הודעהעל ידי אברהם » ש' נובמבר 10, 2012 10:10 pm
יש לתמוה, וכי למה היו צריכים להגיש מאזניים ורסן וללכת בשתיקה רועמת, וכי לא היו יכולים לפצות פיהם ולהזהירם על הדבר?
אבל באמת מתאים הדבר למנהג הפרסיים בסעודה, המתואר בברכות מ"ו ע"ב, שאני פרסאי דמחוי ליה במחוג, ופרש"י מראים בידיהם ובאצבעותיהם ברמיזה. והיינו שלא היו הפרסיים משוחחים בדיבור בשעת הסעודה, וכנראה היא הצניעות באכילתם המובא בדף ח שם, אלא היו מרמזים וקורצים. [ולכן היו מסיבים כשהשני בחשיבות לראשו של הגדול, אע"פ שאילו היה הגדול רוצה לשוחח עמו היה צריך להזדקף משכיבתו, עיי"ש].
ולכן מתאים הדבר שבשעת הסעודה היו המשרתים מרמזים ע"י הנחת רסן ומאזנים, שכן לא היה דרכם אז בדיבור.
כדאתאן להכי, אפשר דהרמז של הרסן לא היה על מניעת האכילה כמו שפירש, אלא על מניעת הדיבור בשעת האכילה.
כי פירושו על מניעת ריבוי האכילה, קצת קשה להתאימו למנהגי הפרסיים, שהיו מרבים בסעודות ומשתאות ארוכות כמבואר במגילה ובחז"ל, [כגון בדבריהם המפורסמים גבי כרצון איש ואיש], והלא בגמ' שם אמרו 'פרסאי בצורכי סעודה בקיאי מינייכו'.
אלא אדרבה, מתוך שהיו מהדרים בהסיבה, לא היו משוחחים בזמן ההסיבה אלא מרמזים וקורצים. וכמו דפרש"י בסוכה ה,א דהמיסב אינו עסוק בדברים אחרים אלא באכילתו. [גם הצניעות המוזכרת בהם על ענין התשמיש, הלא לא הייתה צניעות אמיתית אלא שהיו בבגדיהם כמבואר בכתובות, ואכמ"ל].
[והנה, אמרו במגילה טז, המן הרע הזה, מלמד שהייתה מחוה כלפי אחשוורוש ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן, ושאל אותי אחד וכי זהו דרך המדברים לומר המן הרע הזה ולהראות על אחשוורוש, ולמה לא אמרה בפיה המן ואחשוורוש הרעים הללו. והשבתי לו עפ"י הנ"ל שכן היה דרך הפרסיים לקצר בדיבורם בשעת ההסיבה ולהשתמש ברמיזת ידיהם 'ואצבעותיהם' כלשון רש"י שם.
ועוד שאל איך לא ראה אחשוורוש את תזוזת ידה מאחשוורוש להמן. ועניתי לו עפ"י דברי הגמ' הנ"ל שמנהג הפרסיים שהגדול שוכב באמצע והשני לו [אסתר] למעלה הימנו והשלישי לו [המן] למטה הימנו, נמצא איפה שאחשוורוש שכב כשרגליו לצד ראשו של המן וראשו לצד רגלי אסתר, וכשחפץ לשוחח עם אסתר בפיו שלא כדרכו היה צריך להזדקף משכיבתו כמבואר בגמ' שם [ושמא לכן הדגיש הכתוב לכפול: ויאמר המלך אחשוורוש ויאמר לאסתר המלכה, כלו' לא היה זה אמירה דרך רמז כדרכם אלא אמירה ישירה לאסתר המלכה, שהזדקף והביט בפניה ואמר לה], נמצא שהיה אשחוורוש זקוף לצד ראשו של המן השוכב לימינו, וא"כ בשביל להסיט את ידה של אסתר מאחשוורוש אל המן, לא היה צריך אלא תנועה קלה, שהרי היו סמוכים מאד זה לזה, ושפיר לא היה מורגש שינוי קל זה, ודו"ק].
עוד יש להאריך בסוד הדבר, ואכמ"ל.