חרם חכמי ארם צובא נגד קבלת גרים לקהילותיהם

[ישבב הסופר]

פ"א נכנסתי לבית כנסת אחת של אחינו יוצאי אר"ץ בפלטבוש, ועל קיר המסדרון היו תלויים כל החרמים שיצאו מאת רבותיהם נגד קבלת גרים בקהילותיהם.
זוכרני ששלשה או ארבעה דורות של הרבנים לבית קצין חתמו עליהם. החרם הראשון נכתב בימי התקנה, שנתקנה בקהילה הסורית בארגנטינה, כמדומני בשנות התר"פ. זוכרני שחרם זה נכתב בכתב פרובנציונאלי [כתב רש"י]. התקנה הראשונה נתקנה ע"י הרב שאול סתהון, מח"ס דיבר שאול, ומו"ל ספרי מהר"מ בן חביב.
יצויין, שלא החרימו את המתגיירים/ות ח"ו אלא התקינו שלא יקבלום לקהילותיהם והנושא אחת מהנה לא יקובר בחלקת הקהילה וכדו'. קהילות ארם צובא עדיין שומרים מנהג זה בקפדנות.
כאשר עברו ליבשת אמריקה הצפונית, חידשו את החרם בקהילות שיסדו שם. וכל עשרים שנה חידשו את החרם שוב. ראיתי שם את כל החרמים לאורך כל השנים מאז ועד עתה.
האם יוכל אחד להעלות לכאן את החרמים האלו, ונדעם?

[איש_ספר]

כתב ע"ז הרב בירנבוים בספרו יהודי עולמי, וכיאה ליהודי אולטרה מודרני הוא מפקפק בתועלת של החרם. רוב ספרו מצוי ברשת ותוכל למצוא שם. אם לא אסרוק מהעותק שת"י.

[עשוי לנחת]

יש כאן כמה דברים בנושא, כבר הזכרת את רבי שאול סתהון, אבל אולי כאן עוד לא עיינת.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=22
[לאו דוקא בעמ' זה, גם לפני ואחרי]

[איש_ספר]

כתב ע"ז הרב בירנבוים בספרו יהודי עולמי, וכיאה ליהודי אולטרה מודרני הוא מפקפק בתועלת של החרם. רוב ספרו מצוי ברשת ותוכל למצוא שם. אם לא אסרוק מהעותק שת"י.

הנה

החרם
תופעת נישואי התערובת החלה להתפשט. רצונם של המהגרים להשתלב כלכלית ותרבותית בחברה המקומית ערער את הנטייה המסורתית לשמור על הנישואין בתוך הקהילה. יהודים רבים פנו לרבני הקהילות בבקשה לגייר את בנות זוגם הנוכרית ולהכשיר את הנישואין. על רקע מצב חברתי ודתי זה, נולד בארגנטינה חרם מיוחד, לפיו אין לקבל גרים כלל. חרם זה ידוע בעולם הרבני והיהודי כולו, והוא מהווה את יסודו של החרם הקיים גם בקהילות הסוריות-חלביות שלא לקבל גרים. חרם זה השפיע ללא ספק על מהלכה של ההיסטוריה היהודית בארגנטינה במאה האחרונה, ומן הראוי לייחד לו מספר שורות.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 לא היה רב ראשי בארגנטינה. כל רב דאג לבני קהילתו. בין רבני הקהילות הידועים יותר היה הרב שאול סתהון. הרב סתהון נולד בחלב שבסוריה בשנת תרי"א (1851), וגדל שם על ברכי תלמידי חכמים. הוא מונה שם לראש ישיבה ולדיין והיה בקשר עם רבני ארם צובא וארץ ישראל. בביקורו בארגנטינה ראה הרב סתהון את מצבם הדתי הירוד של בני הקהילה, ומתוך רצון לעזור החליט להישאר בארגנטינה ולפעול שם ככל יכולתו. באחת מאיגרותיו כותב הרב סתהון: "וכאשר ראיתי אותה ללא חומה והדת איננה כשורה כאן והיו נכשלים בבשר נחירה וגם לא היה בה תלמוד תורה, ואני לקחתי על עצמי לגדור גדרותיה".

