שומר כתב: וכן מעיר על המשנ"ב שהביא מספר אני זוכר שמו שכותב נגד המרובע ובעד דלת . ובמקור של הספר הנ"ל הכונה נגד המרובע החלול מנהג צאנז אבל דלת . שכתב המשנ"ב צ"ל כונתו למרובע הרגיל ולא דלת עייש
בברכה המשולשת כתב:בירושתנו יש מאמר מקיף על כל העניין.
שלח כתב:ראיתי שמביאים שהקשר הנכון הוא מרובע,ורק בזמן האחרון שינו לד,איך נוצר השינוי?והאם באמת רוב גדולי ישראל אומרים שצריך קשר מרובע
[
לעומקו של דבר כתב:המצדדים ב"מרובע" מתקיפים בנשק כבד.
מישהו יכול להעלות כאן מאמר עדכני ממצדדי ה"דל"ת"? יש באוצר "קשר הדל"ת של תפילין" לר' אפרים בקר אבל האם יש משהו עבור האינם מנויים?
שבטיישראל כתב:לא הייתי קורא לספר (פרי באושי אליעזר) המלא אותיות מודגשות וסימני קריאה למכביר תוך כדי הוצאת דברים מהקשרם ומכוונת הכותב, בשם "נשק כבד" ...
.
שבטיישראל כתב:לעומקו של דבר כתב:המצדדים ב"מרובע" מתקיפים בנשק כבד.
מישהו יכול להעלות כאן מאמר עדכני ממצדדי ה"דל"ת"? יש באוצר "קשר הדל"ת של תפילין" לר' אפרים בקר אבל האם יש משהו עבור האינם מנויים?
לא הייתי קורא לספר (פרי באושי אליעזר) המלא אותיות מודגשות וסימני קריאה למכביר תוך כדי הוצאת דברים מהקשרם ומכוונת הכותב, בשם "נשק כבד" ...
כל העיסוק האובססיבי בנושא זה בלתי הגיוני בעליל, יש יותר משני מנהגים בצורת הקשר של ראש, וכל אחד ימשיך לנהוג בזה כמנהג אבותיו במקום לפסול את מנהג אבותיו של זולתו.
איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
מעט דבש כתב:איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
וראה עוד:
viewtopic.php?t=26138#p265138
אפשר כתב:דווקא כמדומני שבמקרה הזה אין הדבר כן, יש אחד כמדומה בשם הרב ניסנבוים שהוא גר בירושלים, בשכונת הר צבי, והוא הרעיש עולם ומלואו על הקשר המרובע, וצד כל נפש צורב לשנות, וגם הצליח על רבים, .
איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
שבילי דנהרדעא כתב:אפשר כתב:דווקא כמדומני שבמקרה הזה אין הדבר כן, יש אחד כמדומה בשם הרב ניסנבוים שהוא גר בירושלים, בשכונת הר צבי, והוא הרעיש עולם ומלואו על הקשר המרובע, וצד כל נפש צורב לשנות, וגם הצליח על רבים, .
הרב ניסנבוים? או הרב בקר? הרב בקר גר בשכונה ההוא ומוכר למתפלל הר צבי.איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
מה בצע מטענות האלו, תתיישב ליד הספר ותלמד, ואדרבה, אם יצא לך קשר דלי"ת תוכיח לנו הדברים, אף אחד אינו סומך על הרב פולק אלא על הראיות המכרחות שיש לו.
הרב ישראל אשר שיינפלד יש לו מהלך מחודש לפרש לשון הדלי"ת שנאמר בראשונים, שאין הכוונה שצות הקשר הוא כדי"ת, אלא מעשה הקשירה הוא כדל"ת, כלומר שמחליה יש כבר רצועה לתוך חבירו וריש דהאי בעופתיה דהאי, אבל זה לא קשר בכלל, ולאחר מכן כמשימים רישא דהשני בעופתיה דהאי אז זה כצורת דלי"ת, וכשמושכין אותו נעשה קשר, נמצא צורת הקשירה הוא כדלי"ת, וזה פירוש מחודש ודי לי בדברי הא"ר.
איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
איש_ספר כתב:פתח פיך רבי שמעלקא ויאירו דבריך: האם לדעתך אך מקרה טהור הוא שהרב המחבר פרי אליעזר, מנהג אבותיו בקשר המרובע?
