גדולי ישראל שטעו ששכחו שחזרו בהם

[שלח]

כתוב בספר תולדות הגר"א של הרב מימון,מעמוד פח בערך רשימה ארוכה,של גדולי ישראל ממשה רבינו עד האחרונים,שנשכח מהם או שחזרו בהם או טעו ושאלותי הם
1 האם יצאו עוד ספרים שעשו רשימות כאלה כמו למשל,העלם דבר של החיד"א מופיע בסוף שם הגדולים
2האם כל מה שהרב מימון הביא זה נכון,או שאפשר לתרץ באופן אחר, שאין טעות
3האם יש תירוצים גם להעלם דבר של החיד"א ואם יצאו,ספרים נוספים,אם יש גם להם תירוצים אחרים,כך שלא יהיו טעויות אצל גדולי ישראל
4האם ראוי לעסוק בדבר זה,או שזה גורם ביזוי החכמים וספקות באמונה
5 בספר שמובא באוצר החכמה לא מצאתי את ההערה מדוע?
6ואם ישנם טעויות האם הם כל כך קטנות שלא ראוי לעסוק בכך,או הפוך להראות על הענוה הגדולה שלהם,שלא התבישו להודות על טעותם

[חכם באשי]

כדרכך, הלא-טובה לטעמי, אתה 'יורה' צרור שאלות, וחבל. קשה להתייחס לצרור שאלות.
עכ"פ בנוגע לשאלה 1 - ר"ש אשכנזי כתב קונטרס רחב וגדול בסגנון של 'העלם דבר' של החיד"א ועדיין הוא לא נדפס.

[עשוי לנחת]

עכ"פ בנוגע לשאלה 1 - ר"ש אשכנזי כתב קונטרס רחב וגדול בסגנון של 'העלם דבר' של החיד"א ועדיין הוא לא נדפס.

לזכרוני, גם הרב כשר ציין לדברים כאלו בכמה מקומות. [אולי זה קשור?]

[חכם באשי]

לא קשור (למרות שר"א אשכנזי עבד תקופה מסויימת במכון 'תורה שלמה').

[יודל'ה]

יש ספר מהרב ? אומר השכחה, ושם כל המקומות שלא צויין מקורו במסוהש"ס.

[עשוי לנחת]

יש ספר מהרב ? אומר השכחה, ושם כל המקומות שלא צויין מקורו במסוהש"ס.

ר' ישעיה פיק

[קוץ בן פרח]

אציין דבר פלא

בס' חזון עובדיה - ברכות בהקדמה כותב: ובפי תפילתו של ר' ישראל נאג'רה הדור נאה זוי העולם נפשי חולת אהבתך וכו' וכו',

הנה בית זה הוא מהפיוט ידיד נפש, אשר כל צורבא דרבנן יודע שהוא מר"א אזכרי בעל החרדים, ומן התימה על גאון וזכרן כמותו שלא זכר זאת לפי שעה

[עשוי לנחת]

אציין דבר פלא
בס' חזון עובדיה - ברכות בהקדמה כותב: ובפי תפילתו של ר' ישראל נאג'רה הדור נאה זוי העולם נפשי חולת אהבתך וכו' וכו',
הנה בית זה הוא מהפיוט ידיד נפש, אשר כל צורבא דרבנן יודע שהוא מר"א אזכרי בעל החרדים, ומן התימה על גאון וזכרן כמותו שלא זכר זאת לפי שעה

כד דייקת בחרדים שלא כתוב שם שחיברו, אלא רק ציין שהם שרו שירים אלו בחבורה. ולא ימלט שישנו מקור נוסף המציין שר"י נג'ארה הוא המחברו.

[יודל'ה]

ולא ימלט---הטבת לנחש.
בכת"ע המעיין מה א-ב בסוקרו זמר זה, ציין בהערה לאוצר השירה והפיוט המצו"ב להרב דוידזון ח"ב עמ' 277 סימן 407 שכתב כבר כי בטעות יש המייחסים זמר זה להר' ישראל נג'ארה.

[קוץ בן פרח]

ולא ימלט---הטבת לנחש.
בכת"ע המעיין מה א-ב בסוקרו זמר זה, ציין בהערה לאוצר השירה והפיוט המצו"ב להרב דוידזון ח"ב עמ' 277 סימן 407 שכתב כבר כי בטעות יש המייחסים זמר זה להר' ישראל נג'ארה.

ומכאן נלמד להתייחס בכבוד ל"טעויות" של גדול"י.