הרב סתהון היה בעל ראייה רחבה, והחליט לעשות מעשה בכל הנדרש לחיזוק היהדות והיהודים במדינה. כאשר ראה את רצונם של צעירים להינשא לנשים נוכריות עם גיור שאיננו עונה על כללי ההלכה, התייעץ עם ידידו הקרוב, הרב דוד גולדמן, רבה של העיירה היהודית מויזסוויל, ויחדיו החליטו להטיל חרם כולל על האפשרות לגייר בארגנטינה. שותפו של הרב סתהון לחרם, הרב גולדמן, נולד ברוסיה בשנת 1854, היה תלמיד חכם וגדול בתורה והיה בקשר מכתבים מתמיד עם הרב אלחנן ספקטור, ר' שמואל סלאנט, החפץ חיים, הרב קוק ועוד גדולי ישראל. הוא כתב ספר שאלות ותשובות בשם 'דברי אהרן'.

בשנת 1927, פרסם הרב סתהון את נוסח החרם אשר ככל הנראה היה תלוי על לוחות המודעות בעיר בואנוס איירס:

מפני כי העיר הזאת חופשית עד מאד ואיש הישר בעיניו יעשה ואין להם רב שיראו ממנו... וא"כ כל איש אשר חשקה נפשו בבת נוכריה מביאה אל ביתו ותהי לו לאישה בלי גרות או מביא הדיוטות מן השוק ומגיירה בפניהם... ואז פיזרתי מודעות שאין לקבל גרים בארגנתינא עוד כל ימי עולם מכמה טעמים כאשר הסכמנו ואין לפרוץ גדר וכל הפורץ גדר ישכנו נחש.... ומי שרוצה להתגייר ייסע לירושלים אולי יקבלהו...
הצעיר שאול דוד סתהון ס"ט.

למעשה, החרם לא בא לעקור אפשרות גיור מכל וכל, אולם מטרתו ליצור מצב שיהיה כמעט בלתי אפשרי להתגייר (יש לזכור שבראשית המאה הנסיעה מארגנטינה לירושלים היתה כרוכה בהפלגה של חודש ימים באונייה ובהוצאות רבות). החרם הוא דוגמא מובהקת ל'הוראת שעה' שנוצרה כדי לבלום תהליכים מסוכנים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, כתב לרב סתהון: "יפה עשה כת"ר ורבנן קדישי המחזיקים את ידו שגדרו במדינתם ששם הפרוץ מרובה ורבו גיוריות כאלו שאינם אלא לפנים שלא לקבל גרים כלל... והנני בזה לאשר ולקיים גזירת חכמים כת"ר ויתר רבני גאוני דורנו שהסכימו על ידו בתקנה גדולה זו במדינת ארגנטינא...".

שמונים שנה מאוחר יותר, אי אפשר שלא לשאול: האם החרם השיג את מטרתו? המציאות לימדה כי אחוזי ההתבוללות ונישואי התערובת המשיכו לצמוח על אף החרם, ובמקביל רבו הרבנים הקונסרבטיביים שלא קיבלו את החרם וגיירו. בכל הקהילות האורתודוקסיות, חשוב לציין, נשמר החרם בקפדנות עד היום הזה.

ראה כאן
http://www.daat.ac.il/he-il/history/yeh ... entina.htm

[הגהמ]

סיבת החרם היתה בגלל המצב בקהילתם שרוב אנשיהם עוסקים במסחר והרבה מהם נוסעים למדינות הים ולאיים הרחוקים לצורך מחייתם. ומשו"ה היה צורך בחרם כזה בכדי למנוע מהם האפשרות להתערב ולהתבולל שם ר"ל ביודעם שלא יוכלו לגייר נשותיהם ועוד יופסלו מלבא בקהל. לדבריהם המצב נכון גם היום ולכן הם מחדשים אותו בכל דור ודור. (מעודי תמהתי א"כ למה גזרו גם על הזכרים?)

