הנחת תפילין בחול המועד

[yankev]

מה דעת הגאונים בזה? (יש מהראשונים שהביאו בשם רב האי ובה"ג שאסרו להניח, האם יש מובאה אחרת מהגאונים?)
והאם יש בית כנסת בארץ בזמנינו שמניחים תפילין בגלוי וברבים?
ואיך היה המנהג הישן (=בני ספרד) בארץ ישראל בנושא הזה? (ואם יש מישהו מחכמי הספרדים (האחרונים) שסובר שכן צריך להניח תפילין בחול המועד- דלא כהשו"ע).
על מנהג תימן הבנתי שאין ממצאים ברורים (עיינתי במשנה תורה הלכות תפילין מהדורת קאפח, ושם הוא טוען שמנהג ספרד מימים קדמונים שלא להניח תפילין בחוה"מ, מה שלא נראה מהרמב"ם)
אני מחפש מקורות כמה שיותר קדומים, באוצר החכמה צריך אומנות גדולה כדי לדעת לחפש, אני טובע שם...
האם מישהו יכול להאיר את עיני בנושא זה?
(נ.ב. דעת הזוהר ידועה לי וכן כל מה שכתוב בסימן ל"א בב"י ובשו"ע ונו"כ. וכן מה שכתוב בספר דברות יעקב בעניין זה ראיתי)

[חכם באשי]

חביבי, הרבה שאלות גלגלת לפתחינו.
אציע לך, כי תתחיל במאמרו של יעקב כץ, 'תפילין של חול המועד - חילוקי דעות ומחלוקות ציבוריות בהשפעת הקבלה', בתוך: הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 7 (תשמא), ‬עמ' 191-214. [כדומני שזה נדפס מחדש בספרו של כץ 'הלכה וקבלה']
וראה גם מאמרו של מאיר בניהו, 'וויכוח הקבלה עם ההלכה', דעת 5 (תשם), עמ' 61-115 .

נכון ששני מקורות אלו אינם מצויים באוצר, אך שווה לסור לספרייה הסמוכה ולעיין בהם. הם יעשו לך סדר בדברים.

[yankev]

נכון ששני מקורות אלו אינם מצויים באוצר, אך שווה לסור לספרייה הסמוכה ולעיין בהם. הם יעשו לך סדר בדברים.

מסכים איתך בהחלט. (וחבל, בתור מי שמשתמש ב"אוצר המלא"- לא של "בני תורה", הייתי מצפה שיחסכו ממני ללכת כמה שפחות לספריות).

[חכם באשי]

נכון ששני מקורות אלו אינם מצויים באוצר, אך שווה לסור לספרייה הסמוכה ולעיין בהם. הם יעשו לך סדר בדברים.

מסכים איתך בהחלט. (וחבל, בתור מי שמשתמש ב"אוצר המלא"- לא של "בני תורה", הייתי מצפה שיחסכו ממני ללכת כמה שפחות לספריות).

אכן כן, כמה וכמה פעמים דיברו על זה בפורום, אבל זה לא בדיוק תלוי באנשי האוצר, כי לספרים אלו יש זכויות יוצרים. מה לעשות?
לכן יעצתי בזמנו, שחכמים הנצרכים לחומרים כאלו, יסרקו את החומרים בתוכנית מסודרת - ויעבירו את הספרים/מאמרים הסרוקים, מאחד לשני.
ואם תיהיה קבוצה כזו של עשר-עשרים אנשים, זה יצליח ביותר.
אך לעת עתה, אף אחד לא נענה לאתגר.

[שומר מסורת]

בדברי יציב (יו"ד סי' רמב)כתב להצדיק חיוב אביו להניח תפילין בחוה"מ לבטלנים!

[בור ועם הארץ]

שמעתי מר' יעקב וייסברג ז"ל, שפעם שאל לרבו הגרא"ק זצ"ל למה מניח תפילין בחוה"מ הלא דעת הגר"א - שהגרא"ק העריצו ביותר - היתה שלא להניח. הגרא"ק הסתכל עליו בתמיהה, ואמר, "ר' יעקב, וואס רעדט איהר, הלא כתוב אל תיטוש תורת אמך, ואבי הרי הניח!"

[חכם באשי]

ר' יענקב,
יש לי הפתעה עבורך.
מצאתי את מאמרו של בניהו והוא מצורף בזה:

בניהו.pdf

(2.18 MiB) הורד 507 פעמים

[איש_ספר]

והאם יש בית כנסת בארץ בזמנינו שמניחים תפילין בגלוי וברבים?

בבית הכנסת של הרב"ש המבורגר (שהתפלג מבית הכנסת שבמעייני הישועה על פרשת חופת מיין) מניחים תפילין בחוה"מ. כך ראיתי פעם ברישומי המנהגים שלו. אלא שאיני יודע איזה פומביות נותנים לדבר.

