נפשי בשאלתי האם כאשר אדם קונה חפץ מחבירו ע"י שגנב דעתו, כגון סוחר אתרוגים ששומר אתרוגים מובחרים עבור אנשים חשובים ומכובדים, ונכנס אדם פשוט ורוצה לקנות ממנו אתרוג מהודר מאוד ומשלם לו את מלוא המחיר שהוקצב ע"י המוכר, אך מכיון שהמוכר אינו מסכים למכור אתרוג זה לכל אדם אפי' למי שמשלם לו את מלוא הסכום, מפני שהוא שומר אותו לרבנים ואדמור"ים וכדומה, לכן גונב הקונה את דעתו ואומר לו שהאתרוג מיועד לרבי פלוני או לראש ישיבה פלוני, וכך יסכים המוכר למוכרו לו.
האם חוץ מאיסור גניבת דעת שעבר כאן, נחשב גם החפץ כגזולה בידו לגבי דין לכם?
אולי תלוי אם גניבת דעת דאורייתא או דרבנן.
וכמובן שהדבר נוגע גם למצות בליל פסח וכדומה וכדומה.