[לא ידען]

הלוואי עלינו הטעויות של הרב עובדיה.
האשכול מזכיר את המשל עם גור האריה שבא לאביו בבהלה בראותו תמונת שמשון משסע את הארי בידיו..

[אדם פשוט]

ולא ימלט---הטבת לנחש.
בכת"ע המעיין מה א-ב בסוקרו זמר זה, ציין בהערה לאוצר השירה והפיוט המצו"ב להרב דוידזון ח"ב עמ' 277 סימן 407 שכתב כבר כי בטעות יש המייחסים זמר זה להר' ישראל נג'ארה.

ומכאן נלמד להתייחס בכבוד ל"טעויות" של גדול"י.

למשל - viewtopic.php?f=7&t=13112

[בברכה המשולשת]

רשימה יש גם בהקדמת שו"ת רב פעלים לג"ע הבא"ח.

[יורה_דעות]

כאן דברו ע"ז כמה גדוילים

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2449527

[תולעת-ספרים]

נדמה לי שבס' אגרות והסכמת החיד"א (או משהו דומה) שי"ל ע"י הרב וואקנין לפני כמה שנים יש שם הערות והרחבה על ס' העלם דבר להחיד"א

[בית שביעי]

והגהק רע"י שלזינגר שכתב דבימי בית שני "טעו ברוה"ק"!!! ולא עלו לארץ ישראל.

[למאי_נמ?]

viewtopic.php?f=7&t=12040&hilit=%D7%A9%D7%9B%D7%97+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA

viewtopic.php?f=7&t=6492&p=57208&hilit=%D7%A9%D7%9B%D7%97+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA#p57208

[הגיון אמתי]

כתוב בספר תולדות הגר"א של הרב מימון,מעמוד פח בערך רשימה ארוכה, של גדולי ישראל ממשה רבינו עד האחרונים,שנשכח מהם או שחזרו בהם או טעו

ומן הראוי לעיין כיצד התייחסו רבותינו הראשונים לענין טעות בהוראה לרבים, הנה בספר מגן אבות (הוא תשובות מרבינו המאירי, בענין ה-י"ד) כתב וז"ל:
בני לא הכעס מכריע, אלא הראיה מכרעת, ואם הרב מחזיקינו כטועים בכך, כמה רבנים נעשו טועים, ואילו באנו לדין אחר כל בית דין ובית דין, כמה טעויות וכמה שיבושים נמצאים בדברי כמה רבנים, עכ"ל המאירי, ויש לזכור שמדובר עוד בתקופת רבותינו הראשונים, וא"כ למה יתפלאו על טעויות בדורות האחרונים?

[למאי_נמ?]

ר"ש אשכנזי כתב קונטרס רחב וגדול בסגנון של 'העלם דבר' של החיד"א ועדיין הוא לא נדפס.

לא הכוונה לזה?

[בברכה המשולשת]

ומן הראוי לעיין כיצד התייחסו רבותינו הראשונים לענין טעות בהוראה לרבים, ?

יש על כך גם מאמר לגבי דעת ר"ת וחכמי אשכנז בסוגיית "השתא בהמתן של צדיקים", בקובץ הכי אתמר. כמדומני שהקובץ נמצא באוצר (ואם לא הוא זמין דרך רמבי"ש)

[חכם באשי]

ר"ש אשכנזי כתב קונטרס רחב וגדול בסגנון של 'העלם דבר' של החיד"א ועדיין הוא לא נדפס.

לא הכוונה לזה?

בלינק שהבאת צוטט תחילת מאמרו שפורסם ב'ירושלים' (כדומני), וברבות הימים הוא הוסיף על הקונטרס תוספת מרובה על העיקר, והקונטרס השלם לא נדפס.

[לייטנר]

בפירוש בעה"ט (שמות כט לט) כתב:

וכתיב כאן 'תעשה' בלשון יחיד ובפ' פנחס 'תעשו' בלשון רבים. להורות כי היחיד יכול למסור תמידין משלו לצבור

אלא שגם בפרשת פנחס נכתב 'תעשה' בלשון יחיד.

ר' ברוך אפשטיין תירץ שבעה"ט התכוון בלשון רבים למילה 'תשמרו'. ודוחק.

