חורבת ר' יהודה החסיד כסימן לבוא המשיח

[איש_ספר]

אם בור אתה בעינך חכם אתה בעיננו. ליתר דיוק ר' אשר לעמיל הורה לו לחלל שבת והרעש היה אחרי ההוראה המחודשת, יש גם אמרה מהאבנ"ז בענין.

[בור ועם הארץ]

בשנת תרט"ז נסע ר' שמואל סלנט לחו"ל לאסוף כספים. באותו זמן התעורר בירושלים הפולמוס הידוע אודות גר שמל ולא טבל אם מותר לו לשמור שבת, ע"י המו"ץ ר' אשר לעמיל (אחיו של ר' נחום שאדיקר) שטען בתוקף שאסור לו לשמור. הפולמוס הגיע לחו"ל, ור' שמואל ששהה אז כמדומני בווארשא שיגר תשובה להתיר. התשובה נדפסה בכתבי ר"ש סלנט (שי"ל בתש"ס ע"י רנ"א טיקוצינסקי). הדי אותו פולמוס נמצאים בעוד ספרים מהתקופה, דוגמת שו"ת בנין ציון ועוד.

עיינתי בבנין ציון סי' צ"א, ושם רשום התאריך תר"ט. משום מה זכור לי שהר"ש סלנט נסע בתרט"ז, ואולי נסע פעמיים.

[איש_ספר]

ישנו סיפור גם עם פגישתו עם ר' ישכר דב מבעלז. מתי זה היה?

[בור ועם הארץ]

איני יודע, אבל אביו המהר"י נפטר רק בתרנ"ד. ודאי לא מסתבר שהרש"ס נסע אז בשלהי ימיו.

[תולדות אדם]

ע"פ הזכור לי (כמדומה מספר "אדמור"י בעלזא" שקראתי לפני כט"ו שנה), כשעלה הגר"ש לא"י בצעירותו אז עבר דרך בעלזא ונפגש עם השר שלו' ואז ריפה אותו הש"ש מכאבי הגב [אם לסיפור זה כוונתך].

[אליהוא]

האגדה הנ"ל לא ברור מקורה, אך יש מכתב מענין של תלמיד רבינו הגר"א ה"ה הגרמ"מ משקלוב זיע"א שכתב בתוך דבריו "שאלו את שלום ירושלים אתם אוהבי ציון ושמחו בבנין בית כנסת זה.. כי נתן לנו ה' ישיבה של קבע בעיר הקדושה לבנות לו לשמו מקדש מעט, ואחרי ש'מקדש מעט' זה יהיה בנוי על תילו יבנה ה' את בית מקדשו וישיב את העבודה לדביר ביתו".
מכתב זה תרגם והדפיס הד"ר אריה מורגנשטרן מתוך תיק החקירה של רש"ז פלונסקי שנשלח ע"י הגרמ"מ משקלוב לאסוף כספים לבנית החרובה ונעצר ע"י השלטונות הרוסים, נדפס בציון ס"א תשנ"ו ובספריו של מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע והשיבה לירושלים.
גם במכתב תלמידי הגר"א שנדפס אצל גרייבסקי מגנזי ירושלים ב' עמ' ג' כתוב "ובנידון החורבה... ב"ה כי כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה....כי עת לחננה לרצות את אבניה ואת עפרה יחוננו ובהתערותא דלתתא תליא מילתא לעורר התערותא דלעילא לבנות הנהרסות.. בנה ה' ציון נחם חרבותיה".
יצויין עוד כי בספר תולדות חכמי ירושלים מביא על הגרמ"מ משקלוב שאמר על מקום אחד בירושלים שאם יצמח בו עשב יבוא משיח.

[אליהוא]

בנוגע להגר"ש מסלנט עי' בזכרון לחובבים הראשונים חוברת ח' [חסר באוצר!] עמ' 36 שטר השליחות של הגר"ש סלנט משנת תר"ח.

[יאיר]

שאלה לחכמי הפורום ובפרט לחכם באשי..

בסנהדרין צח. מובא:

סנהדרין צח.jpg

ומספרים שהגר"א אמר לתלמידיו שהמשיח יבוא כשביה"כ "החורבה" של ר"י החסיד יפול ויבנה,יפול ויבנה,יפול ויבנה ושוב יפול..וכידוע שכבר נפל ונבנה 3 פעמים ויש מי שאמר דבריו מכוונים לגמ' זו (למרות שבזמן ר' יוסי בן קסמא עדיין לא נבנתה "החורבה" אך י"ל שמדובר על שער שהיה שם כבר בזמנו..ומה שכתב רש"י שם שהשער נמצא ברומי כבר יש שהשיגו עליו שהרי מערת פמייס המוזכרת שם נמצאת בא"י)..

ורציתי לדעת אם ידוע למשהו מקור הדברים ואם יש למישהו מה להוסיף על כך..

נ.ב רש"י: "שער זה: של רומי" - אותיות - ירושל[י]ם. (כמוזכרת בתנ"ך-ירושלם).

[חכם באשי]

נ.ב רש"י: "שער זה: של רומי" - אותיות - ירושל[י]ם. (כמוזכרת בתנ"ך-ירושלם).

מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

[הכהן מקולוניא]

מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

[יאיר]

נ.ב רש"י: "שער זה: של רומי" - אותיות - ירושל[י]ם. (כמוזכרת בתנ"ך-ירושלם).

מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

לא דרשתי ולא אמרתי שמישהו דרש אלא רק התכוונתי לציין שיש כאן אולי רמז (שלא מסתבר שרש"י כיוון אליו)..

וכמו ששמעתי פעם שיש שאמרו (באחד מכתבי החסידות) בדרך רמז על רש"י בתורה: "אם יעקב ועשו" רש"י:"איני יודע מה מלמדנו".

ואמרו כך: איני יודע? (שרבקה היא אם יעקב ועשו) מ"ה -מכירת הבכורה מלמדנו. (ולכן הקדים יעקב לעשו).

[זקן ששכח]

מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

ראשית יש להסביר את פשר הפרשנות של הגימטריאות בכלל, ורק אז נוכל לדון האם יש מקום לפרשנות זו גם בתלמוד.
היש ביד מי מחכמי ה'פורום' ביאור לדרך פרשנות זו?

פרשנות אין בידי. אבל גימטריאות נדרשות בגמרא לא פחות מעשרים וחמש פעם.