קטלוג מכירה פומבית מבית קדם<לתולדות מגילת אסתר בת י"א שורות>

[איש_ספר]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

לא נמכר. אגב, כשהגיעו למספר זה הודיע אבישי גלער שהיה דיון על כך באחד הפורומים וממנו עולה שהייחוס מסופק, יש מיימינים ויש משמאילים, ולכן אינו לוקח אחריות על הזיהוי.

דברים כאלו הם שהוציאו את המוניטין של קדם כאמינים והגונים בשוק פרוע זה.

[בר ששת]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

לא נמכר. אגב, כשהגיעו למספר זה הודיע אבישי גלער שהיה דיון על כך באחד הפורומים וממנו עולה שהייחוס מסופק, יש מיימינים ויש משמאילים, ולכן אינו לוקח אחריות על הזיהוי.

דברים כאלו הם שהוציאו את המוניטין של קדם כאמינים והגונים בשוק פרוע זה.

אף אני הקטן אחרה אחזיק אחריך. יושרו של ר' אבישי גלער, ראוי לאשכול מיוחד.
כל מי שהשתתף ולו פעם באחד האוקשנים שלו, שם לב לאמינות הזו שהיא בגדר תופעה.
למי שרוצה להבחין ביתר חדות, מומלץ לבקר במכירה אחרת...

[חכם באשי]

לא ידעתי שבפורמנו הקטן מסתובבים 'גבירים' בעלי ממון המסוגלים לשלם על ספר עתיק כמה מאות ירוקים...

[אלי_ש]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

לא נמכר. אגב, כשהגיעו למספר זה הודיע אבישי גלער שהיה דיון על כך באחד הפורומים וממנו עולה שהייחוס מסופק, יש מיימינים ויש משמאילים, ולכן אינו לוקח אחריות על הזיהוי.

ליתר דיוק, הוא הזכיר את שם הפורום הנכבד הלזה.

[בינה נא זאת!]

מי יודע בכמה נמכר שם הבית אלהים להמבי"ט/ מהרי"ט

לא נמכר. אגב, כשהגיעו למספר זה הודיע אבישי גלער שהיה דיון על כך באחד הפורומים וממנו עולה שהייחוס מסופק, יש מיימינים ויש משמאילים, ולכן אינו לוקח אחריות על הזיהוי.

ליתר דיוק, הוא הזכיר את שם הפורום הנכבד הלזה.

ליתר דיוק, הוא אמר "באחד הפורומים, אולי קוראים לו אוצר החכמה"...

[אלי_ש]

מסכים.

[לבב]

ממהללו אני למד שאדם ישר הוא ומה לו שהסתפק אולי אוצה"ח הוא. והרי פשיטא כי הוא שם.

אגב, יש נתונים נוספים על מחירי הידואייקה של הפרטים המעניינים שם?

[עט סופר]

האם ברור כאן לכולם שהחזו"א היתה לו מגילת י"א שורות. תקוע לי בראש שבמוסף ש"ק של יתד נאמן מעלי יום הפורים דהאי שתא שהיה ע"ז מאמר מת"ח אחד (אולי סופר סת"ם) שפקפק בדבר מכמה אנפין.
אולי אני טועה, לא למדתי סוגיא זו והיא אצלי בבחינת מילתא דלא רמיא על איניש...

החזו"א היה לו מגילה של י"א שורות, ותצלומה ניתן בקונטרס שהעליתי ממנו כאן כמה דפים (מגילת ישראל). השמועה שהוכחשה, שכביכול היה לחזו"א את המגילה של לגר"ח קנייבסקי ושיש בלדרמן, שהיא של י"ג שורות אבל גדולה מאד כדי שיהיה בה שיעור גליונות כדין, ועדין לא יהיה פרוץ מרובה על העומד (אומרים שיש שנים או שלושה מגילות כאלה בכל העולם... אא"כ יטען 'שבטי' שכך נהגו בסיגעט ובכל פולין). ובכן לחזו"א היתה מגילה של י"א שורות רגילה.ב קונטרס הנ"ל מביא את השמועה הנזכרת ומפריכה.
ותודה לרב בונה על ההוספות.