[שמואלייזער]

פעם פגשתי טעות מפתיעה למדי של רבינו החיד"א, שהוא עצמו עמד עליה בסוף וחזר בו.
בספרו 'ראש דוד' דף קמח,ב הוא מביא פירוש מהרב צבי אשכנזי (חכם צבי) על הפסוק בספר מלכים (א ג כו) וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ. החכם צבי פירש: ואל תמיתו את הילד החי הזה, והחיד"א תמה עליו שהרי 'והמת' מראה בבירור שמדובר כאן על הילד המת!!! כלומר: החיד"א קרא וְהַמֵּת אַל תְּמִיתֻהוּ! זה לשונו (בדף קמט טור א שורה 12) "גם מה שפירש במ"ש 'והמת אל תמיתוהו' – לא שמיע לי. ויגיד עליו רעו מ"ש שלמה הע"ה בסוף 'והמת אל תמיתוהו', דמורה דקאי על הַמֵּת ממש, דהא כבר ידע שזו אמו ודאית. וא"כ 'והמת' קאי לילד מת".
לכן הולך החיד"א ומפרש שם פירוש ארוך שמתוכו עולה במפורש שהוא קרא וְהָמֵת כמו וְהַמֵּת, והיינו ששלמה הציע שיגזרו גם את הילד המת [וזהו פירוש 'להמית את המת'] יעויין שם.
בהגהות 'פאת הראש' שהודפסו בסוף 'מחזיק ברכה' (חלק יו"ד עמ' קיג בהגהה לספר שופטים) הוא חזר בו וכתב: "שיטה י"א המורה דקאי על המת וכו' – את זה כתבתי אגב שטפאי, והוא טעות. כי יונתן ן' עוזיאל תרגם 'ומקטל לא תקטלוניה' והוא נראה יתר אך לא קאי על המת. ובכן צריך לתקן כל ענין זה, דפירוש הנז' לא יתכן בדברי שלמה הע"ה, ודרכי צריך לתקנו על פי זה, ומה שדקדקתי בסמוך וכתבתי 'והפשוט וכו' ' – הכל נמחק.
הפלא העצום הוא שגם כעת לא חזר בו החיד"א מחמת הניקוד אלא מחמת דברי יונתן שתרגם גם הוא את 'והמת' בצורת המקור. וחזינן מהכא שהבין שה"א יכולה לבוא קמוצה לפני מ"ם המקבלת דגש ועדיין זו תהיה ה"א הידיעה [האמת היא שזה אינו, כי במקרה כזה הה"א היתה צריכה להיות פתוחה ודגש אחריה]
וכבר הרגיש בזאת ר' דוד שיפמאן בתשובתו לר' אליהו חזן (שו"ת תעלומות לב לר' אליהו חזן ח"ג סי' יט אות ג).

[פלגינן]

[ענין קרוב]
דברי רבי פינחס עפשטיין, בהקדמת חיבורו 'תעלומת עין' בו ליקט מאות הערות על ספרי הראשונים והאחרונים שנעלם מהם כהרף עין איזה דבר מחז"ל או ראשונים:

כוונת הדפסת הקובץ 'תעלומת עין' השגות והערות בדברי הגאונים ראשונים ואחרונים בקונטרסים 'אוצרות ירושלם' החשוב הוא תרתי לטיבותא, שלא יפול לב אדם ת"ח בהתעלם ממנו דבר הלכה, בש"ס תוס' ורמב"ם ובדומה, מחמת כמה סיבות שהוא ואל יתיאש משו"כ לחזור ולשנן, ולפרוש מהתמדה, כי האדם יראה לעינים, ואם בארזים נפלה שלהבת השכחה והשגיאה וההעלם לפי שעה או במצב לא טוב שנמצא בו הת"ח באותה שעה מה יעשו אזובי קיר, ואנן אמר אביי כי סיכתא בגודא לגמרא ואמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירה לשכחה (עירובין נ"ג ע"א).
שלא יתגאה שום תלמיד חכם וגדול אם יתפוס את המחבר ואת הגדול ממנו שנעלם ממנו דין הלכה גמרא כו', אכן עלול הוא בעצמו ליפול בהאי רשת השכחה והעלם עין עוד ביותר וביותר, וכהאי גוונא כבר נמצא בשו"ת חות יאיר ובחוט השני וסדר הדורות בהקדמתו הנפלאה.
ועוד תועלת היוצא מזה הפרסום נוכל לחשוב ג"כ שדרך אגב יתודע התלמיד חכם במאות ענינים שונים וע"י הדבר החידוש שבו יתרשם במוחו ותרי תמיהי מדכר דכירי אינשי, וה' יצילנו משגיאות וישם בלבנו להתמיד בתוה"ק לשמוע ללמוד וללמד ויגיה חשכנו ויסיר ממנו המניעות והגורמות לשכחה ולהעלם דבר אמן ואמן.

[שלח]

מדברי הרב מאזוז