[בצאת ישראל]

מצ''ב תשובות חכמי איטליה יוצאי אשכנז בעניין הנחת תפילין בחולו של מועד

[הדעה והדבור]

בנוסף לכל מה שצינו לעיל ראה גם בכסף משנה - על הלכות תפילין פרק ד' הלכה י' - שכתב:

"ונחלקו הפוסקים בחולו של מועד שיש מהם אומרים דבכלל י"ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי"א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכתב בפרק י' משביתת י"ט כותב אדם תפילין לעצמו. ומנהג העולם היה להניחן עד שבימי רבנן בתראי מצאו בספר הזוהר לשיר השירים שמי שמניח תפילין בחול המועד כמי שקוצץ בנטיעות ונמנעו מלהניחם עוד בחול המועד"

ואכן ראה בפרי עץ חיים - שער מקרא קודש פרק ה' - שכתב שאין מניחים תפילון בחול המועד.
ועיין עוד בית יוסף, ברשב"א, בראב"ד ובתשובת מהרי"ק, וראה גם במשנ"ב (סי' לא, ס"ק ח).

וב"מחניים" גליון צ'ז תשכ"ה נכתב כך:

"בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות" - שו"ע או"ח, הלכות תפילין סימן ל"א ס"ב. על כך מוסיף הרמ"א: "וי"א שחול המועד חייב בתפילין וכן נוהגים בכל גלילות אלו להניחם במועד".
מייסדי החסידות תיקנו שלא להניח תפילין, כדברי בעל השולחן ערוך. הבסיס הוא הזוהר, התוקף בחריפות את מניחי התפילין בחוה"מ (זהר חדש שיה"ש עה"פ "לריח שמניך").
רבי אברהם מסוכטשוב, בעל "אבני נזר" התאמץ להוכיח שגם מדברי התלמוד, משמע שאין להניח תפילין בחוה"מ (אבני נזר ח"א).
רבי משולם איגרא, רבה של פרשבורג, תוקף בחריפות את החסידים שאינם מניחים תפילין בחוה"מ - "וידי תכון וזרעותי תאמץ עמכם בגזירת התורה והרבנים, שלא תגודדו כתות מיוחדות להתפלל ברבים מנהג ספרד בכל מדינותינו, שלא להניח תפילין בחול המועד", (נתפרסם ב"תולדות החסידות" ע' 453).
מענין שבכל החרמות נגד החסידים בליטא אין מזכירים כלל את ענין התפילין בחול המועד, כי הגר"א בעצמו פסק שלא להניחם, "כי חוה"מ אינו זמן תפילין וטעות היא בידי המחייבים שטעו בפירוש דברי הש"ס (חיי אדם כלל י"ד סימן ט"ז)".

מסופר על הבריסקרוב (הגרי"ז - איש בריסק) ששאל מדוע אנו לא הולכים לחומרא בספק דאוריתא אם להניח תפילין בחוה"מ (שהרי נחלקו בזה הפוסקים)?
ותירץ שכמו שיש מושג שמבטלים מצות עשה של תפילין כל יום - כי הרי לא מניחים כל היום כדינו- עדין עדיף להניח בנקיות וכראוי זמן מועט מאשר כל היום שלא בנקיות וכובד ר
אש.ומצות תפילין "עקרה שתעשה מצותה כדין כאשר אנו מניחים אותה ואינה תלויה בימים כמה ימים שנקימה." וכמו כן "בחולו של מועד שנחלקו בו הפוסקים קבלנו שלא להניחם".(ראה: ההגדה לבית בריסק ע"מ רפ).

עוד ראה במאמרו של הרב פינצ'וק [רמב"םיסט מובהק] - "הנחת תפילין בחול המועד" - בתוך קובץ "המעיין" ניסן תשע"ב (מס' 201) - ראה בקובץ המצורף -

[החזן]

בבית הכנסת של יוצאי וויען בשכונת בעלז בירושלים מתעטרים בתפילין בחוה"מ.

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

[הדעה והדבור]

בבית הכנסת של יוצאי וויען בשכונת בעלז בירושלים מתעטרים בתפילין בחוה"מ.

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

החזן,
ברוך הבא לפורום!
---
יש כו"כ מנינים שמתפללים בחו"מ ומתעטרים בתפילון ומהם:
בני ברק (אצל רב המבורגר), ביתר (אצל רב אומן), בקרית ספר (אצל רב נוימן) ועוד שנים בירושלים (אחד בקהילת ווינא ואחד אצל הרב יוחנן מערלוי).
----
ומעניין לציין למה שכתב בשו"ת "שואל ומשיב" מהדורא תניינא סימן קל"ה שפסק באופן ברור: "איסור גמור לבטל מצות תפילין בחול המועד."
עוד על שיטות הפוסקים בזה ראה מה שכתבתי לעיל. ועיין גם ב"חבל נחלתו" ז, סי' יז. - ראה בקובץ המצורף - .

[סליחות]

בבית הכנסת של יוצאי וויען בשכונת בעלז בירושלים מתעטרים בתפילין בחוה"מ.

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

היכן המקור לכך?

[החזן]

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

היכן המקור לכך?

רש"י סוכה מו, א ד"ה מצוות הרבה. ועי' חידושי רעק"א ברכות יז, א שהבין כן מדברי רש"י.

[סליחות]

לא הוזכר כאן ששיטת רש"י היא להניח תפילין בחוה"מ.

היכן המקור לכך?

רש"י סוכה מו, א ד"ה מצוות הרבה. ועי' חידושי רעק"א ברכות יז, א שהבין כן מדברי רש"י.

מקור יפה.