פה ושם מרננים עליהם שהשמרנות והקפידה נובע יותר מ'גזענות' מאשר זהירות, אבל הם בשלהם אינם חתים מפני כל. ואף במקרה שהראשל"צ הגרע"י רצה להתערב ולערב על גר אחד שכשר הוא וכדאי לקרבו, עמדו בקפידתם עד שגם הוא הסכים להניחם על נפשם ואמר שהם יודעים מה שטוב להם יותר מאף אחד אחר. באחד משיעוריו קילס הר"ר אביגדור מיללער את מנהגם בזה ואמר שהם יודעים הערך האמיתי שיש בעם הישראלי ולא מוכנים לוותר עליו בשום אופן.

[ישבב הסופר]

הגה"מ:
מנין לך שלא גזרו על הזכרים?
אך כמדומני שעיקר הבעיה היתה שהיהודים שהיגרו לשם חמדו להם נשים נכריות, וכנראה לא היו כ"כ הרבה גויים שחמדו להם נשים יהודיות, ולא היה צורך לתקנה מעין זו.
אני כותב מזיכרון, אבל כמדומני שבחרם הראשון היה כתוב שורה אחת שלא העתיקוה לשאר הנוסחאות המאוחרות יותר. משהו כעין "לקחו נשים נכריות מהן בגיותן ומהן בגירותן, ובנות ישראל נשארות עגונות ואין דורש אותן". (!).
לאו למימרא שזו היתה עיקר הבעיה, אך גם זה נכנס לחשבון.

[אוצר החכמה]

הוא שאל להיפך למה גזרו על הזכרים.

[הגהמ]

כדברי הרב אוצה"ח כן הוא, תמיהתי היא מכיון שסיבת הגזרה היתה שלא יביאו האנשים העובדים במדה"י גויות וגיורות מאיי הים א"כ לכאורה אי"צ להרחיק גרים זכרים (שהרי כידוע אין נשותיהם עובדות אף בביתם ק"ו חוץ למדינתם).

[הראבד]

האריך בכל זה מו"ר מרן הגר"א וייס בקובץ דרכי הוראה - גירות סימן יז יעוי"ש פרטי המעשה

[ראש חכם]

כפי הידוע לי גם באנגליה יש תקנה שלא מגיירים גרים בשום פנים ואופן. כמדומני שהגורם והמדרבן לתקנה זו הוא הרה"צ רבי שלום מאסקאוויטש אדמו"ר משאץ בלונדון שהעמיד את הדת על תלה ותיקן כמה תקנות חשובות. האם מישהו יתנדב למסור עוד פרטים בענין זה.

[כרם]

כמדומה בספרי תולדה של הגר"י אברמסקי זצ"ל, מסופר שהיה זה תנאי שלו לרבנות לונדון.

[ישבב הסופר]

אפרוש בברכת טוב העין והמשביר הרב נ. ח., יו"ר תורת ארם צובא, שנעתר לבקשתי ושלח לי כמה מהמסמכים שחיפשתי, והנני מצרפם לתועלת החברים דפורומנו הק' יע"א.