האם הרב פרי אליעזר שינה ולו קוש"י ממנהג אבותיו בשל סגולת "האובייקטיביות" שלו כפי שאתה מגדירה?!
או שמא מנפלאות תמים דעים, ששתלו הקב"ה בקבוצה שכל מנהגיה ואורחותיה שכולה אין בהם?!
זכור לי שראיתי מאמר של הרב המחבר לצדק מנהג שנהגו במקומו להתפלל מוסף אחר שבע שעות,
מיותר לחלק ציונים למאמר, אבל "אובייקטיביות" לא מצאתי שם, אלא רצון טבעי לצדק מנהג אבותיו ורבותיו.
כל הראיות כולן שהכבירו בזה אם כוונתם להכשיר קשר המרובע, לחיי. אבל כוונתם לפסול הדל"ת אין זה אלא פטומי מילי בעלמא כי הדבר פשוט כביעתא בכותחא כמ"ש באשכול הקודם שהיה על עניין זה שהדין בקשר שיהא צורת דלי"ת ואין נפק"מ איך עושה הצורה הזאת.לעומקו של דבר כתב:נשק כבד, וראיות רבות מפוסקים ומנהגים לקשר מרובע.
האם למצדדים בקשר דל"ת (כמנהג אבותיהם) יש גם חומר באיכות כזו, והיכן נדפס.
אביגדור כתב:כל הראיות כולן שהכבירו בזה אם כוונתם להכשיר קשר המרובע, לחיי. אבל כוונתם לפסול הדל"ת אין זה אלא פטומי מילי בעלמא כי הדבר פשוט כביעתא בכותחא כמ"ש באשכול הקודם שהיה על עניין זה שהדין בקשר שיהא צורת דלי"ת ואין נפק"מ איך עושה הצורה הזאת.לעומקו של דבר כתב:נשק כבד, וראיות רבות מפוסקים ומנהגים לקשר מרובע.
האם למצדדים בקשר דל"ת (כמנהג אבותיהם) יש גם חומר באיכות כזו, והיכן נדפס.
ולכן עדיף לן טפי לעשות כפשטות לשון התורה"ד שצורת דל"ת בקשר עצמו. ומה בכך אם לא נהגו כן אבותינו? הרי זה כמשנה צורת המצה מעיגול לריבוע שלא כמנהג אבותינו.
זה לא תוספת אלא סתירה כי בשו"ע כתוב שההלכה היא לעשות צורת דל"ת.שבילי דנהרדעא כתב:אם לא מצינו לפעמים דברים שנכתבו בשו"ע, והפוסקים הוסיפו הלכות מדברי הראשונים?
ההסבר שכתבתי ברור למעיין בכל אריכות הלשון ולא קורא רק שתי משפטים שצוטטו לעיל. כוונתו שאין בו תבנית דל"ת להחשיבו לאות. והמשנה מהמסורת הוא שאינו עושה כעין דל"ת ואתי לאפוקי שלא תימא שאם אין בו דין אות אין נפק"מ איך לעשותו.שבילי דנהרדעא כתב:וההסבר בא"ז שכתבת אינו מתקבל, הרי כתב שאין בו צורת דלי"ת, והרי לא מסתבר שכבר בתקופת הראשונים היו שני סוגי קשרים ולא הזכירוהו, וע"כ יש מחלוקת אם בקשר זו יש צורת דלי"ת או לא, אי יש לחשוב הרצועות כדלי"ת או לא, וכהרי כתב הא"ז שהמשנה ממסורת בידינו פסול.
נכון מאד.שבילי דנהרדעא כתב:וכבר נתפרט שקו"ט בנידו"ד, וחבל לחזור עליו שוב.
כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.בברכה המשולשת כתב:לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע
אביגדור כתב:כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.בברכה המשולשת כתב:לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע
ההסבר מוכרח.שכניה בן יחיאל כתב:אבקש מכל אחד מהמעיינים לעיין באו"ז בפנים בכל דבריו, ולראות האם ההסבר שהובא כאן יכול להיות.
ודאי משמע דאין בקשר זה תבנית דל"ת ואין בה דין אות גמורה. וכ"כ רשבר"א משנ"ץ. ונראה דדל"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם
ומשמע להדיא שיש כאן כעין צורת דל"ת ויו"ד אך אין הצורה הזו נחשבת לאות.דדל"ת לאו אות היא כדפי'
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים