על חטא בחזרת הש"ץ

[בור ועם הארץ]

התעוררתי השנה לחשוב, נהוג עלמא שבוידוי של חזרת הש"ץ, הש"ץ אומר 'אשמנו' בקול רם יחד עם הציבור, ואילו 'על חטא' אומרים בשקט (וכך ראיתי גם כתוב במחזור אחד, שעל חטא אומרים בשקט). ולכאורה הרי על חטא הוא חלק מהתפילה עצמה, ומן הדין היה שהש"ץ יאמר אותו בקול. והגע עצמך, בזמן חז"ל שהש"ץ היה מוציא את שאינם בקיאים (ובימם אלו אולי אפילו את הבקיאים - ראה ר"ה לד:), פשיטא שהיה צריך לאומרו בקול, ולמה ישתנה דינו?

[בור ועם הארץ]

מצאתי במטה אפרים סי' תר"ז סי"א, שכתב: "ועיקר הוידוי מן אבל ואנחנו ואבותינו חטאנו אשמנו כו' תעתענו". ואולי על חטא אינו מעיקר הוידוי, ואינו מעכב, ולכן לא הצריכו לאומרו בקול, וצ"ע.

[איש_ספר]

בבית הכנסת של ר' שריה דבליצקי ברשימת המנהגים התלויה בפתח בית הכנסת (בה תוספות על הנדפס בוזרח השמש) נכתב: הש"ץ אומר בקו"ר על חטא ולא כנהוג וכו' כי הכל חלק מחזרת הש"ץ. ע"כ.

[בור ועם הארץ]

ברוך שכוונתי!
ייש"כ

[יצג]

וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' שצה.
אולם ראה בספר נפש הרב הרצו"ב:

נפש הרב.png (22.42 KiB) נצפה 2681 פעמים

[גלילי]

וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' שצה.
אולם ראה בספר נפש הרב הרצו"ב:

נפש הרב.png

אגב, מנין שאב 'נפש הרב' כל דבריו,
הן שעל חטא זה תקנת הגאונים והן שבזמנם אמרו רק ז' על חטא, ואח"כ נוסף לפי א-ב.
זה עידן ועידנים שאני תר ומחפש מי הוא מחברו של 'על חטא'.
וכמו כן מי הוסיף עד לסדר א-ב פעמיים?

[יצג]

ראה במקורות המצויינים כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=10

[גלילי]

יצג, תודה רבה.
אבל עדיין לא נזכר שם מי המחבר של תפילה זו?

[הזעצער]

אצל הספרדים, נוהג החזן לאומרו בקול, אף יותר מ"אשמנו בגדנו", וחלוקים המנהגים בבתי הכנסת, יש האומרים אותו בחד עם הציבור, יש שאומרים אחד החזן אחד הציבור, יש שעונים אחר כל קטע "תמחול" "תסלח" לסרוגין.

במחזור איש מצליח, מופיע שנהגו שלא לומר בחזרת הש"ץ על חטא על סדר תשר"ק, משום טורח ציבור.