שאלה קטנה בהלכה

[דדא ביה כולי ביה]

ויש לעיין מה הדין במי ששכח על הנסים בשבת ורוצה להשלים בסוף התפילה או הברכה, אם שרי או דהוי תחנונים בשבת. וידועים ד' הירושלמי שהקשה היאך אומרים בברהמ"ז רענו זוננו ותירצו טופס ברכה כך הוא, אך בהוספה זו שאינה מחוייבת מדינא [וגם יכול להיות שנתחדשה מאורח יותר מאשר עיקר תקנת הזכרת ועל הנסים בתוך התפילה] יש לעיין טובא אי חשיב תחנונים, שהרי אומר יה"ר שתעשה עמנו נסים ונפלאות או הרחמן הוא יעשה וכו'. וצ"ע.

[בברכה המשולשת]

יעויין בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (במהדורה החדשה)

[אורח]

ויש לעיין מה הדין במי ששכח על הנסים בשבת ורוצה להשלים בסוף התפילה או הברכה, אם שרי או דהוי תחנונים בשבת.

אולי תסביר מהיכא תיתי דהוי תחנונים. מה תחנונים יש כאן?

[אפרקסתא דעניא]

ויש לעיין מה הדין במי ששכח על הנסים בשבת ורוצה להשלים בסוף התפילה או הברכה, אם שרי או דהוי תחנונים בשבת.

אולי תסביר מהיכא תיתי דהוי תחנונים. מה תחנונים יש כאן?

ג"א התקשיתי בזה, שהרי אומר יה"ר שתעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו'.

ומה כתוב באזור אליהו בעניין הזה?

[מזמור שיר]

וכשאומרים הוא ינחילנו יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים אי"ז תחנונים?

[אפרקסתא דעניא]

וכשאומרים הוא ינחילנו יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים אי"ז תחנונים?

זה מטבע קבוע.

[למאי_נמ?]

לא הבנתי, מנ"ל שאסור לומר תחנונים בשב"ק, הרי אדם שהחל בחונן הדעת (או בכל ברכה אחרת בשמ"ע של חול) בשב"ק מסיימה!

[בברכה המשולשת]

אינו דומה שכן נוסח ברכות העמידה הוא נוסח קבוע של טופס הברכות שתיקנו חז"ל

[יאיר]

יעויין בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (במהדורה החדשה)

[למאי_נמ?]

הרב 'בברכה המשולשת',

לא הבנתי דבריו, מה נ"מ הנוסח (שלא תוקן לשבת מפני הטורח), זה שמותר אומרו (וחובה אם התחיל ברכה) מורה שאין בעיה באמירת בקשות, - לא?

[בברכה המשולשת]

בוודאי שלא (במחילה מכתר"ה).
הדין הוא הפוך- בעצם י"ח ברכות שייכות גם בשבת- ורק בגלל הטורח לא חייבו את הכל, אבל מי שכבר התחיל מחוייב לסיים. משא"כ בקשות סתם שלא תוקנו כלל, בוודאי שלא לשבת- שאז יש בזה משום איסור תחנונים בשבת, וכפי שהאריכו באזור אליהו שם.

[כהן]

מש"כ באזור אליהו אות ד' לבאר דברי הלבוש שתחינה אסורה בשבת ואילו ברכה מותרת ולכן הותרה אמירת יקום פורקן ומי שברך שהכונה שתחינה היינו על עצמו וברכה על אחרים אינו מובן שמי שברך ויקום פורקן הוא כולל את עצמו ובדיוק כמו אבינו מלכנו שאסור אפילו שמדבר בלשון רבים
וודאי החילוק בין ברכה לתחינה הוא סגנון התפילה שבברכה אינו פונה ישירות אליו ית' כבלשון תחנונים