כיודע לתלמידי החזו"א, החזו"א אף הסביר מדוע א"צ גליונות כדין, משום שהוא דין לכתחילה על הסופר, אך אינו דין לקרוא לכתחילה במגילה כזאת. ואם המזמין מזמין דוקא באופן אחר מותר לסופר לכותבו כך. ולמזמין והקורא אין ענין להדר אחר גליונות כאמיתה של תורה.
אגב בשעתו נשלחתי ע"י ראש ישיבה חשוב לברר את הענין אצל הגאון רבי יצחק זאב כהן שליט"א והוא אמר לי שאביו הגאון רבי משה עשה כן בלדרמן ע"פ הצעת הגר"ח קניבסקי, וכן הוא עשה כן בישיבת פונביז [ועוד בתי כנסיות מרכזיים בבני ברק], מאחר ויוצאים בקריאות אלו המונים יש סברא לדאוג לכל ההידורים האפשריים, אך כאשר אדם פרטי גם אם יש לו 5000$ מיותרים לכתיבת מגילת י"א שורות ב35 ס"מ הוא מסביר לו כי מדובר בשגעון.
נאמרו עוד טעמים מדוע א"צ גליונות, הן משום שבזה לא נאמר כאמתה של תורה, והן משום שגם בספר תורה הכל יחסי, והכותב ס"ת בי"א שורות אינו צריך גליונות בשיעור של 17 ס"מ [לדעת החזו"א].

[איש_ספר]

כיון שעלה שוב ענין הי"א שורות, אכתוב כאן מה שקבלתי מידיד סופר סת"ם ותיק וחסיד. וזה לשונו:

מש"כ הכותב אצלכם כי חסידי פולין והונגריה נהגו במגילה של י"א שורות, איני יודע איך יכול אדם לשקר במידי דעבידא לגילויי. צא ובדוק בחצרות החסידים ולא תמצא אפילו אדמו"ר אחד הקורא במגילה של י"א שיטין מלבד: צאנז, סאטמער, מונקאטש, ועוד המשתרגים מענף זה. ותו לא מידי. התפללתי בשנה אחת בדעעש ופעם אחת בקאליב, מחסידי אונגראן וכמובן שלא קראו בי"א שורות, ומי מדבר בכלל על פולין, גור, אלכסנדר, ועוד שלא שמעו בכלל מי"א שורות, וכמובן דברי הולכים על האדמורי"ם שמקפידים על מנהג אבותיהם ולא על חסידים שלפעמים אינם יודעים מימינם ומשמאלם. ואגב גם הגה"ק בעל שפע חיים לא הקפיד תמיד על י"א שורות, והיה איזה פעם שנתנו לו מתנה מגילה של הצמח צדק (איני יודע אם היחוס היה מאומת) שהיא בת מ"ב שורות והוא קרא בה, עד שגילה שם איזה שינוי במסורה והניחה. ובכן לא תמצא ולו אדמו"ר אחד מלבד הנזכרים לעיל שקורא במגילה שכזו ועיקר התפשטות מגילה זו הוא אצל המתנגדים כהשפעה מטענות הגר"א (אע"פ שהוא עצמו לא נהג בזה!) וכל הפלפולים והויכוחים מביאים לידי גיחוך בדבר שהמציאות פשוטה וגלויה.

[מאירי]

ומה תאמרו על 'פיתקה' של סה"כ 7 שורות, מהרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה, שנמכרת באותו קטלוג -עמוד 194 - במחיר יותר יקר מהמגילת אסתר הנ"ל = 250 דולר!
למי שיש קויטלאך נוספים כיוצ"ב מוזמן להציע למכירה.

[כרם]

ומה תאמרו על 'פיתקה' של סה"כ 7 שורות, מהרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה, שנמכרת באותו קטלוג -עמוד 194 - במחיר יותר יקר מהמגילת אסתר הנ"ל = 250 דולר!
למי שיש קויטלאך נוספים כיוצ"ב מוזמן להציע למכירה.

המחיר של חפץ במכירה פומבית, אינו משקף את הערך האמיתי של הפריט, אלא את מקומו בסולם האספנות.
כאשר זכרה של הרבנית קניבסקי ע"ה עודנו חי, והשוק אינו מוצף בפריטים מעין אלה, המחיר יעלה. זה כח השוק כמו היצע וביקוש.
המחיר אינו המדד של הערך והחשיבות.

[חקר]

מתוך הגליון האחרון של איגוד ספרני יהדות http://safranim.wordpress.com/:

קטלוגים של מכירות פומביות הינם מכרה זהב למתעניינים ולספרנים. פריטי נייר מיוחדים במינם: ספרים נדירים, כרוזים ומכתבים "מככבים" בתוך קטלוגים מרהיבי עין. הפריטים מתוארים (עפ"ר) בצורה מקצועית על ידי מקטלגים בעלי חוש זיהוי מפותח והמצויידים בידע רחב. כל קטלוג הוא חגיגה לאוהבי הספר.

