קונטרס מלחמת מצווה

[יעקב כהן]

אחד מידידי חיבר קונטרס המבאר בתמציתיות נקודות שלכאו' צריכות הסבר במגזר החרדי וביקש ממני להגישו בפניכם ולהתכבד בהארותיכם והערותיכם.

מלחמת מצווה.pdf

(178.01 KiB) הורד 551 פעמים

[מבקש חכמה]

לפו"ר נעלמו מהמחבר לפי שעה דברי הרמב"ם המגדיר מלחמת מצווה: "...עזרת ישראל מיד צר".

[תוכן]

למי הוא מסביר? חרדי לא צריך שכנוע, וחילוני לא ישתכנע מטיעונים המגיעים מתוך הוואי העולם החרדי.

[היימישער]

על השאלה - למה יש לכם כל כך הרבה ילדים? - הוא עונה שמדובר בבחירה מתוך ראיית קדושת החיים כערך עליון.
דומני שמדובר בחובה הנובעת ממצוות עונה ואיסור הוצאת ז"ל, ולא כפי שכתב שמהתורה אין צורך בהולדה יותר מקיום המין, ודבריו נכונים לענין פריה ורביה אם כבר הוליד זכר ונקבה, אך כל עוד והוא נשוי חייב הוא כנ"ל.

[יעקב כהן]

על השאלה - למה יש לכם כל כך הרבה ילדים? - הוא עונה שמדובר בבחירה מתוך ראיית קדושת החיים כערך עליון.
דומני שמדובר בחובה הנובעת ממצוות עונה ואיסור הוצאת ז"ל, ולא כפי שכתב שמהתורה אין צורך בהולדה יותר מקיום המין, ודבריו נכונים לענין פריה ורביה אם כבר הוליד זכר ונקבה, אך כל עוד והוא נשוי חייב הוא כנ"ל.

יש סוגי מניעה שאין בהם את הבעיות הנ"ל, ומ"מ הגם שדבריו נכונים אין הם מדויקים, הגמרא ביבמות סב ע"ב אומרת תניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' {קהלת יא-ו} בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. ולדעת רוב האחרונים זה חובה מדרבנן ואכמ"ל ועין עוד באגרת קודש של הסטיפלר אגרת ג

[שמח]

בענין השוויון בנטל, הוא עונה כי זה רק בשביל לימוד התורה.
לדעתי זה בעייתי מאד לענות כך, כי מה יענו עבור כל אותם חרדים שלצערנו אינם לומדי תורה, הרי גם הם לא מתכוונים ללכת לצבא. זו האמת וכולנו יודעים זאת.
מנסיון, כשדיברתי עם חילוניים לפעמים, ראיתי שהתשובה שהכי מתקבלת בפועל, למרות שהם מתרגזים עליה, היא "עצם הקמת המדינה לא היתה מקובלת על גדולי ישראל, וגם היום מה שהכירו בדיעבד בחלקים שונים דיינו, אבל בענין הצבא עדיין נשארה ההתנגדות למדינה שרירה וקיימת"
ביניננו, אני חושב שבפועל זו התשובה האמיתית, אני לא רואה מצב שגדולי הדור יתירו לאברכים שאין בכוחם ללמוד בכולל כל היום, לצאת ולהתגייס לצבא או לכל שירות לאומי אחר.
והסיבה היא אחת ויחידה: כי אנו לא חלק מהמדינה שהיא נגד התורה.
ולמרבה הפלא, דווקא את זה הם מבינים...
דהיינו הם מבינים למה אנחנו לא מתגייסים, אבל מתרגזים למה אנו באמת לא אוחזים מהמדינה, אבל זה כבר נושא אחר...

[היימישער]

כבר היה על זה אשכול שלם

[יעקב כהן]

לדעתי זה לא מספיק.
והסיבה העיקרית שאלו שלא לומדים תורה לא הולכים ולא צריכים ללכת כיון שצריך לזכור שהעולם הזה זה רק פרוזדור מעבר לעולם הבא וכל שיש חשש הכי קטן שעל ידי דבר מסוים האדם ירד ביראת שמים צריך להתרחק מזה, ק"ו בן בנו של ק"ו ההליכה לצבא שהיא... וזה לא משנה איזה מסלול ושאף אחד לא יספר סיפורים, לדעתי זה דבר שלא ניתן לפתרון אא"כ יעשו לנו צבא נפרד מהרמטכ"ל עד החיל הזוטר ביותר, מה שכמובן לא יעשה...

[יעקב כהן]

כבר היה על זה אשכול שלם

viewtopic.php?f=17&t=10765

[איש רגיל]

לדעתי זה לא מספיק.
והסיבה העיקרית שאלו שלא לומדים תורה לא הולכים ולא צריכים ללכת כיון שצריך לזכור שהעולם הזה זה רק פרוזדור מעבר לעולם הבא וכל שיש חשש הכי קטן שעל ידי דבר מסוים האדם ירד ביראת שמים צריך להתרחק מזה, ק"ו בן בנו של ק"ו ההליכה לצבא שהיא... וזה לא משנה איזה מסלול ושאף אחד לא יספר סיפורים, לדעתי זה דבר שלא ניתן לפתרון אא"כ יעשו לנו צבא נפרד מהרמטכ"ל עד החיל הזוטר ביותר, מה שכמובן לא יעשה...

פשוט שהרב יעקב כהן כתב את הסיבה האמיתית, אי אפשר להיות חרדי בצבא. זו לא שאלה של כשרות, זו לא שאלה של ציצית צמר, זו שאלה של הווי חיים, חיים שהעיקר הגדול בהם הוא 'לעשות רצונך אלוקי חפצתי'. בצבא כיום א"א לחיות חיים כאלו. ולהזכירכם, היה דיון באשכול אחר לא מזמן סביב היתר מסויים לאכול אצל חילוני, ועלתה שם טענה שיש המחפשים 'דרך לעשות מנגל משותף לפלוגת המילואים שלו מבלי ליצור סכסוך המוני', ולמעשה זהו הכתב קיטרוג הגדול ביותר על השירות של חרדים בצה"ל, יהודי חרדי לא עושה מנגל משותף עם חילונים! אם הוא עובד עמם, הוא מתייחס יפה לכל אחד, אומר שלום בחביבות, אבל חברים הוא מחפש בשטיבל. כמו שכתב הרמב"ם (פ"ו מדעות):דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים.

[שמח]

זה דבר שלא ניתן לפתרון אא"כ יעשו לנו צבא נפרד מהרמטכ"ל עד החיל הזוטר ביותר

ואם יקרה הלא יאומן ויעשו דבר כזה, האם גדולי ישראל יתנו לזה יד?
כמה שנסובב ונסובב, אם נמשיך לענות כי הבעיה היא המסגרת של הצבא, תמיד יגידו שאפשר לעשות מסגרת מיוחדת, ואם תרצו אפילו רמטכ"ל מיוחד.
התשובה שאין עליה תשובה, היא שאנו פשוט לא חלק מהמדינה, ולא נשלח את בנינו להקריב את עצמם על מטרה שאנו מתנגדים אליה מההתחלה.
ואני לא אומר את זה כשיטת סאטמר וכו', אלא אף לשיטת גדולי ישראל שחייבו להשתתף בבחירות וכו', אבל אף אחד מהם לא ראה את עצם קיום המדינה כדבר חיובי.

[יעקב כהן]

זה דבר שלא ניתן לפתרון אא"כ יעשו לנו צבא נפרד מהרמטכ"ל עד החיל הזוטר ביותר

ואם יקרה הלא יאומן ויעשו דבר כזה, האם גדולי ישראל יתנו לזה יד?

בודאי שכן.
(כמובן אלו שלא לומדים)

[איש רגיל]

ואני לא אומר את זה כשיטת סאטמר וכו', אלא אף לשיטת גדולי ישראל שחייבו להשתתף בבחירות וכו', אבל אף אחד מהם לא ראה את עצם קיום המדינה כדבר חיובי.

יש גדולי ישראל שסברו שהמדינה היא טרייף, יש גדולי ישראל שסברו שהיא דבר חשוב וחיוני, ויש שסברו שהיא דבר שלילי מעיקרו, אלא לאחר שהוקמה המדינה, יש לשתף עמה פעולה.
בכנסי' הגדולה האחרונה לפני השואה, עלתה השאלה האם להסכים לתכנית החלוקה. היו שהתנגדו משום שאסור להקים מדינה יהודית בא"י קודם ביאת המשיח, היו שהסכימו לתכנית, והיו שהתנגדו משום שאסור לוותר על חצי מא"י אלא צריך לדרוש את כל הארץ. ויכוח זה משקף לדעתי במעט את דעות גדולי ישראל על הקמת המדינה, משלילה מוחלטת, עד הסכמה נלהבת, עובר דרך הסכמה שבדיעבד.
אמנם כדבריך שהדעה המקובלת (עכ"פ כיום) היא הסכמה שבדיעבד, אך מה שכתב כבודו 'אף אחד מהם לא ראה את עצם קיום המדינה כדבר חיובי' פשוט לא נכון.

אך איך שלא יהיה, אינני מבין מה תעשה ביום שנהיה פה רוב של 80%, מי ילך לצבא לשמור על המדינה שהוקמה נגד דעתך, אך היא עובדה קיימת? תסגור את המדינה ותקרא לארדואן שיחזיר את ימי השלטון הטורקי? אם אינך מעוניין באפשרות זו, עליך להסכים לשירות חרדים בצבא, אלא שאכן יהיה באופן היותר מהודר, וכמאמר חז"ל 'אלף למטה אלף למטה' וכו'.

[יאיר]

על השאלה - למה יש לכם כל כך הרבה ילדים? - הוא עונה שמדובר בבחירה מתוך ראיית קדושת החיים כערך עליון.
דומני שמדובר בחובה הנובעת ממצוות עונה ואיסור הוצאת ז"ל, ולא כפי שכתב שמהתורה אין צורך בהולדה יותר מקיום המין, ודבריו נכונים לענין פריה ורביה אם כבר הוליד זכר ונקבה, אך כל עוד והוא נשוי חייב הוא כנ"ל.

יש סוגי מניעה שאין בהם את הבעיות הנ"ל, ומ"מ הגם שדבריו נכונים אין הם מדויקים, הגמרא ביבמות סב ע"ב אומרת תניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' {קהלת יא-ו} בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. ולדעת רוב האחרונים זה חובה מדרבנן ואכמ"ל ועין עוד באגרת קודש של הסטיפלר אגרת ג

וענין נוסף הוא להרבות צלם אלקים וכבוד שמים בעולם.

[משולש]

אך איך שלא יהיה, אינני מבין מה תעשה ביום שנהיה פה רוב של 80%, מי ילך לצבא לשמור על המדינה שהוקמה נגד דעתך, אך היא עובדה קיימת? תסגור את המדינה ותקרא לארדואן שיחזיר את ימי השלטון הטורקי? אם אינך מעוניין באפשרות זו, עליך להסכים לשירות חרדים בצבא, אלא שאכן יהיה באופן היותר מהודר, וכמאמר חז"ל 'אלף למטה אלף למטה' וכו'.

אם יש עניין של סכנת נפשות, צריך לעשות הכל בשביל למנוע סכנה. אבל קודם כל עושים דורון, תפילה, ובסוף בסוף, מלחמה. וגם לתת את השליטה בארץ ישראל לערבים או לכל מי שלא יהיה, אם התחזית האוביקטיבית תהיה שזה ימנע שפיכות דמים, הרי שיהיו חייבים לעשות זאת.
וזה מה שהמדינה פה שאמונה על הברכה "על חרבך תחיה" לא מבינה. ולכן אין לנו שום עקרונות משותפים עם הצבא. איך נוכל לצאת למלחמה בשביל שהשלטון יהיה בידינו????? מי התיר דבר כזה? לשפוך דם בשביל שלטון?

[אוצר החכמה]

וגם לתת את השליטה בארץ ישראל לערבים או לכל מי שלא יהיה, אם התחזית האוביקטיבית תהיה שזה ימנע שפיכות דמים, הרי שיהיו חייבים לעשות זאת.

הגעת אתמול מהמאדים?

[יאיר]

וגם לתת את השליטה בארץ ישראל לערבים או לכל מי שלא יהיה, אם התחזית האוביקטיבית תהיה שזה ימנע שפיכות דמים, הרי שיהיו חייבים לעשות זאת.

הגעת אתמול מהמאדים?

הוא אמר אם. לאפוקי מהמזרחי שהוסיפו עוד מצוה (א"י) לג' עבירות חמורות של יהרג ולא יעבור.
כמובן שבזמננו העכשווי זה לא רלוונטי (כי זה רק מתנות בשבילם ולא מועיל מאומה).

[כיוונתי בדברי במיוחד ל'מסירת שטחים'].

[איש רגיל]

לאפוקי מהמזרחי שהוסיפו עוד מצוה (א"י) לג' עבירות חמורות של יהרג ולא יעבור.

ראיתי במאמר של הרב ליאור שדעת הרמב"ן שמצוות ישוב א"י אינה נדחית מפני פיקוח נפש, ומשום כן תוקף את החרדים שתמכו בהסכמי אוסלו משום פיקוח נפש.
מישהו יודע היכן הרמב"ן הזה? והאם יש חולקים בדבר?

[בברכה המשולשת]

א. רמב"ן במצוות עשה ד.
ב. כנראה שנעלמו דברי המנ"ח (שאין פקו"נ במלחמה, וכן כתב הגרי"ז בביאור שירת דבורה, וכן הוא במקורות רבים נוספים- יעויין בספרו של ר' אבי ויינרוט על פיקו"נ) מחלק מהרבנים שליט"א שכתבו באשכול זה.
ג. ידוע שהצי"א האריך בזה בתשובה מקיפה (והביא מקורות רבים)

[איש רגיל]

א. רמב"ן במצוות עשה ד.

והאם יש חולקים בדבר?

[ברזילי]

דל מהכא מצוות יישוב א"י, נניח שיש קיבוץ של יהודים באוגנדה ובאו עליהם אויביהם ודרשו באיום מלחמה לסגת משטח פלוני. בדרך הטבע גם אם יצליחו היהודים להתגונן, קרוב לודאי שיפלו הרוגים במלחמה. האם הם מחוייבים להענות לכל דרישה של האויבים משיקול של פיקו"נ? לעניות דעתי פשוט וברור מסברא שאין עליהם חובה כזו, דאל"כ לא שבקת להו חיי (כפשוטו וכמשמעו).

מדוע באמת אין כאן טענה של פיקו"נ? להבנתי, זה לא רק משום שיש כאן פיקו"נ לגבי העתיד, אלא משום שבשיקולים ציבוריים כל המשקל של הצלת נפשות נידון אחרת, ופיקו"נ של יחידים אינו דוחה צורך ציבורי. אין חובה על הציבור לאסור בחוק נסיעה בכלי רכב, למרות שודאי לחלוטין שזה יציל כמה מאות נפשות בשנה. אין חובה להפנות את כל כספי המיסים לשיפור בתי החולים, למרות שגם זה יציל חיי אדם כמעט בודאות. כך אין חובה להכנע לצרים, גם במחיר של איבוד נפשות (רמז לדבר כל מלכותא דקטלא חד משיתא לא מענשא, ואף שיש לחלק האמת היא שאין חילוק).

[יאיר]

דל מהכא מצוות יישוב א"י, נניח שיש קיבוץ של יהודים באוגנדה ובאו עליהם אויביהם ודרשו באיום מלחמה לסגת משטח פלוני. בדרך הטבע גם אם יצליחו היהודים להתגונן, קרוב לודאי שיפלו הרוגים במלחמה. האם הם מחוייבים להענות לכל דרישה של האויבים משיקול של פיקו"נ? לעניות דעתי פשוט וברור מסברא שאין עליהם חובה כזו, דאל"כ לא שבקת להו חיי (כפשוטו וכמשמעו).

מדוע באמת אין כאן טענה של פיקו"נ? להבנתי, זה לא רק משום שיש כאן פיקו"נ לגבי העתיד, אלא משום שבשיקולים ציבוריים כל המשקל של הצלת נפשות נידון אחרת, ופיקו"נ של יחידים אינו דוחה צורך ציבורי. אין חובה על הציבור לאסור בחוק נסיעה בכלי רכב, למרות שודאי לחלוטין שזה יציל כמה מאות נפשות בשנה. אין חובה להפנות את כל כספי המיסים לשיפור בתי החולים, למרות שגם זה יציל חיי אדם כמעט בודאות. כך אין חובה להכנע לצרים, גם במחיר של איבוד נפשות (רמז לדבר כל מלכותא דקטלא חד משיתא לא מענשא, ואף שיש לחלק האמת היא שאין חילוק).

viewtopic.php?f=17&t=6556&hilit=%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&start=40#p58318
http://www.otzar.org/aspcrops/141816_10 ... 192013.asp

[אוצר החכמה]

לאפוקי מהמזרחי שהוסיפו עוד מצוה (א"י) לג' עבירות חמורות של יהרג ולא יעבור.

ראיתי במאמר של הרב ליאור שדעת הרמב"ן שמצוות ישוב א"י אינה נדחית מפני פיקוח נפש, ומשום כן תוקף את החרדים שתמכו בהסכמי אוסלו משום פיקוח נפש.
מישהו יודע היכן הרמב"ן הזה? והאם יש חולקים בדבר?

לא ברור מה הכוונה כאן פיקוח נפש. אם תהיה שאלה על חולה שמסוכן לו לגור בא"י וצריך לעבור לארץ אחרת מחמת מחלתו, ואם יעזוב ישתלטו על הקרקע גויים כי אין יהודים שיגורו שם, אז תהיה זו שאלה של פקוח נפש, ומסתבר שאז זה נידון ככל המצוות ופיקוח נפש דוחה את זה. אבל להלחם על הקרקע או לגור אפילו במקום שיש קצת סכנה אין לזה שייכות לפיקוח נפש, ומותר גם לצאת למלחמת הרשות (אע"פ שלזה יש תנאים אבל אין זה נוגע לסברת הפיקוח נפש שבעניין) ומתר לאדם להסתכן אפילו בשביל ממון כמבואר בנוב"י המפורסם.

[אוצר החכמה]

דל מהכא מצוות יישוב א"י, נניח שיש קיבוץ של יהודים באוגנדה ובאו עליהם אויביהם ודרשו באיום מלחמה לסגת משטח פלוני. בדרך הטבע גם אם יצליחו היהודים להתגונן, קרוב לודאי שיפלו הרוגים במלחמה. האם הם מחוייבים להענות לכל דרישה של האויבים משיקול של פיקו"נ? לעניות דעתי פשוט וברור מסברא שאין עליהם חובה כזו, דאל"כ לא שבקת להו חיי (כפשוטו וכמשמעו).

מדוע באמת אין כאן טענה של פיקו"נ? להבנתי, זה לא רק משום שיש כאן פיקו"נ לגבי העתיד, אלא משום שבשיקולים ציבוריים כל המשקל של הצלת נפשות נידון אחרת, ופיקו"נ של יחידים אינו דוחה צורך ציבורי. אין חובה על הציבור לאסור בחוק נסיעה בכלי רכב, למרות שודאי לחלוטין שזה יציל כמה מאות נפשות בשנה. אין חובה להפנות את כל כספי המיסים לשיפור בתי החולים, למרות שגם זה יציל חיי אדם כמעט בודאות. כך אין חובה להכנע לצרים, גם במחיר של איבוד נפשות (רמז לדבר כל מלכותא דקטלא חד משיתא לא מענשא, ואף שיש לחלק האמת היא שאין חילוק).

viewtopic.php?f=17&t=6556&hilit=%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&start=40#p58318
http://www.otzar.org/aspcrops/141816_10 ... 192013.asp

אם התמיכה בהסכמי אוסלו שקולה להחלטה להפסיק ליסוע ברכבים ולחזור ליסוע בכרכרות לא נראה לי שיהיו רבים שיצטרפו אליך.

[ברזילי]

דל מהכא מצוות יישוב א"י, נניח שיש קיבוץ של יהודים באוגנדה ובאו עליהם אויביהם ודרשו באיום מלחמה לסגת משטח פלוני. בדרך הטבע גם אם יצליחו היהודים להתגונן, קרוב לודאי שיפלו הרוגים במלחמה. האם הם מחוייבים להענות לכל דרישה של האויבים משיקול של פיקו"נ? לעניות דעתי פשוט וברור מסברא שאין עליהם חובה כזו, דאל"כ לא שבקת להו חיי (כפשוטו וכמשמעו).