מודעא רבה לאורייתא

ב"ה אדר תרצ"ה לפ"ק 1935
ראה ראינו כי בעוה"ר יש מבחורי ישראל עברו חק הפרו ברית ויתערבו בגויים לחשוק בבנות הנכרים והערלים יש מהן שנושאים אותם בגיותן ויש מהם שאומרים לגיירם וחושבים לטהר השרץ באחיזת עינים ובעוונות בנות ישראל נשארות עזובות ואין דורש אותן וע"כ ליקבהו"ש (לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה) קמנו ונתעודד לגדור גדר הקדושה והיהדות אנחנו ב"ד חו"מ (חותמים מטה)עם ועד הקבלה מגן דוד ויחידי הקהל ואסרנו איסור בכח תוה"ק שאין רשות לשום בר ישראל או בת ישראל להתערב עם הגויים ואפילו ע"י גיור ולא שום ב"ד של ק"ק הסוריים השוכנים פה אמריקא הצפונית, אין לו רשות לגייר האיש הגוי החושק בבת ישראל ולא בת הנכרית, שהסתה בן ישראל וכאשר יש הסכמה חמורה ע"ז בעיר ארג'נתינא מהגאונים אשר שם והסכימו על ידן הרבנים הראשיים בעה"ק ירושלים ת"ו כמובא באורך בשו"ת דבר שאול חיו"ד סימן ב' עד ו' עיש"ב.
ואם איש או אשה יפר חק האיסור הלזה יכריזו על בניהם שלא יתערבו בהם עם ישראל הקדושים וישראל קדושים וישמעו לקול מורים ושארית ישראל לא יעשו עולה.
כ"ז הוסכם והוחלט בכל חומר ותוקף בחדש אדר הנהדר לשנת ופעל ידו תרצ"ה לפ"ק לבני עדת הסוריים פה ברוקלין וניורק וכל מחוזיהם ובכל אמריקא הצפונית, ושלי"ב (ושומע לדברנו ישכון בטח) ושמ"ר (ושאנן מפחד רעה) ועתב"ט (ועליו תבא ברכת טוב) והכל שריר ובריר וקיים.

הצעיר חיים בכמה"ר עזרא טויל ס"ט
ראב"ד דק"ק מגן דוד

הצעיר משה גנדי הכהן ס"ט

הצב"י משה בכמוהר"ר דוד הכהן ס"ט
בית דין הצדק דק"ק מגן דוד יכב"ץ
בעי"ת ברוקלין נ.י.

הצב"י יעקב ש. קצין ס"ט
רב ומו"ץ בק"ק מגן דוד

מרדכי מסלתון
הרב הראשי דק"ק אחיעזר יכב"ץ

ועל אף שברור שעיקר התקנה היתה על אודות נישואי התערובת, והרב שאול סתהון היה ממש כנחמיה וסיעתו שהצילו את דורם מסכנת כליה רוחנית. אבל אותי עניין שורה זו במיוחד

ובעוונות בנות ישראל נשארות עזובות ואין דורש אותן

היינו שכתוצאה מזה שבחורי ישראל בחרו להם מבנות הארץ רח"ל, נעזבו בנות ישראל, וזה גם נמנה כסיבה נוספת לתקנה הזאת, ששקדו לתקנת בנות ישראל להשיאן.

[פניני]

תודה הרב ישבב הסופר, ירבה כמותך בישראל

[שיף]

התייעץ עם ידידו הקרוב, הרב דוד גולדמן, רבה של העיירה היהודית מויזסוויל, ויחדיו החליטו להטיל חרם כולל על האפשרות לגייר בארגנטינה. שותפו של הרב סתהון לחרם, הרב גולדמן, נולד ברוסיה בשנת 1854, היה תלמיד חכם וגדול בתורה והיה בקשר מכתבים מתמיד עם הרב אלחנן ספקטור, ר' שמואל סלאנט, החפץ חיים, הרב קוק ועוד גדולי ישראל. הוא כתב ספר שאלות ותשובות בשם 'דברי אהרן'.

ראה כאן
http://www.daat.ac.il/he-il/history/yeh ... entina.htm

צ"ל הגאון הרב אהרון גולדמן [נכדו הד"ר דוד גולדמן הו"ל את ספרו שו"ת דברי אהרון]
תולדותיו תמצא כאן viewtopic.php?f=19&t=12261&hilit=%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F+%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94
בספרו הנ"ל וגם בספר דבר שאול להגר"ש סתהון יש אריכות דברים בנושא הזה.