כספרנים ראוי גם שנדע להעריך את שוויים הכספי של האוספים שלנו, כדי שנדע מה לקרב ומה לרחק (ואכמ"ל). קטלוגי המכירות נותנים לנו מדד על התהליכים בשוק. לדוגמא, אם פעם ספר נדיר היה ספר עתיק בן מאות שנים הרי כעת מחירם של ספרים החתומים על ידי רבנים חשובים מרקיע שחקים ואילו לעומתם ספרים משנות שי"ן משיגים מחירים נמוכים מאד ולעיתים קרובות לא נמכרים.

ניתן לטעון שמדובר בגחמה של אספנים, אבל לענ"ד יש כאן מימד אחר. העלאת ספרים ישנים לרשת האינטרנט – עידן הדיגיטציה – השפיעה על ערכם של העותקים המודפסים הנדירים.

חשוב לציין כי פריטים אלו המופיעים בקטלוגים עתידים ברובם להיעלם מן השוק אחרי מכירתם לידיים פרטיות אנונימיות (לפי חוקי המכירות). רק הופעתם בקטלוגים הינה הוכחה על קיומם. דוגמא לכך מצויה בספרו החדש של פרופ' דוד אסף "הציץ ונפגע" על מחלוקת חצרות סדיגורא-צאנז, שרוב קונטרסי הפולמוס שלו נעלמו מן העולם. באחד מציוניו הביבליגרפים מפנה הוא לפריט שהוצג בקטלוג "קדם".

[לבב]

ומה תאמרו על 'פיתקה' של סה"כ 7 שורות, מהרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה, שנמכרת באותו קטלוג -עמוד 194 - במחיר יותר יקר מהמגילת אסתר הנ"ל = 250 דולר!
למי שיש קויטלאך נוספים כיוצ"ב מוזמן להציע למכירה.

מה היה כתוב בפתקא-טבא זו?

[חכם באשי]

כנראה, רשימת קניות במכולת.

[אלי_ש]

ומה תאמרו על 'פיתקה' של סה"כ 7 שורות, מהרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה, שנמכרת באותו קטלוג -עמוד 194 - במחיר יותר יקר מהמגילת אסתר הנ"ל = 250 דולר!
למי שיש קויטלאך נוספים כיוצ"ב מוזמן להציע למכירה.

מה היה כתוב בפתקא-טבא זו?

ליתר דיוק, זו לא היתה "פתקא", אלא ספר מצות הבטחון של ר' שמואל הומינר, עם הקדשה חמה מהרבנית בת שבע. נפתח כאמור ב-250$ ונמכר באותו מחיר, לאדם שכנראה היה שווה לו לשלם על זה את הסכום הזה.

[גם זו לטובה]

האם במגילת יא שורות המצויה כיום יש איזה חיסרון -[מלבד מה שאין בה שורות כמנין ס"ת]

[קול ביער]

המנהג לכתוב מגילות בי"א שיטין היה נפוץ רבות בשנים במקהלות החסידים בפולין (ובאונגארין) עוד לפני שנולד "מסורת ליטא החדשה" בארץ ישראל, וטעות הוא לייחס את המנהג ל"הליטאים בדורנו" !!
וכמש"כ כ"ה במגילה של הבני יששכר (מצורף תמונה -לדאבוני אין לי תח"י כעת תמונה איכותי), ואם זכרוני אינו מטעני כן נהוג גם אצל חסידי סיגעט ובשא"מ
וכ"ה גם במגילה של נכדו הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל שנכתב ע"י ר' דוד שפירא זצ"ל בעיה"ק ירושת"ו בשנת תרפ"ו - דהיינו 7 שנים לפני שהחזו"א עלה לא"י.

ולמותר לציין שהמגילות הנ"ל נכתבו בכתב האריז"ל עם הרגל הימני של הצדי"ק פונה לימין ("צדי"ק הפוכה") וכמסורת אשכנז העתיקה
ופוק חזי בשוק המגילות בימינו המפוצץ ממגילות בת י"א שיטין בכתב האריז"ל וכמנהג מקהלות החסידים


לגופא דענין - המגילה המדובר - אינה "נדיר" כלל וכלל, וכפי הנראה נכתבה בארץ ישראל לפני כ70 שנה מקסימום (וראי' לדבר צורת אות פ"א החדשה - שהוא ה"חידוש" היחד במגילה זו !!), וכל התיאור שבקטלוג בטעות יסודה

אולי תוכל לגלות מאיזה אתר הורדת את תמונת המגילה

[שאלתיאל]

בספר מאורן של ישראל בהוצאה החדשה בסוף כרך ב' נדפסו הוספות רבות מאד בין היתר יש שם צילום של מגילתו של רע"א והיא בת י"א שורות!