מדוע באמת אין כאן טענה של פיקו"נ? להבנתי, זה לא רק משום שיש כאן פיקו"נ לגבי העתיד, אלא משום שבשיקולים ציבוריים כל המשקל של הצלת נפשות נידון אחרת, ופיקו"נ של יחידים אינו דוחה צורך ציבורי. אין חובה על הציבור לאסור בחוק נסיעה בכלי רכב, למרות שודאי לחלוטין שזה יציל כמה מאות נפשות בשנה. אין חובה להפנות את כל כספי המיסים לשיפור בתי החולים, למרות שגם זה יציל חיי אדם כמעט בודאות. כך אין חובה להכנע לצרים, גם במחיר של איבוד נפשות (רמז לדבר כל מלכותא דקטלא חד משיתא לא מענשא, ואף שיש לחלק האמת היא שאין חילוק).

viewtopic.php?f=17&t=6556&hilit=%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93&start=40#p58318
http://www.otzar.org/aspcrops/141816_10 ... 192013.asp

טעות נפוצה היא לחשוב שמספר ההרוגים בתאונות רכב גדול בימינו מחמת המצאת כלי הרכב. למעשה, מספר ההרוגים בתאונות עגלה וסוס היה גדול לא פחות, לפחות כך היה במדינות מסודרות עבורן יש בידינו נתונים מפורטים של סיבות מוות (ואפשר לנחש שבמקומות בהם חוק וסדר שלט פחות, הנהיגה בעגלות עוד היתה פרועה יותר). לדוגמא, באנגליה של תחילת המאה מספר ההרוגים השנתי בתאונות עגלה וסוס היה כ-2500. מספר ההרוגים שם בתאונות דרכים היום נמוך יותר (פחות מ-2000 לשנה בשנים האחרונות, דומה לישראל בשקלול גודל האוכלוסיה) אף שהאוכלוסיה גדלה מאז בכ-60% (ואצ"ל שכמות הקילומטרים שאותם נוסעים גדלה עוד הרבה יותר). אמנם נכון הוא שלפני כחמישים שנה היו הרבה יותר הרוגים בתאונות דרכים (שוב, בניגוד למיתוס המקובל), אבל המצב היום, אחרי שיפורים באמצעי בטיחות ותשתיות, מיגון טוב יותר של מכוניות (ואולי גם מודעות לזהירות אצל נהגים) טוב יותר משהיה בזמן העגלה והסוס.

לכן, מלבד מה שהדברים המצוטטים לעיל אינם מתקבלים על עניות דעתי כלל וכלל כמשמעם גם לו היתה הנסיעה במכונית מסוכנת יותר (ואני מניח שלא נאמרו אלא להפלגת חובת הזהירות בנהיגה), יש ראיה לסתור מהא דחז"ל לא אסרו נסיעות בעגלה הרתומה לסוסים (או סתם הליכה בדרכים שהיו אז בחזקת סכנה הרבה יותר מהיום).

[בברכה המשולשת]

לאפוקי מהמזרחי שהוסיפו עוד מצוה (א"י) לג' עבירות חמורות של יהרג ולא יעבור.

ראיתי במאמר של הרב ליאור שדעת הרמב"ן שמצוות ישוב א"י אינה נדחית מפני פיקוח נפש, ומשום כן תוקף את החרדים שתמכו בהסכמי אוסלו משום פיקוח נפש.
מישהו יודע היכן הרמב"ן הזה? והאם יש חולקים בדבר?

לא ברור מה הכוונה כאן פיקוח נפש. אם תהיה שאלה על חולה שמסוכן לו לגור בא"י וצריך לעבור לארץ אחרת מחמת מחלתו, ואם יעזוב ישתלטו על הקרקע גויים כי אין יהודים שיגורו שם, אז תהיה זו שאלה של פקוח נפש, ומסתבר שאז זה נידון ככל המצוות ופיקוח נפש דוחה את זה. אבל להלחם על הקרקע או לגור אפילו במקום שיש קצת סכנה אין לזה שייכות לפיקוח נפש, ומותר גם לצאת למלחמת הרשות (אע"פ שלזה יש תנאים אבל אין זה נוגע לסברת הפיקוח נפש שבעניין) ומתר לאדם להסתכן אפילו בשביל ממון כמבואר בנוב"י המפורסם.

ויעויין בהרחבה בספרו של הרב אליאב שוחטמן ויעמידה ליעקב לחוק שהאריך בזה