הטבילה במקווה ורחיצת כל גופו בערב שבת - מה מקורותיהן

[החזן]

פער יש בין הנאמר בגמרא עד הנאמר בשו"ע והגהות הרמ"א.

דאמר רב נחמן בר רב זבדא ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת - חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית - רשות, ואני אומר - מצווה.
– תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כה, עמוד ב

מצווה לרחוץ כל גופו, ואם אי אפשר לו, ירחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת.
– שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס. המודגש הוא דברי הרמ"א

היכן מקור המנהג לרחוץ כל גופו, ויותר מכך לטבול במקווה בערב שבת?

[חכם באשי]

יעויין, בתור התחלה, במאמרו של מ' חלמיש, הטבילה כדגם ומוקד להליכות שבת על-פי הקבלה

[כרם]

בפער שבין הגמ' והשו"ע, נמצא גם הטור שכתב מצוה לרחוץ כל גופו ואם אי אפשר ירחץ פניו ידיו ורגליו.
ונראה שהוציא כן מהגמרא שם בשבת כה, ב.
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, מאי ותזנח משלום נפשי אמר ר' אבהו זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ, אריו"ח זו רחיצת ידים ורגלים בחמין, ר' יצחק נפחא אמר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה וכו'.
ופשוט דכולה קרא קאי אכבוד שבת, לכך כתב מצוה כרבי ירמיה.

[החזן]

יעויין, בתור התחלה, במאמרו של מ' חלמיש, הטבילה כדגם ומוקד להליכות שבת על-פי הקבלה

עיינתי במאמר (הודות לחבר יקר שכיבדני בו). הוא לא מתייחס כל כך למנהג רחיצת כל גופו, וכנראה מקורו הראשון בטור. ואילו מן המאמר הנ"ל משמע כי מנהג הטבילה זה מקרוב בא, דהיינו בספר הקנה במאה הי"ד. תמיהני שאין מקורות קדומים יותר.