצאו הדברים כתובים, או בלשון חכמינו 'מאן חתים עליה?'
מצורף מתוך תשובות רבי אברהם מנחם פורטו - בעל ה'מנחה בלולה' ראה עליו במוריה האחרון, כתב עליו יעקב שמואל שפיגל והדפיס ממנו תשובה אחת. כאן ניתן לראות את דעתו מתוך תשובה על הנחת תפילין http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2092, תשובה שנשלחה לגדולי הדור ההוא, וביניהם למהר"י מינץ - בנו של מהר"ם פאדובה. אף אחד מגדולי איטליה וגלילותיה לא שלח לרבי אברהם מנחם פורטו (אבי משפחת ראפאפורט) בחזרה תשובה עם הערה 'איזה שייגץ! כך אתה מעיז לחשוב...?!'.

נקודה למחשבה אודות אחידות החשיבה בין קהל החושבים.

[אוצר החכמה]

זה ממש מגוחך, מחר תחרים לנו את ספרי הרמב"ם, וכשנתקומם עליך, תביא לנו את הקדמונים שהחרימו את ספרי הרמב"ם ולא קראו להם שייגעץ.

(במילים אחרות לא כל מה שיכלו לומר לפני כמה מאות שנים, עדיין נכון לומר היום אחרי שכל רבותינו קבלו עמדה אחרת)

ושוב אני לא מבין את ההתנסחות המעורפלת הזאת, ספר אמיתי אבל לא ברור מבטן מי יצאו הדברים, אם רמד"ל כתב ספר ובו דברים בשם רשב"י ושאר אמוראים, והדברים אינם אמת, א"כ הספר אינו אמיתי ורמד"ל הוא זייפן ושקרן, אני מקווה שאינך מתכוון לשיטת החוקרים הרואים בספר יצירה ספרותית שגיבורה הוא רשב"י (ציטוט מאחד המאמרים שהובאו כאן) כי בכלל לא איכפת להם אמיתת הדברים אלא ערכם הספרותי והרעיוני.

[אדג]

שוב פעם נראה לי שדרך המיצוע היא דרך האמת, לענ"ד:
האומר שהזוהר (והדומה לו) הם זיוף ומעשה רמאות - הרי כל רבנן ממזרח ומערב יעידו לנו במאה עדים דלא כוותיה, ובמקום גדולים אל תעמוד.
האומר שאין לדון בנוסחאות הזוהר ובהגהתו מפני שיבושים והוספות מאוחרות - אף הוא תם ומיתמם, שהרי הכל מודים שיד זרים שלטה בו וחסירות ויתירות, ויש אִ"ם (בחירי"ק) למסורת, וכמו שהאריך ג"ע היעב"ץ בספרו וכן עשו אחרים.

ולכן, נחלקו אם אפשר לפסוק מכגון דא, שהרי מי יאמר וכו'.

כנלענ"ד, ואם שגיתי.

[בצאת ישראל]

אחרי שכל רבותינו קבלו עמדה אחרת

עם טיעון כזה אינני יכול להתמודד. כשטענה זו נשלפת - כלו כל הקיצין ו'המקום' צר עד למאוד.

[אוצר החכמה]

שוב פעם נראה לי שדרך המיצוע היא דרך האמת, לענ"ד:
האומר שהזוהר (והדומה לו) הם זיוף ומעשה רמאות - הרי כל רבנן ממזרח ומערב יעידו לנו במאה עדים דלא כוותיה, ובמקום גדולים אל תעמוד.
האומר שאין לדון בנוסחאות הזוהר ובהגהתו מפני שיבושים והוספות מאוחרות - אף הוא תם ומיתמם, שהרי הכל מודים שיד זרים שלטה בו וחסירות ויתירות, ויש אִ"ם (בחירי"ק) למסורת, וכמו שהאריך ג"ע היעב"ץ בספרו וכן עשו אחרים.

ולכן, נחלקו אם אפשר לפסוק מכגון דא, שהרי מי יאמר וכו'.

כנלענ"ד, ואם שגיתי.

אכן זו הסברא הפשוטה והנכונה.

[אוצר החכמה]

אחרי שכל רבותינו קבלו עמדה אחרת

עם טיעון כזה אינני יכול להתמודד. כשטענה זו נשלפת - כלו כל הקיצין ו'המקום' צר עד למאוד.

איני מבין מה הטענה, אם טענתך שהדברים אינם נכונים מה אפשר לעשות שלמצוא ת"ח וגדולי הדורות המאוחרים שחשבו שספר הזוהר מזוייף הוא כדעת גרשם שלום וחבריו, קשה מאד (גם היעב"ץ לדוגמא לא סבר כך), ואם טענתך היא שלא איכפת לך מהעובדה המציאותית הזאת ע"ז כבר כתבתי שכ"א יכול לבחור את מי הוא מקבל.

ואם טענתך היא שאין לסמוך על דעות אחרים, על שום מה הבאת את התשובה דלמעלה? הבא ראיות וטענות לדעתך



אגב אם אתה מדבר על אחידות דעות, הרי המצב הוא בדיוק להיפך, שנתנו בפורום הזה את האפשרות לומר את הדעות המוזרות האלה, בלי שום הפרעה, ורק כשאני מביע את דעתי המוחה על הדעות חסרות ההגיון האלה, אתה מתנפל בטענת אחידות דעות!

