אברהם כתב:איש_ספר כתב:אמר לי ידיד, שיש משהו גם עם הגרמ"פ, והפרטים לא זכורים לו.
גמח כתב:אגרות משה יו"ד ח"א סימן קיט. ראה הקדמה ותולדות חייו בח"ח עמ' 19 בספר.
בהקדמה שם כתבו שאחד המהנדסים שינה דרך הספקת המים למרחץ והכשירו עי"ז בשעת הדחק, אבל מהם פרטי השינוי לא נזכר שם.
[הם מציינים בנוסף לתשובת האגרו"מ בסימן קי"ט המיועדת לאחיו גאב"ד שקלאוו שגם הוא ביקש דרכים להתיר בשעת הדחק].
אך עכ"פ פרטי המעשה בליובאן נותרו עלומים, באו"ח ח"א קכ"ו הוא מזכיר שעלה בידנו בחסד ה' להתקין מקוה בבית המרחץ של המושלים באופן שלא הכירו שהוא מקוה כשר, אך גם שם אין פרטים על פרטי המעשה והתיקון.
יש היודע פרטים נוספים על התירו של הגרמ"פ בליובאן??
תודה על עזרתכם.
שמעתי היום מר' משה (בהגר"א זצ"ל) קושלבסקי: גיסי ד"ר יעקב טנדלר נכדו של הגרמ"פ, היה מוסר שיעור בבית הכנסת בברונקס, בין המשתתפים היה יהודי ת"ח מופלג חתנו של האדמו"ר ממודזיץ (שמו נגמר ב"סקי" כנראה, שמו המלא לא זכור), אירע ואותו יהודי שאל את ד"ר טנדלר, מה שלומו של הגרמ"פ, ד"ר ט' השיב בנימוס, ב"ה, אך האיש התעקש, ולבסוף סיפר כי חלם בלילה, כי הגרמ"פ מתבקש לישיבה של מעלה, ודנים האם להותירו כאן או לא, והדברים היו מוכרעים. עד שהעמידו על "המשקל" מקווה שעשה, ודבר זה הכריע את הכף, להותירו כאן לעוד כך וכך שנים. כך סיפר אותו יהודי. ד"ר ט' הנדהם, סיפר שאכן בלילה הוזעק לאיסט סייד למעונו של הגרמ"פ, בשל חום גבוה שפקד את הגרמ"פ, אך כאשר הגיע הוטב כבר מצבו של הגרמ"פ ולא היה צורך עוד באשפוז. כעבור זמן קצר הזדמן ד"ר ט' לסבו וסיפר לו את המאורע כולו. הגרמ"פ לא ביטל את הדברים, חייך ואמר: נחמד לקבל א גרוס [=דרישת שלום] מבי"ד של מעלה, והוסיף ואמר, בודאי המקוה המדובר, הוא המקווה שנעשה בלויבאן, ואז סיפר לו את כל הסיפור. ואולי גם סיפר לו את הידוע שאשתו עצמו לא טבלה שם. וכידוע.