[הדעה והדבור]

פתחת שקי,
בחסדו הגדול אנה ה' לידי את הס' - "מועדים בהלכה - אייר סיון", מהרב טובי' פריינד שליט"א, בעמ' רצב ואילך נכתב מאמר "הזוהר מחברו ותפוצתו", מחוסר הזמן לא עלה בידי לעיין בו כדבעי אך לדפדף מעט הספקתי והנה בעמ' שכז-שכח משער המחבר ש'זהר חדש' נכתב בידי המקובל "רבי אברהם הלוי מצפת" וז"ל:

" זוהר חדש: אחר שהודפס ספר הזוהר, נמצאו עוד כתבי יד רבים המיוחסים לרשב"י השייכים לספר הזוהר שלא נכללו במהדורות שנדפסו.
כתבי יד אלו שנמצאו שייכים לכל חלקי הזוהר, מהם שדומים לזוהר על הפרשיות, ומהם לחלקים הפנימיים שבזוהר כגון מדרש הנעלם וכדו'. ומהם השייכים לתיקוני הזוהר.
כארבעים שנה לאחר הדפסת המהדורות הראשונות, קיבצו את כתבי היד וערכום על פי סדר פרשיות התורה והמגילות. לפי השערות שונות הדבר נעשה ע"י המקובל רבי אברהם הלוי מצפת. נדפס לראשונה בשאלוניקי שנת שנ"ז ולאחר מכן בקראקא שנת שס"ג, מאז הודפס פעמים רבות במהדורות שונות.
מבנהו של הספר "זוהר חדש" דומה לספר הזוהר. בקטעי הזוהר הנ"ל משולבים בעמודים נפרדים 'סתרי אותיות' ו'מדרש נעלם' [הערה שלי - עיין ב'מקדש מלך' עמ' ק שכתב הסבר טעם מדוע נקרא מדרש נעלם] לאחר מכן באים מדרשים 'מדרש נעלם' למגילת שיר השירים, רות, ואיכה. ובסוף מודפסים "תיקונים" כדוגמת "תיקוני זוהר"...".

אך כאמור לא הספקתי לעיין במאמר זה כראוי וכן לא הספקתי לברר על השערה זו, כך שאינני יודע האם השערה זו היא "ברת סמכא" כדברך.

[פתחת שקי]

לענ"ד הנושא אינו נפיץ בכלל אלא נתון לבחירתו של כל אחד אם בעיניו עדיפה חכמת רבותינו כולם שראו בזהר ספר יסוד אמיתי או חכמת החוקרים המכחישים.

אכן, כולם ראו בו ספר אמיתי, השאלה היא ממי יצאו הדברים כתובים, או בלשון חכמינו 'מאן חתים עליה?'
מצורף מתוך תשובות רבי אברהם מנחם פורטו - בעל ה'מנחה בלולה' ראה עליו במוריה האחרון, כתב עליו יעקב שמואל שפיגל והדפיס ממנו תשובה אחת. כאן ניתן לראות את דעתו מתוך תשובה על הנחת תפילין http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=2092, תשובה שנשלחה לגדולי הדור ההוא, וביניהם למהר"י מינץ - בנו של מהר"ם פאדובה. אף אחד מגדולי איטליה וגלילותיה לא שלח לרבי אברהם מנחם פורטו (אבי משפחת ראפאפורט) בחזרה תשובה עם הערה 'איזה שייגץ! כך אתה מעיז לחשוב...?!'.

נקודה למחשבה אודות אחידות החשיבה בין קהל החושבים.

אגב, מהר"י מינץ אינו בנו של מהר"ם מפאדובה. אולי כוונתך למהרשי"ק שהיה בנו.
"אף אחד מגדולי איטליה..." - זאת מנין לך?! בנוסף, כידוע הרמ"ע מפאנו יצא חוצץ נגד המהרש"ל (שמי לנו גדול ממנו), אותו אתה מצטט במאמרך, בקשר לדבריו על הזהר.

[פתחת שקי]

פתחת שקי,
בחסדו הגדול אנה ה' לידי את הס' - "מועדים בהלכה - אייר סיון", מהרב טובי' פריינד שליט"א, בעמ' רצב ואילך נכתב מאמר "הזוהר מחברו ותפוצתו", מחוסר הזמן לא עלה בידי לעיין בו כדבעי אך לדפדף מעט הספקתי והנה בעמ' שכז-שכח משער המחבר ש'זהר חדש' נכתב בידי המקובל "רבי אברהם הלוי מצפת" וז"ל:

" זוהר חדש: אחר שהודפס ספר הזוהר, נמצאו עוד כתבי יד רבים המיוחסים לרשב"י השייכים לספר הזוהר שלא נכללו במהדורות שנדפסו.
כתבי יד אלו שנמצאו שייכים לכל חלקי הזוהר, מהם שדומים לזוהר על הפרשיות, ומהם לחלקים הפנימיים שבזוהר כגון מדרש הנעלם וכדו'. ומהם השייכים לתיקוני הזוהר.
כארבעים שנה לאחר הדפסת המהדורות הראשונות, קיבצו את כתבי היד וערכום על פי סדר פרשיות התורה והמגילות. לפי השערות שונות הדבר נעשה ע"י המקובל רבי אברהם הלוי מצפת. נדפס לראשונה בשאלוניקי שנת שנ"ז ולאחר מכן בקראקא שנת שס"ג, מאז הודפס פעמים רבות במהדורות שונות.
מבנהו של הספר "זוהר חדש" דומה לספר הזוהר. בקטעי הזוהר הנ"ל משולבים בעמודים נפרדים 'סתרי אותיות' ו'מדרש נעלם' [הערה שלי - עיין ב'מקדש מלך' עמ' ק שכתב הסבר טעם מדוע נקרא מדרש נעלם] לאחר מכן באים מדרשים 'מדרש נעלם' למגילת שיר השירים, רות, ואיכה. ובסוף מודפסים "תיקונים" כדוגמת "תיקוני זוהר"...".

אך כאמור לא הספקתי לעיין במאמר זה כראוי וכן לא הספקתי לברר על השערה זו, כך שאינני יודע האם השערה זו היא "ברת סמכא" כדברך.

רב תודות לך רבי אברהם על ההשקעה.
בקשר לדברי הרב פריינד: "לפי השערות שונות הדבר נעשה..." - זה מופיע בהקדמה לד"ר, שאלוניקי שנ"ז (ראה גם מבואו של הרב דניאל פריש למהדורתו). אך רבי אברהם הלוי אינו דמות מוכרת וידועה לנו, ולכן אין תועלת מרובה בנתון זה לבדו. עלינו לדעת האם למשל ר"ח ויטאל עסק בזהר חדש, וכדומה שאלות כבדות משקל.

[שי אבי דוד]

אולי מישהו יואיל להמציא לנו הקדמתו של הר פריש ויאזרנו שמחה?

[אפרקסתא דעניא]

דווקא אני הק' נהניתי מהצגת הדברים דלעיל, לפיה רמד"ל העלה את הזוהר על הכתב, מתוך תורה שבע"פ שעברה אליו ולחבריו המקובלים מדור לדור. ברור שאנו האמונים עלי דתנו מאמינים שרשב"י הוא יסוד תורת הזוהר, ומאידך ברור שנוספו עליו דברים רבים מחכמי הדורות, האמוראים והגאונים עד תקופת רמד"ל. דברים אלו אמרו "החוקרים" ר' משה סופר מפפד"מ, ר' יעקב בן צבי מעמדן, ר' אליעזר פלעקליש ועוד.

אני מתקשה להבין את הסיבוב הזה, בעיני כל חכמי הדורות, כולל אלו שציינת, היה ברור שהדברים המיוחסים בזוהר לרשב"י נאמרו ע"י רשב"י, בתכנם אם גם אולי לא תמיד בסגנונם, והסיפורים המסופרים על רשב"י בזוהר היו כמות שהם, באותה מידה שהסיפורים המפיעים בגמרא ומדרשים כך היו, והזוהר בכללותו הוא תורתו של רשב"י ותלמידיו, שעברה מדור דור, ויתכן שבמשך השנים נוספו פרטים או קטעים ע"י מעבירי הדברים, כמו שקרה בספרים אחרים ג"כ שכל מיני גליונות הפכו לחלק מן הספר, ובפרט אם בחלק מן הזמן עבר כתורה שבעל פה. החוקרים עליהם מדובר אינם סוברים כך, אלא שהספר הוא ספר שחובר ע"י רמד"ל והדברים שייחס בזוהר לרשב"י ותלמידיו הם המצאה שבדה מליבו, במילים אחרות זיוף, ואני לא רואה שום דרך לעשות משתי ההשקפות אחת.

אולי כדאי שתקרא שוב את דבריי בטרם תייחס לי דברים ודעות שלא הבעתי. לנוחותך, הדגשתי חלק מדבריי.

[אוצר החכמה]

לא ייחסתי לך דברים שלא כתבת, אני מחיתי על דעות החוקרים שהובאו למעלה, שבפירוש אינם מה שכתבת כלומר שהדברים נאמרו ע"י רשב"י ותלמידיו ורק עברו כתורה שבע"פ ונכתבו ע"י רמד"ל, אלא לדעתם הייחוס לרשב"י לא היה ולא נברא, וכאשר אתה מעלה את ההסבר שהצעת וקושר אותו ל'חוקרים' במרכאות ומציין חת"ס, העניין מתפרש שזו גם דעת החוקרים עליה דברתי, ואינו כן, וזה מה שכתבתי שאיני מבין איך אתה מקשר את שני הדברים. כמובן שאם לא לזאת היתה כוונתך אין כאן שום קושי בדבריך.

[אוצר החכמה]

אגב במקרה מצאתי גם מאמר זה המתייחס לדעות החוקרים http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hazohar-2.htm

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=3023#p22630